גלרשטיין כתב:אשמח אם למישהו יש מקורות בעניין, האם מאמר חז״ל ״איזהו עשיר השמח בחלקו״ נאמר גם ברוחניות?
דרומי כתב:ראה בספר 'היום יום' ל' סיון (בשם בעה"ת)
מענה רבינו הזקן לאברך עילוי מצוין ובעל כשרון מפורסם כשנכנס ליחידות שלו הראשונה - בשנת תקנ"ה בליאזנא: רוחניות וגשמיות זיינען הפכים בעצם מהותם. דאס וואס עס איז א מעלה אין גשמיות, איז א חסרון אין רוחניות.
אין גשמיות איז א שמח בחלקו דער גרעסטער בעל מעלה. און דורך עבודה וועט אזא איינער צוקומען צו די העכסטע מדריגות. אין רוחניות אבער איז א שמח בחלקו דער גרעסטער חסרון, און ער ווערט, ר"ל, א יורד ונופל.
מענה רבינו הזקן לאברך עילוי מצוין ובעל כשרון מפורסם כשנכנס ליחידות שלו הראשונה - בשנת תקנ"ה בליאזנא: רוחניות וגשמיות הם הפכים בעצם מהותם. מה שמעלה בגשמיות, הוא חסרון ברוחניות.
בגשמיות, השמח בחלקו הוא הבעל מעלה הגדול ביותר. ועל ידי עבודה יגיע אחד כזה למדרגות הגבוהות ביותר. ברוחניות אבל השמח בחלקו החסרון הגדול ביותר, והוא, רחמנא ליצלן, יורד ונופל.
בר בי רב דחד יומא כתב:ספר אהבת שלום פרשת בראשית ד״ה ויכל אלקים.
תשובה כללית לידידי נפשי, בעסק התורה והעבודה אשר רבים צועקים על המחשבות זרות והתהוות הסיבה הוא הגדלות שבהם שאינם שמחים בעבודתם, ולא די להם כי אם גדולות ונפלאות מהם, כי הנה כלל גדול בתורה להיות שמח בחלקו גם בעסק התורה ועבודה אם מעט ואם הרבה ויהנה ממנו, משא"כ אם אינו נהנה ושמח והנפש רוצה להנות מתאווה תאווה, וכן המחשבות זרות מפני שאינו שמח בעבודתו ורוצה בגדולות ונפלאות ממנו דוחים אותו למחשבת חךן, שכל מחשבה ומחשבה היכל ה' המה, ומי שרוצה לכנוס במקום שאינו ראוי דוחין אותו לחוץ:
הנה אהובי הלא ידע אינש בנפשיה למה יחפצו בגדולות, במה זכה בהם, ודאי מהראוי לומר מתי אגיע למעשה אבותי, ואפ"ה יהיה שמח מאוד בעסק עבודתו של עכשיו, ובשמחה של מצוה זו יזכה לגדולה ממנה, ואם יאמר הי תורה והי מצוה שאין לו כלום, זה אינו, והלא פושעי ישראל מלאים מצות כרמון, אבל אינו שמח ונהנה ממנו, משא"כ כשישמח במעשיו יהי כבוד ה' לעולם, והנה יש לאלוקא מלין בעסק זה, תורה וחכמה עד אין חקר, אבל כללא דמילתא האמונה, והמאמין יחוש מעשהו:
עתניאל בן קנז כתב:פרי הארץ (למהרמ"מ מויטבסק) מכתב כבתשובה כללית לידידי נפשי, בעסק התורה והעבודה אשר רבים צועקים על המחשבות זרות והתהוות הסיבה הוא הגדלות שבהם שאינם שמחים בעבודתם, ולא די להם כי אם גדולות ונפלאות מהם, כי הנה כלל גדול בתורה להיות שמח בחלקו גם בעסק התורה ועבודה אם מעט ואם הרבה ויהנה ממנו, משא"כ אם אינו נהנה ושמח והנפש רוצה להנות מתאווה תאווה, וכן המחשבות זרות מפני שאינו שמח בעבודתו ורוצה בגדולות ונפלאות ממנו דוחים אותו למחשבת חךן, שכל מחשבה ומחשבה היכל ה' המה, ומי שרוצה לכנוס במקום שאינו ראוי דוחין אותו לחוץ:
הנה אהובי הלא ידע אינש בנפשיה למה יחפצו בגדולות, במה זכה בהם, ודאי מהראוי לומר מתי אגיע למעשה אבותי, ואפ"ה יהיה שמח מאוד בעסק עבודתו של עכשיו, ובשמחה של מצוה זו יזכה לגדולה ממנה, ואם יאמר הי תורה והי מצוה שאין לו כלום, זה אינו, והלא פושעי ישראל מלאים מצות כרמון, אבל אינו שמח ונהנה ממנו, משא"כ כשישמח במעשיו יהי כבוד ה' לעולם, והנה יש לאלוקא מלין בעסק זה, תורה וחכמה עד אין חקר, אבל כללא דמילתא האמונה, והמאמין יחוש מעשהו:
הקדים את המחנכים בני דורינו...
