אשכול אביעה חידות

[עתניאל בן קנז]

איך יתכן אדם מוכר רכב יגואר F-TYPE לחבירו, אם יש בו 10 פגמים – המקח קיים.
אבל אם יש בו רק "פגם אחד" – המקח מבוטל?

האם ברצונך לפגוע בפרנסתו של ר' דוד נתנאל שווארץ???
וכן, האם לדעתך מגיע לך פרס, אם לקחת את התשובה מאשכול זה?

[אבני גזית]

איך יתכן אדם מוכר רכב יגואר F-TYPE לחבירו, אם יש בו 10 פגמים – המקח קיים.
אבל אם יש בו רק "פגם אחד" – המקח מבוטל?

האם ברצונך לפגוע בפרנסתו של ר' דוד נתנאל שווארץ???
וכן, האם לדעתך מגיע לך פרס, אם לקחת את התשובה מאשכול זה?

בסך הכל הוא עשה לו פרסום נאה...

[עזריאל ברגר]

איך יתכן אדם מוכר רכב יגואר F-TYPE לחבירו, אם יש בו 10 פגמים – המקח קיים.
אבל אם יש בו רק "פגם אחד" – המקח מבוטל?

שפחה זו שוטה היא משועממת היא וכו'...

[לב חיים]

איך יתכן אדם מוכר רכב יגואר F-TYPE לחבירו, אם יש בו 10 פגמים – המקח קיים.
אבל אם יש בו רק "פגם אחד" – המקח מבוטל?

שפחה זו שוטה היא משועממת היא וכו'...

באר כוונתך בבקשה.

[לבי במערב]

ב"מ פ, א:

אמר רבי יוחנן: המוכר פרה לחבירו, ואמר לו: פרה זו נגחנית היא, נשכנית היא, בעטנית היא, רבצנית היא, והי' בה מום אחד וסנפו בין המומין - הרי זה מקח טעות; מום זה ומום אחר - אין זה מקח טעות. תניא נמי הכי: המוכר שפחה לחבירו, ואמר לו: שפחה זו שוטה היא, ניכפית היא, משועממת היא, והי' בה מום אחד וסנפו בין המומין - הרי זה מקח טעות; מום זה ומום אחר - אין זה מקח טעות. א"ל רב אחא ברי' דרבא לרב אשי: היו בה כל המומין הללו - מהו? אמר לי' רב מרדכי לרב אשי: הכי אמרינן משמיה דרבא: היו בה כל המומין הללו - אין זה מקח טעות:

הי' בה מום אחד. אחד מן המומין הללו הי' בה:
וסנפו בין מומין אחרים. שלא היו בה:
הרי זה מקח טעות. לפי שהכיר הלוקח בשאר מומין שאינן, וכסבור הוא - בכולן משקר, אלא להשליך מעליו תרעומת הוא אומר; הילכך מקח טעות הוא, דאדעתא דהכי לא זבן:
מום זה ומום אחר. שפירש לו שֵם אותו מום לבדו, ואמר לו - 'מום זה בה, ועוד מומין אחרים':
אין זה מקח טעות. דכיון דאותו המום הזכיר לו לבדו - בו הי' לו לבדוק:
וסנפו. חִבְּרוֹ, כמו - 'סניפין עשאום', דתענית:
נכפית. נופלת מחולי:
משועממת. משוגעת:
הי' בה מום אחד. מאלו המומין, והשאר אין בה:
היו בה כל המומין הללו. ואינו מקפיד אלא על האחד; ובא וטוענו: 'כסבור הייתי שאתה כולל בה מה שאין בה ומה שיש בה; ואילו ידעתי שזה בה - לא הייתי לוקחה', מאי:
אפילו. לא גרסינן, והכי גרסינן: "הכי אמרינן משמיה דרבא: היו בה כל המומין האלו - אין זה מקח טעות":

[לב חיים]

ב"מ פ, א:

