שמואל שלומוביץ כתב:ג. ראיתי מצטטים : "אדוני מורי ורבי החסיד בעל חכם צבי זצ"ל היה אומר הרב ב"י היה למדן יותר גדול ממגיד שלו.. יש מגידים משקרים לפעמים", (היעב"ץ בתורת הקנאות).
שמואל שלומוביץ כתב:א. ידוע בשם הגר"א שאמר על דברי המגיד שאסור לאכול בשר בר"ה, וקשה ממתני' דחולין שר"ה הוא מארבעה פרקים שמשחיטין בהם את הטבח בעל כרחו מפני מצוות אכילת בשר, ואמר הגר"א שהמגיד היה המשנה המדברת מתוך גרונו של הב"י, וכיון שהיה הב"י באותה שעה שכוח מהמשנה הזאת, ארע דבר זה שנאמר ע"י המגיד דבר שאינו כהלכה.
עקביה כתב:שמואל שלומוביץ כתב:א. ידוע בשם הגר"א שאמר על דברי המגיד שאסור לאכול בשר בר"ה, וקשה ממתני' דחולין שר"ה הוא מארבעה פרקים שמשחיטין בהם את הטבח בעל כרחו מפני מצוות אכילת בשר, ואמר הגר"א שהמגיד היה המשנה המדברת מתוך גרונו של הב"י, וכיון שהיה הב"י באותה שעה שכוח מהמשנה הזאת, ארע דבר זה שנאמר ע"י המגיד דבר שאינו כהלכה.
מה מקור שמועה זו?
זה נשמע מדי מוזר, אם המשנה מדברת מתוך גרונו כיצד יתכן שבזמן שהוא שכח את המשנה היא תדבר מתוך גרונו ותאמר מה שלא נמצא בה, ולא עוד אלא שנמצא הפוך?
קדמות ספר הזוהר (להרד"ל) ענף ה סימן ד
שמעתי בשם ש"ב הגאון האמיתי מוהר"ח מוולאזין זצ"ל שאמר על מ"ש במגיד מישרים שם בפרשת נצבים שלא לאכול בשר בראש השנה ומאי דכתיב אכלו משמנים היינו שמן וחלב ולא בשר ותמה הגאון ז"ל שהרי משנה ערוכה היא סוף פרק ה' דחולין מ"ג א' שערב ראש השנה הוא מארבע פרקים שמשחיטין הטבח בעל כרחו דהיינו משום יו"ט של ראש השנה דאלמא שמצוה לאכול בשר לשמחת יו"ט של ר"ה ואמר הגאון ז"ל שודאי מהרב בית יוסף היתה שכוחה באותו הרגע המשנה ההיא או היה לו בזה איזה רפיון בחזרה ועיון בה אשר על כן לא האירה כח משנה זו גם בהמגיד באותה שעה כו'
וגם ענין המגיד שבא לאדם הוא נשמתו בעצמו אך שדרכה לדבר עם נשמתו פא"פ שמתלבשת במצותיו שעשה כו'
עקביה כתב:יישר כח.
נ"ל שמאוסף המידע הנמצא באשכול זה ובאשכול אליו קישרתי עולה שערכו של ספר 'מגיד מישרים' נמוך, אולי אפילו בהרבה, מערכו של הספר 'בית יוסף'.
שמואל שלומוביץ כתב:עקביה כתב:יישר כח.
נ"ל שמאוסף המידע הנמצא באשכול זה ובאשכול אליו קישרתי עולה שערכו של ספר 'מגיד מישרים' נמוך, אולי אפילו בהרבה, מערכו של הספר 'בית יוסף'.
ולמישהו היה ספק בדבר? צא ולמד במה קובעים החכמים את עיונם בזה או בזה.
אלא שזה לענין הלכה, אבל יש רובד עליון שמגיע כגילוי מלמעלה, שעבור זה נשלח המגיד לאדם. אבל אין לזה משמעות לענין הלכה שזה נושא האשכול כאן.
עקביה כתב:וסתם צ"ע, בשלמא בשעה שנאמרו לב"י הדברים בענין בשר בר"ה שכח את אותה משנה, אבל האם גם בשעה שהעלה אותם על הכתב ומסר את הספר לדפוס היה שכוח מאותה משנה?
ספר מגיד מישרים פרשת נצבים
ואף על גב דאמר עזרא אכלו משמנים ההוא לכלל עמא ואנא ממלל ליחידי סגולה. ותו דמשמנים היינו שמן וחמאה וחלב אבל לא בשר וכן בשתיה. ולא אמר שתו יינות אלא משקין אחרים דאינון מתוקים.
