האם רק מחמשה עשר באב ואילך מתארכים הלילות?

[ע. התשבי]

תענית לא. "מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה .. מכאן ואילך דמוסיף יוסיף ודלא מוסיף יסף". ובפרש"י: "מכאן ואילך - מחמשה עשר באב ואילך דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו: דלא יוסיף - לעסוק בתורה בלילות".

כיצד ניתן לקבוע לפי תאריך עברי את הזמן בו תשש כח החמה והלילות מתארכים? והלא בשנות החמה (המתוארכת בלוח הלועזי) חמשה עשר באב יכול לנוע בטווח של חודש כמעט. (ולדוגמא השנה שנת תשע"ט החלו הלילות להתארך כבר בר"ח תמוז! (שמאז השקיעה זזה אחורה)).

[גימפעל]

עיין לוח דבר בעתו.

[ע. התשבי]

יישר כח (עיינתי בלוח לפני פתיחת האשכול, אך באותו לוח (תשס"ט) לא היתה התייחסות לדבר).

לתועלת חברי הפורום אעתיק בזה את שמצאתי בלוח (תשע"א):

אע"פ שעוד לפני ט"ו באב הלילה מתארך, אבל לפי שלא נתייחד הדיבור לישראל אלא מהיום, אע"פ שכבר מט' באב ליכא ספיקא קמי שמיא, כי עד היום היו עצובים, כי אין השמחה שורה אלא מתוך
שמחה. כך אפשר שלא עסקו בתורה עד היום (מטה משה ה, תשעו)

[ע. התשבי]

וגם לתירוצו עצ"ע לגבי "תשש כחה של חמה", שלכאורה אמור להיות דבר שבטבע העולם (שלכן העצים אינם יבשים וכו'), ואיך נקבע לפי תאריך עברי?

[ע. התשבי]

שו"ר שהתייחס לזה הגר"י מרצבך (עלה יונה ע' כא), ומביא עוד כמה ענינים שנקבעו בהתאמה ממוצעת לתאריך העברי אף שתלוי בתקופות החמה.

[כדכד]

ההלילות מתארכים גם מכוון שהזריחה נהיית יותר מאוחרת.
מוזר לי מה שנכתב כאן שכבר מר"ח תמוז השקיעה התאחרה. לא זכור לי כך

[ע. התשבי]

מוזר לי מה שנכתב כאן שכבר מר"ח תמוז השקיעה התאחרה. לא זכור לי כך

אין צורך לזכור, אפשר להסתכל בלוח השנה.
עכ"פ בלוח דבר בעתו מביא אף תאריך יותר מוקדם להתחלת התארכות הלילות (דהיינו היום שאחרי "היום הארוך ביותר").

[סגי נהור]

שו"ר שהתייחס לזה הגר"י מרצבך (עלה יונה ע' כא), ומביא עוד כמה ענינים שנקבעו בהתאמה ממוצעת לתאריך העברי אף שתלוי בתקופות החמה.

התאריך הממוצע מוקדם הרבה לט"ו באב.

[כדכד]

מוזר לי מה שנכתב כאן שכבר מר"ח תמוז השקיעה התאחרה. לא זכור לי כך

אין צורך לזכור, אפשר להסתכל בלוח השנה.
עכ"פ בלוח דבר בעתו מביא אף תאריך יותר מוקדם להתחלת התארכות הלילות (דהיינו היום שאחרי "היום הארוך ביותר").

הזכרון שלי עדיף מהלוח

[ע. התשבי]

מוזר לי מה שנכתב כאן שכבר מר"ח תמוז השקיעה התאחרה. לא זכור לי כך

אין צורך לזכור, אפשר להסתכל בלוח השנה.
עכ"פ בלוח דבר בעתו מביא אף תאריך יותר מוקדם להתחלת התארכות הלילות (דהיינו היום שאחרי "היום הארוך ביותר").

הזכרון שלי עדיף מהלוח

באם הזכרון שלך מבוסס על ראיית החמה ומדידת זמן שקיעתה, אפשר להתווכח איזו מדידה נכונה יותר. אך במידה ואף אתה מסתכל בלוח כדי לדעת את זמן שקיה"ח, הרי שלא מסתבר שהזמן בלוח השתנה מאז הצצת בו...

ע"פ קלוח, בא' תמוז תשע"ט היתה השקיעה בירושלים בשעה 7:49 (המאוחרת ביותר בשנה), ומב' תמוז והלאה החלה לזוז אחורה (7:48 ומוקדם).

[מן הסתם בלוחות מדוייקים יותר המציינים את השניות, התאריך יהיה מוקדם יותר].