רעואל המדייני כתב:ובכן, בדקתי וביררתי ואלו התוצאות:
בעולם המערבי מחצלאות כשלנו מיועדות לגדר וכדומה ולא לשכיבה.
המחצלאות שמיועדות לשכיבה הינן קטנות / מעוצבות.
במזרח הרחוק ובמקומות העוני המחצלאות מיועדות לשכיבה וישיבה.
הייצור הינו בארצות כאלו, ולכן סכך חייב בהכשר.
גם לאחר ההכשר כולי האי ואולי.
רעואל המדייני כתב:לאחר שתפריד את הקנים כנראה יהיה פסול מדרבנן כשיירי מחצלאות.
אראל כתב:רעואל המדייני כתב:לאחר שתפריד את הקנים כנראה יהיה פסול מדרבנן כשיירי מחצלאות.
שאלתי מורה הוראה ואמר לי, שבמושכל ראשון אין בעיה
עוררת משום 'שיירי מחצלאות', אבל יתכן שאם אפריד כל הקנים, אולי עדיף משיורי מחצלאות, שהרי נתבטלו לגמרי מתורת מחצלת,
אולי תציין מראי מקומות
צביב כתב:שאלת תם ( כד ניים ושכיב)
האם אומרים כאן גוי עביד אדעתיה דנפשיה,
ואם רגיל שמחצלת עשויה לשכיבה, לכך דעתו.
שומע ומשמיע כתב:רעואל המדייני כתב:ובכן, בדקתי וביררתי ואלו התוצאות:
בעולם המערבי מחצלאות כשלנו מיועדות לגדר וכדומה ולא לשכיבה.
המחצלאות שמיועדות לשכיבה הינן קטנות / מעוצבות.
במזרח הרחוק ובמקומות העוני המחצלאות מיועדות לשכיבה וישיבה.
הייצור הינו בארצות כאלו, ולכן סכך חייב בהכשר.
גם לאחר ההכשר כולי האי ואולי.
ממה שידוע לי מיבואני בגדים וצעצועים מסין, הם מזמינים מפעל בסין לימים מסוימים שיעבוד בשבילם. למה שסכך שזה שוק ענק לא יהיה ייצור מיוחד.
יבנה כתב:אראל כתב:רעואל המדייני כתב:לאחר שתפריד את הקנים כנראה יהיה פסול מדרבנן כשיירי מחצלאות.
שאלתי מורה הוראה ואמר לי, שבמושכל ראשון אין בעיה
עוררת משום 'שיירי מחצלאות', אבל יתכן שאם אפריד כל הקנים, אולי עדיף משיורי מחצלאות, שהרי נתבטלו לגמרי מתורת מחצלת,
אולי תציין מראי מקומות
שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרכט סעיף ו
במחצלת של קנים וקש ושיפה וגמי, בין שהיא חלקה שהיא ראויה לשכיבה, בין שאינה חלקה שאינה ראויה לשכיבה, אם היא קטנה, סתמא עומדת לשכיבה ומקבלת טומאה ואין מסככין בה, אלא א"כ עשאה לסכוך. הגה: דהיינו שרוב בני אותה העיר עושין אותה לסיכוך (הרא"ש פ"ק דסוכה); ואם היא גדולה, סתמא עומדת לסיכוך ומסככין בה, אא"כ עשאה לשכיבה (דהיינו שמנהג המקום לשכב עליה); וה"מ שאין לה שפה, אבל אם יש לה שפה בענין שראויה לקבל, אפילו אם ניטל שפתה אין מסככין בה. הגה: במקום שנהגו לקבוע מחצלאות בגגין כעין תקרה, אין מסככין בהם (כל בו).
יבנה כתב:צביב כתב:שאלת תם ( כד ניים ושכיב)
האם אומרים כאן גוי עביד אדעתיה דנפשיה,
ואם רגיל שמחצלת עשויה לשכיבה, לכך דעתו.
