מה עדיף: ה'יראים' או שתיה בסוכה.

[שומע ומשמיע]

ספק המצוי: נוטלים ידיים בתוך הבית, ורוצים לשתות קודם הנטילה כדי לצאת ידי שיטת היראים בברכה על משקה בסעודה. להיכנס לסוכה לשתות ואז לחזור לנטילה היא טרחה מרובה. מה עדיף, לחשוש ליראים, או להיות מהמהדרים השותים רק בסוכה?

[לענין]

ספק מצוי. לפעמים שוכחים לברך שהכל לפני הנטילת ידים, וכעת לפני ברכת המזון רוצים לשתות רביעית כדי שיהיה 'ושבעת' לכולי עלמא, האם עדיף שלא לשתות בגלל שיש אומרים שצריך לברך על משקין בתוך הסעודה, או שמא עדיף לסמוך על עיקר הדין ולשתות כדי שתהיה ברכת המזון דאורייתא לכולי עלמא.

איה שוקל איה סופר? יהיו הדברים לעילוי נשמת רבי שריה זצ"ל, אבי 'חשבונות ההידורים'.

[גל גל]

ספק המצוי: נוטלים ידיים בתוך הבית, ורוצים לשתות קודם הנטילה כדי לצאת ידי שיטת היראים בברכה על משקה בסעודה. להיכנס לסוכה לשתות ואז לחזור לנטילה היא טרחה מרובה. מה עדיף, לחשוש ליראים, או להיות מהמהדרים השותים רק בסוכה?

אני אף פעם לא הבנתי למה יש הידור לשתות בסוכה (כן, אני מכיר את הר''ן), הגדר של סוכה זה תשבו כעין תדורו, כמו שביום רגיל אין בעיה לאדם לשתות מים מחוץ לבית, הוא הדין בסוכות, ולדידי אין שום טעם להחמיר ולשתות מים בסוכה

[שומע ומשמיע]

לא הבנתי, אתה חולק על הרמב"ם?

[אברך]

ספק המצוי: נוטלים ידיים בתוך הבית, ורוצים לשתות קודם הנטילה כדי לצאת ידי שיטת היראים בברכה על משקה בסעודה. להיכנס לסוכה לשתות ואז לחזור לנטילה היא טרחה מרובה. מה עדיף, לחשוש ליראים, או להיות מהמהדרים השותים רק בסוכה?

ספק מעניין
לכאורה אפשר לשתות פחות מכזית [או רביעית], ואז לכאורה אין ענין להחמיר. או שזה גופא יש להסתפק להמחמירים שלא לשתות חוץ לסוכה, אם יש ענין גם לא לאכול פחות מכזית חוץ לסוכה.

ועיקר החומרה של שתיית מים בסוכה, כבר דיברו בזה, שאין החומרא לשתות בסוכה, כיון שלכאורה לא מקיימים בזה מצוה כיון שזה ארעי, וזה גרע מישיבה בסוכה ללא אכילה או שתיה, שזה קיום מצות טיול, אלא שהחומרא היא "לא" לשתות חוץ לסוכה, וכמו שמבואר בלשון הרמב"ם, דהיינו להקפיד שלא לשתות מחוץ לסוכה, ואפשר שזה כדי שלא יבא לאכול או לשתות קבע מחוץ לסוכה.
[אני ידוע שיש מביאים מהגרי"ז שיש קיום מצוה בשתית מים בסוכה, אך יש שחולקים בזה, וגם בגמרא לכאורה מוכח כן, ששאלו מדוע הקפיד להעלות את המים לסוכה, ואם יש בזה קיום מצוה, אין בזה שום שאלה].

[גל גל]

זאת הייתה כוונתי. אני לא חושב שזה מצד קיום הלכות סוכה, אלא יש סוג של עניין (לא מצווה, עניין) לשהות בסוכה, ללא קשר למה עושים בה..

[עזריאל ברגר]

האם פשוט לך שברכת המים בבית פוטרת את שתית המים שבסוכה?

[צביב]

רבי שריה דבליצקי כתב שנהג לשתות יין בתוך הסעודה, בשביל היראים.
( בתוך תשובתו על קידושא רבא פעם שניה- לפני אכילת פת )

[שומע ומשמיע]

האם פשוט לך שברכת המים בבית פוטרת את שתית המים שבסוכה?

למה לא?

[עזריאל ברגר]

שינוי מקום

[החושב]

ספק המצוי: נוטלים ידיים בתוך הבית, ורוצים לשתות קודם הנטילה כדי לצאת ידי שיטת היראים בברכה על משקה בסעודה. להיכנס לסוכה לשתות ואז לחזור לנטילה היא טרחה מרובה. מה עדיף, לחשוש ליראים, או להיות מהמהדרים השותים רק בסוכה?

משהו לא מסתדר לי...
מי שנמצא ברמה כזו גבוהה, שאלו הן השאלות שהמטרידות אותו, פלא בעיני שעבורו להיכנס לסוכה לשתות ואז לחזור וליטול ידיים - זה נחשב לטרחה (ועוד מרובה).

[יושב ירושלים]

הוא חושש מצד איסור טרחה בחוה"מ.

[שומע ומשמיע]

עד היכן תכלית יסורין..

[סגי נהור]

מר כי אתריה ומר כי אתריה. כאן כשהסוכה במרפסת/בחצר, כאן כשצריך לרדת ולעלות ג' קומות...

[עזריאל ברגר]

כשצריך לרדת ולעלות ג' קומות...

