דרומי כתב:יש בפוסקים שלגבי טלית קטן לא חוששים דמיחזי כיוהרא, עיי"ש
מלבב כתב:דרומי כתב:יש בפוסקים שלגבי טלית קטן לא חוששים דמיחזי כיוהרא, עיי"ש
מה שייך יוהרא בחיוב דאורייתא?
אם מישהו יהיה במקום שרוב האנשים נוהגים לא להניח תפילין מפני שחוששים לחששות רחוקות שאולי יש איזה פסול בתפילין שיש לנו היום, ולכן זה לא נחשב לספק, או שכיון שגם אם נניח את התפילין עדיין זה ספק אז לא אומרים ספיקא דאורייתא לחומרא, היעלה על הדעת שמי שנמצא במקום כזה יניח תפילין רק בצנעא? אני שואל כי עד עכשיו חשבתי שרק אברכים נוהגים ככה, עכשיו נודע לי שגם רוב הרבנים שהולכים עם תכלת נוהגים ככה.
אוצר החכמה כתב:מלבב כתב:דרומי כתב:יש בפוסקים שלגבי טלית קטן לא חוששים דמיחזי כיוהרא, עיי"ש
מה שייך יוהרא בחיוב דאורייתא?
אם מישהו יהיה במקום שרוב האנשים נוהגים לא להניח תפילין מפני שחוששים לחששות רחוקות שאולי יש איזה פסול בתפילין שיש לנו היום, ולכן זה לא נחשב לספק, או שכיון שגם אם נניח את התפילין עדיין זה ספק אז לא אומרים ספיקא דאורייתא לחומרא, היעלה על הדעת שמי שנמצא במקום כזה יניח תפילין רק בצנעא? אני שואל כי עד עכשיו חשבתי שרק אברכים נוהגים ככה, עכשיו נודע לי שגם רוב הרבנים שהולכים עם תכלת נוהגים ככה.
אם הם לא חושבים כמוך שזה חיוב מדאורייתא אלא רק מחמירים להטיל תכלת אז שייך יוהרא וזה פשוט.
אוצר החכמה כתב:זו דעתך וכנראה מתאים לגישתך הכללית.
אבל אני מכיר גדולים רבים בתחומים אחרים ולא בתחום התכלת שנהגו ועשו דברים לחומרא ולא טענו את הטענה או שזה ספק דאורייתא ואז חייבים לעשות או שאין טעם.
אני משער שעם התפתחות האשכול על ר' שריה זללה"ה שמלבד מה שראיתי והכרתיו גם שמעתי בהספדים על דקדוק הדין שלו, יובאו שם לא מעט מנהגים שפסק לקולא לאחרים אבל נהג בעצמו לחומרא ואם כך לא טען את טענתך.
אוצר החכמה כתב:להפך. אני חושב שיש לא מעט שאומרים לעצמם אחרי שגדולי ופוסקי הדור דעתם שאין צריך להטיל תכלת אע"פ שאנו חושבים אחרת אין זה אלא חומרא בעלמא אבל לא מולאם ליבם לומר עמנו הצדק.
מלבב כתב:מה הפשט של אלה שהולכים עם תכלת רק בטלית קטן ולא בטלית גדול, ממ״נ אם חושבים שזה התכלת האמיתי איך מותר ללכת עם טלית בלי תכלת ואם לא מה העניין לשים בטלית קטן?
מלבב כתב:מה הפשט של אלה שהולכים עם תכלת רק בטלית קטן ולא בטלית גדול, ממ״נ אם חושבים שזה התכלת האמיתי איך מותר ללכת עם טלית בלי תכלת ואם לא מה העניין לשים בטלית קטן?
לענין כתב:אותו ת"ח [גדול ללא כל ספק] לא סבור שזה אונס, אלא שיטתו כי 'גדול כבוד הבריות שדוחה את ל"ת שבתורה', בשוא"ת כמובן.
ויש להעיר ע"ז הרבה, האם מי שנמצא בתחנת הרכבת, ומתבייש להניח תפלין, האם בגלל זה הוא אכן פטור?
