◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[הבטחתי]

בכנסת הגדולה הגהות ב"י סימן קלא אות ה כתב

חצר בית הכנסת הפתוח לבית הכנסת נופלין בו על פניהם. ספר המפה. ועל פי זה נוהגים ליפול על פניהם בעזרת בית הכנסת אפילו למי שנוהג כדברי הרוקח, וכמ"ש בתשובה חלק א"ח סימן מ"ו, שדברי הרב בעל המפה נאמרו אפילו לדברי הרוקח. וכתוב בדרשות מהרי"ל, כל זמן שפתח ב"ה פתוחה נופל ומכסה פניו כשאומ' תחנה, ואם הפתח נעולה יאמר תחנה בלי כסות עינים. ע"כ. וכמדומה לי שראיתי בקושטאנדינא נופלין על פניהם אפילו כשפתח ב"ה נעולה. ומכל מקום אין סתירה לדברי מהרי"ל, דהוא ז"ל מיירי לפי סברת הרוקח, והעושים כן בקושטאנדינא איפשר שדעתם כדעת רבינו המחבר ז"ל.

היכן היא התשובה הזו שמציין? [וגם שם בהמשך אות ו' מזכיר תשובה זו]

מה שנשאר היום בידינו מתשובות הכנה"ג לאורח חיים הוא חלק ב' בלבד (ונדפס כששים שנה אחרי פטירתו), וכך כתוב שם בשער הדפוס (נמצא בבר אילן תחת השם תשובות כנסת הגדולה), חלק א' שאליו מציין הכנה"ג רבות, ובכלל זה התשובה שכאן - לא הגיע לידינו.

מה עם תשובות בעי חיי?

מכון הכתב הדפיסו תשובות בעי חיי, וכללו את שו"ת כנסת הגודולה לאו"ח שהוא כאומר ח"ב בתוך הסידרה. כאמור לעיל, חלק א' לא הגיע לידינו.

[וונדרבר]

מכון הכתב הדפיסו תשובות בעי חיי, וכללו את שו"ת כנסת הגודולה לאו"ח שהוא כאומר ח"ב בתוך הסידרה. כאמור לעיל, חלק א' לא הגיע לידינו.

שו"ת כנסת הגדולה או"ח ח"ב יצא לאור בקושטא
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0001L
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 48&pgnum=1
מכון הכתב הדפיסו את הספר הזה מחדש וכינו אותו בשם ס' בעי חיי או"ח
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0003

[פרנצויז]

בס' מנחת אהרן פארדו כלל טז סי' סב, כתוב: "עוד כתב ה"ה הנז' בשם הר"ב משאת משה", ולא נתפרש ממי הוא מעתיק את המשאת משה.
אודה מאד למי שיוכל לעזור בזה!
מצורף קישור למקור הדברים במנח"א הנ"ל
http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=

אולי ה"ה = הרב המגיה, וכוונתו להרב המגיה בס' שלמי צבור דף קמ"ב, דיני ברכת כהנים סוף אות ב'
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 288&hilite
(צריך לבדוק בס' מנחת אהרן אם הוא מזכיר בסימן הקודם את הרב המגיה לס' שלמי צבור.
ויתכן שאינו מזכיר אותו בסימנים הקודמים, אלא מזכיר אותו פעם אחת בראש הספר, ואח"כ לכל אורך הספר הוא כותב עליו: ה"ה הנז').

ראה מנחת אהרן כלל ט"ז אות נ"ד (דף קמ"ג ע"ד) שכתב: "וכמו שהק' כן הר"ב מ"מ [=מאמר מרדכי] הביא דבריו ה"ה הנז'. ... וה"ה השיב עליו ולק"מ ...".
וכן ראה שם בתחילת הספר כלל א' סוף אות ה' (דף א' ע"ג) שמזכיר "הר"ב המגיה בס' ש"ץ למוהר"י אלגאזי זצוק"ל".
דרך אגב, ישנם ספרים שהמנחת אהרן לא ראה בעצמו ולכן מביא אותם מכלי שני מהעתקת הרב המגיה לס' שלמי צבור, והוא מזכיר כמה פעמים שהוא לא ראה אותם בעצמו אלא אצל הרב המגיה וכו', ראה לדוגמה בכלל כ' אות ב' [דף קפ"ט ע"ד]: "וכ"כ הר"ב ש"ץ ז"ל. אמנם ה"ה כתב בשם הרב מ"מ [=מאמר מרדכי] ... ע"ש שס' מ"מ אינו בידי".