בית יוסף אורח חיים סימן תרכט ו
כתב ה"ר ישעיה אפילו במקום שעושים אותן לשכיבה הקונה אותן מן האומן וכו'. זה לשון הרא"ש בסוף פרק קמא (שם) כתב ה"ר ישעיה אלו המחצלאות שמוכרין התגרים בסתמא לאו לשכיבה עבידי שממלאין אותן צמר וגם עושין אותן מחיצות הילכך לאו בתר עשייתן אזלינן שהאומן אינו עושה אותן אלא למכרן למי שצריך להן כל אחד ואחד לפי צרכו ואם כן אין לילך אלא אחר קנייתה שאם קנאו אדם לשכיבה מקבלת טומאה ואם קנאו לצורך דבר אחר אינה מקבלת טומאה ואם כן אדם יכול לקנות מחצלת חדשה לשם סוכה ולסכך בה אף על גב דחזיא לשכיבה בתר מחשבתו אזלינן וכיון שקנאה לצורך סוכה וסיכך בה אינה מקבלת טומאה ולא מסתבר לי אלא בתר מנהג אנשי המקום אזלינן כדקאמר לא נחלקו רבי דוסא וחכמים על מחצלות [של] אושא שהן טמאות הילכך במקום שנהגו לשכב עליהן אפילו אמר לאומן לתקנן לו לסיכוך אין מסככין בהן דמי יודע שאמר לאומן לתקנן לו לסיכוך ואתי כולי עלמא לסכוכי בהו עכ"ל:
אראל כתב:יבנה כתב:אראל כתב:רעואל המדייני כתב:לאחר שתפריד את הקנים כנראה יהיה פסול מדרבנן כשיירי מחצלאות.
שאלתי מורה הוראה ואמר לי, שבמושכל ראשון אין בעיה
עוררת משום 'שיירי מחצלאות', אבל יתכן שאם אפריד כל הקנים, אולי עדיף משיורי מחצלאות, שהרי נתבטלו לגמרי מתורת מחצלת,
אולי תציין מראי מקומות
שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרכט סעיף ו
במחצלת של קנים וקש ושיפה וגמי, בין שהיא חלקה שהיא ראויה לשכיבה, בין שאינה חלקה שאינה ראויה לשכיבה, אם היא קטנה, סתמא עומדת לשכיבה ומקבלת טומאה ואין מסככין בה, אלא א"כ עשאה לסכוך. הגה: דהיינו שרוב בני אותה העיר עושין אותה לסיכוך (הרא"ש פ"ק דסוכה); ואם היא גדולה, סתמא עומדת לסיכוך ומסככין בה, אא"כ עשאה לשכיבה (דהיינו שמנהג המקום לשכב עליה); וה"מ שאין לה שפה, אבל אם יש לה שפה בענין שראויה לקבל, אפילו אם ניטל שפתה אין מסככין בה. הגה: במקום שנהגו לקבוע מחצלאות בגגין כעין תקרה, אין מסככין בהם (כל בו).
ניטל שפתה היינו שעדיין נשאר עליה צורת מחצלת, אבל אם תתפרק לגמרי, בלי שום חיבור קנה לקנה, ולא נשאר עליה שום צורת מחצלת מדוע יפסל?
רעואל המדייני כתב:ובכן, בדקתי וביררתי ואלו התוצאות:
בעולם המערבי מחצלאות כשלנו מיועדות לגדר וכדומה ולא לשכיבה.
המחצלאות שמיועדות לשכיבה הינן קטנות / מעוצבות.
במזרח הרחוק ובמקומות העוני המחצלאות מיועדות לשכיבה וישיבה.
הייצור הינו בארצות כאלו, ולכן סכך חייב בהכשר.
גם לאחר ההכשר כולי האי ואולי.
יבנה כתב:אראל כתב:יבנה כתב:אראל כתב:רעואל המדייני כתב:לאחר שתפריד את הקנים כנראה יהיה פסול מדרבנן כשיירי מחצלאות.
שאלתי מורה הוראה ואמר לי, שבמושכל ראשון אין בעיה
עוררת משום 'שיירי מחצלאות', אבל יתכן שאם אפריד כל הקנים, אולי עדיף משיורי מחצלאות, שהרי נתבטלו לגמרי מתורת מחצלת,
אולי תציין מראי מקומות
שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרכט סעיף ו
במחצלת של קנים וקש ושיפה וגמי, בין שהיא חלקה שהיא ראויה לשכיבה, בין שאינה חלקה שאינה ראויה לשכיבה, אם היא קטנה, סתמא עומדת לשכיבה ומקבלת טומאה ואין מסככין בה, אלא א"כ עשאה לסכוך. הגה: דהיינו שרוב בני אותה העיר עושין אותה לסיכוך (הרא"ש פ"ק דסוכה); ואם היא גדולה, סתמא עומדת לסיכוך ומסככין בה, אא"כ עשאה לשכיבה (דהיינו שמנהג המקום לשכב עליה); וה"מ שאין לה שפה, אבל אם יש לה שפה בענין שראויה לקבל, אפילו אם ניטל שפתה אין מסככין בה. הגה: במקום שנהגו לקבוע מחצלאות בגגין כעין תקרה, אין מסככין בהם (כל בו).