אמר רבי יוחנן: המוכר פרה לחבירו, ואמר לו: פרה זו נגחנית היא, נשכנית היא, בעטנית היא, רבצנית היא, והי' בה מום אחד וסנפו בין המומין - הרי זה מקח טעות; מום זה ומום אחר - אין זה מקח טעות. תניא נמי הכי: המוכר שפחה לחבירו, ואמר לו: שפחה זו שוטה היא, ניכפית היא, משועממת היא, והי' בה מום אחד וסנפו בין המומין - הרי זה מקח טעות; מום זה ומום אחר - אין זה מקח טעות. א"ל רב אחא ברי' דרבא לרב אשי: היו בה כל המומין הללו - מהו? אמר לי' רב מרדכי לרב אשי: הכי אמרינן משמיה דרבא: היו בה כל המומין הללו - אין זה מקח טעות:

הי' בה מום אחד. אחד מן המומין הללו הי' בה:
וסנפו בין מומין אחרים. שלא היו בה:
הרי זה מקח טעות. לפי שהכיר הלוקח בשאר מומין שאינן, וכסבור הוא - בכולן משקר, אלא להשליך מעליו תרעומת הוא אומר; הילכך מקח טעות הוא, דאדעתא דהכי לא זבן:
מום זה ומום אחר. שפירש לו שֵם אותו מום לבדו, ואמר לו - 'מום זה בה, ועוד מומין אחרים':
אין זה מקח טעות. דכיון דאותו המום הזכיר לו לבדו - בו הי' לו לבדוק:
וסנפו. חִבְּרוֹ, כמו - 'סניפין עשאום', דתענית:
נכפית. נופלת מחולי:
משועממת. משוגעת:
הי' בה מום אחד. מאלו המומין, והשאר אין בה:
היו בה כל המומין הללו. ואינו מקפיד אלא על האחד; ובא וטוענו: 'כסבור הייתי שאתה כולל בה מה שאין בה ומה שיש בה; ואילו ידעתי שזה בה - לא הייתי לוקחה', מאי:
אפילו. לא גרסינן, והכי גרסינן: "הכי אמרינן משמיה דרבא: היו בה כל המומין האלו - אין זה מקח טעות":

פרט את התשובה.[אני נמוך השכל]

[עזריאל ברגר]

מהסוגיא הנ"ל עולה (וכן נפסק ברמב"ם) שאם המוכר פירט לקונה עשרה מומים, והיו במקח את כל המומים שמנה - נקנה המקח, אבל אם מכולם היה רק אחד, והוא מום שאינו ניכר, ובין המומים שמנה היה מום הניכר - בטל המקח.
והיינו פתרון לחידתך.

[עזריאל ברגר]

כמה הם?
עשרה? שבעה? ששה? אולי ששה בספירה קצת שונה? אולי חמשה? אולי שלשה? ולפעמים כולם נמנים כאחד!
מי הם?

עמי כנען:
בברית בין הבתרים - עשרה.
בכמה מקומות בודדים - שבעה.
בדרך כלל התורה מונה רק ששה, בהשמטת הגרגשי.
בתפילת שחרית של כל יום (בפיסקה המתחלת "וכרות עמו הברית") - ששה, בהשמטת החוי.
בסוף פרשת בא - בפרשת קדש (שרבים אומרים אותה בתפילין - אם בתפילין דרש"י או בתפילין דר"ת) - חמשה, בהשמטת הפריזי והגרגשי.
בפרשת משפטים "וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ" - שלשה.
ופעמים רבות נקראים כולם בשם "כנעני".

[עזריאל ברגר]

היכי תמצי יהודי שטמא ומטמא את כל הנוגע בו (לא רק קדשים וכדו'), ועליו לעשות מעשה לטהרתו, ובמעשה זה הוא יהיה טהור לגמרי (לכאורה אפילו לא "טבול יום"), אך המעשה הזה איננו טבילה, ולא הבאת קרבן?

[ביקורת תהיה]

איכא למ"ד שאם התעברה האם לאחר מיתת האב (כגון באופן מלאכותי) - הילד הזה לא יפטור אותה מייבום, כיוון שבשעת מיתת בעלה לא היו בנים, ולא פוקע חיוב היבום לאחר מכן.

הן דברי החכמים פה אחד: ישתקע הדבר ולא יאמר!

[עזריאל ברגר]

היכי תמצי יהודי שטמא ומטמא את כל הנוגע בו (לא רק קדשים וכדו'), ועליו לעשות מעשה לטהרתו, ובמעשה זה הוא יהיה טהור לגמרי (לכאורה אפילו לא "טבול יום"), אך המעשה הזה איננו טבילה, ולא הבאת קרבן?

