מענייני החג- לשמור לעיון בשנה הבאה בעז"ה-
כיצד צריך ליטול את הלולב
מעניינים דברי האליה רבה (תרנ,א):
כתב של"ה [ריש מסכת סוכה, ד"ה כתוב בכתבי הקודש] כתב אבן שועיב [דברים דרשה ליום א' דסוכות] שפני הלולב יהיה אליו והשדרה לחוץ, אבל בתולעת יעקב [כוונת ד' מינים] כתב להיפוך, והסוד וראית את אחורי ופני לא יראו [שמות לג, כג], ומאחר שבעל תולעת יעקב היה רב גדול בחכמת הקבלה ראוי לנהוג כוותיה ע"כ, והכי נהיגי עלמא, ובאליה זוטא [סי' תרנא ס"ק יא] כתבתי דעיקר כאבן שועיב, שראיתי בדרכי משה [סי' תרנא סק"ד] ומטה משה [סי' תתקלה] שהסכימו עמו, וכן כתב אבודרהם [עמוד רצד] ור' סעדיה גאון ושלטי גבורים [כ ע"א אות ה] בשם ספר אשכול [הל' סוכה, קעב ע"א] ומהרי"ק, ושל"ה לא ראה הסכמת הגאונים הנ"ל. גם יש לצרף מ"ש ב"י בסוף סימן תרמ"ה דפניו הוא צד השדרה ואחוריו הוא צד האחר, א"כ אף לסוד וראית את אחורי וכו' צריך שיהא השדרה לחוץ. אך מצאתי בשבלי הלקט סי' (קי"ח) [שס"ה] וזה לשונו, ובאגדה שדרתו של לולב צריכה להיות כנגד הלב.
נראה מדברי הא"ר שהרבה מהראשונים נוקטים שלא כמנהג המקובל היום ורק בשיבולי הלקט ובדברי המקובלים כתבו להיפך (וכן המנהג כיום- פמ"ג, מ"ב ריש סימן תר"נ).
גם דברי שבולי הלקט אינם מכריעים והמעיין באשכול (אלבק) יראה שגם הוא מכוון את הלולב כנגד הלב ואף על פי כן השדרה כלפי חוץ:
ונוטל השדרה לחוץ והלולב כנגד לבו של אדם, כאדם שעומד עם חבירו פנים בפנים, ושדרו של זה ושדרו של זה בחוץ, כמו [כן] הלולב פניו כלפי האיש ושדרת הלולב כלפי חוץ.
צ"ע אפוא מתי ומדוע נשתנה המנהג.