ואולי כאן המקום לעורר שהיה מן הראוי להו"ל ס' מנחת אהרן (להג"ר יעקב פארדו) במהדורה חדשה. (המהדורה המצויה בהוצאת אהבת שלום ירושלים תש"מ, נדפסה בד"צ, צילום דפוס ראשון ויניציאה תקס"ט).

[מגופת חבית]

ראיתי מובא בספר ליקוטים בשם הגהות חסד לאברהם על שו''ע, באיזה שו''ע או ספר היא מצויה?

[שבענו מטובך]

אולי הכוונה להגהות רבי אברהם אזולאי על הלבוש.

[מגופת חבית]

אכן כן, תודה רבה, ובאמת שבעתי מטובך

[דרופתקי דאורייתא]

מרן החיד"א במראית העין, ליקוטים סי' כ אות ב

ב'. מצאתי כתוב שהרבנים הגדולים מהר"ר אברהם יצחקי ז"ל ומהר"ר יעקב וילנא ז"ל לא היו מניחים תפילין במנחת ערב שבת קדש וכן ראיתי בכתבי הרב המקובל מהר"ר יוסף אירגאז ז"ל שכתב כן משם הרב המקובל מהר"ר מאיר פאפיראש כ"ץ ז"ל וכן כתבו משם הרמב"ן ז"ל עכ"ד. וכן כתבתי אני הדל בקשר גודל סימן ג' אות כ"ח בס"ד

האם אפשר כיום לדעת היכן ה"מצאתי כתוב"?

ובעיקר, מה שמסיים "וכן כתבו בשם הרמב"ן ז"ל",
איזה רמב"ן?
[גם לפו"ר לא שייך כ"כ להזכיר בזה את הרמב"ן].

[דרופתקי דאורייתא]

רוח חיים פאלאגי' או"ח סי' כה סוף אות ב, מציין לדברי מרדכי גלאנטי סי' א, וליתא שם בענין זה, גם חיפשתי שם מעלה מטה ולא מצאתי.

[דרופתקי דאורייתא]

בס' שלמי ציבור (עמוד לו מהדו"ח) כתב בזה"ל:

כתב החסיד הרב ראשית חכמה בשם הרוקח ז"ל בתיקוני התשובה שלו, וז"ל, הרגיל לדבר דברים של חול בבית הכנסת, ואפילו שלא בשעת התפלה, יתענה ארבעים יום, בין רצופים בין מופלגים, וילקה בהצנע לכת בכל יום, ומכאן ואילך ישב במורא גדול ויתפלל בכוונה, ולא ידבר בבית הכנסת כלל. ע"כ. וכתבו הראשונים על דבריו, לפי דקיימא לן כי ביאה ריקנית למקדש היה אסור גם לכהנים, כמ"ש הרמב"ם ז"ל (פ"ב מהל' ביאת המקדש ה"ב) וז"ל, שלא יכנסו הכהנים בכל עת אל הקדש, שלא בשעת העבודה, שנאמר ואל יבא בכל עת אל הקדש, ובתי כנסיות שלנו הם מקדש מעט, ולכן אסור גם כן ליכנס שם אלא לתפילה, כי [תפילות] כנגד תמידין תקנום ,או ללמוד דעדיף מזבח ומנחה, ומזה הטעם הוא שכתב הרוקח ז"ל, שדבריו הם דברי קבלה, שילקה בכל יום, כי איזה לא תעשה עבר שיתחייב עליו מלקות. אמנם טעמו הוא משום כי אם ביאה ריקנית אסורה, כל שכן שחייב על אותו העת שמדבר בו שיחת חולין, שאז הוא ריקני מן העבודה של בית הכנסת, ומטמא בהבל פיו האויר הקדוש של בית הכנסת, וכל שכן אם מדבר דברים רעים האסורים אף שלא בתוך בית הכנסת, דהוי ליה רעה כפולה ומכופלת, וגדול עונו מנשוא, ועל כן כתב הרוקח ז"ל שילקה, יען עבר על ואל יבא בכל עת אל הקדש, וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד.

עכ"ל.