ניטל שפתה היינו שעדיין נשאר עליה צורת מחצלת, אבל אם תתפרק לגמרי, בלי שום חיבור קנה לקנה, ולא נשאר עליה שום צורת מחצלת מדוע יפסל?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרכט ב
"וכן דבר שמקבל טומאה כגון שפודין וארוכות המטה וכל הכלים, אין מסככין בהם; ואפילו אם נשברו, שלא נשאר בהם שיעור קבלת טומאה."
ושם מ"ב ס"ק ח-
"שלא נשאר בהן שיעור וכו' - כיון שפעם אחת היו ראוין לקבלת טומאה גזרו בהן חכמים שלא לסכך בהן לעולם."
וה"ה למחצלת שפירקוה לקניה.
שו"ר בפסקי תשובות שם שהביא מח' כשנשבר באופן שאינו ניכר כלל שבא מכלי.
שומע ומשמיע כתב:רעואל המדייני כתב:ובכן, בדקתי וביררתי ואלו התוצאות:
בעולם המערבי מחצלאות כשלנו מיועדות לגדר וכדומה ולא לשכיבה.
המחצלאות שמיועדות לשכיבה הינן קטנות / מעוצבות.
במזרח הרחוק ובמקומות העוני המחצלאות מיועדות לשכיבה וישיבה.
הייצור הינו בארצות כאלו, ולכן סכך חייב בהכשר.
גם לאחר ההכשר כולי האי ואולי.
ממה שידוע לי מיבואני בגדים וצעצועים מסין, הם מזמינים מפעל בסין לימים מסוימים שיעבוד בשבילם. למה שסכך שזה שוק ענק לא יהיה ייצור מיוחד.
החושב כתב:נראה לי שאם זה סכך גדול, כמו 4 מטר על 2 מטר, אין חשש. כי לא עושים מחצלאות כאלה לישיבה או שכיבה [אולי רק בשביל להשכיב על זה סוסים וגמלים. אבל זה, כמדומה, אינה בדין מדרס]
בסדר כתב:שומע ומשמיע כתב:רעואל המדייני כתב:ובכן, בדקתי וביררתי ואלו התוצאות:
בעולם המערבי מחצלאות כשלנו מיועדות לגדר וכדומה ולא לשכיבה.
המחצלאות שמיועדות לשכיבה הינן קטנות / מעוצבות.
במזרח הרחוק ובמקומות העוני המחצלאות מיועדות לשכיבה וישיבה.
הייצור הינו בארצות כאלו, ולכן סכך חייב בהכשר.
גם לאחר ההכשר כולי האי ואולי.
ממה שידוע לי מיבואני בגדים וצעצועים מסין, הם מזמינים מפעל בסין לימים מסוימים שיעבוד בשבילם. למה שסכך שזה שוק ענק לא יהיה ייצור מיוחד.
מדברי המשנ"ב בביאוה"ל (סי תרכ"ט סעי ו' ד"ה עומדת לשכיבה) יוצא דבמקום שסתם מחצלת לשכיבה, אף אם עשאן בפירוש לשם סכך, פסולין מדרבנן כו', עיי"ש. ולפי"ז מה מהני אם מזמינים המפעל לימים מסויימים שיעשו לשם סכך אם זה מקום שרגילין לייצר לשם שכיבה.
רעואל המדייני כתב:גם לאחר ההכשר כולי האי ואולי.
בסדר כתב:שומע ומשמיע כתב:רעואל המדייני כתב:ובכן, בדקתי וביררתי ואלו התוצאות:
בעולם המערבי מחצלאות כשלנו מיועדות לגדר וכדומה ולא לשכיבה.
המחצלאות שמיועדות לשכיבה הינן קטנות / מעוצבות.
במזרח הרחוק ובמקומות העוני המחצלאות מיועדות לשכיבה וישיבה.
הייצור הינו בארצות כאלו, ולכן סכך חייב בהכשר.
גם לאחר ההכשר כולי האי ואולי.
ממה שידוע לי מיבואני בגדים וצעצועים מסין, הם מזמינים מפעל בסין לימים מסוימים שיעבוד בשבילם. למה שסכך שזה שוק ענק לא יהיה ייצור מיוחד.
מדברי המשנ"ב בביאוה"ל (סי תרכ"ט סעי ו' ד"ה עומדת לשכיבה) יוצא דבמקום שסתם מחצלת לשכיבה, אף אם עשאן בפירוש לשם סכך, פסולין מדרבנן כו', עיי"ש. ולפי"ז מה מהני אם מזמינים המפעל לימים מסויימים שיעשו לשם סכך אם זה מקום שרגילין לייצר לשם שכיבה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 56 אורחים