ואז חוזרת במלוא עוזה שאלת ה"שינוי מקום"

[פלפלת בחכמה]

ספק המצוי: נוטלים ידיים בתוך הבית, ורוצים לשתות קודם הנטילה כדי לצאת ידי שיטת היראים בברכה על משקה בסעודה. להיכנס לסוכה לשתות ואז לחזור לנטילה היא טרחה מרובה. מה עדיף, לחשוש ליראים, או להיות מהמהדרים השותים רק בסוכה?

ספק מעניין
לכאורה אפשר לשתות פחות מכזית [או רביעית], ואז לכאורה אין ענין להחמיר. או שזה גופא יש להסתפק להמחמירים שלא לשתות חוץ לסוכה, אם יש ענין גם לא לאכול פחות מכזית חוץ לסוכה.

ועיקר החומרה של שתיית מים בסוכה, כבר דיברו בזה, שאין החומרא לשתות בסוכה, כיון שלכאורה לא מקיימים בזה מצוה כיון שזה ארעי, וזה גרע מישיבה בסוכה ללא אכילה או שתיה, שזה קיום מצות טיול, אלא שהחומרא היא "לא" לשתות חוץ לסוכה, וכמו שמבואר בלשון הרמב"ם, דהיינו להקפיד שלא לשתות מחוץ לסוכה, ואפשר שזה כדי שלא יבא לאכול או לשתות קבע מחוץ לסוכה.
[אני ידוע שיש מביאים מהגרי"ז שיש קיום מצוה בשתית מים בסוכה, אך יש שחולקים בזה, וגם בגמרא לכאורה מוכח כן, ששאלו מדוע הקפיד להעלות את המים לסוכה, ואם יש בזה קיום מצוה, אין בזה שום שאלה].

מי מביא כן מהגרי״ז? אדרבה, ראיית מביאים שהגריז לא הקפיד על זה באמרו שהוא אינו מן המחמירין (שעליהם כתב הרמבם שאין שותין אף מים חוץ לסוכה) ומסופר גם כי אביו הגר״ח אמר לו שלא יקפיד על זה ולא יחוש מהחסידים שלעגו עליו מחמת זה.
ובעיקר הדבר לכאורה כיון שעושה כן מחמת הסעודה א״כ יש מקום לומר שחייב לשתות בהסוכה מדינא ועל פי המבואר בשער הציון סימן תרלט סקכ״ט בסוף דבריו

[אברך]

הגרמ"ש שפירא זצ"ל מביא כן מהגרי"ז, לא מונח כעת לפני המקור.

אין סתירה בין הדברים, אמנם יש קיום מצוה בשתיית מים בסוכה לדעת הגרי"ז, אמנם הענין של לא לשתות מחוץ לסוכה זהו חומרא, וכלשון הרמב"ם, המחמיר שלא לשתות חוץ לסוכה. וכו', והגרי"ז טען שהוא אינו מן המחמירים. [כלומר אינו נוהג בדברים שהם חומרא, אלא רק מדקדק בדברים שהם מעיקר הדין לעשותם על הצד היותר טוב].

[פרי יהושע]

אין להשוות כל עיקר
שתית מים בתוך הסוכה היא הידור
היראים, (עד כמה שיש לחוש לדבריו), הוא דין.

[עזריאל ברגר]

אין להשוות כל עיקר
שתית מים בתוך הסוכה היא הידור
היראים, (עד כמה שיש לחוש לדבריו), הוא דין.

אין להשוות כל עיקר
שתית מים בתוך הסוכה היא הידור המובא בחז"ל ומוסכם על כל הפוסקים.
שיטת היראים - שנויה במחלוקת, ונקטינן לעיקר דלא ככוותיה!

[פרי יהושע]

אין להשוות כל עיקר
שתית מים בתוך הסוכה היא הידור
היראים, (עד כמה שיש לחוש לדבריו), הוא דין.

אין להשוות כל עיקר
שתית מים בתוך הסוכה היא הידור המובא בחז"ל ומוסכם על כל הפוסקים.
שיטת היראים - שנויה במחלוקת, ונקטינן לעיקר דלא ככוותיה!

(יודעני שבחב"ד נהגו מאד לדקדק על כך..)
אמנם, הלא כו"ע לא פליגי שאין כאן אלא הידור בעלמא
והיראים כמש"כ עד כמה שנקטינן כוותיה, ועד כמה שאנו חוששים לו (כן או לא), הוא חשש מעיקרא דדינא.

[עזריאל ברגר]

אין להשוות כל עיקר
שתית מים בתוך הסוכה היא הידור
היראים, (עד כמה שיש לחוש לדבריו), הוא דין.

אין להשוות כל עיקר
שתית מים בתוך הסוכה היא הידור המובא בחז"ל ומוסכם על כל הפוסקים.
שיטת היראים - שנויה במחלוקת, ונקטינן לעיקר דלא ככוותיה!

(יודעני שבחב"ד נהגו מאד לדקדק על כך..)
אמנם, הלא כו"ע לא פליגי שאין כאן אלא הידור בעלמא
והיראים כמש"כ עד כמה שנקטינן כוותיה, ועד כמה שאנו חוששים לו (כן או לא), הוא חשש מעיקרא דדינא.

כמובן. כתבתי בסגנון שלך רק בשביל הדמגוגיה.
אבל זו שאלה גדולה שנידונה בריבוי מקומות - האם עדיף הידור כפי השיטה שנפסקה להלכה, או פחות מהודר לפי יותר שיטות.
וכמדומני שאין בזה קו אחיד בפוסקים.