לגוף ענין האשכול, אין ראוי לזלזל בתופעה זו, היות וסופה להביא לידי קיום המצוה בשלימות [חלילה אי אפשר להשוות את זה להדרגתיות הנדרשת לבעלי תשובה, אבל עובדה שזה כך].
עושה חיל כתב:בלאו הכי, מי אמר שהם עוברים על 'עשה' דציצית, דילמא מקנים הם את טליתם לאדם אחר ושואלים ממנו כל ל' יום.
עושה חיל כתב:לענין כתב:אותו ת"ח [גדול ללא כל ספק] לא סבור שזה אונס, אלא שיטתו כי 'גדול כבוד הבריות שדוחה את ל"ת שבתורה', בשוא"ת כמובן.
ויש להעיר ע"ז הרבה, האם מי שנמצא בתחנת הרכבת, ומתבייש להניח תפלין, האם בגלל זה הוא אכן פטור?
לגוף ענין האשכול, אין ראוי לזלזל בתופעה זו, היות וסופה להביא לידי קיום המצוה בשלימות [חלילה אי אפשר להשוות את זה להדרגתיות הנדרשת לבעלי תשובה, אבל עובדה שזה כך].
אני שמעתי מנכדו כמו שהזכרתי, אם אינני טועה הוא המשיל את זה כאקדח מוצמד לרקה.
לענין כתב:עושה חיל כתב:לענין כתב:אותו ת"ח [גדול ללא כל ספק] לא סבור שזה אונס, אלא שיטתו כי 'גדול כבוד הבריות שדוחה את ל"ת שבתורה', בשוא"ת כמובן.
ויש להעיר ע"ז הרבה, האם מי שנמצא בתחנת הרכבת, ומתבייש להניח תפלין, האם בגלל זה הוא אכן פטור?
לגוף ענין האשכול, אין ראוי לזלזל בתופעה זו, היות וסופה להביא לידי קיום המצוה בשלימות [חלילה אי אפשר להשוות את זה להדרגתיות הנדרשת לבעלי תשובה, אבל עובדה שזה כך].
אני שמעתי מנכדו כמו שהזכרתי, אם אינני טועה הוא המשיל את זה כאקדח מוצמד לרקה.
כמובן שכבודו מוסמך יותר, קרוב קרוב קודם...
אך לא ברור מאי אונס איכא???
יואל שילה כתב:דיברו היום בכולל, שההיתר ללבוש לבן הוא למי שאוחז שאין תכלת, שהרי הוא אנוס
אך למי שסובר שיש תכלת - מנין לו היתר ללבוש לבן, הרי הוא לא אנוס? לך תביא תכלת
וממילא כיצד יוכל ללבוש את הטלית של הש"צ - שבד"כ היא רק לבן?
אב בבינה כתב:להלכה אפשר לברך בטלית של ציבור, ויל"ע מה הפשט במנהג שלא מברכים ואם הוא משום שלא מחשיבים נכסי בית הכנסת שייך לכל מתפלל.
עכ"פ , לכאורה יש לצדד שהוא אונס אם הוא באופן שאר השותפים לא יסכימו לשים על זה תכלת.
מלבב כתב:אב בבינה כתב:להלכה אפשר לברך בטלית של ציבור, ויל"ע מה הפשט במנהג שלא מברכים ואם הוא משום שלא מחשיבים נכסי בית הכנסת שייך לכל מתפלל.
עכ"פ , לכאורה יש לצדד שהוא אונס אם הוא באופן שאר השותפים לא יסכימו לשים על זה תכלת.
איך הטלית נקנה לכל הציבור, וכי יש לציבור קנין חצר בבית הכנסת? ועוד בשלמא כשבית הכנסת שייך לכל הציבור, אבל ברוב המקרים הבית הכנסת שייך ליחידים.
יואל שילה כתב:ומ"מ השואל הניח שאין כאן אונס כי יכול לרוץ הביתה להביא את הטלית שלו [במישור התאורטי, כלומר, הוא שאל על מקרה שבו יוכל לרוץ הביתה, כגון שידע מראש שיהיה ש"צ].
