לקרות קרי״ש בלא תפילין

[מלבב]

על מה סומכים המתפללים אחר זמן קרי״ש וקורים קרי״ש בזמנה בלא תפילין?

[עזריאל ברגר]

בשבת פרשת שלח תשי"ב, הרבי מליובאוויטש האריך בנושא הזה, כמובא בקישור https://chabadlibrary.org/books/admur/t ... #_ftnref71
וביאר עם מקורות וטעמים, ע"פ מארז"ל שהקורא את שמע בלא תפילין כמקריב זבח בלי נסכים.
והרי קיי"ל שמביא אדם זבחו היום ונסכיו לאחר זמן!
וכך גם בק"ש ותפילין, שיכול לקרוא שמע בזמנה, ולהניח תפילין לאחר מכן.

[עזריאל ברגר]

מקורות לעיון, כפי שנסמנו שם בהערה 15:
ראה שו"ת בית יצחק או"ח סי"ז. אות חיים ושלום (לבעל מנח"א) סכ"ה סק"ו. ועוד.

[יוצא פוניבז']

ברור שאי"ז הפשטות, והמקילים סומכים בעיקר על עצלותם.

[יוסף חיים אוהב ציון]

אמרו חז"ל (ברכות יד ב) כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. ופירשו הראשונים, מפני שהוא קורא "וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך", והוא אינו מניחן, ונמצא כמעיד עדות שקר. ואמנם הקורא פסוק "שמע ישראל" שבסדר הקרבנות לפני הזמירות, אינו חייב להניח תפילין תחלה, מפני שאינו קורא את הפסוק וקשרתם וכו'. אבל הקורא פרשת שמע קודם תפלה מפני שהוא ירא פן יעבור זמן קריאת שמע, עדיף שיניח תפילין תחלה, מאחר שקורא כל הפרשה הראשונה או יותר. ומכל מקום בשעת הדחק כגון שהזמן מצומצם, או שחושש פן על ידי כך יתאחר לבוא לבית הכנסת, יכול לסמוך על הסוברים שכל שמניח תפילין לאחר מכן בו ביום, אין בזה משום "מעיד עדות שקר בעצמו", ורשאי לקרוא קריאת שמע בלא תפילין. על פי המבואר בשו"ת יביע אומר חלק א' (סימן ד'), ובשו"ת יחוה דעת חלק ו' (סימן ב'). ושם הובאו דברי הרמ"א בהגה (סוף סימן מו) שכתב, שטוב לומר בשחרית אחר פסוק שמע ישראל, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כי לפעמים הצבור שוהים לקרוא קריאת שמע עד לאחר זמנה, ויוצא ידי חובתו מן התורה בזה. וכתב על זה המגן אברהם, שהמהרש"ל בתשובה (סימן סד) כתב לומר כל פרשה ראשונה, אם יש לחוש פן יעבור זמן קריאת שמע. וכתבו על זה התוספת שבת והמחזיק ברכה, שלפי דברי המהרש"ל צריך להניח תפילין תחלה, כדי שלא יהיה נראה כמעיד עדות שקר בעצמו כשאומר וקשרתם וכו'. וכן כתבו בשלמי צבור ובדגול מרבבה. וכן כתב המשנה ברורה בשם הגאון רבי עקיבא איגר. גם הגאון הישועות יעקב כתב, שהטעם שאין נוהגים כדברי המהרש"ל, שאם כן יצטרך להניח תפילין תחלה, כדי שלא יהיה כמעיד עדות שקר בעצמו. ומוכח מכל האחרונים הנ"ל שאם אומר פסוק ראשון בלבד רשאי שלא להניח תפילין קודם לכן, כיון שאינו אומר פסוק וקשרתם. ושלא כמו שפסק בספר בן איש חי (פרשת וירא אות ב), שצריך להניח תפילין קודם שיאמר פסוק שמע ישראל שבסדר הקרבנות, כדי שלא יהיה כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. שזה היפך דברי כל האחרונים הנ"ל. והביא עוד אחרונים רבים הסוברים כך. ולכן בשעת הדחק וכדומה יכול לסמוך על כל האחרונים הנ"ל, שאפילו אם קורא פרשת שמע או יותר, אינו צריך להניח תפילין תחלה. והרי זה כמבואר. (ילקוט יוסף סי' ס"א אות יג).

