ארי שבחבורה כתב:בפירושו הגדול על התורה 'העמק דבר' מחדש הנצי"ב חידוש גדול, והוא, שישנה מצות עשה מדאורייתא לרקוד בחג הסוכות, כאשר הנצי"ב מוצא לכך מקור ב'פשוטו של מקרא'.
דברי הנצי"ב מוסבים על הפסוק "שבעת ימים תחוג לה' אלוהיך וגו'" (דברים טז,טו), וז"ל:
"תחוג לה' אלוהיך": קבלת חז"ל שזה אינו אלא להשלמה. אבל מ"מ 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו' גם כן, דבכלל לשון "תחוג" משמע שמחה הבאה בריקודים ומחולות, כמו שכתבתי בספר שמות (ה,ג) בלשון "ויחוגו לי", דמשמעו שמחה וריקודים לפני ה', היינו 'וגילו ברעדת קודש'. והכי נמי משמעות "תחוג לה' אלוהיך", וכדאיתא בחגיגה (י,ב) 'דחוגו חגא קאמר' [ובתוספות שם: לשון מחולות כמו "יחוגו וינועו כשיכור" (תהלים קז,כז)], עכ"ל.
.
הבל הבלים כתב:ארי שבחבורה כתב:בפירושו הגדול על התורה 'העמק דבר' מחדש הנצי"ב חידוש גדול, והוא, שישנה מצות עשה מדאורייתא לרקוד בחג הסוכות, כאשר הנצי"ב מוצא לכך מקור ב'פשוטו של מקרא'.
דברי הנצי"ב מוסבים על הפסוק "שבעת ימים תחוג לה' אלוהיך וגו'" (דברים טז,טו), וז"ל:
"תחוג לה' אלוהיך": קבלת חז"ל שזה אינו אלא להשלמה. אבל מ"מ 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו' גם כן, דבכלל לשון "תחוג" משמע שמחה הבאה בריקודים ומחולות, כמו שכתבתי בספר שמות (ה,ג) בלשון "ויחוגו לי", דמשמעו שמחה וריקודים לפני ה', היינו 'וגילו ברעדת קודש'. והכי נמי משמעות "תחוג לה' אלוהיך", וכדאיתא בחגיגה (י,ב) 'דחוגו חגא קאמר' [ובתוספות שם: לשון מחולות כמו "יחוגו וינועו כשיכור" (תהלים קז,כז)], עכ"ל.
.
עפי"ז מחייב הנצי"ב בריקודין ומחולות אף בשבת... דהרי שבעת ימים "תחוג" ...
אשרי יושבי ביתך כתב:הנה מו"ר מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א הביא פעם חידוש נורא מרבנו הנצי"ב בהעמק דבר (דברים טז, טו) עה"פ שבעת ימים תחוג לה' אלוקיך, דתחוג מלשון ריקודים ומחולות. וז"ל הנצי"ב שם: "תחוג לה' אלקיך. קבלת חז"ל שזה אינו אלא להשלמה. אבל מ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו ג"כ, דבכלל לשון תחוג משמע שמחה הבאה בריקודים ומחולות, כמו שכתבתי בספר שמות (ה, ג) בלשון ויחוגו לי דמשמעו שמחה וריקודים לפני ה', היינו וגילו ברעדת קודש. והכי נמי משמעות תחוג לה' אלקיך וכדאיתא בחגיגה (י, ב) דחוגו חגא קאמר". ובהמשך דבריו פי' בזה דברי המד"ר (וכתב ג"כ שיש מצוה לרקוד גם כשלא שמח בלבו), יעוי"ש.
והנה מלבד שזה חידוש גדול מאד, ובכל הראשונים לא פירשו כך, יעוי' באבן עזרא דפי' תחוג – לזבוח הזבח, להקריב עולות ושלמים וחגיגה בחג (וזה מפו' כבר בספרי שם שמכאן ילפי' תשלומין כל ז' לחגיגה). ולשון תחוג כתיב נמי בויקרא (כג, לט) תחוגו את חג השם ז' ימים, וכן בפס' מא וחגותם אותו חג לה' ז' ימים. ובתרוויהו התו"כ פי' דהכוונה לחגיגה כל ז' ולא לריקוד. ולמה רק בסוכות פי' הנצי"ב כן (דאטו בפ' וארא – תחוגו לי במדבר, הכוונה לרקידה).
אך הקושיא היותר גדולה ע"פ דבריו, דא"כ איך חז"ל גזרו במפורש במתני' בביצה (לו, ב) דאין מטפחין ואין מרקדין בשבת וביו"ט, הלא כאן התורה התירה דב"ז להדיא בחג הסוכות, וצע"ג בכ"ז.
אשמח לכל ביאור ותוספת בזה.
אשרי יושבי ביתך כתב:אך הקושיא היותר גדולה ע"פ דבריו, דא"כ איך חז"ל גזרו במפורש במתני' בביצה (לו, ב) דאין מטפחין ואין מרקדין בשבת וביו"ט, הלא כאן התורה התירה דב"ז להדיא בחג הסוכות, וצע"ג בכ"ז.
אשמח לכל ביאור ותוספת בזה.
במסתרים כתב:לא הבנתי השאלה. ע"פ קבלת חז"ל מדובר על חגיגה ולא דברה תורה על ריקוד כלל.
אשרי יושבי ביתך כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=31&t=6533#p57395
מה שנכון נכון כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=31&t=53179
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 43 אורחים