אברך כתב:בישיבות הגדלות של החוג אכן לומדים סוגיות באופן אחר משאר הישיבות.
התוכל לפרט, להרחיב ולבאר?
אברך כתב:בישיבות הגדלות של החוג אכן לומדים סוגיות באופן אחר משאר הישיבות.
בן אליהו כתב:למישהו יש חו"ב על מסכת בכורות סרוק על מחשב?
בתודה מראש!
בן אליהו כתב:למישהו יש חו"ב על מסכת בכורות סרוק על מחשב?
בתודה מראש!
לענין כתב:בעקבות מה שהוזכר כאן בדוך פלן הנהגת הרב קלמנוביץ' להמנע בשבת מפתיחת ספר שצדדיו צבועים, נזכרתי בקטע זה -
אהבתי מאד את הגישה. לנקוט בלשון 'ומבואר' על מעשה רב דממילא ולא על ציטוט, הוא יחודי ביותר.
אהרון 37 כתב:ראיתי עתה סיפור על רבינו זצ"ל שהובא באתר מסוים שסיפר הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בדרשתו.
לא זכור לי שסיפור זה הובא במקום מסוים, אז אני מעתיקו משם כלשונו.
עניין אכילת שיורי האפיקומן כסגולה לשמירה, ומעשה בהגרח"ש גריינמן זצוק"ל שנתן שיורי מצה לאשה שלא נפקדה בפרי בטן, ושזכתה להיפקד לאחר אכילתם.
מובא בספרים, כי בשיורי האפיקומן, ישנה סגולה לשמירה.
למשל, כותב זאת בספר קיצור של"ה [בהנהגות הסדר], הביאו הגר"ח פאלאגי, בהגדה של־פסח 'חיים לראש', יש נוהגין ליקח חתיכה מאפיקומן, ועושין בו נקב, ותולה אותם בקיר. אבל הוא אומר, כי מסוכן לתלות זאת בקיר, כיון שאסור לתלות פת. זה קשה לעניות רח"ל. ולא שפיר עבדי. אלא יקח דבר מועט לישא אצלו בחיקו, והוא סגולה להינצל מגזלנים, ולהבריח הקליפות ממנו. כי התרגום של 'מצה ומריבה', מצותא. או יניח בביתו במקום מוצנע וכו'. ובספר דרך ישרה, הביא סגולה להשתיק הים מזעפו, שישליך לארבע רוחות הספינה מכזית מצה של־אפיקומן.
ראיתי, כי מספרים על מעשה שהיה, עם הגרח"ש גריינמן זצ"ל, אשר נלקח מאיתנו בזמן האחרון, בשביעי של פסח, תנצב"ה. אשה עברה כמה שנים, ולא זכתה לפרי בטן. שלחה את בעלה, לקבל את עצתו של־הגר"ח גריינמן, לשאול אותו אם לקיים את עצת הרופאים, ולהתחיל בסדרת טיפולים. אחרי מספר שנים, שלא היו להם ילדים. כידוע, הוא היה בקי גדול ברפואות. הגר"ח השיב על אתר, אין צורך.
אחרי מספר חדשים, בערב פסח, נכנס הבעל, כאשר ליבו כבד עליו, מבקש להתייעץ עם הרב, קשה לו עם הבכיות של־אשתו על מר גורלה. אז הבעל שואל, אולי בכל זאת נקיים את הוראת הרופאים, אולי נתחיל עם הטיפולים. הגר"ח גריינמן חשב כמה דקות, אמר, תיכנס אלי במוצאי יום טוב של־פסח. בצאת החג, הוא מיהר לביתו של־הגר"ח גריינמן, והנה הוא מוציא מאמתחתו שקית עם שיירים של־מצה, ואמר לבעל, תגיד לאשתך שתאכל את זה. הבעל, שהכיר את רבי חיים גריינמן, השתומם. הרי זו סגולה. הוא לא שמע עד אז, שהרב נותן סגולות... בקיצור, הוא שתק. היתה לו אמונת חכמים. לקח ונתן לה לאכול.