[עזריאל ברגר]

ברור שאי"ז הפשטות, והמקילים סומכים בעיקר על עצלותם.

כנראה שכת"ר למד את כל דברי המקילים, ובכל זאת הגיע למסקנה שאין זו אלא עצלות...

ולא ניסה ללמד זכות, שאולי לא רוצים להחמיר חומרא דאתי לידי קולא (כגון מצד ביטול תורה, או מצד מנהג ישראל שלא להאריך בהנחת תפילין שדורשים גוף נקי, ואולי עוד טעמים).

[מלבב]

ברור שאי"ז הפשטות, והמקילים סומכים בעיקר על עצלותם.

הבית יצחק כתב שכך המנהג והאריך ליישב המנהג

[צביב]

מסופר שהגר''א טען שמה שהלומדים נהגו לקרוא ק''ש בזמנה ללא בברכות ( אגב, ליטא היא בצפון אירופה)
שזה חיסרון בקריאת שמע, שאינה בשלימות,
גרם אצל הרחוקים, ללכת בדרכי הגויים.


( איני יודע המקור אצל הגר''א, אבל כך מסופר)

[יוצא פוניבז']

ברור שאי"ז הפשטות, והמקילים סומכים בעיקר על עצלותם.

כנראה שכת"ר למד את כל דברי המקילים, ובכל זאת הגיע למסקנה שאין זו אלא עצלות...

ולא ניסה ללמד זכות, שאולי לא רוצים להחמיר חומרא דאתי לידי קולא (כגון מצד ביטול תורה, או מצד מנהג ישראל שלא להאריך בהנחת תפילין שדורשים גוף נקי, ואולי עוד טעמים).

נו, באמת.
אילו אותם פוסקים שאמרו כן היו אומרים את ההיפך, ומנגד פשטות הפוסקים היתה כהחידוש הנ"ל, שאי"צ להניח תפילין, הרי אין ספק מה היו נוהגים כל אלו...
איזה ביטול תורה יש בדקה שתים להניח תפילין ולחלוץ. אפשר לקצר את הזמן הזה מארוחת הבוקר והכל יבוא על מקומו בשלום. מדובר הרי בענין חמור של מעיד עדות שקר.
כמו"כ ודאי אפשר להקל לוותר על ה"לשם יחוד" ושאר פסוקים, קדש לי וכו', אם זה גורם לביטול המצוה.
כמובן אם יש חשש של גוף נקי אז פטורים גם בתפילה. וזה לא הנידון כאן.

אעתיק לשון החיד"א בקשר גודל

יש מתעצלים וקורים קריאת שמע לבד שלא יעבור זמנה ואח"כ ישנים, והם טועים, כי הם קורים קריאת שמע בלא תפילין והם מעידים עדות שקר בעצמם כמו שאמרו חז"ל:

[הפשטן]

והרי קיי"ל שמביא אדם זבחו היום ונסכיו לאחר זמן!
וכך גם בק"ש ותפילין, שיכול לקרוא שמע בזמנה, ולהניח תפילין לאחר מכן.

לכאו', אם קבלה - נקבל, אבל אם לדין - יש תשובה (היוצאת באימה ביראה ברתת ובזיע מפיו של תלמיד פשוט שיושב על הקרקע בפני רבותיו ושנושא-ונותן בדבריהם כדי להתלמד לא להלכה ולא למעשה):

דלכאו' בשלמא כשמביאים את הזבח, לא מעידים אז שום עדות (בפה), שהלא אז לא קוראים (בפה) איזשהו פסוק התובע את הבאת הנסכים, ואף אילו היו קוראים (בפה) איזשהו פסוק התובע את הבאת הנסכים - לא היתה בזה עדות שקר - שהלוא הפסוק לא תובע להביא נסכים דווקא בשעת קריאת הפסוק, וא"כ כדי לצאת ידי חובת הפסוק התובע את הבאת הנסכים - ש"ד אם יביא את הנסכים אפילו זמן רב אחרי שמסיים את קריאת הפסוק, מה שאין כן לגבי ק"ש - כשקוראים (בפה) את הפסוק "וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך" - למעשה קוראים (בפה) פסוק התובע הנחת תפילין בכל רגע ורגע הכלול בתוך זמן הנחת תפילין (דהיינו עד השקיעה לאפוקי אח"כ בגלל גזרת חז"ל שלא להניח תפילין אחרי השקיעה); א"כ אפילו אם יקרא (בפה) ק"ש אחרי סוף זמן ק"ש - כגון בשתיים בצהרים (כקורא בתורה וכמובן לא כדי לצאת י"ח) - אך יעשה כן מבלי שהתפילין יהיו מונחות עליו, ייחשב לכאו' כמעיד (בפה) עדות שקר (ורק כהערת אגב אעיר כי, אלה המקפידים ונזהרים - שעל הבגד החייב בציצית שבו הם עטופים - יהא מוטל חוט תכלת, עושים זאת - לא רק כדי לקיים מצוות עשה של "ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת" - אלא גם כדי שלא ייחשבו כמעידים בפיהם עדות שקר בשעה שהם קוראים בפיהם את הפסוק "ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת" בעודם עטופים בבגד בן ארבע כנפות).