עקביה כתב:אם זה הקטע המדובר הסותר למשנה בחולין:ספר מגיד מישרים פרשת נצבים
ואף על גב דאמר עזרא אכלו משמנים ההוא לכלל עמא ואנא ממלל ליחידי סגולה. ותו דמשמנים היינו שמן וחמאה וחלב אבל לא בשר וכן בשתיה. ולא אמר שתו יינות אלא משקין אחרים דאינון מתוקים.
איני בטוח שזו קושיא גדולה;
הוא אומר בפירוש שאינו מדבר אלא ליחידי סגולה, ומה שמסביר אח"כ שמשמנים היינו שמן וחמאה וחלב, הוא לא לומר שכך הורה עזרא לעם, אלא לומר שגם אותם יחידי סגולה יכולים לצאת ידי חובת דבריו של עזרא בדברים אחרים שאינם בשר.
מה גם שבשו"ע או"ח תקצ"ז ס"ב רואים שאפילו תענית גמורה בר"ה לא הייתה זרה לגמרי לב"י, וא"כ אין פליאה גדולה על הימנעות מבשר ויין ליחידי סגולה.
עקביה כתב:למען הדיוק, מה שהבאת על הסתירה מהמשנה אינו מהגר"א אלא מהגר"ח מוולאז'ין.
יעקובי כתב:עקביה כתב:וסתם צ"ע, בשלמא בשעה שנאמרו לב"י הדברים בענין בשר בר"ה שכח את אותה משנה, אבל האם גם בשעה שהעלה אותם על הכתב ומסר את הספר לדפוס היה שכוח מאותה משנה?
את הספר הוא לא מסר לדפוס (וככל הנראה לא התכווין לעשות זאת לעולם). הספר הובא לדפוס לראשונה בשנת ת"ו, למעלה משבעים שנה אחר פטירתו.
אכן, בשעת הכתיבה הוא ערך את הדברים כנתינתם, כפי שהתרחשו, ויש לזה הרבה ראיות.
מגדל כתב:יעקובי כתב:עקביה כתב:וסתם צ"ע, בשלמא בשעה שנאמרו לב"י הדברים בענין בשר בר"ה שכח את אותה משנה, אבל האם גם בשעה שהעלה אותם על הכתב ומסר את הספר לדפוס היה שכוח מאותה משנה?
את הספר הוא לא מסר לדפוס (וככל הנראה לא התכווין לעשות זאת לעולם). הספר הובא לדפוס לראשונה בשנת ת"ו, למעלה משבעים שנה אחר פטירתו.
אכן, בשעת הכתיבה הוא ערך את הדברים כנתינתם, כפי שהתרחשו, ויש לזה הרבה ראיות.
גם אני חשבתי שהוא לא פרסם את תוכן ההתגלויות בציבור, ולכן רווח לי, ואף הרשתי לעצמי לחשוב בדלת אמותיי שהספר מזוייף.
אלא שאז בלמדי בספר פרדס רימונים, בשער סדר האצלתם/עמידתם (אינני זוכר ואינו לפניי כרגע), בפרק ג כמדומני מובאת דעה שלישית בסדר ההאצלה, והיא "קבלת מהר"י קארו", מציינים שם שאלו דברי המגיד בפרשת ויקהל כמדומני, ואם כן אנו רואים דעוד בחיי חיותו דמרן הסתובבו קטעים מספר המגיד, בחותמו של כהן גדול.
עתניאל בן קנז כתב:מגדל כתב:יעקובי כתב:עקביה כתב:וסתם צ"ע, בשלמא בשעה שנאמרו לב"י הדברים בענין בשר בר"ה שכח את אותה משנה, אבל האם גם בשעה שהעלה אותם על הכתב ומסר את הספר לדפוס היה שכוח מאותה משנה?
את הספר הוא לא מסר לדפוס (וככל הנראה לא התכווין לעשות זאת לעולם). הספר הובא לדפוס לראשונה בשנת ת"ו, למעלה משבעים שנה אחר פטירתו.
אכן, בשעת הכתיבה הוא ערך את הדברים כנתינתם, כפי שהתרחשו, ויש לזה הרבה ראיות.
גם אני חשבתי שהוא לא פרסם את תוכן ההתגלויות בציבור, ולכן רווח לי, ואף הרשתי לעצמי לחשוב בדלת אמותיי שהספר מזוייף.
אלא שאז בלמדי בספר פרדס רימונים, בשער סדר האצלתם/עמידתם (אינני זוכר ואינו לפניי כרגע), בפרק ג כמדומני מובאת דעה שלישית בסדר ההאצלה, והיא "קבלת מהר"י קארו", מציינים שם שאלו דברי המגיד בפרשת ויקהל כמדומני, ואם כן אנו רואים דעוד בחיי חיותו דמרן הסתובבו קטעים מספר המגיד, בחותמו של כהן גדול.
