יושב ירושלים כתב:שמועה בע"פ. הובאה בספר 'פניני הגרי"ז' להרב משמ"ר הלוי זצ"ל.
יושב ירושלים כתב:שמועה בע"פ. הובאה בספר 'פניני הגרי"ז' להרב משמ"ר הלוי זצ"ל.
אליהו בן עמרם כתב:פרשה ראה, דברים י'ב י'ז:
לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך...כי אם לפני ה' אלקיך תאכלנו במקום אשר יבחר ה' אלקיך בו....ושמחת לפני ה' אלקיך בכל משלח ידך.
אחר העיון בפסוקים הנ'ל ובדברי חז'ל והמפרשים אולי עלה לענ'ד באור חדש בבקשה הכלולה בברכת מעין שלוש:
ובנה ירושלים עיר הקדש במהירה בימינו והעלנו לתוכה ושמחנו בבנינה ונאכל מפריה ונשבע מטובה, דקאי על מעשר שני.
ובנה ירושלים... - כדאיתא ברמב'ם בהל. מעשר שני פרק ב' הל'א: מעשר שני נאכל לבעליו לפנים מחומת ירושלים...במקום אשר יבחר...אבל אינו נאכל...אלא בפני הבית...
והעלנו לתוכה - לתוכה בדווקא, כי מע'ש נאכל בדווקא לפנים מן החומה.
ושמחנו בבנינה - שנאמר 'ושמחת לפני ה' אלקיך'. וכן בוידוי מעשר: עשיתי ככל אשר ציותני, שמח ושימח בו. ובדרך אמונה בהל' מעשר שני ונטע רבעי פ'יא הל' ט'ו הביא את הפס' הנ'ל בענין שמחה במעשר שני וכתב: והיינו שמצוה לשמוח ולשמח את העניים במעשר שני שייתן להם.
ונאכל מפריה - זה מעשר שני, שהוא ממון גבוה הנאכל דווקא בירושלים, ולכן "שייך" לענין זה דווקא לירושלים.
ונשבע מטובה - שהרי אפשר לקנות בכסף פדיון מע'ש מאכל אדם וכו' כולל בהמות שלמים.
ונברכך עליה בקדושה וטהרה - כי צריך לאכלו בטהרה, והאוכל מע'ש בטומאה לוקה, כדאיתא ברמב'ם פרק ג' הל' א.
ואם כנים הדברים אולי בכך תתורץ טענת הטור או'ח סי' ר'ח למה אין לומר ונאכל מפריה, 'שאין לחמוד את הארץ בשביל פריה וטובה אלא לקיים מצוות התלויות בה'.
כי אין המברך חומד את פירות הארץ סתם, אלא פירות מעשר שני שיש מצוה באכילתם בירושלים הבנויה, וכפי שנתבאר.
והאמת ששמעתי מפי השמועה, שכן באר הרב מבריסק זצ'ל, אך לא ידעתי מקומו, וכל המוצא ישמחני.
עקביה כתב:אני מנצל את האשכול כדי לשאול על הטור, שהביא הרב פותח האשכול: מדוע לא לומר "לאכול מפריה ולשבוע מטובה", הלא מקרא מלא דיבר הכתוב: ירמיהו פרק ב, ז
וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ.
אליהו בן עמרם כתב:ועוד להוסיף עליה בס"ד:
ונברכך עליה בקדושה וב... - כדאיתא בכלים פ"א משנה ח' בענין עשר קדושות: "לפנים מן החומה מקודש מהם, שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני".
ועוד, מעולם תמהתי על הנוסח: רחם ה' אלקינו על ישראל עמך וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. וְעַל מִזְבְּחֶךָ. וְעַל הֵיכָלֶךָ. - למה ראו להדגיש את המזבח מכל כלי המקדש דווקא בברכת מעין שלוש?
ואולם אם יש בברכה זו התייחסות מיוחדת למעשר שני, אפשר לענ"ד להבין לכאורה גם זאת, וכדאיתא בדרך אמונה הל' מעשר שני פ"ב הל'א סק"ז, גבי ההלכה דמעשר שני נאכל דווקא בירושלים בפני הבית, וז"ל שם בתמצית:
ואע"ג דקיי"ל דקדושה שניה קידשה גם לעת"ל, מיהו צריך שיהיה מזבח בנוי, שיוכלו להקריב עליו בכורות, ואם אין מזבח בנוי אי אפשר לאכול מע"ש, אבל אם בנו מזבח בזה"ז אפשר לאכול מעשר שני, ואע"פ שאין בית ואין חומות ירושלים.
וזה לכאורה ממש פלאי פלאים בס"ד.
עושה חדשות כתב:ז"ל הנצי"ב בהרחב דבר -
ועמדנו בזה על מה שהסמיכו חז״ל ברכת הנהנין מזה המקרא דכתיב ביחוד בפירות רבעי כדאי׳ ר״פ כ״מ. דכמו שהסמיכו תפלה שלש פעמים במקום תמידים בזמן הבית. והיינו דגם בזמן הבית שהקריבו תמידים היו הכהנים ואנשי המעמד מתפללין על הקרבן כמש״כ בס׳ בראשית כ״ד כ״ו בשם הירו׳ תענית פ״ד וכל הקהל משתחוים אלו ישראל יע״ש. והיה אז מועלת תפלת יחידים אלו בשביל כל ישראל. ועתה כשאין הקרבן להעלות תפלת היחידים הצריכו תפלת כל ישראל. וכולי האי ואולי. כך בזמן הבית היו מברכין ברכת הנהנין על רבעי. והי׳ מועיל על כל ימי העץ על הארץ. ועתה כשאין רבעי הצריכו מזה לברך על כל הנאת אכילה. הרי אסמכתא זו אם שאינו מפורש בכתוב. מכ״מ מבוארת יפה שהיא דעת ה׳.
יחד עם הנ"ל, זה ממש כפתור ופרח.
עושה חדשות כתב:ז"ל הנצי"ב בהרחב דבר -
ועמדנו בזה על מה שהסמיכו חז״ל ברכת הנהנין מזה המקרא דכתיב ביחוד בפירות רבעי כדאי׳ ר״פ כ״מ. דכמו שהסמיכו תפלה שלש פעמים במקום תמידים בזמן הבית. והיינו דגם בזמן הבית שהקריבו תמידים היו הכהנים ואנשי המעמד מתפללין על הקרבן כמש״כ בס׳ בראשית כ״ד כ״ו בשם הירו׳ תענית פ״ד וכל הקהל משתחוים אלו ישראל יע״ש. והיה אז מועלת תפלת יחידים אלו בשביל כל ישראל. ועתה כשאין הקרבן להעלות תפלת היחידים הצריכו תפלת כל ישראל. וכולי האי ואולי. כך בזמן הבית היו מברכין ברכת הנהנין על רבעי. והי׳ מועיל על כל ימי העץ על הארץ. ועתה כשאין רבעי הצריכו מזה לברך על כל הנאת אכילה. הרי אסמכתא זו אם שאינו מפורש בכתוב. מכ״מ מבוארת יפה שהיא דעת ה׳.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 121 אורחים