מה שאני מצאתי זה בספר ראשית חכמה שער התשובה פ"ז סוף אות מ, ומדבריו שם אות לד מבואר שהוא מעתיק זאת מ"ספר המידות", והדברים אות באות בספר אורחות צדיקים שער התשובה.

היכן הם דברי הרוקח? [כי עוד אחרו' מעתיקים זאת בשם הרוקח, ע' כה"ח קנא ח].

ומי הם הראשונים שכתבו על דבריו?

[אישצפת]

יורה חטאים סימן כב

[דרופתקי דאורייתא]

יורה חטאים סימן כב

תודה רבה!!

[וונדרבר]

מרן החיד"א במראית העין, ליקוטים סי' כ אות ב

ב'. מצאתי כתוב שהרבנים הגדולים מהר"ר אברהם יצחקי ז"ל ומהר"ר יעקב וילנא ז"ל לא היו מניחים תפילין במנחת ערב שבת קדש וכן ראיתי בכתבי הרב המקובל מהר"ר יוסף אירגאז ז"ל שכתב כן משם הרב המקובל מהר"ר מאיר פאפיראש כ"ץ ז"ל וכן כתבו משם הרמב"ן ז"ל עכ"ד. וכן כתבתי אני הדל בקשר גודל סימן ג' אות כ"ח בס"ד

האם אפשר כיום לדעת היכן ה"מצאתי כתוב"?
ובעיקר, מה שמסיים "וכן כתבו בשם הרמב"ן ז"ל",
איזה רמב"ן?
[גם לפו"ר לא שייך כ"כ להזכיר בזה את הרמב"ן].

מה שתמה שלפו"ר לא שייך כ"כ להזכיר בזה את הרמב"ן, לא קשה מידי, כי הרמב"ן היה גדול בחכמת הקבלה, כנזכר בס' שם הגדולים (בערכו), ועוד, ובהחלט יתכן שנמצאו ממנו דברים בענינים אלו.

[וונדרבר]

רוח חיים פאלאגי' או"ח סי' כה סוף אות ב, מציין לדברי מרדכי גלאנטי סי' א, וליתא שם בענין זה, גם חיפשתי שם מעלה מטה ולא מצאתי.

יש ליישב בדוחק שמש"כ ברוח חיים או"ח סי' כ"ה סוף אות ב' לעיין בס' דברי מרדכי גאלאנטי סי' א', צ"ל: סי' ג',
וכוונתו ששם בשו"ת סי' ג' דן באיזה פרט שקשור להנחת תפלין במנחה (ביום רגיל). [אף ששם לא איירי בערב שבת].

[דרופתקי דאורייתא]

מה שתמה שלפו"ר לא שייך כ"כ להזכיר בזה את הרמב"ן, לא קשה מידי, כי הרמב"ן היה גדול בחכמת הקבלה, כנזכר בס' שם הגדולים (בערכו), ועוד, ובהחלט יתכן שנמצאו ממנו דברים בענינים אלו.

ידעתי זאת, אבל כאן זה לא כ"כ מסתבר כיון שהמדובר שם הוא על מחלוקת בקבלת האר"י ז"ל, בין הכתבים המוסמכים לכתבים הלא המוסמכים כיע"ש. ולכן לא כ"כ נ"ל שבכה"ג מביאים ראיה מקבלת הרמב"ן, וכל מה שאינו מפי האר"י הח"י.

[ברוך ברמ-ד]

בספר "אסף המזכיר", שנדפס בשנת תל"ו, מציין כמה פעמים לספר "מנחת יהודה" (או "יודא").
שבת קיז: כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת מנחת יודא דף פ ע"ד
עירובין יח. דו פרצוף פנים היו לו לאדם הראשון מנחת יודא פרק יא
תענית לא. מכאן ואילך דמוסיף מוסיף ודלא מוסיף יאסף וכו' מנחת יהודה דף פ ע"ג
ב"ב כה: הרוצה להתחכם ידרים וכו' מנחת יהודה פרק ד ובהגהה פרק ד
ב"ב עג. בין גלא לגלא תלת מאה פרסי וכו' מנחת יהודה סימן לח
ב"ב עג: לדידי חזי לי ההוא אקרוקתא וכו' מנחת יודא סימן נח
ב"ב עג: ההוא ציפרתא דהוה קאי עד קרסוליה במיא וכו' מנחת יודא סימן לח
סנהדרין כב. כל המגרש את אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות מנחת יהודה פ"י
סנהדרין ק. במדה שאדם מודד מודדין לו וכו' מנחת יהודה דף פ ע"ג
תמיד לב: כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו וכו' מנחת יודא דף פ ע"ג
רק שני ספרים נדפסו לפני תל"ו בשם מנחת יהודה: פירוש החייט על ס' מערכת האלקות, פירארא שיח, ופירוש ר"י איילנבורג על רש"י, לובלין שסט, קראקא שצח [לא ראיתי], קושטא תיד (רק על בראשית).
הציונים הנ"ל אינם מתאימים להם.
האם מישהו יודע לאיזה ספר הכוונה?