יש גם ב'קול בוכים', ציטוט ממגילת סתרים של מהרי"ק (אאל"ט זה הלשון, או משהו דומה). אף הוא נכתב בחיי הבית יוסף, והוא קטע מ'מגיד מישרים'.
כך שברור שהדברים אמתיים, והיו ידועים לאנשי סודו של הב"י בחייו.
בן מיכאל כתב:עתניאל בן קנז כתב:מגדל כתב:יעקובי כתב:עקביה כתב:וסתם צ"ע, בשלמא בשעה שנאמרו לב"י הדברים בענין בשר בר"ה שכח את אותה משנה, אבל האם גם בשעה שהעלה אותם על הכתב ומסר את הספר לדפוס היה שכוח מאותה משנה?
את הספר הוא לא מסר לדפוס (וככל הנראה לא התכווין לעשות זאת לעולם). הספר הובא לדפוס לראשונה בשנת ת"ו, למעלה משבעים שנה אחר פטירתו.
אכן, בשעת הכתיבה הוא ערך את הדברים כנתינתם, כפי שהתרחשו, ויש לזה הרבה ראיות.
גם אני חשבתי שהוא לא פרסם את תוכן ההתגלויות בציבור, ולכן רווח לי, ואף הרשתי לעצמי לחשוב בדלת אמותיי שהספר מזוייף.
אלא שאז בלמדי בספר פרדס רימונים, בשער סדר האצלתם/עמידתם (אינני זוכר ואינו לפניי כרגע), בפרק ג כמדומני מובאת דעה שלישית בסדר ההאצלה, והיא "קבלת מהר"י קארו", מציינים שם שאלו דברי המגיד בפרשת ויקהל כמדומני, ואם כן אנו רואים דעוד בחיי חיותו דמרן הסתובבו קטעים מספר המגיד, בחותמו של כהן גדול.
יש גם ב'קול בוכים', ציטוט ממגילת סתרים של מהרי"ק (אאל"ט זה הלשון, או משהו דומה). אף הוא נכתב בחיי הבית יוסף, והוא קטע מ'מגיד מישרים'.
כך שברור שהדברים אמתיים, והיו ידועים לאנשי סודו של הב"י בחייו.
אין ספק שהספר עצמו קדום, אבל יתכן שיש בו חלקים מפוקפקים, כי יש בו דברים שנראים לא נכונים ושלכאורה לא יתכן שנכתבו בזמנם, כמו איזכור ספר השו"ע בזמן שככל הנראה מרן כלל לא חשב על הרעיון בשלב זהועוד.
בן מיכאל כתב:עתניאל בן קנז כתב:מגדל כתב:יעקובי כתב:עקביה כתב:וסתם צ"ע, בשלמא בשעה שנאמרו לב"י הדברים בענין בשר בר"ה שכח את אותה משנה, אבל האם גם בשעה שהעלה אותם על הכתב ומסר את הספר לדפוס היה שכוח מאותה משנה?
את הספר הוא לא מסר לדפוס (וככל הנראה לא התכווין לעשות זאת לעולם). הספר הובא לדפוס לראשונה בשנת ת"ו, למעלה משבעים שנה אחר פטירתו.
אכן, בשעת הכתיבה הוא ערך את הדברים כנתינתם, כפי שהתרחשו, ויש לזה הרבה ראיות.
גם אני חשבתי שהוא לא פרסם את תוכן ההתגלויות בציבור, ולכן רווח לי, ואף הרשתי לעצמי לחשוב בדלת אמותיי שהספר מזוייף.
אלא שאז בלמדי בספר פרדס רימונים, בשער סדר האצלתם/עמידתם (אינני זוכר ואינו לפניי כרגע), בפרק ג כמדומני מובאת דעה שלישית בסדר ההאצלה, והיא "קבלת מהר"י קארו", מציינים שם שאלו דברי המגיד בפרשת ויקהל כמדומני, ואם כן אנו רואים דעוד בחיי חיותו דמרן הסתובבו קטעים מספר המגיד, בחותמו של כהן גדול.
יש גם ב'קול בוכים', ציטוט ממגילת סתרים של מהרי"ק (אאל"ט זה הלשון, או משהו דומה). אף הוא נכתב בחיי הבית יוסף, והוא קטע מ'מגיד מישרים'.
כך שברור שהדברים אמתיים, והיו ידועים לאנשי סודו של הב"י בחייו.