ואמנם מטעם זה יש לכאורה לדון, איך בכלל ק"ש של ערבית רשאית להיעשות בלי תפילין (בגלל גזרת חז"ל שלא להניח תפילין אחרי השקיעה), מבלי שנחשוש לעדות שקר (בפה) בשעה שאנחנו קוראים (בפה) בערבית - את הפסוק "וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך" - אשר מדאורייתא תקף במשך עשרים וארבע שעות ביממה (של ימי חול) ואפילו בלילה, ומיהו התם יש ליישב - דהואיל ובלילה הגוף בחזקת שאינו נקי - א"כ האדם פטור מתפילין גם מדאורייתא (אף שהחזקה עצמה נקבעה ע"י חז"ל, ומעין מה שמצינו לגבי מלאכת דבר האבד בחול המועד שנקבעה ע"י חז"ל אבל מי שעובר עלי' עובר מדאו' למ"ד), מיהו לקרוא (בפה) ק"ש בלי תפילין - בין אם בשעה 7 וחצי בבוקר (כדי לצאת ידי חובת ק"ש) ובין אם בשעה שתיים בצהריים (כקורא בתורה) - מאי איכא למימר.

וזאת למודעי (אם טרם הודעתי זאת אבל דומני שכבר הודעתי זאת אם כי תמיד טוב לחזור ולהבהיר), שכל מה ששאלתי כאן - לא שאלתי לעניין הלכה (וק"ו שלא לעניין מעשה) - אלא רק כשאלת תלמיד פשוט הנושא ונותן בדברי רבותיו כדי להתלמד ותו לא.

[צביב]

בגמרא בברכות יד ע''ב מח' עולא ורבי יוחנן,

ובשם החוזה מלובלין אמרו

[הפשטן]

בגמרא בברכות יד ע''ב מח' עולא ורבי יוחנן.

פשיטא דכל הדיון הוא אליבא דעולא, משום דקי"ל כוותי' (רמב"ם תפילין ד כו).

[הפשטן]

ולכן בשעת הדחק וכדומה יכול לסמוך על כל האחרונים הנ"ל, שאפילו אם קורא פרשת שמע או יותר, אינו צריך להניח תפילין תחלה. והרי זה כמבואר. (ילקוט יוסף סי' ס"א אות יג).

לא הבנתי: מי הם אותם "כל האחרונים הנ"ל" - כלשון הילקו"י, שעליהם - הוא (בשם היבי"א) סמך - לקרוא בשעת הדחק את הפסוק "וקשרתם לאות על ידך" בלי תפילין שקשורים על היד (כמובן כשאינו אנוס)?

הלוא לכאו' כל האחרונים שהובאו שם (בציטטה שלך), מתחלקים רק לשלושה סוגים:
א. הני (התוספת שבת והמחזיק ברכה והשלמי צבור והדגול מרבבה והישועות יעקב ורבי עקיבא איגר שהובא במשנ"ב) דסבירא להו, דדווקא הפסוק "וקשרתם" - בעי תפילין (כי היכי דלא ליתחזי כמעיד עדות שקר כמובא להדיא בגמ').
ב. הני (כגון הבא"ח) דסבירא להו, דאפילו פסוק ראשון של שמע - בעי תפילין.
ג. הני (כגון המהרש"ל) דסתמו דבריהם - דצריך לקרוא בסדר הקרבנות את כל פרשת שמע, מבלי שחשו צורך לפרט - האם עם תפילין (לכאו' כאדם הסותם דבריו: "צריך לאכול את זבח הפסח באופן פלוני", מבלי שחש צורך לפרט - האם האוכלים גם צריכים להימנע מאכילת הפסח עם חמץ ומאכילתו עם גבינה וכו', משום דלכאו' מימר אמר לנפשי': "פשיטא דדווקא בכה"ג - דזיל קרי בי רב").