[אספקלריא]

בספר "אסף המזכיר", שנדפס בשנת תל"ו, מציין כמה פעמים לספר "מנחת יהודה" (או "יודא").
...
רק שני ספרים נדפסו לפני תל"ו בשם מנחת יהודה: פירוש החייט על ס' מערכת האלקות, פירארא שיח, ופירוש ר"י איילנבורג על רש"י, לובלין שסט, קראקא שצח [לא ראיתי], קושטא תיד (רק על בראשית).
הציונים הנ"ל אינם מתאימים להם. האם מישהו יודע לאיזה ספר הכוונה?

אולי מדובר בג' ספרים שונים, כי בחלק מהציונים מצויין לפי דף, חלק לפי פרק, וחלק לפי סימן
[אגב, יש מהדורה נוספת של ס' מערכת האלקות עם פירוש החייט, מנטובה שי"ח. נמצא באוצר החכמה ובה"ב].

[פרנצויז]

בספר "אסף המזכיר", שנדפס בשנת תל"ו, מציין כמה פעמים לספר "מנחת יהודה" (או "יודא").
סנהדרין כב. כל המגרש את אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות מנחת יהודה פ"י
רק שני ספרים נדפסו לפני תל"ו בשם מנחת יהודה: פירוש החייט על ס' מערכת האלקות, פירארא שיח, ופירוש ר"י איילנבורג על רש"י, לובלין שסט, קראקא שצח [לא ראיתי], קושטא תיד (רק על בראשית).
הציונים הנ"ל אינם מתאימים להם.
האם מישהו יודע לאיזה ספר הכוונה?

מצאתי לע"ע מאמר אחד בפירוש החייט הנ"ל.
המאמר (סנהדרין כב.) כל המגרש את אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, נזכר בפי' החייט מנחת יהודה (על ס' מערכת האלקות) פרק עשירי, וזה מתאים לציון הנזכר בס' אסף המזכיר (דף רל"ה)
ראה בדפוס פירארא דף קפ"ג ע"א וע"ב
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 370&hilite
ובדפוס מנטובה דף קל"ז ע"ב וקל"ח ע"א
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 283&hilite


יש מאמר נוסף שנמצא בס' הנ"ל, אך הציון אינו כ"כ מתאים לרשום בס' אסף המזכיר.
המאמר (ב"ב כה:) הרוצה להתחכם ידרים וכו', נזכר בפי' החייט מנחת יהודה (על ס' מערכת האלקות) פרק שלישי,
ראה בדפוס פירארא דף ל"ז ע"ב
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =85&hilite
ובדפוס מנטובה דף ל"ב ע"ב
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =73&hilite
[בס' אסף המזכיר (דף רכג:) רשום: פרק ד' ובהגהה פרק ד'].

[הבטחתי]

פירוש החייט ישנו בדי.בי.אס. אך ישנם דברים שלא נמצאים כלל, כגון המאמר הראשון על כמה סעודות, ודבר זה מאוד מאוד מוזר.

[פרנצויז]

בספר "אסף המזכיר", שנדפס בשנת תל"ו, מציין כמה פעמים לספר "מנחת יהודה" (או "יודא").

