וכתב רבינו הרמ"א בסעיף ג' והא דמספקין ומרקדין האידנא ולא מחינן בהו משום דמוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים וי"א דבזמן הזה הכל שרי דאין אנו בקיאין בעשיית כלי שיר וליכא למיגזר שמא יתקן כלי שיר דמילתא דלא שכיח הוא ואפשר שעל זה נהגו להקל בכל עכ"ל והדברים מתמיהים חדא דקשירת נימי הכנור שכיחא טובא וכן לגלגלה על היתידות והיינו שמגלגלין היתד עד שתשוב הנימא להיות כנכון ובשני הדברים יש חיוב חטאת משום קשירה ומשום מתקן מנא כדפירש"י בעירובין [ק"ג. ד"ה אף וד"ה משלשל ע"ש] ועוד דחלילה לבטל שבות דרבנן מפני טעמים כאלו:
אברהם כתב:יישר כוח. אבל למה אין בכלל זה גם החשש שמא יתקן כיון שזה מצוי בזמנינו. (זה יותר מצוי מאשר שמא יעשה חליל מענף בזמן חז"ל, לא?)
אברהם כתב:אך עכ"פ מבואר בערוך השולחן שלא הבין כדבריך, אלא שה'עשיה' שכתבו התוספות הוא מלשון תיקון.
ויש אומרים דבזמן הזה מותר אפילו לכתחילה, משום שאין אנו בקיאינן בעשיית ותיקון כלי שיר, וליכא למיגזר שמא יתקן כלי שיר דמילתא דלא שכיחא הוא,
וכ"ש באין מטפחין ואין מספקין ואין מרקדין שהוא איסור על דבר שלא שייך כלל תקון שודאי הוא איסור על עצם הדבר כדי שלא יבואו לטעות ולומר מ"ש ביד מ"ש בכלי ובכלי יבואו לתקן, שלכן אין להתיר אף שנתמעטו היכולין לתקן כלי שיר דלא היו גוזרין בשביל מיעוט מתקנין כזה שבזמננו שהוי כבטל הטעם, שמ"מ אין לבטל האיסור
וזהו שמדוקדק בלשון התוס' שאין אנו בקיאים לעשות ולא אמרו לתקן כי הם מפרשים מ"ש בגמר' שמא יתקן כלי שיר היינו לעשות כי בדבר שכבר עשוי ונשבר שייך לשון יתקן ומה שאין כן שם בגמ' לא שייך לומר שמא יתקן כלי שיר שהרי אין להם כלי שיר רק ביד ובכף וברגל משוררי' ולכן כתבו התוס' לשון לעשות ר"ל מאחר שבימיהם היו בקיאים לעשות כלי שיר מחדש גזר שמא יעשה וינגן גם כן בכלי שיר ומשא"כ לדידן דאין אנו בקיאים לעשות מחדש כלי שיר לא גזרינן אלא גזרינן שמא יתקן את אשר כבר עשהו
אברהם כתב:באגרות משה או"ח ב סימן ק' ג"כ מבואר שהבין לא כדבריך, עיין היטב בדבריו:וכ"ש באין מטפחין ואין מספקין ואין מרקדין שהוא איסור על דבר שלא שייך כלל תקון שודאי הוא איסור על עצם הדבר כדי שלא יבואו לטעות ולומר מ"ש ביד מ"ש בכלי ובכלי יבואו לתקן, שלכן אין להתיר אף שנתמעטו היכולין לתקן כלי שיר דלא היו גוזרין בשביל מיעוט מתקנין כזה שבזמננו שהוי כבטל הטעם, שמ"מ אין לבטל האיסור
כלומר, הוא מבאר שאין הגזירה משום החשש שמא מתוך הריקוד יבוא לתקן כלי שיר, שהרי הריקוד לא שייך בו תיקון, אלא שמא יבואו לטעות מתוך היתר הריקוד שגם מותר לנגן בכלי שיר, ובכלי שיר יבואו לתקנו.