[עזריאל ברגר]

כנראה יש לתלות במחלוקת הידועה, האם תפילין מצוותם כל היום, אלא שרק בזמן התפילה אנו מניחים משום שדורשים גוף נקי (וצ"ע מדוע לא מניחים במנחה, ובמוסף דר"ח וכיו"ב), או שמ"ע דתפילין היא להניחם פעם אחת בכל יום (כמו מ"ע דתפילה לדעת הרמב"ם, ומצוות ברכת כהנים, וזכירת יציאת מצרים (ביום ובלילה), ועוד כהנה רבות), והמוסיף מוסיפין לו, כמו לולב שמצוותו אחת ביום, ואנשי ירושלים נטלוהו כל היום.

שלהאומרים מצוותם כל היום - כל רגע שלא מניחם הוא בחשש ביטול מ"ע, ואם מזכיר את מצוותם יש חשש עדות שקר (והמנהג הנפוץ שלא לחשוש לזה בקרה"ת ד"קדש לי כל בכור" בחוהמ"פ).
אבל להאומרים שעיקר מצוותם היא להניחם פעם אחת ביום - מה לי אם יניחם יותר מאוחר?

[הפשטן]

כנראה יש לתלות במחלוקת הידועה, האם תפילין מצוותם כל היום...או שמ"ע דתפילין היא להניחם פעם אחת בכל יום

לגבי השאלה האם די בהנחת תפילין פעם אחת ביום, ידועה לי בזה הסתפקותו של הפרי מגדים (א"א סי' לז ס"ק ב), אבל האם "ידועה" בזה גם "מחלוקת"? מי הוא זה הסובר שמצוות הנחתם היא פעם אחת ביום?

(והמנהג הנפוץ שלא לחשוש לזה בקרה"ת ד"קדש לי כל בכור" בחוהמ"פ).

למה הזכרת דווקא את קרה"ת דחוהמ"פ, ולא את ק"ש גופא שלפני תפילת י"ח דחוהמ"פ, ואף לא את קרה"ת בשבת של פרשת בא (הכוללת את קריאת קדש לי)? לכאו', אם מלכתחילה אין חשש כזה - שם - בשני המקרים האחרונים שציינתי כעת, אז גם אין חשש כזה - כאן - במקרה שציינת לגבי קרה"ת דחוהמ"פ...

תפילין מצוותם כל היום, אלא שרק בזמן התפילה אנו מניחים משום שדורשים גוף נקי (וצ"ע מדוע לא מניחים במנחה, ובמוסף דר"ח וכיו"ב)?

אי נקטינן דתפילין מצוותם כל היום (ובלבד שהגוף נקי), אז תמיהתך על מנחה ומוסף ר"ח - היא תמיהה רק לגבי ביטול מ"ע, וא"כ היא תמיהה יותר חלשה מזו של פותח האשכול אשר באופן טבעי מעוררת - לא רק את בעיית ביטול מצוות עשה - אלא גם את בעיית עדות שקר.
ומ"מ מקום עד שאתה מציג - לצד תמיהת פותח האשכול - את תמיהתך (היותר חלשה כאמור), לכאו' יכולת להציג לצד תמיהת פותח האשכול - תמיהה ששקולה בעוצמתה לתמיהתו - לגבי מי שמתפלל ערבית אחרי פלג המנחה ולפני השקיעה.

[עזריאל ברגר]

כנראה יש לתלות במחלוקת הידועה, האם תפילין מצוותם כל היום...או שמ"ע דתפילין היא להניחם פעם אחת בכל יום

לגבי השאלה האם מצוות הנחת תפילין היא כל היום, ידועה לי בזה הסתפקותו של הפרי מגדים (א"א סי' לז ס"ק ב), אבל האם "ידועה" בזה גם "מחלוקת"? מי הוא זה הסובר שמצוות הנחתם היא פעם אחת ביום?

האריכו בזה בריבוי ספרים. כמדומני שראיתי אריכות דברים בספרו של רבי אשר וייס או מישהו אחר מגדולי דורנו.

(והמנהג הנפוץ שלא לחשוש לזה בקרה"ת ד"קדש לי כל בכור" בחוהמ"פ).

