הודעהעל ידי דודי צח » א' ספטמבר 06, 2020 7:52 pm
סיפר לי יהודי חשוב, שנכנס לפני כמה שנים עם אלמנה אחת לבית אדמו"ר מתולדות אהרן, והציג לו שאלה בשמה: היא מתמודדת עתה עם בנה היתום המעוכב שידוך, ובכן היא שואלת היכן תכווין בשמונה-עשרה על העניין הזה של השידוך.
מצא חן בעיני תשובת הרבי: כשמתפללת "אתה חונן לאדם דעת" תכוין על השידוך, כשאומרת "השיבנו אבינו לתורתך" תכוין על השידוך, כשאומרת "ראה נא בעניינו" תכוין על כך, באמרה "רפאינו" תכוין על הבן, באמרה "ברך עלינו את השנה הזאת" תכוין מאוד על השידוך וכו' וכו'....
בקיצור, מה שיושב לך על הלב, נמצא בכל הברכות.
לכאורה אמר כן לעודד את נפש האלמנה, שתמצא עצמה מבטאת את צרתה ודמעותיה בכל ברכה שהיא.
אך גם בפשטות לפי דברי הרמב"ם הידועים כי י"ח ברכות שמו"ע הן 'אבות לכל הבקשות'. נמצא אפוא כי כל בקשותינו וצרכינו, נמצאים בהכרח בברכות שמו"ע, אלא שצריך לשום לב לאיזה 'אב' לשייך את ה'תולדה' שהוא המבוקש האקטואלי שלנו.
ולכן אין מופרך כי בקשה אחת יכולה להשתייך לכמה וכמה ברכות. כך בעת התמודדות עם בחור מבוגר הצמא לשידוך ראוי וטוב, הרי גם 'אתה חונן לאדם דעת' היא תפילה טובה בשביל ההורים, וגם 'רפאינו' ו'ראה בעניינו', כמו גם 'ברך עלינו את השנה הזאת לטובה', שכבר תישבר הצלחת המקווה... וכן הלאה.
והוסיפו לקח