בעניין נשיכת האתרוג מצאתי בילקוט יוסף שכותב

[תולעת ספרים07]

נהגו הנשים המעוברות שנושכות הפיטם של האתרוג ביום הושענא רבה, ואחר כך מחלקות צדקה לעניים ומתפללות שיציל אותן השי''ת בשעת הלידה ושתלדנה ולד בר קיימא. ואין ראוי לעשות כן ביום הושענא רבה. כיון שהוא מוקצה למצותו, אלא יעשו כן אחר שמחת תורה.

ואני תמה שהרי הוקצה למצוותן הכוונה היא שאין לעשות בהן שימוש אחר אך מ"מ מותר להשמידו ונשיכת האתרוג לכאו' נחשב להשמדה ולא שימוש.
למה הדבר דומה לשריפת השמן בנר חנוכה וכדו'.

[אריה לייב]

ייתכן שיש הבדל בין שריפת שמן שזה לא שימוש, לבין נשיכות הפיטום לסגולה, כי הרי נשיכת הפיטם לסגולה יש כאן הנאה צדדית שלא שייכת לארבע מיניפ, והיא ההנאה של הרווח הסגולי שבנשיכת הפיטם. וממ"נ אם מועיל - יש כאן הנאה מאתתרוג שהוקצה למצוותו!

[חיס]

מעניין הסגולה הנ"ל כותב בעל ה"דרכי חיים שלום" (אות תשצ"ו) לא הופיע ב"מטה אפרים" הישנים... (ראה צילום)

(מי שיש לו זמן לבדוק בסימן תר"ס סעיף ו)

לא מצאתי ה"מטה אפרים" שלא מופיע הסגולה.. אדרבה מענין מאד לראות "מטה אפרים" אחר...

(ולא מצאתי את התשובה הנ"ל בכי"ק.... הספר כבר הופיע ולא נמצא שם)

[תולעת ספרים07]

דומני שמקור הסגולה הוא באלף למטה או באחד המפרשים האחרים במטה אפרים והמדפיסים הכניסו אותו לתוך המטה אפרים ואינו ת"י כעת.

ואפשר שסבר שעניין הסגולה היא להשמיד את האתרוג, ואם צומח לה מכך תועלת מה בכך, ואין זה נחשב לעושה שימוש באתרוג כדי לאסור משום הוקצה למצוותו.

[חיס]

כל הסגולה אם לא המקור ממטה אפרים כנ"ל.....שמביא בשם חו"ב לא ידעתי מה הכוונה? בשם נזיר שמשון כת"י

אז המקור רק ממש בזמן אחרון ....

ראה ב"שם טוב גאגין" עמוד חלק ז' עמור קס"ו בשם "אוצר דינים ומנהגים" עמוד 34

בשם "מנהגי ישרון" (משנת תרנ"ט) סימן קנ"ח עמוד מ"ד בהערה (ולא מנהגי ישורון)

[חיס]

כעת נתברר בירור גמור שבאמת לא כתב במטה אפרים, רק הוא מציין חו"ב והוא "חיים וברכה" נדפס בסוף המטה אפרים והוא ספר בפני עצמו.

שחיבר הר"ר שלום שכנא טשערניק בעמ"ח "משמרת שלום" אות ע' סימן רנ"ח הוא מביא בשם "נזיר שמשון" כל הענין הנ"ל והתפילה וכו'.


ומוסיף שם בסוף: ואף שכבר נדפס זה בלשון דייטש בסידורי הנשים, אבל שם הוא בשינוי לשון קצת, וגם שם השמיטו זאת דאח"כ תתן מעות לעניים

לכן העתקתי לשונו הק' ולהראות לך שמנהג זה מקור מקומו ויסודתו בהררי קודש ומקדם דנא הוא עכ"ל

מענין אם נמצא הספר "נזיר שמשון" מכת"י הנ"ל. האם הוא נדפס באיזה מקום?

[חיס]

האם מאן דהו יודע על הספר "נזיר שמשון" הנ"ל נדפס ?

(לפי הבדיקה שלי בספריה הלאומית בירושלים לא נמצא כרגע)

מי המחבר ?

הראשון שמביא אותו הוא הספר "חיים וברכה" בעל "משמרת שלום" הנ"ל

[אדג]

ראה מש"כ בפורום הסמוך, והוא לא כזה חדש. נדפס ונדפס!
(מש"כ שלא מצא בקטלוג ביה"ס הלאומי בירושלים, אני מצאתיו, הנה קישור: http://aleph.nli.org.il/F/Q3CM1XN7X2NR4DQ8MM5AH1S62FL85U7MLRA6TPJFLTCX71VLX2-59973?func=full-set-set&set_number=002012&set_entry=000001&format=999)

[כהן]

נהגו הנשים המעוברות שנושכות הפיטם של האתרוג ביום הושענא רבה, ואחר כך מחלקות צדקה לעניים ומתפללות שיציל אותן השי''ת בשעת הלידה ושתלדנה ולד בר קיימא. ואין ראוי לעשות כן ביום הושענא רבה. כיון שהוא מוקצה למצותו, אלא יעשו כן אחר שמחת תורה.

ואני תמה שהרי הוקצה למצוותן הכוונה היא שאין לעשות בהן שימוש אחר אך מ"מ מותר להשמידו ונשיכת האתרוג לכאו' נחשב להשמדה ולא שימוש.
למה הדבר דומה לשריפת השמן בנר חנוכה וכדו'.

יעוי' תשו' הרא"ש כלל כ"ד סק"ט שמבואר דגם להוריד נוי מהסוכה בזמן הגשמים אסור מטעם מוקצה למצוה [ורק מחמת תנאי התיר הרא"ש] וא"כ מבואר דגם בלא להשתמש כל שמבטלו ממצותו נאסר וכבר האריכו בזה בדברי המשנה בדמ"ח ועיי"ש בדברי ראמ"ה

[אליהוא]

אחד מרבני זמנינו הביא מנהג משונה זה בספרו וכתב לו מקור במקור חיים להחוות יאיר. אבל בבדיקה בספר עצמו נמצא נוסח אחר והוא שמביא מנהג זה שנהג בעבר וכותב אח"כ ואשרינו שכבר נשתקעו מנהגים קלוקלים אלו, [ע"כ הלשון בערך] וכדי בזיון וקצף.

[חיס]

האם מאן דהו יודע על הספר "נזיר שמשון" הנ"ל נדפס ?

(לפי הבדיקה שלי בספריה הלאומית בירושלים לא נמצא כרגע)

מי המחבר ?

הראשון שמביא אותו הוא הספר "חיים וברכה" בעל "משמרת שלום" הנ"ל

כעת מצא הרב אדג שליט"א (יישר כוח) את ה"נזיר שמשון" הנ"ל. משניות מסכת סוכה עמוד ל"ח ע"א ראה צילום

הספר "נזיר שמשון" על משניות חיברו הרב יעקב שמשון שבתי סיניגאליא בשנת תקמ"ג.

[מורה צדק]

בהיות והוזכר כאן ענין האתרוג וסגולתו,
שמעתי מעשה (מכלי ראשון), יהודי תלמיד חכם ששנים רבות לא היו לו ילדים, ובשנה שעברה לאחר חג הסוכות נתן לו הרב יצחק יוסף מח"ס ילקוט יוסף את אתרוגו של מרן הראש"ל שליט"א שרעייתו תנגוס בו, וכך הווה, ונפקדה בבן זכר.

[יאיר]

מיותר לציין הסגולה ללידה קלה - ריבת אתרוגים?