למה הזכרת דווקא את קרה"ת דחוהמ"פ, ולא את ק"ש גופא שלפני תפילת י"ח דחוהמ"פ, ואף לא את קרה"ת בשבת של פרשת בא (הכוללת את קריאת קדש לי)? לכאו', אם מלכתחילה אין חשש שם - אז גם לא כאן לגבי קרה"ת דחוהמ"פ...

כמובן דיברתי על המניחים תפילין בחוה"מ, ולא על הקוראים פרשיות התפילין בימים שאינם זמן תפילין (למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה).

תפילין מצוותם כל היום, אלא שרק בזמן התפילה אנו מניחים משום שדורשים גוף נקי (וצ"ע מדוע לא מניחים במנחה, ובמוסף דר"ח וכיו"ב)?

אי נקטינן דתפילין מצוותם כל היום (ובלבד שהגוף נקי), אז תמיהתך על מנחה ומוסף ר"ח - היא תמיהה רק לגבי ביטול מ"ע, וא"כ היא תמיהה יותר חלשה מזו של פותח האשכול אשר באופן טבעי מעוררת - לא רק את בעיית ביטול מצוות עשה - אלא גם את בעיית עדות שקר.
ומ"מ מקום עד שאתה מציג - לצד תמיהת פותח האשכול - את תמיהתך (היותר חלשה כאמור), לכאו' יכולת להציג לצד תמיהת פותח האשכול - תמיהה ששקולה בעוצמתה לתמיהתו - לגבי מי שמתפלל ערבית אחרי פלג המנחה ולפני השקיעה.

לכאורה ערבית היא זמן שלא ראוי להניח בו תפילין, וכעין לילה.

[הפשטן]

האריכו בזה בריבוי ספרים. כמדומני שראיתי אריכות דברים בספרו של רבי אשר וייס או מישהו אחר מגדולי דורנו.

מעניין. לא היכרתי מחלוקת זאת, ואשמח אם מאן דהו יואיל בטובו לתת לנו יותר מידע מזה שניתן לנו בעדותך.

כמובן דיברתי על המניחים תפילין בחוה"מ, ולא על הקוראים פרשיות התפילין בימים שאינם זמן תפילין (למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה).

לא הבנתי. האם, הנוהגים להניח תפילין בחוה"מ, אינם מניחים תפילין בזמן קרה"ת שבחוה"מ?

לכאורה ערבית היא זמן שלא ראוי להניח בו תפילין, וכעין לילה.

אנחנו דנים אליבא דמ"ד, דמדאו' - זמן תפילין הוא עשרים וארבע שעות ביממה (של ימי החול) - חוץ מהזמנים שבהם הגוף אינו נקי. חז"ל קבעו לנו חזקה, שהחל מהשקיעה - הגוף בחזקת לא נקי, ולכן גזרו שלא להניח תפילין אחרי השקיעה. האם אתה טוען, שהחזקה שניתנה ע"י חז"ל היא מפלג המנחה? כי אם כן, אז זה חידוש, שלכאו' אינו קטן מהחידוש שישנו - לדעת פותח האשכול - במנהג לקרוא שמע בלי תפילין לפני שיוצאים לבית הכנסת.

[בברכה המשולשת]

כנראה יש לתלות במחלוקת הידועה, האם תפילין מצוותם כל היום, אלא שרק בזמן התפילה אנו מניחים משום שדורשים גוף נקי (וצ"ע מדוע לא מניחים במנחה

יש הרבה יהודים שכן מניחים במנחה

[עזריאל ברגר]

אענה בקצרה לשאלות האחרונות:
א. המניחים תפילין בחוה"מ - חולצים אותן לפני הלל, מלבד הש"צ בפסח שחולץ אחרי הלל לפני קרה"ת (שו"ע הרב, כה,מ).
ב. לא כתבתי שמפלג המנחה אינו זמן תפילין, אלא שתפילת ערבית ותפילין זה כעין תרתי דסתרי, ומסתמא כבר הילכו בזה הנמושות.
ג. אכן יש מעט יהודים שמניחים תפילין במנחה. מעט מאוד.

ואוסיף ענין שלא אמרתי:
מנהג רוב המניחים כמה זוגות תפילין, שקוראים ק"ש בכל אחד ואחד מהם.
ואת"ל שהקורא את שמע בלא תפילין בראשו בעת הקריאה ה"ה כמעיד עדות שקר - נמצא שממ"נ יהודים אלו הם כמעידי עדות שקר רח"ל!
אלא ודאי שאיננו חוששים לסברא זו!