לאחר כמה שבועות, הוא נכנס לרב ואמר לו, ברוך ה', נפקדנו. בשורה טובה. עונה לו הגר"ח גריינמן כך, בודאי אתה חושב שהמצה זו היתה סגולה, לא, זו לא היתה סגולה. מצה, זו מצוה חשובה מאד, אך אין לה שום קשר לעניין. ראיתי כי הבעיא של־האשה, היא הצער, והבנתי שלא תהיה ברירה רק לגרום לה להיות ברוגע נפשי, להיות בשלוה, לכן נתתי לה שיורי מצה כדי שתסמוך על זה ותחשוב שאולי זאת הסגולה
הגר"ח גריינמן, היה חכם גדול. כי אפילו במקרים שאין שום סיבות אחרות רפואיות שלא תיקלט להריון, בבחינת 'לפי הטבע', אולם כאשר האשה נמצאת בלחץ, במתח, היא לא תיכנס להריון. והגר"ח גריינמן זצ"ל הבין, שזאת הבעיא שלה. אולי ישנן עוד בעיות אחרות, אבל בכל אופן, את הבעיא הנפשית, חייבים לסלק.
עד כאן העתקת דבריו.
חיים שאול כתב:וכמדומה יש כעין זה בחו"ב קידושין
שם ת"ר ללמוד תורה ולישא אשה ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה כו', הנידון כשיכול לקיים שניהם ולענין להקדים, והנה מצוה שא"א להעשות ע"י אחרים מבואר במו"ק ט' ב' דדוחה ת"ת, ופרי' ורבי' אף שאפשר לקיימה אח"כ, מ"מ כיון דאיכא נמי שבת, וגם לערב אל תנח ידך, וגם אח"כ יצטרך לדחות ת"ת בגללה, מן הראוי לדונה כמצוה שא"א ע"י אחרים, ולכן יש לפרש דרק משום דריחיים בצוארו ויעסוק בתורה אמרינן דיקדים ללמוד, גם נראין הדברים דהא דת"ת נדחה מפני מצוה שא"א ע"י אחרים, דהיינו רק מצות ת"ת, אבל אם עי"ז ימנע מלהיות ת"ח, הרי מצות ת"ת עדיף, וה"נ אם תחלת לימודו יהא בריחיים על צוארו, בהכרח יוקטן ערכו בתורה והלכך ת"ת קודם, ולמאי דמסקינן דלא פליגי, הרי כו"ע שוין שאם הללמוד תורה לא יופרע ע"י הנישואין דיש להקדים הנשואין, וכמדומה שכ"ה בזמננו דהמקבלים עול תורה אין ריחיים בצוארן, מלבד דהיום קרוב להיות בכל אדם הא דאם א"א לו בלא אשה כו'.
חיים שאול כתב:כמדומני על החפץ חיים הוא כותב שהאדמה שהקדוש ח"ח בה היא כא"י
ועוד כתב בשביעית- וקדוש מרן וכל החכמים, משהו כעין זה
לדברים כאלו הכוונה?
דורשי יחודך כתב:חיים שאול כתב:כמדומני על החפץ חיים הוא כותב שהאדמה שהקדוש ח"ח בה היא כא"י
ועוד כתב בשביעית- וקדוש מרן וכל החכמים, משהו כעין זה
לדברים כאלו הכוונה?
כמדומה שלשון החזו"א "החסיד החפץ חיים"
חיים שאול כתב:כמדומני על החפץ חיים הוא כותב שהאדמה שהקדוש ח"ח בה היא כא"י
ועוד כתב בשביעית- וקדוש מרן וכל החכמים, משהו כעין זה
לדברים כאלו הכוונה?
דורשי יחודך כתב:כמדומה שלשון החזו"א "החסיד החפץ חיים"
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים