הודעהעל ידי שמואל_הקטן » ה' אוקטובר 24, 2019 9:53 am
שיר היחוד נתייחס לחכמים רבים במשך הדורות, וכפה"נ אין הכרעה בדבר רק שמקורו מחסידי אשכנז.
המקור לשמועה מהגר"א הוא המו"ל של אוסף אוצר נחמד (ח"ג, וויען תר"ך, עמ' 81 הע' 4): "ושמעתי מן החכם ש' זאקס, כי הגאון הרב אליה ווילנא הזהיר מלומר שיר הייחוד בב"ה שלו, לפי שלדעתו היה מחברו מכאל בזלוש, ושמו רשום בראשי חרוזים לסוף יום שלישי."
ובמעש"ר (נג): "וא"א שום מזמור זולת שש"י ולא שיר היחוד ולא שיר הכבוד רק ביו"ט." ואולי מזה נתגלגלה השמועה, ופירשו ד"רק ביו"ט" קאי רק אשיר הכבוד, אבל שיר היחוד לעולם אין לאמרו.
וברותא היא דבהדיא שם בהלכות יו"ט (קע): "אחר עלינו אומרים שיר היחוד ושיר הכבוד".