עזריאל ברגר כתב:בר בי רב דחד יומא כתב:ספר אהבת שלום פרשת בראשית ד״ה ויכל אלקים.
מה ראית שם לנדו"ד?
נראה שהוא מדבר שם על השמח בחלקו הגשמי.
הצעיר באלפי כתב:עזריאל ברגר כתב:בר בי רב דחד יומא כתב:ספר אהבת שלום פרשת בראשית ד״ה ויכל אלקים.
מה ראית שם לנדו"ד?
נראה שהוא מדבר שם על השמח בחלקו הגשמי.
הוא כותב שם מפורש "ויהא שמח בחלקו, הן בגשמי והן ברוחני"
(ראה בטור ב')
וְאִם הָעַצְבוּת אֵינָהּ מִדַּאֲגַת עֲוֹנוֹת, אֶלָּא מֵהִרְהוּרִים רָעִים וְתַאֲווֹת רָעוֹת שֶׁנּוֹפְלוֹת בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ. הִנֵּה אִם נוֹפְלוֹת לוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה, אֶלָּא בְּעֵת עִסְקוֹ בַּעֲסָקָיו וְדֶרֶךְ אֶרֶץ וּכְהַאי גַּוְנָא, אַדְּרַבָּה יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁאַף שֶׁנּוֹפְלוֹת לוֹ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, הוּא מֵסִיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר1: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זוֹנִים אַחֲרֵיהֶם". וְאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּצַדִּיקִים לְקָרְאָם זוֹנִים חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא בְּבֵינוֹנִים כַּיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁנּוֹפְלִים לוֹ הִרְהוּרֵי נִיאוּף בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, בֵּין בְּהֶתֵּר כו'. וּכְשֶׁמֵּסִיחַ דַּעְתּוֹ, מְקַיֵּם לָאו זֶה, וְאָמְרוּ רַזַ"ל2: "יָשַׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה, נוֹתְנִים לוֹ שָׂכָר כְּאִלּוּ עָשָׂה מִצְוָה". וְעַל כֵּן צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ בְּקִיּוּם הַלָּאו, כְּמוֹ בְּקִיּוּם מִצְוַת עֲשֵׂה מַמָּשׁ.
הצעיר באלפי כתב:יש אימרא בשם הגר''א
לב חכם לימין וכסיל לשמאל
דהיינו שחכם מסתכל כמה השיג כבר, וכסיל מסתכל כמה עליו להשיג וממילא מתייאש
הרואה כתב:אני מכיר את הוורט, לא שמעתי אותו בשם הגר"א.
גלרשטיין כתב:יש למישהו מקורות או דיוקים לכך מדברי הראשונים...
רצה באשר ירצה יוצרך. שמח בחלקך אם מעט ואם הרבה. והתחנן לפניו תמיד להטות לבבך לעדותיו, ובשאר דרכיך השלך על ה' יהבך.
תם מה הוא אומר כתב:גלרשטיין כתב:אשמח אם למישהו יש מקורות בעניין, האם מאמר חז״ל ״איזהו עשיר השמח בחלקו״ נאמר גם ברוחניות?
כ"כ בשם הגר"א תלמיד הגר"ח בס' מנוחה וקדושה יע"ש
ובדומה לזה מבואר בביאוה"ג משלי עה"פ אהב יין ושמן
דע ששמעתי בשם הגר"א שכן גם במילי דשמיא צריך להיות שמח בחלקו שאף שבוודאי נכון לחמוד להיות לבו פתוח כפתחו של אולם לתורה וגם לומר ולחמוד אימתי יגיעו מעשי למעשה אבותי מ"מ צריך להיות שמח בחלקו שזכה לתורה ולמעש"ט כיון שעשה בכל כוחו המוטל עליו (שער התורה ח"ב אות כג)
גלרשטיין כתב:אשמח אם למישהו יש מקורות בעניין, האם מאמר חז״ל ״איזהו עשיר השמח בחלקו״ נאמר גם ברוחניות?
מטה עז כתב:גלרשטיין כתב:אשמח אם למישהו יש מקורות בעניין, האם מאמר חז״ל ״איזהו עשיר השמח בחלקו״ נאמר גם ברוחניות?
תורת "אזמרה" של רבי נחמן מברסלב.
"כמו כן הוא אצל האדם בעצמו, שצריך לדון את עצמו לכף זכות, ולמצא בעצמו איזה נקדה טובה עדין, כדי לחזק את עצמו שלא יפול לגמרי, חס ושלום, רק אדרבא יחיה את עצמו, וישמח את נפשו במעט הטוב שמוצא בעצמו, דהינו מה שזכה לעשות מימיו איזה מצוה או איזה דבר טוב, וכמו כן צריך לחפש עוד, למצא בעצמו עוד איזה דבר טוב, ואף שגם אותו הדבר הטוב הוא גם-כן מעורב בפסולת הרבה, עם כל זה יוציא משם גם-כן איזה נקודה טובה".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 318 אורחים