[הפשטן]

לא כתבתי שמפלג המנחה אינו זמן תפילין, אלא שתפילת ערבית ותפילין זה כעין תרתי דסתרי.

אם אתה טורח לציין שלא כתבת שמפלג המנחה אינו זמן תפילין, משמע שאתה בא לרמוז שדבריך עומדים גם אם נניח שזמן תפילין הוא עד השקיעה, ואם כך אז זה רק מחזק את התמיהה שהעליתי: מדוע הנוהגים להתפלל ערבית מפלג המנחה לפני השקיעה - אינם מניחים תפילין כשקוראים את שמע בזמן תפילין (חוץ מתמיהה לגבי עדות שקר לכאו').

מנהג רוב המניחים כמה זוגות תפילין, שקוראים ק"ש בכל אחד ואחד מהם. ואת"ל שהקורא את שמע בלא תפילין בראשו בעת הקריאה ה"ה כמעיד עדות שקר - נמצא שממ"נ יהודים אלו הם כמעידי עדות שקר רח"ל! אלא ודאי שאיננו חוששים לסברא זו!

א. חלק מאלה הנוהגים להניח כמה זוגות תפילין, נוהגים להניח את הזוגות בבת אחת, וא"כ דבריך הם רק אליבא דאלה הנוהגים להניח את זוגות התפילין אחד אחרי השני, שזה מנהג על גבי מנהג על גבי מנהג (דהיינו המנהג להניח כמה זוגות במקום זוג אחד - שעל גביו נוסף המנהג להניח את הזוגות אחד אחרי השני ולא בבת אחת - שעל גביו נוסף מנהג רובם לקרוא אז את שמע).

ב. לענ"ד: מנהגם של כמה - לקרוא את שמע בעודם ענודים עם (למשל) תפילין של ר"ת לבדו (מנהג שכמובן אינו מוזכר בש"ס וגם לא ברמב"ם), אינו הוכחה ש"איננו חוששים" אל - דבריו המפורשים של הרמב"ם (תפילין ד כו) - שמקורם הוא כמובן בדברי חכמי הש"ס, אלא לענ"ד הוא רק הוכחה לכך שמפותח האשכול הי' מצופה לצרף - גם תמיהה על מנהג זה (שכאמור אינו אלא מנהג על גבי מנהג על גבי מנהג) - לצד תמיהתו על אלה הנוהגים לקרוא את שמע בלי תפילין לפני שהם יוצאים לבית הכנסת. לא זו אף זו, אי נקטינן דתפילין מצוותם כל היום (ובלבד שהגוף נקי), אז תמיהתך על מנחה ומוסף ר"ח - היא תמיהה רק לגבי ביטול מ"ע, וא"כ היא תמיהה יותר חלשה מזו של פותח האשכול אשר באופן טבעי מעוררת - לא רק את בעיית ביטול מצוות עשה - אלא גם את בעיית עדות שקר, ולכן עד שאתה מציג - לצד תמיהת פותח האשכול - את תמיהתך (היותר חלשה כאמור), לכאו' יכולת להציג לצד תמיהת פותח האשכול - תמיהה ששקולה בעוצמתה לתמיהתו - לגבי מי שמתפלל ערבית אחרי פלג המנחה ולפני השקיעה.

[בברכה המשולשת]

אם אתה טורח לציין שלא כתבת שמפלג המנחה אינו זמן תפילין, משמע שאתה בא לרמוז שדבריך עומדים גם אם נניח שזמן תפילין הוא עד השקיעה, ואם כך אז זה רק מחזק את התמיהה שהעליתי: מדוע הנוהגים להתפלל ערבית מפלג המנחה לפני השקיעה - אינם מניחים תפילין כשקוראים את שמע בזמן תפילין.

כמנהג הגאונים? (וכמדומני שיש הנוהגים כך עד היום במוצאי תעניות)

[הפשטן]

אם אתה טורח לציין שלא כתבת שמפלג המנחה אינו זמן תפילין, משמע שאתה בא לרמוז שדבריך עומדים גם אם נניח שזמן תפילין הוא עד השקיעה, ואם כך אז זה רק מחזק את התמיהה שהעליתי: מדוע הנוהגים להתפלל ערבית מפלג המנחה לפני השקיעה - אינם מניחים תפילין כשקוראים את שמע בזמן תפילין.