יוצא פוניבז' כתב:מלבב כתב:אב בבינה כתב:להלכה אפשר לברך בטלית של ציבור, ויל"ע מה הפשט במנהג שלא מברכים ואם הוא משום שלא מחשיבים נכסי בית הכנסת שייך לכל מתפלל.
עכ"פ , לכאורה יש לצדד שהוא אונס אם הוא באופן שאר השותפים לא יסכימו לשים על זה תכלת.
איך הטלית נקנה לכל הציבור, וכי יש לציבור קנין חצר בבית הכנסת? ועוד בשלמא כשבית הכנסת שייך לכל הציבור, אבל ברוב המקרים הבית הכנסת שייך ליחידים.
הדבר מפורש בפוסקים. הטלית נקנתה מכספי המתפללים ובעבורם.
איך הדין כיום שביהכנ"ס מתנהל דרך עמותות, איני יודע.
בכל אופן, אם יש חיוב ציצית, יש גם חיוב לברך אפי' לובש רק לעלות לתורה. ואם אין חיוב לברך, אין גם חיוב ציצית, לא לבן ולא תכלת.
יוצא פוניבז' כתב:מי שאנוס שלא להטיל ציצית בטלית אחת, מה שיש אפשרות לא ללבוש את הטלית ולהביא טלית אחרת לא מחשיב אותו כמי שאינו אנוס. ולכן אם נניח שהוא נחשב אנוס שלא להטיל תכלת בטלית של ביהכנ"ס, אין שום צורך להביא מהבית טלית אחרת עם תכלת.
יואל שילה כתב:יוצא פוניבז' כתב:מי שאנוס שלא להטיל ציצית בטלית אחת, מה שיש אפשרות לא ללבוש את הטלית ולהביא טלית אחרת לא מחשיב אותו כמי שאינו אנוס. ולכן אם נניח שהוא נחשב אנוס שלא להטיל תכלת בטלית של ביהכנ"ס, אין שום צורך להביא מהבית טלית אחרת עם תכלת.
ואם יש לו אתרוג רק בבית ולא בביהכ"נ - הוא פטור מנטילתו?
ומאי שנא - זו מ"ע וזו מ"ע על כל בגד.
יואל שילה כתב:לכאורה הוא ק"ו הפוך
כשכעת לא נוטל אתרוג - איננו מבטל עשה, אא"כ כבר נוסף היום
משא"כ כשלובש טלית מרובעת ללא ציציות - הוא מבטל עשה
והרי אם צריך תכלת ויש לו אפשרות לתכלת והוא לובש בגד של ד' כנפות עם לבן ללא תכלת - הוא מבטל מצוה בידים.
יוצא פוניבז' כתב:יואל שילה כתב:ומ"מ השואל הניח שאין כאן אונס כי יכול לרוץ הביתה להביא את הטלית שלו [במישור התאורטי, כלומר, הוא שאל על מקרה שבו יוכל לרוץ הביתה, כגון שידע מראש שיהיה ש"צ].
מי שאנוס שלא להטיל ציצית בטלית אחת, מה שיש אפשרות לא ללבוש את הטלית ולהביא טלית אחרת לא מחשיב אותו כמי שאינו אנוס. ולכן אם נניח שהוא נחשב אנוס שלא להטיל תכלת בטלית של ביהכנ"ס, אין שום צורך להביא מהבית טלית אחרת עם תכלת.
יואל שילה כתב:לכאורה הוא ק"ו הפוך
כשכעת לא נוטל אתרוג - איננו מבטל עשה, אא"כ כבר נוסף היום
משא"כ כשלובש טלית מרובעת ללא ציציות - הוא מבטל עשה
והרי אם צריך תכלת ויש לו אפשרות לתכלת והוא לובש בגד של ד' כנפות עם לבן ללא תכלת - הוא מבטל מצוה בידים.
לענין כתב:יוצא פוניבז' כתב:יואל שילה כתב:ומ"מ השואל הניח שאין כאן אונס כי יכול לרוץ הביתה להביא את הטלית שלו [במישור התאורטי, כלומר, הוא שאל על מקרה שבו יוכל לרוץ הביתה, כגון שידע מראש שיהיה ש"צ].