אין ספק שהספר עצמו קדום, אבל יתכן שיש בו חלקים מפוקפקים, כי יש בו דברים שנראים לא נכונים ושלכאורה לא יתכן שנכתבו בזמנם, כמו איזכור ספר השו"ע בזמן שככל הנראה מרן כלל לא חשב על הרעיון בשלב זהועוד.
בן מיכאל כתב:עתניאל בן קנז כתב:מגדל כתב:יעקובי כתב:עקביה כתב:וסתם צ"ע, בשלמא בשעה שנאמרו לב"י הדברים בענין בשר בר"ה שכח את אותה משנה, אבל האם גם בשעה שהעלה אותם על הכתב ומסר את הספר לדפוס היה שכוח מאותה משנה?
את הספר הוא לא מסר לדפוס (וככל הנראה לא התכווין לעשות זאת לעולם). הספר הובא לדפוס לראשונה בשנת ת"ו, למעלה משבעים שנה אחר פטירתו.
אכן, בשעת הכתיבה הוא ערך את הדברים כנתינתם, כפי שהתרחשו, ויש לזה הרבה ראיות.
גם אני חשבתי שהוא לא פרסם את תוכן ההתגלויות בציבור, ולכן רווח לי, ואף הרשתי לעצמי לחשוב בדלת אמותיי שהספר מזוייף.
אלא שאז בלמדי בספר פרדס רימונים, בשער סדר האצלתם/עמידתם (אינני זוכר ואינו לפניי כרגע), בפרק ג כמדומני מובאת דעה שלישית בסדר ההאצלה, והיא "קבלת מהר"י קארו", מציינים שם שאלו דברי המגיד בפרשת ויקהל כמדומני, ואם כן אנו רואים דעוד בחיי חיותו דמרן הסתובבו קטעים מספר המגיד, בחותמו של כהן גדול.
יש גם ב'קול בוכים', ציטוט ממגילת סתרים של מהרי"ק (אאל"ט זה הלשון, או משהו דומה). אף הוא נכתב בחיי הבית יוסף, והוא קטע מ'מגיד מישרים'.
כך שברור שהדברים אמתיים, והיו ידועים לאנשי סודו של הב"י בחייו.
אין ספק שהספר עצמו קדום, אבל יתכן שיש בו חלקים מפוקפקים, כי יש בו דברים שנראים לא נכונים ושלכאורה לא יתכן שנכתבו בזמנם, כמו איזכור ספר השו"ע בזמן שככל הנראה מרן כלל לא חשב על הרעיון בשלב זהועוד.
בן מיכאל כתב:אין ספק שהספר עצמו קדום, אבל יתכן שיש בו חלקים מפוקפקים, כי יש בו דברים שנראים לא נכונים ושלכאורה לא יתכן שנכתבו בזמנם, כמו איזכור ספר השו"ע בזמן שככל הנראה מרן כלל לא חשב על הרעיון בשלב זהועוד.
יעקובי כתב:בן מיכאל כתב:אין ספק שהספר עצמו קדום, אבל יתכן שיש בו חלקים מפוקפקים, כי יש בו דברים שנראים לא נכונים ושלכאורה לא יתכן שנכתבו בזמנם, כמו איזכור ספר השו"ע בזמן שככל הנראה מרן כלל לא חשב על הרעיון בשלב זהועוד.
הרב בן מיכאל!
הספר הנדפס מכיל שכבות שכבות של תאריכים וגילויים מתקופות שונות מהן מאוחרות ביותר (בכתבי יד ישנן עריכות אחרות, מהן מתקופות שונות, הנדפס מכיל תערובת של תקופות). בנדפס נזכר גם לידת בנו ר' יהודה, שאירעה שנים אחדות ממש קודם פטירתו, שעה שספר שולחן ערוך כבר נדפס והופץ זה כמה שנים.
אולם במגן אברהם ריש סימן תקצז מביא דבריו בסתמא, וזה לשונו:עקביה כתב:הוא אומר שאינו מדבר אלא ליחידי סגולה.
כתב הב"ח, שמהרש"ל לא אכל דגים בראש השנה. ובסוף סימן תקפ"א כתב בשמו שלא ילבש בגדים חשובים. ובמגיד מישרים כתב בפרשת נצבים שלא לאכול בשר ולשתות יין בראש השנה.
ביקורת תהיה כתב:אולם במגן אברהם ריש סימן תקצז מביא דבריו בסתמא, וזה לשונו:עקביה כתב:הוא אומר שאינו מדבר אלא ליחידי סגולה.כתב הב"ח, שמהרש"ל לא אכל דגים בראש השנה. ובסוף סימן תקפ"א כתב בשמו שלא ילבש בגדים חשובים. ובמגיד מישרים כתב בפרשת נצבים שלא לאכול בשר ולשתות יין בראש השנה.
יעקובי כתב:לצערי, הספר אינו לפני כרגע, אבל לפי זכרוני אכן מוזכרים שם שני החיבורים בנשימה אחת. מן הסתם יש שם איזו תערובת דברים בעריכה זו. באופן עקרוני בכמה כתבי יד של הספר ישנם דברים בהירים ומסודרים (אם כי שלא ידוע לי כעת לגבי הנקודה הספציפית המדוברת).
עובר ושב כתב:יש דיון גם לגבי הספר "שו"ת מן השמים", דון מינה ואוקי באתרין (אתרין, תרתי משמע).
המעיין כתב:מי דן על המגיד מישרים אם הוא אכן מן השמים? חברי פורום אוצר החכמה?
לא ראיתי שהביאו מישהו שהסתפק בזה שהיה לב"י מגיד מן השמים. האמירה שמגיד יכול להטעות והוא תלוי באדם עצמו אינה סותרת את העובדה שהוא מן השמים אלא להיפך אומרת שגם גילוי מן השמים ניתן לפי האדם.
ואגב השימוש בביטוי מצבו הנפשי של הבית יוסף לא ראוי משום המשמעות שיש לזה בימינו . אפילו שהכוונה כנראה למצבו הרוחני תורני או מצב נפשו בלשון הקדמונים.
עקביה כתב:ביקורת תהיה כתב:אולם במגן אברהם ריש סימן תקצז מביא דבריו בסתמא, וזה לשונו:עקביה כתב:הוא אומר שאינו מדבר אלא ליחידי סגולה.כתב הב"ח, שמהרש"ל לא אכל דגים בראש השנה. ובסוף סימן תקפ"א כתב בשמו שלא ילבש בגדים חשובים. ובמגיד מישרים כתב בפרשת נצבים שלא לאכול בשר ולשתות יין בראש השנה.
אז על המג"א יש קושיא גדולה מהמשנה.
מדברים על כך?
אוצר בלוס כתב:עקביה כתב:ביקורת תהיה כתב:אולם במגן אברהם ריש סימן תקצז מביא דבריו בסתמא, וזה לשונו:עקביה כתב:הוא אומר שאינו מדבר אלא ליחידי סגולה.כתב הב"ח, שמהרש"ל לא אכל דגים בראש השנה. ובסוף סימן תקפ"א כתב בשמו שלא ילבש בגדים חשובים. ובמגיד מישרים כתב בפרשת נצבים שלא לאכול בשר ולשתות יין בראש השנה.
אז על המג"א יש קושיא גדולה מהמשנה.
מדברים על כך?
לא מהמשנה אבל מהפסוק
בית מאיר אורח חיים סימן תקצז
מה שהמ"א מביא בשם מגימ"י שלא לאכול בשר לא נראה מן הפסוק אכלו משמנים:
מגדל כתב:המעיין כתב:מי דן על המגיד מישרים אם הוא אכן מן השמים? חברי פורום אוצר החכמה?
לא ראיתי שהביאו מישהו שהסתפק בזה שהיה לב"י מגיד מן השמים. האמירה שמגיד יכול להטעות והוא תלוי באדם עצמו אינה סותרת את העובדה שהוא מן השמים אלא להיפך אומרת שגם גילוי מן השמים ניתן לפי האדם.
ואגב השימוש בביטוי מצבו הנפשי של הבית יוסף לא ראוי משום המשמעות שיש לזה בימינו . אפילו שהכוונה כנראה למצבו הרוחני תורני או מצב נפשו בלשון הקדמונים.
יסלח לי מר אם לאחר שאפרוש ואבכה על שחשדוני, אבקש מכבודו ליטול קורה של אגוצנטריות מבין עיניו.
שבת כ"ח אייר רצ"ו (ששי)
ראשון כ"ט אייר רצ"ו (שבת)
רביעי ר"ח תמוז רצ"ו (שני או שלישי)
שבת כ"ח תמוז רצ"ו (שני)
שבת ה' באב רצ"ו (ראשון)
חמישי י' באב רצ"ו (ששי)
שבת י"ב אב רצ"ו (ראשון)
שבת י"ט אב רצ"ו (ראשון)
שבת כ"ו אב רצ"ו (ראשון)
שבת ד' אלול רצ"ו (שני)
שבת כ"ה אלול רצ"ו (שני)
שבת ג' תשרי רצ"ז (שני)
שבת ט"ז חשון רצ"ז (שלישי)
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 538 אורחים