כמנהג הגאונים? (וכמדומני שיש הנוהגים כך עד היום במוצאי תעניות)

אה"נ, מדוע אינם נוהגים כמנהג הגאונים, ובמקום זה - לכאו' נכנסים לחשש של עדות שקר כשקוראים "וקשרתם" ואינם קושרים, שזאת תמיהה ששקולה בעוצמתה לתמיהת פותח האשכול על אלה הנוהגים לקרוא את שמע בלי תפילין לפני שיוצאים לבית הכנסת (אני חוזר ומדגיש שכל תמיהותיי כאן הם להתלמד בעלמא לא להלכה ולא למעשה).

[בברכה המשולשת]

אם אתה טורח לציין שלא כתבת שמפלג המנחה אינו זמן תפילין, משמע שאתה בא לרמוז שדבריך עומדים גם אם נניח שזמן תפילין הוא עד השקיעה, ואם כך אז זה רק מחזק את התמיהה שהעליתי: מדוע הנוהגים להתפלל ערבית מפלג המנחה לפני השקיעה - אינם מניחים תפילין כשקוראים את שמע בזמן תפילין.

כמנהג הגאונים? (וכמדומני שיש הנוהגים כך עד היום במוצאי תעניות)

אה"נ, מדוע אינם נוהגים כמנהג הגאונים, ובמקום זה - לכאו' נכנסים לחשש של עדות שקר כשקוראים "וקשרתם" ואינם קושרים (אני חוזר ומדגיש שכל תמיהותיי כאן הם להתלמד בעלמא לא להלכה ולא למעשה).

כי התפיסה הרווחת אצל רבים מאוד (ומקורה בשיטת מקצת ראשונים) שהנחת תפילין שייכת רק לתפילת שחרית.
ואילו הנוהגים להניח תפילין כל היום בדר"כ אינם מתפללים ערבית מפלג המנחה אלא אחרי צה"כ.
ואם הכוונה בשאלה היא לאותם מהמקובלים המתפללים ערבית לפני השקיעה ואז מקפידים לחלוץ את התפילין מיד בסיום מנחה, זה ע"פ סוד. (על אותם מההמקובלים הנוהגים להתפלל ערבית מיד בשקיעה אין קושיא בזה, כמובן)

[הפשטן]

אם אתה טורח לציין שלא כתבת שמפלג המנחה אינו זמן תפילין, משמע שאתה בא לרמוז שדבריך עומדים גם אם נניח שזמן תפילין הוא עד השקיעה, ואם כך אז זה רק מחזק את התמיהה שהעליתי: מדוע הנוהגים להתפלל ערבית מפלג המנחה לפני השקיעה - אינם מניחים תפילין כשקוראים את שמע בזמן תפילין.

כמנהג הגאונים? (וכמדומני שיש הנוהגים כך עד היום במוצאי תעניות)

אה"נ, מדוע אינם נוהגים כמנהג הגאונים, ובמקום זה - לכאו' נכנסים לחשש של עדות שקר כשקוראים "וקשרתם" ואינם קושרים (אני חוזר ומדגיש שכל תמיהותיי כאן הם להתלמד בעלמא לא להלכה ולא למעשה).

כי התפיסה הרווחת אצל רבים מאוד (ומקורה בשיטת מקצת ראשונים) שהנחת תפילין שייכת רק לתפילת שחרית.
ואילו הנוהגים להניח תפילין כל היום בדר"כ אינם מתפללים ערבית מפלג המנחה אלא אחרי צה"כ.
ואם הכוונה בשאלה היא לאותם מהמקובלים המתפללים ערבית לפני השקיעה ואז מקפידים לחלוץ את התפילין מיד בסיום מנחה, זה ע"פ סוד. (על אותם מההמקובלים הנוהגים להתפלל ערבית מיד בשקיעה אין קושיא בזה, כמובן)

המנהג הקיים כיום (אצל מיעוט המתפללים), להקל להתפלל ערבית לפני השקיעה, קיים לא רק אצל המקובלים, אלא גם אצל סתם עמך (אם כי כאמור רק אצל מיעוט), וכמובא גם בשו"ע דש"ד למעבד הכי (ובלבד שיתפלל מנחה לפני פלג המנחה כדי למנוע תרתי דסתרי).

[בברכה המשולשת]

אם אתה טורח לציין שלא כתבת שמפלג המנחה אינו זמן תפילין, משמע שאתה בא לרמוז שדבריך עומדים גם אם נניח שזמן תפילין הוא עד השקיעה, ואם כך אז זה רק מחזק את התמיהה שהעליתי: מדוע הנוהגים להתפלל ערבית מפלג המנחה לפני השקיעה - אינם מניחים תפילין כשקוראים את שמע בזמן תפילין.

כמנהג הגאונים? (וכמדומני שיש הנוהגים כך עד היום במוצאי תעניות)

אה"נ, מדוע אינם נוהגים כמנהג הגאונים, ובמקום זה - לכאו' נכנסים לחשש של עדות שקר כשקוראים "וקשרתם" ואינם קושרים (אני חוזר ומדגיש שכל תמיהותיי כאן הם להתלמד בעלמא לא להלכה ולא למעשה).

כי התפיסה הרווחת אצל רבים מאוד (ומקורה בשיטת מקצת ראשונים) שהנחת תפילין שייכת רק לתפילת שחרית.
ואילו הנוהגים להניח תפילין כל היום בדר"כ אינם מתפללים ערבית מפלג המנחה אלא אחרי צה"כ.
ואם הכוונה בשאלה היא לאותם מהמקובלים המתפללים ערבית לפני השקיעה ואז מקפידים לחלוץ את התפילין מיד בסיום מנחה, זה ע"פ סוד. (על אותם מההמקובלים הנוהגים להתפלל ערבית מיד בשקיעה אין קושיא בזה, כמובן)

המנהג הקיים כיום להקל להתפלל ערבית לפני השקיעה, קיים לא רק אצל המקובלים, אלא גם אצל סתם עמך (אמנם רק מיעוט), וכמובא גם בשו"ע דש"ד למעבד הכי.

בוודאי, ולא כתבתי אחרת.
כוונתי היתה שאם מדובר על מקובלים אז הם חולצים על-פי סוד, ואם מדובר על עמך הם סבורים שתפילין זה רק בשחרית. (ואם מדובר על מי שמניחים תפילין כל היום, אז הם כמעט תמיד לא מתפללים ערבית לפני צה"כ)

[לבי במערב]

כנראה יש לתלות במחלוקת הידועה, האם תפילין מצוותם כל היום . . או שמ"ע דתפילין היא להניחם פעם אחת בכל יום

האריכו בזה בריבוי ספרים. כמדומני שראיתי אריכות דברים בספרו של רבי אשר וייס או מישהו אחר מגדולי דורנו.

'מנחת אשר' צורף כאן (וראה כללות הדיון באשכול שם).

[עזריאל ברגר]

כנראה יש לתלות במחלוקת הידועה, האם תפילין מצוותם כל היום . . או שמ"ע דתפילין היא להניחם פעם אחת בכל יום

האריכו בזה בריבוי ספרים. כמדומני שראיתי אריכות דברים בספרו של רבי אשר וייס או מישהו אחר מגדולי דורנו.[/quote
'מנחת אשר' צורף כאן (וראה כללות הדיון באשכול שם).

יישר כחך שהשבת לי אבדתי.

[ע. התשבי]

כנראה יש לתלות במחלוקת הידועה, האם תפילין מצוותם כל היום..
אבל להאומרים שעיקר מצוותם היא להניחם פעם אחת ביום - מה לי אם יניחם יותר מאוחר?

שכחת לציין שמקור דבריך הוא בהמשך שיחת האדמו"ר אליה קישרת (וכמו"כ מתייחס שם למנהג הגאונים להניח תפילין בערבית, ומציין גם את מנהג החת"ס שלא לקרוא ק"ש עם ר"ת, מחשש עדות שקר).

[ע. התשבי]

...ע"פ מארז"ל שהקורא את שמע בלא תפילין כמקריב זבח בלי נסכים.
והרי קיי"ל שמביא אדם זבחו היום ונסכיו לאחר זמן!...

ראה בהמשך השיחה, שדוחה סברא זו (דלפי"ז יוכל להניחן גם למחרת..)

[עושה חדשות]

לגבי מי שמתפלל ערבית אחרי פלג המנחה ולפני השקיעה.

עי' אמרי שפר (דייטש) ברכות יד: מש"כ בשם החת"ס.