מצאתי לע"ע מאמר אחד בפירוש החייט הנ"ל.
המאמר (סנהדרין כב.) כל המגרש את אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, נזכר בפי' החייט מנחת יהודה (על ס' מערכת האלקות) פרק עשירי, וזה מתאים לציון הנזכר בס' אסף המזכיר (דף רל"ה)
ראה בדפוס פירארא דף קפ"ג ע"א וע"ב
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 370&hilite
ובדפוס מנטובה דף קל"ז ע"ב וקל"ח ע"א
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 283&hilite

מעניין שבס' אסף המזכיר דף רל"ה ע"א, על אותו המאמר הנ"ל בסנהדרין כל המגרש את אשתו ראשונה וכו', בתוך רשימת המראה מקומות, הוא מציין גם "מערכת, דף קפ"ג עמוד א'", וכוונתו לספר מערכת האלקות שם, וציון העמ' הוא לפי דפוס פירארא.
ולאחר החיפוש מתברר שלכל אורך הספר, הוא מציין עשרות פעמים לס' מערכת האלקות בנוסח הזה "מערכת, דף פלוני עמוד פלוני" (לע"ע ראיתי יותר מעשרים מקומות).
וראה עוד ס' אסף המזכיר דף ו' ע"ב, (כנראה הפעם הראשונה שמציין לס' מערכת האלקות), על מאמר חז"ל בברכות מנין שהקב"ה מניח תפילין, כתוב: מערכת ש' האדם ה' א' ריב ב בפירוש החייט שם דף כו עמוד א, ונראה שהוא ט"ס, ואולי צ"ל: מערכת ה' א' [=האלקות] ש' [=שער] האדם {=שמו של הפרק} דף רי"ב עמוד ב', בפירוש החייט, שם דף כ"ו עמוד א'. [הציון לדף רי"ב ע"ב (בדפוס פירארא) הוא נכון, והציון לדף כ"ו ע"א עדיין לא נבדק].
וכן ראה אסף המזכיר דף ק"ס ע"ב, על מאמר חז"ל ביבמות אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, כתוב: פירוש מערכת, דף פ"א עמוד ב'. [אולי "פירוש" הנזכר כאן אינו פירוש החייט, אלא הפירוש השני (פירוש זולתי), {עדיין לא בדקתי}, ולכן אינו כותב את שם הפירוש].
מכל זה נראה שהמחבר השתמש וציין לס' מערכת האלקות דפוס פירארא, ואף נקט בשמו של "החייט", וא"כ האם זה פירכא לנסיון הפענוח של "מנחת יהודה" כפירוש החייט?
אולם יש מקום לומר שהיות וס' אסף המזכיר לא נדפס בחיי המחבר, ואף עבר עריכה ע"י המביא לבית הדפוס, ויתכן שהיו רשימות שונות שנכתבו בזמנים שונים, ונאספו לפונדק אחד ע"י המדפיס, וזו הסיבה שלפעמים אין אחידות בכינויים השונים של שמות הספרים.
[וראה אסף המזכיר דף קפ"ב ע"ב, על מאמר חז"ל בגיטין כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, שמציין (בין השאר): "מערכת, דף קפ"ג עמוד א'", ואח"כ "מנחת יודא פירש", ואינו מובן, ואולי י"ל שהמו"ל העתיק את רשימת המראה מקומות (שלא כסדרן) שנרשמו על אותו מאמר בדף רל"ה ע"א בסנהדרין (כב.), ושם כתוב: מנחת יהודה פי' [=פרק י'], והמו"ל העתיק כאן בטעות "מנחת יהודה פירש"].
וכבר הבאתי במקום אחר viewtopic.php?f=7&t=46712&p=564037&hilit=#p564037 מה שהעיר בס' המעלות לשלמה (לר"ש חזן) מע"ס מערכת י', סוף אות ל"ג, ערך ישרש יעקב, שבעל אסף המזכיר לא שם לב שס' כפתור ופרח וס' ישרש יעקב הוא אותו ספר, ומציין כפול לכל אחד בנפרד. ואולי גם זה נגרם בגלל שנדפס אחרי פטירת המחבר.

[פרנצויז]

פירוש החייט ישנו בדי.בי.אס. אך ישנם דברים שלא נמצאים כלל, כגון המאמר הראשון על כמה סעודות, ודבר זה מאוד מאוד מוזר.

עוד לא נמצא פתרון לכל המובאות.
אך ראה ברשימה שיש שלוש מאמרים שצויינו "מנחת יהודה דף פ' ע"ג" (לע"ע לא ידוע למה מרמז הציון הזה): תענית לא. מכאן ואילך דמוסיף מוסיף ודלא מוסיף יאסף וכו', סנהדרין ק. במדה שאדם מודד מודדין לו וכו', תמיד לב: כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו וכו'.
והמעיין בפירוש החייט יראה שיש רמז לשלושתם במקום אחד, ראה בדפוס פירארא דף ל"ט ע"ב (בדפוס מנטובה הוא בדף ל"ד ע"א) שמביא "ועוד אמרו כל מי שאינו לומד מלילי ט"ו באב ואילך תקבריה אימיה, כל זה הוא כי צריך לתת לכל מדה ומדה כפי הראוי לה ... ובסוף מסכת תמיד אומר כך תני ר' חייא כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו".
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =90&hilite

בענין כמה סעודות שבת לע"ע לא נמצא בפירוש החייט, אך נזכר בס' מערכת האלקות, ראה פרק ד' ופרק י"ג.
וכן ענין דו פרצופין נזכר בכמה מקומות במערכת האלקות, (וראה באסף המזכיר שם שציין ל"מערכת").
וצריך עוד חיפוש.

למרות שהתעלומה עדיין לא פוענחה, אני משתף את הציבור עם הממצאים, כדי לסייע לאלה שימשיכו הלאה את המחקר, ועי"ז יצליחו בס"ד להגיע לפתרון האמיתי.

[הבטחתי]

מרן החיד"א במראית העין, ליקוטים סי' כ אות ב

ב'. מצאתי כתוב שהרבנים הגדולים מהר"ר אברהם יצחקי ז"ל ומהר"ר יעקב וילנא ז"ל לא היו מניחים תפילין במנחת ערב שבת קדש וכן ראיתי בכתבי הרב המקובל מהר"ר יוסף אירגאז ז"ל שכתב כן משם הרב המקובל מהר"ר מאיר פאפיראש כ"ץ ז"ל וכן כתבו משם הרמב"ן ז"ל עכ"ד. וכן כתבתי אני הדל בקשר גודל סימן ג' אות כ"ח בס"ד

האם אפשר כיום לדעת היכן ה"מצאתי כתוב"?

ובעיקר, מה שמסיים "וכן כתבו בשם הרמב"ן ז"ל",
איזה רמב"ן?
[גם לפו"ר לא שייך כ"כ להזכיר בזה את הרמב"ן].

מענה חלקי
בספר 'אור צדיקים' למהר"ם פאפירש סימן כ"ה אות ח' כתב כן, וזה למ"ש מהר"י איראז בשם מהר"ם פאפירש. (ואגב, בעברי מעט על האור צדיקים ראיתי שהוא מביא הרבה דברים בשם הרמב"ן).

[וונדרבר]

מרן החיד"א במראית העין, ליקוטים סי' כ אות ב
"ב'. מצאתי כתוב שהרבנים הגדולים מהר"ר אברהם יצחקי ז"ל ומהר"ר יעקב וילנא ז"ל לא היו מניחים תפילין במנחת ערב שבת קדש וכן ראיתי בכתבי הרב המקובל מהר"ר יוסף אירגאז ז"ל שכתב כן משם הרב המקובל מהר"ר מאיר פאפיראש כ"ץ ז"ל וכן כתבו משם הרמב"ן ז"ל עכ"ד. וכן כתבתי אני הדל בקשר גודל סימן ג' אות כ"ח בס"ד"
האם אפשר כיום לדעת היכן ה"מצאתי כתוב"?
ובעיקר, מה שמסיים "וכן כתבו בשם הרמב"ן ז"ל",
איזה רמב"ן? [גם לפו"ר לא שייך כ"כ להזכיר בזה את הרמב"ן].

מענה חלקי
בספר 'אור צדיקים' למהר"ם פאפירש סימן כ"ה אות ח' כתב כן, וזה למ"ש מהר"י איראז בשם מהר"ם פאפירש. (ואגב, בעברי מעט על האור צדיקים ראיתי שהוא מביא הרבה דברים בשם הרמב"ן).

ראה מחזיק ברכה או"ח סי' כ"ה אות ט"ז שמציין מ"מ באור צדיקים ובמהר"י אירגאז.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8355&pageid=S0013

[מבק]

במטה משה (חלק רביעי סי' תפה) מביא את מה שכתב במחזור ויטרי מדוע מהפכין בשבת במנחה את פסוקי "צדקתך", האם יכולים לעזור לי היכן נמצא המחזור ויטרי?

מטה משה סי' תפה.docx

(38.99 KiB) הורד 287 פעמים

[מבק]

בספר בני יששכר (מאמרי ראש חדש מאמר ב אות ג) כתב, "ויתפרש עוד על פי מה שכתב הרב הקדוש הרמ"ע בעשרת מאמרות, שלעתיד לבוא במהרה בימינו נצטרך להקריב כל הקרבנות שחסרנו כל ימי גלותנו וכו'".
לא מצאתי דבר זה בדברי הרמ"ע, אשמח מאד אם מישהו ימצא את הדברים.

[עושה חדשות]

בספר בני יששכר (מאמרי ראש חדש מאמר ב אות ג) כתב, "ויתפרש עוד על פי מה שכתב הרב הקדוש הרמ"ע בעשרת מאמרות, שלעתיד לבוא במהרה בימינו נצטרך להקריב כל הקרבנות שחסרנו כל ימי גלותנו וכו'".
לא מצאתי דבר זה בדברי הרמ"ע, אשמח מאד אם מישהו ימצא את הדברים.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 80#p360062

[מגדל]

בספר מנחת אהרן פארדו דף נב ע"א כתב וז"ל :"ויותר ברור תמצא בדברי הר"ב חסד לאברהם בפירוש התפילה שכתב בענין ה' מלך"
באיזה ספר מדובר?
(מי שעונה שיצטט אותי על מנת שאדע שהגיבו)

[מה שנכון נכון]

בספר מנחת אהרן פארדו דף נב ע"א כתב וז"ל :"ויותר ברור תמצא בדברי הר"ב חסד לאברהם בפירוש התפילה שכתב בענין ה' מלך"
באיזה ספר מדובר?
(מי שעונה שיצטט אותי על מנת שאדע שהגיבו)

ר' אברהם טוביאנה.

[מבק]

באשל אברהם ([בוטשאטש] או"ח סי' נד מהד"ת ד"ה חי העולמים) מביא בשם הספר הקדוש "צלותא דיצחק" דיש לומר "חי העולמים" בפת"ח גם בישתבח.
האם מישהו יודע מי מחבר הספר הנ"ל והיכן אפשר למוצאו?

[שברי לוחות]

באשל אברהם ([בוטשאטש] או"ח סי' נד מהד"ת ד"ה חי העולמים) מביא בשם הספר הקדוש "צלותא דיצחק" דיש לומר "חי העולמים" בפת"ח גם בישתבח.
האם מישהו יודע מי מחבר הספר הנ"ל והיכן אפשר למוצאו?

רבי יצחק אייזיק שור בעל מנחה חדשה

[מבק]

באשל אברהם ([בוטשאטש] או"ח סי' נד מהד"ת ד"ה חי העולמים) מביא בשם הספר הקדוש "צלותא דיצחק" דיש לומר "חי העולמים" בפת"ח גם בישתבח.
האם מישהו יודע מי מחבר הספר הנ"ל והיכן אפשר למוצאו?

רבי יצחק אייזיק שור בעל מנחה חדשה

ייש"כ,
היכן אפשר למצוא את הספר, הוא לא נמצא באוצר?

[שברי לוחות]

ולמיעוט ידיעתי גם לא בשום מקום
נדפס בשנת תקמ"ט
והובא גם בספר בגדי הקודש בגדי כבוד אבות פ"ב מי"ג

[מבק]

בספר משמרת שלום ([פרלוב] ח"ב מהדו"ב לסי' י סעי' ט), מביא ספר חדש בשם עצ"י שהקשה עליו, האם מישהו יכול לפענח לאיזה ספר כוונתו ומי הוא מחברו?

[פרנצויז]

בספר משמרת שלום ([פרלוב] ח"ב מהדו"ב לסי' י סעי' ט), מביא ספר חדש בשם עצ"י שהקשה עליו, האם מישהו יכול לפענח לאיזה ספר כוונתו ומי הוא מחברו?

בס' משמרת שלום ח"א (ורשא תרס"א) הוא בסי' י' סעיף ט' (דף כד:).
המהדורא בתרא (הדרת שלום) נדפס בסוף משמרת שלום ח"ב, ורשא תרע"ג, (ראה שם דף כח:).
ולפ"ז ספר עצ"י הנזכר נדפס בין שנת תרס"א לשנת תרע"ג.
וצריך לחפש ספר שנדפס בשנים ההם.

(בעל "לקט הקמח החדש" כרך ג' עמ' ר"צ [השמטות לסי' נ"ג] מביא את הדברים, וקצת נראה שלא הצליח לפענח מי הוא ספר עצ"י).

[סליחות]

מי הוא אותו 'אלפסי' שמערבי פרץ מזכיר בסתם בהערותיו בפירוש ר"י בן בלעם שההדיר?
קיים ברשותי קטע קטן מאחד מספריו ולכן איני יכול לעיין בביליוגרפיה כדי לדעת את התשובה.

[מבק]

בשו"ת תשובה מאהבה סי נב שואל המקשה האם מותר להרוג ולד שנולד בצורה משונה מאד - דמות חיה ודמות אדם, ומביא שם דמכל המעשים המובאים בספר צמח דוד בענין הזה לא מצינו שיהיה אחד בר קיימא וכולם מתים בזמן קצר וע"כ י"ל שטריפה הוא. וע"ז עונה לו התשובה מאהבה בסי' נג, "אני מעולם לא בינותי בספרים כאלה והוא צמח בלי יעשה קמח אין קמח ואין תורה וכו'".
מי חיבר את הספר "צמח דוד" הנ"ל והיכן אפשר למוצאו?

[מה שנכון נכון]

מי הוא אותו 'אלפסי' שמערבי פרץ מזכיר בסתם בהערותיו בפירוש ר"י בן בלעם שההדיר?
קיים ברשותי קטע קטן מאחד מספריו ולכן איני יכול לעיין בביליוגרפיה כדי לדעת את התשובה.

דוד בן אברהם אלפאסי.

[סליחות]

מי הוא אותו 'אלפסי' שמערבי פרץ מזכיר בסתם בהערותיו בפירוש ר"י בן בלעם שההדיר?
קיים ברשותי קטע קטן מאחד מספריו ולכן איני יכול לעיין בביליוגרפיה כדי לדעת את התשובה.

דוד בן אברהם אלפאסי.

יישר כוח!

[בקרו טלה]

בשו"ת תשובה מאהבה סי נב שואל המקשה האם מותר להרוג ולד שנולד בצורה משונה מאד - דמות חיה ודמות אדם, ומביא שם דמכל המעשים המובאים בספר צמח דוד בענין הזה לא מצינו שיהיה אחד בר קיימא וכולם מתים בזמן קצר וע"כ י"ל שטריפה הוא.
מי חיבר את הספר "צמח דוד" הנ"ל והיכן אפשר למוצאו?

צמח דוד - גאנז
לכאורה צריך להיות עוד

[מבק]

בשו"ת תשובה מאהבה סי נב שואל המקשה האם מותר להרוג ולד שנולד בצורה משונה מאד - דמות חיה ודמות אדם, ומביא שם דמכל המעשים המובאים בספר צמח דוד בענין הזה לא מצינו שיהיה אחד בר קיימא וכולם מתים בזמן קצר וע"כ י"ל שטריפה הוא.
מי חיבר את הספר "צמח דוד" הנ"ל והיכן אפשר למוצאו?

צמח דוד - גאנז
לכאורה צריך להיות עוד

יישר כח גדול מאד!

[אוהב עמו]

התומים (לג סק"ד) דעל כרחך היה עדים על קרובי שבט לוי שעבדו עבודה זרה, ולכן נידונו בסייף, ואם נאמר שהעדים היו אחרים אמאי הרגו בני לוי את קרוביהם והרי בעינן ש'יד העדים תהיה בו בראשונה', ואם בני לוי הקרובים היו העדים היאך נתקבלה עדותם והא כתיב (דברים כד טז) 'לא יומתו אבות על בנים'. וכתב התומים דמוכח כשיטת הרמב"ם שקרובי האם כשרים לעדות מן התורה, ובני לוי היו קרובים מן האם של אותם עובדי עבודה זרה ולכן יכלו להעיד עליהם ולקיים בהם דין מיתה
וראיתי במהדורת זכרון אהרן שמציינים לדמשק אליעזר ולא הצלחתי למוצאו
יישר כח