וכל זה שלא כדבריך שהגזירה היא שמא מתוך הריקוד יבוא לעשות כלי שיר.
אברהם כתב:ר' עקביה
לכאורה בלבוש שלט,ג מבואר שלא כדבריךויש אומרים דבזמן הזה מותר אפילו לכתחילה, משום שאין אנו בקיאינן בעשיית ותיקון כלי שיר, וליכא למיגזר שמא יתקן כלי שיר דמילתא דלא שכיחא הוא,
וא"כ בזמן הזה שאנו בקיאים היטב בתיקון כלי שיר חזרה גזירה למקומה.
מנין כתב:כמדומה שגם היום, אין המון העם יודעים למתוח מיתרים ולכוונם אלא רק הנגנים.
ויתכן שבזמן שגזרו שמא יתקן, ידעו כולם איך מתקנים כלים, אך לא חששו חז"ל למיעוט הנגנים שבקיאים בתיקון.
וא"כ המצב היום הוא כמו בזמן התוס', שרובם לא יודעים לתקן.
עקביה כתב:אברהם כתב:יישר כוח. אבל למה אין בכלל זה גם החשש שמא יתקן כיון שזה מצוי בזמנינו. (זה יותר מצוי מאשר שמא יעשה חליל מענף בזמן חז"ל, לא?)
עניינה של גזירה זו הוא שמא מתוך מחיאת כף ירצה אדם ללוות את שירתו ע"י כלי שיר של ממש, ולשם כך הוא יכין לו כלי כזה (אבל לא גזרו שמא יקח את הכלי המוכן לו בביתו וינגן בו, שכן זה עצמו אינו אסור אלא מדרבנן, ואין גוזרים גזירה לגזירה).
למקרה בו יש לו כלי שיר השוכב מקולקל בבית ואולי יבוא לתקנו כנראה לא חששו. מן הסתם זה לא היה מצב שכיח אז.
אברהם כתב:מנין כתב:כמדומה שגם היום, אין המון העם יודעים למתוח מיתרים ולכוונם אלא רק הנגנים.
ויתכן שבזמן שגזרו שמא יתקן, ידעו כולם איך מתקנים כלים, אך לא חששו חז"ל למיעוט הנגנים שבקיאים בתיקון.
וא"כ המצב היום הוא כמו בזמן התוס', שרובם לא יודעים לתקן.
לא הבנתי -
יש מי שיודע לנגן ולא יודע למתוח מיתר? אני לא חושב שמצוי כזה אדם.
איך הוא מחליף מיתרים?
אולי אתה מתכוון שהיום אין המון העם יודעים לנגן כלל בכלי שיר, אבל זה לא מה שכתבו התוספות, כנראה משום שגם בזמן חז"ל רק המנגנים ידעו לנגן בכלי שיר.
פלוריש כתב:עקביה כתב:אברהם כתב:יישר כוח. אבל למה אין בכלל זה גם החשש שמא יתקן כיון שזה מצוי בזמנינו. (זה יותר מצוי מאשר שמא יעשה חליל מענף בזמן חז"ל, לא?)
עניינה של גזירה זו הוא שמא מתוך מחיאת כף ירצה אדם ללוות את שירתו ע"י כלי שיר של ממש, ולשם כך הוא יכין לו כלי כזה (אבל לא גזרו שמא יקח את הכלי המוכן לו בביתו וינגן בו, שכן זה עצמו אינו אסור אלא מדרבנן, ואין גוזרים גזירה לגזירה).
למקרה בו יש לו כלי שיר השוכב מקולקל בבית ואולי יבוא לתקנו כנראה לא חששו. מן הסתם זה לא היה מצב שכיח אז.
המציאות בכלי מיתר אינה כך. בכל פעם שלוקחים כינור ליד מותחים את המיתרים, ולא רק כשהכלי שוכב מקולקל
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 368 אורחים