מי שאנוס שלא להטיל ציצית בטלית אחת, מה שיש אפשרות לא ללבוש את הטלית ולהביא טלית אחרת לא מחשיב אותו כמי שאינו אנוס. ולכן אם נניח שהוא נחשב אנוס שלא להטיל תכלת בטלית של ביהכנ"ס, אין שום צורך להביא מהבית טלית אחרת עם תכלת.
כמובן שיוצא פוניבז מתבסס על המרדכי המפורסם [ובזה הסתלקה קושיית ר''י שילה מאתרוג], ואכן יש כאן 'פטנט' למי שמתבייש לשים תכלת בטלית גדול, ומאידך הוא חפץ להתפלל עם טלית המחוייבת [ולא עם שאולה], שיקנה טלית בשותפות ביחד עם אחד שלא הולך תכלת, או שילבש בתפילה טלית השייכת לציבור, ואז הוא באמת פטור מתכלת בגלל אונס.
רק צריך לזכור שגם המרדכי מתיר רק בשבת, ואילו בחול הרמ"א אוסר מדרבנן.
יוצא פוניבז' כתב:לענין כתב:יוצא פוניבז' כתב:יואל שילה כתב:ומ"מ השואל הניח שאין כאן אונס כי יכול לרוץ הביתה להביא את הטלית שלו [במישור התאורטי, כלומר, הוא שאל על מקרה שבו יוכל לרוץ הביתה, כגון שידע מראש שיהיה ש"צ].
מי שאנוס שלא להטיל ציצית בטלית אחת, מה שיש אפשרות לא ללבוש את הטלית ולהביא טלית אחרת לא מחשיב אותו כמי שאינו אנוס. ולכן אם נניח שהוא נחשב אנוס שלא להטיל תכלת בטלית של ביהכנ"ס, אין שום צורך להביא מהבית טלית אחרת עם תכלת.
כמובן שיוצא פוניבז מתבסס על המרדכי המפורסם [ובזה הסתלקה קושיית ר''י שילה מאתרוג], ואכן יש כאן 'פטנט' למי שמתבייש לשים תכלת בטלית גדול, ומאידך הוא חפץ להתפלל עם טלית המחוייבת [ולא עם שאולה], שיקנה טלית בשותפות ביחד עם אחד שלא הולך תכלת, או שילבש בתפילה טלית השייכת לציבור, ואז הוא באמת פטור מתכלת בגלל אונס.
רק צריך לזכור שגם המרדכי מתיר רק בשבת, ואילו בחול הרמ"א אוסר מדרבנן.
ה'פטנט' יהיה נכון רק בהנחה שהוא באמת לא יכול להטיל בה תכלת, אך לא נראה שהשותף (ה"הלכתי") יקפיד ע"ז... כ"ש שיתכן שאם השותף מקפיד, עליו לפייסו בממון, עכ"פ עד חומש, וא"כ לא מסתבר שיהיה מי שיסרב...
(אגב, במשנ"ב מובא דטלית בשותפות ישראל ועכו"ם חייבת בציצית אך לא יברך, ש"מ ששייך שאפי' העכו"ם לא יקפיד...)
יוסף בניהו כתב:מדברי הרמב"ם שמנה את מצות תכלת יחד עם מצות לבן נראה שמי שלא לובש תכלת גם כשזה ודאי אינו מבטל מצות עשה ממש שהרי מצות לבן הוא מקיים, ואולי אפי' בלא אונס רשאי.
ומ"מ כך שמעתי ממרן הרב מאזוז שרשאי ללבוש בטלית גדול בלא טלית קטן וכך הוא היה נוהג בתחילה כדי לא שלא יראה כחובה.
לענין כתב:אבל בטלית של ציבור הפטנט יהיה נכון בהחלט - מפני שכידוע הציבור דידן מקפיד על זה כחמץ פסח...
אז פשוט יתרום את הטלית הפרטית שלו לבית הכנסת, וניחא.
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 39 אורחים