אליהו בן עמרם כתב:אחר כך תקעו 3 תשר"ת ו-3 תש"ת עם שברים קצרים מאד כ-2 טרומיטין (רש"י). גם זה רק ב"נשימה אחת".
השברים היו "שבורים" ולא פשוטים, "או-טו" כמנהג הרגיל בישיבות.
יוצא פוניבז' כתב:אליהו בן עמרם כתב:אחר כך תקעו 3 תשר"ת ו-3 תש"ת עם שברים קצרים מאד כ-2 טרומיטין (רש"י). גם זה רק ב"נשימה אחת".
השברים היו "שבורים" ולא פשוטים, "או-טו" כמנהג הרגיל בישיבות.
האם ניתן לתקוע שברים או-טו בשיעור ב' טרומיטין?
אליהו בן עמרם כתב:יוצא פוניבז' כתב:אליהו בן עמרם כתב:אחר כך תקעו 3 תשר"ת ו-3 תש"ת עם שברים קצרים מאד כ-2 טרומיטין (רש"י). גם זה רק ב"נשימה אחת".
השברים היו "שבורים" ולא פשוטים, "או-טו" כמנהג הרגיל בישיבות.
האם ניתן לתקוע שברים או-טו בשיעור ב' טרומיטין?
למה לא?
או = טרומיט 1
טו = טרומ' 1
פרי יהושע כתב:(לדידי הקטן, נראה לפו"ר שעל השברים שלנו לכא' כולם מסכמים, כי למה יקפידו על שברים ישרים, ואדרבא שבר נשבר טפי עדיף והנהגו כן בגלל שהיה קשה לחשוש לשמא נעשתה תקיעה, אולם תרועה תמנית היא לבד ממה שהיא המנהג הקדום, הלא היא דרך יללה, ומסתמא כו"ע מודו שהיא עדיפה, רק שהיה קשה לבצע אותה, שמא תהפוך לתקיעה, והדרך של הזזת השופר, אינה אותנטית, והתרועה המקובלת יש לה גם משמעות בראשונים (רמב"ם), וגם שהיא נאה מאד אצל המומחים).
אשרי העם יודעי תרועה
אליהו בן עמרם כתב:יוצא פוניבז' כתב:אליהו בן עמרם כתב:אחר כך תקעו 3 תשר"ת ו-3 תש"ת עם שברים קצרים מאד כ-2 טרומיטין (רש"י). גם זה רק ב"נשימה אחת".
השברים היו "שבורים" ולא פשוטים, "או-טו" כמנהג הרגיל בישיבות.
האם ניתן לתקוע שברים או-טו בשיעור ב' טרומיטין?
למה לא?
או = טרומיט 1
טו = טרומ' 1
יושב ירושלים כתב:אליהו בן עמרם כתב:יוצא פוניבז' כתב:אליהו בן עמרם כתב:אחר כך תקעו 3 תשר"ת ו-3 תש"ת עם שברים קצרים מאד כ-2 טרומיטין (רש"י). גם זה רק ב"נשימה אחת".
השברים היו "שבורים" ולא פשוטים, "או-טו" כמנהג הרגיל בישיבות.
האם ניתן לתקוע שברים או-טו בשיעור ב' טרומיטין?
למה לא?
או = טרומיט 1
טו = טרומ' 1
אני יותר לא מצליח להבין מה הענין בשברים כאלו? איזה חשש יש בשבר שבור ארוך?
יושב ירושלים כתב:אליהו בן עמרם כתב:יוצא פוניבז' כתב:אליהו בן עמרם כתב:אחר כך תקעו 3 תשר"ת ו-3 תש"ת עם שברים קצרים מאד כ-2 טרומיטין (רש"י). גם זה רק ב"נשימה אחת".
השברים היו "שבורים" ולא פשוטים, "או-טו" כמנהג הרגיל בישיבות.
האם ניתן לתקוע שברים או-טו בשיעור ב' טרומיטין?
למה לא?
או = טרומיט 1
טו = טרומ' 1
אני יותר לא מצליח להבין מה הענין בשברים כאלו? איזה חשש יש בשבר שבור ארוך?
איש_ספר כתב:יושב ירושלים כתב:אליהו בן עמרם כתב:יוצא פוניבז' כתב:אליהו בן עמרם כתב:אחר כך תקעו 3 תשר"ת ו-3 תש"ת עם שברים קצרים מאד כ-2 טרומיטין (רש"י). גם זה רק ב"נשימה אחת".
השברים היו "שבורים" ולא פשוטים, "או-טו" כמנהג הרגיל בישיבות.
האם ניתן לתקוע שברים או-טו בשיעור ב' טרומיטין?
למה לא?
או = טרומיט 1
טו = טרומ' 1
אני יותר לא מצליח להבין מה הענין בשברים כאלו? איזה חשש יש בשבר שבור ארוך?
כמו שכתב הרב אליהו בן עמרם (וישר כוחו ורוחו על הרשימה היפה!) השברים הקצרים הם לצאת ידי רש"י, והסברא ששבר שבור מונע את הפיכתו לתקיעה היא סברא מחודשת שהתחדשה בדורינו וכמובן אינה מוכרחת כלל, הרי באשכנז גם התקיעה היתה שבורה בסופה...!
אליהו בן עמרם כתב:פרי יהושע כתב:(לדידי הקטן, נראה לפו"ר שעל השברים שלנו לכא' כולם מסכמים, כי למה יקפידו על שברים ישרים, ואדרבא שבר נשבר טפי עדיף והנהגו כן בגלל שהיה קשה לחשוש לשמא נעשתה תקיעה, אולם תרועה תמנית היא לבד ממה שהיא המנהג הקדום, הלא היא דרך יללה, ומסתמא כו"ע מודו שהיא עדיפה, רק שהיה קשה לבצע אותה, שמא תהפוך לתקיעה, והדרך של הזזת השופר, אינה אותנטית, והתרועה המקובלת יש לה גם משמעות בראשונים (רמב"ם), וגם שהיא נאה מאד אצל המומחים).
אשרי העם יודעי תרועה
יש לחדד, שהתרועה הרועשת שהושמעה אחר הצהרים ביום הראשון בוצעה בטכניקה של הזזת הפה והשופר, שלענ'ד לא זהה ל'רועשת' האותנטית, ולמרות זאת היה ניחא ליה למו'ר זצ'ל לצאת גם בה כ'תרועה רועשת'.
וכמי שדן בקרקע, אינני יודע אם בגלל שבאמת זה לא משנה לדעתו, או בגלל שעם כל החומרות בתקיעת שופר החמיר הרב לא פחות ב'בן אדם לחבירו'. זה עדיין נעלם מאיתנו, וממה נפשך שני ה'טעמים' עריבים המה....
אליהו בן עמרם כתב:וזאת במוצאי ר"ה שאלתי את מו'ר זצ'ל על מה החזיר, וענה לי שהחזיר רק בגלל שהתקיעות לא היו "פשוטות" לדעתו.
שאלתי בענין התקיעה ה"פשוטה", אם מקפיד על שינוי קולות באמצע התקיעה, או שמתחלף הקול באמצע התקיעה לקול "צרוד" במקצת", וענה לי שבשינוי קול קל באמצע איננו מקפיד, וכל הקפדתו היא על "סוף התקיעה", שתהיה חלקה ופשוטה ללא כל שינוי קול.
למעשה, היה קשה להבחין, איך מכריע בזה.
יוצא פוניבז' כתב:במוריה האחרון פורסם בהרחבה כל הסדר ההנהגות והדקדוקים, נכתב ע"י הבעל תוקע.
ספרים וועלט כתב:אליהו בן עמרם כתב:וזאת במוצאי ר"ה שאלתי את מו'ר זצ'ל על מה החזיר, וענה לי שהחזיר רק בגלל שהתקיעות לא היו "פשוטות" לדעתו.
שאלתי בענין התקיעה ה"פשוטה", אם מקפיד על שינוי קולות באמצע התקיעה, או שמתחלף הקול באמצע התקיעה לקול "צרוד" במקצת", וענה לי שבשינוי קול קל באמצע איננו מקפיד, וכל הקפדתו היא על "סוף התקיעה", שתהיה חלקה ופשוטה ללא כל שינוי קול.
למעשה, היה קשה להבחין, איך מכריע בזה.
מה ההסבר בכך שהקפידו על שינוי קול רק בסוף לא באמצע, אני מבין רק שבאופן ויש שיעור מספיק בהתקיעה מאז שנשתנה קולה, שאז אין בעיה כי ממ"נ יש לו תקיעה, אך כמו כן בסוף התקיעה, אם יש שיעור מספיק עד השינוי מה הבעיה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים