למנצח כתב:כידוע כשרש"י כותב כלומר כוונתו לתרץ קושיה או שינוי בהבנה כנאמר ב
שיירי כה"ג או"ח תקמ"ג וז"ל "דמסורת היא בידינו..."
וא"כ תקשי מדוע בתענית ב. הרש"י הראשון בגמ' כותב "תנא היכא קאי" כלומר... ומנגד בברכות ב. בפרושו למילים "תנא היכא קאי" לא כותב כלומר?
בעניין "כלומר" עשיתי בעבר חיפוש ברש"י כמה פעמים כותב בממוצע במסכת ויצא כ- 1 לדף
מילים לחיפוש:
כלומר
חפש ב:
מסכת: מדף: עד דף:
מסכת מתוך טקסט הדף
ברכות ב ע"ב רש"י יום: קס''ד. רוב בני אדם היינו עניים כלומר בני אדם בערבי שבתות ועניים בימות החול
ברכות ג ע"א רש"י הוא פן תפול החומה עליו: תיפוק ליה. כלומר למה לנו ג' טעמים לדבר א' הרי
ברכות ה ע"א רש"י שאשרי אדם אשר תיסרנו יה: מתורתך תלמדנו. כלומר מתורתך אנו למדין אותו: נאמר ברית ביסורין
ברכות ח ע"א רש"י סיפיה דקרא הוא: מקדמי שחרית מחשכי. ערבית כלומר מאריכין בבית הכנסת: שיעור של שני פתחים.
ברכות ט ע"א רש"י גמליאל ולא גרס אלא: רבנן פליגי עילווך. כלומר מי פליגי רבנן עליך דהא דאמרי עד
ברכות ט ע"א רש"י התחלת זמן אכילה מועד צאתך זמן שריפה כלומר בבקר הוא נעשה נותר שהגיע זמן שריפה
ברכות ט ע"ב רש"י כמצולה שאין בה דגים. כמו מצולות ים כלומר בתוך התהום אין מצויין דגים אלא על
ברכות ט ע"ב רש"י מלכות שמים שמקבלין עליהם בק''ש: עם שמש. כלומר כשהשמש יוצא היינו עם הנץ החמה: ולפני
ברכות יא ע"א רש"י ובלכתך הוקשו לדרך: מי לא עסקינן כו'. כלומר מנלן דבדרך רשות לחודא איירי קרא הא
ברכות יב ע"א רש"י שאין השכר מן הגפן: פתח ביוצר אור. כלומר אדעתא דלימא יוצר אור: וסיים במעריב ערבים.
ברכות יב ע"א רש"י אשר בדברו מעריב ערבים: שאני התם וכו'. כלומר דלמא פתיחה אינה כלום והא דקתני יצא
ברכות טז ע"א רש"י אילנות. אין מתפללין: בין כך ובין כך. כלומר בין מתאנה בין משאר אילנות: יורד ומתפלל.
ברכות טז ע"ב רש"י בית קטן שלפני טרקלין הגדול: נכוים בפושרים. כלומר סבור הייתי שתבינו דבר ברמז מועט שראיתם
ברכות טז ע"ב רש"י לבבנו מייחל לך: ותבא לפניך קורת נפשנו. כלומר ספוק צרכנו וקורת רוחנו: ותביט ברעתנו. תדע
ברכות יז ע"א רש"י עם הארץ בריה הוא: אני מלאכתי בעיר. כלומר נוחה מלאכתי ממלאכתו: מתגדר. מתגדל לתפוש אומנותי:
ברכות יט ע"א רש"י נשחט בג' כתות: על כל אדם בישראל. כלומר כשהיתה ננעלת עליהם והיינו כשנתמלאה פה לפה
ברכות יט ע"א רש"י בו על כרעיו ועל קרבו (שמות יב) כלומר עם כרעיו ועם קרבו: גוזרני עליך נדוי.
ברכות כ ע"א רש"י בהן: הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא. כלומר טעם המשניות הללו קשה עלי ככל הקושיות
ברכות כ ע"א רש"י מאתן: ד' מאות. ב' פעמים ב' מאות כלומר השם גרם לי לשון אחר מתון מתון
ברכות כא ע"א רש"י במסכת יומא (דף לז.): שאינו טעון לפניו. כלומר שלא מצינו לו מקרא מפורש לברך לפניו:
ברכות כב ע"ב רש"י שקורין פורטיג''ו בלעז: אצטמיד. נתחזקו שבריו ונצמדו כלומר צורך לנו עוד בו: וקא מיפלגי אמוראי.
במסכת תענית כ -4-5 לדף
מילים לחיפוש:
כלומר
חפש ב:
מסכת: מדף: עד דף:
מסכת מתוך טקסט הדף
תענית ב ע"א רש"י קיתון על פניו וא''ל אי אפשי בשמושך כלומר כשהגשמים יורדין לסוכה הכל יוצאין ונראה שאין
תענית ב ע"א רש"י בחג גבורות של מקום שמוריד גשמים: בעונתו. כלומר בזמנו: אם כן. ואמאי פוסק בפסח מלהזכיר:
תענית ב ע"א רש"י פוסק בפסח מלהזכיר: גמ' תנא היכא קאי. כלומר מדקתני מאימתי מכלל דפשיטא ליה להאי תנא
תענית ב ע"א רש"י מזכירין ליתני ): מ''ש דשבקיה עד הכא. כלומר האי דקתני הכא בסדר מועד מאימתי ליתני
תענית ב ע"א רש"י אימתי זמן הזכרה): ואיידי דתני בחג נידונין. כלומר אגב דתנא בחג נידונין על המים קסבר
תענית ב ע"ב רש"י ליטול ביום ראשון אף הזכרה נמי ביום כלומר שאינן מזכירין בלילי יום טוב הראשון עד
תענית ג ע"א רש"י כר''י שיזכיר בשני: ניסוך יתירא בששי כתיב. כלומר ונסכיה דמרבי תרי ניסוכין כתיב בששי להכי
תענית ג ע"א רש"י של חג כו'. כעין אמר מר הוא כלומר אמרינן לעיל ר' יהודה אומר: הי רבי
תענית ד ע"א רש"י עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם כלומר שאע''פ שצויתי לו מעולם לא עלתה על
תענית ד ע"א רש"י ה''ג סברוה שאלה והזכרה חדא מילתא היא. כלומר הא דקתני אין שואלין את הגשמים היינו
תענית ד ע"ב רש"י דאמר רב אסי הלכה כמותו: בדברא. מדבר כלומר בשדות: אית להו עולי רגלים. ואם ירדו
תענית ה ע"א רש"י ל''א מונה כ''א יום כדרך שמונה כו' כלומר אם עיברו אלול לא יחשוב מיום ראשון
תענית ו ע"א רש"י ה''ג או אינו אלא ששוטף את הזרעים. כלומר דעד השתא אמרינן יורה לברכה או אינו
תענית ו ע"א רש"י מלקוש קללה הוא והכי משמע שמל וקשה כלומר מל את הבתים והאילנות שמפילן ומשברן וקשה
תענית ו ע"א רש"י שמל דבר הקשה חותך ומשבר את הבתים כלומר אין בו תקלת גרנות והשרת פירות לפי
תענית ו ע"ב רש"י נמושות. לשון ממשש: משילכו עניים בכרם ויבאו. כלומר שלקטו וחזרו ובאו פעם שניה והשתא מסחי
תענית ו ע"ב רש"י מללקוט: ה''ג רב פפא אמר לשבילי הרשות. כלומר שיש רשות מב''ד לעוברי דרכים לקצר שבילן
תענית ו ע"ב רש"י לשון זכר כמו (בראשית יח) עשו כלה כלומר כלה האוכל: כלה לבהמתך. כמו כלה בחימה
תענית ו ע"ב רש"י מעב אין בו ממש: טבא לשתא. אשריה כלומר טובה יש לשנה דטבת ארמלתא שאין גשמים
תענית ו ע"ב רש"י תספק לקצת מדינה: תמטר תהא מקום מטר. כלומר יותר מדאי: מאימתי מברכין על הגשמים. בפרק
תענית ו ע"ב רש"י שוק מקלח וזה מקלח כנגדו: רוב ההודאות. כלומר רוב ההודאות אתה קורא להקב''ה ולא כל
תענית ח ע"א רש"י גשמים כתיב באיוב: ואין יתרון לבעל הלשון. כלומר מה הנאה יש לבעל הלשון שיודע ללחוש
תענית ח ע"א רש"י שאין תפלתם נשמעת אא''כ משים נפשו בכפו כלומר שנפשו מכוונת בכפו: בצבור. תפלתם נשמעת ואע''פ
תענית ח ע"ב רש"י נאמרה עצירה באשה כו'. כלומר על כולן מבקשים רחמים: פלג. בריכה: כמין
תענית ח ע"ב רש"י בטיל גזרה עבדין להו: ומנלן דעבדינן הכי. כלומר דמהני אי עבדינן הכי: אשר נתת לבך
תענית ט ע"א רש"י תעשר: א''ל ינוקא. והכתיב לא תנסו: שיבלו. כלומר שייגעו דולוראנ''ט בלע''ז: אי הוה מטינא להתם.
תענית ט ע"ב רש"י רב שימי שתיקותא מלהקשות עוד: יכול לכל. כלומר יכול אין נותן מטר אא''כ הכל צריכין
תענית ט ע"ב רש"י בשביל אחד: אי לאיש יכול לכל שדותיו. כלומר אינו יורד עד שהוא צריך לכל שדותיו:
תענית ט ע"ב רש"י דתמרי. דבש עושין מהן: ובבלאי לא עסקי. כלומר יכולין הן לעסוק תמיד שיש להן מזונות
תענית ט ע"ב רש"י אוכלין מהן הרבה ומצערים אותן: ממימי אוקיינוס. כלומר ממים של מטה ולא ממים של מעלה
תענית ט ע"ב רש"י ד): חשרת מים עבי שחקים. העבים מחשרין כלומר משירין המים לארץ: ללמדך. אקרא דלקמן קאי
תענית ט ע"ב רש"י העליונים: דואמר רבי יוחנן מעליותיו של מעלה. כלומר ממים העליונים ורבי יוחנן מים העליונים אתא
תענית י ע"א רש"י בוידבר דוד: ה''ג שקול כף ושדי אריש. כלומר קח כף שבמלת חשכת וצרפו עם מלת
תענית י ע"א רש"י משום דכתיב מפרי מעשיך תשבע הארץ ופירותיהם כלומר מזיעת המים שאין נחסרין כלום כדכתיב (תהלים
תענית י ע"א רש"י אומר בשבעה בו בט''ו יום אחר החג. כלומר בשבעה במרחשון הוא ט''ו אחר החג: כדי
תענית י ע"א רש"י הוא ט''ו אחר החג: כדי שיגיע האחרון. כלומר קודם ביאת מים לנהר פרת שהוא רחוק
תענית י ע"ב רש"י תלמיד אני. ואיני חשוב כל כך כיחידים כלומר איני ראוי להתחיל תענית עם היחידים: לא
תענית י ע"ב רש"י הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה כלומר ולא כל הרוצה נמי לעשות עצמו תלמיד
תענית יא ע"ב רש"י קדוש ואסור להכחישן דהכי משמע בקרבך קדוש כלומר דאסור להתענות בקרבך קדוש רישיה דקרא קדריש
תענית יא ע"ב רש"י מאי קסבר רב הונא אין מתענין לשעות כלומר האי דקאמר למחר אין מתפלל תפלת תענית
תענית יא ע"ב רש"י מאליו כשהחשיך ובא לסעוד עמד ולא אכל כלומר שהיה בדעתו לאכול עד שעבר מקצת הלילה
תענית יא ע"ב רש"י בו אימרא. שפה מתרגמינן אימרא (שם כח) כלומר תחוב היה מחוט אחד כל החלוק ולא
וזה בערך זהה לדפים בהם פירש רשב"ם במסכת בבא בתרא ואידך זיל גמור