רמז: הוא כבר טבל לטומאתו, ונותר לו מעשה לעשות, שבדרך כלל עושים אותו לפני הטבילה.
ההלכה מפורשת ברמב"ם, וכן בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא למשנה.

[עזריאל ברגר]

איכא למ"ד שאם התעברה האם לאחר מיתת האב (כגון באופן מלאכותי) - הילד הזה לא יפטור אותה מייבום, כיוון שבשעת מיתת בעלה לא היו בנים, ולא פוקע חיוב היבום לאחר מכן.

הן דברי החכמים פה אחד: ישתקע הדבר ולא יאמר!

למקורות בנושא - http://din.org.il/2012/09/05/%D7%94%D7% ... %97%D7%9C/

[עני בן פחמא]

היכי תמצי יהודי שטמא ומטמא את כל הנוגע בו (לא רק קדשים וכדו'), ועליו לעשות מעשה לטהרתו, ובמעשה זה הוא יהיה טהור לגמרי (לכאורה אפילו לא "טבול יום"), אך המעשה הזה איננו טבילה, ולא הבאת קרבן?

רמז: הוא כבר טבל לטומאתו, ונותר לו מעשה לעשות, שבדרך כלל עושים אותו לפני הטבילה.
ההלכה מפורשת ברמב"ם, וכן בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא למשנה.

יש כסף משנה (סוף פ"ו שאר אבות הטומאה) שמחדש שאדם טמא אנו נטהר מטומאתו עד שיוצא מהמים ולא די בהכנסו למים, לפ"ז אפשר לומר שמדובר באדם שטבל ועודנו בתוך המים (יש מחל' באחרונים אם צריך שיצא לגמרי או די שיוציא איבר).

זה הייתי אומר בלי הרמז, לאחר הרמז, אפשר לומר שהכוונה לטובל ושרץ בידו שאינו נטהר עד שישליך השרץ מעליו.

[עני בן פחמא]

היכי משכחת לה שראובן חטא ב100 עבירות .בא שמעון ועשה משהו אפילו ללא ידיעת והכל נהפך למצוות ?[שאלני בני נר"ו]

סיפר עליו לשון הרע, לפי דברי החרדים שהעבירות עוברות למספר.

[לבי במערב]

סיפר עליו לשון הרע, לפי דברי החרדים שהעבירות עוברות למספר.

. . הכל נהפך למצוות?

[עני בן פחמא]

סיפר עליו לשון הרע, לפי דברי החרדים שהעבירות עוברות למספר.

. . הכל נהפך למצוות?

והמצוות של המספר עוברות למסופר. (ואפשר גם לומר שלמסופר היו 100 מצוות).

אפשר גם, שמעון קידש אחת משתי נשים לראובן אפשר מדין זכין, ראובן בא על אחת מהן 100 פעמים, ולאחר מכן שמעון מברר שזו שראובן בא עליה מקודשת לו.

או, ראובן אסר בקונם מצווה כל שהיא באופן שהיה ספק אם חל הנדר שאז אסור לו לעשות זאת או שהנדר לא חל שאז הוי מצוה, ופסק לו הרב שהוי נדר, ואעפ"כ ראובן עשה את המצווה ועבר ב100 עבירות, מעון שהוא גדול הדור למד את הסוגיא והכריע שהנדר לא חל וממילא כל העבירות הפכו למצוות (אפשר להקצין קצת יותר ולומר ששמעון מצא כת"י של הספר שהרב התבסס עליו לאסור ושם מבואר אחרת מהנדפס...).

[עזריאל ברגר]

היכי תמצי יהודי שטמא ומטמא את כל הנוגע בו (לא רק קדשים וכדו'), ועליו לעשות מעשה לטהרתו, ובמעשה זה הוא יהיה טהור לגמרי (לכאורה אפילו לא "טבול יום"), אך המעשה הזה איננו טבילה, ולא הבאת קרבן?

רמז: הוא כבר טבל לטומאתו, ונותר לו מעשה לעשות, שבדרך כלל עושים אותו לפני הטבילה.
ההלכה מפורשת ברמב"ם, וכן בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא למשנה.

רמב"ם פרה אדומה יא,ב (ועיין כסף-משנה שם), ממסכת פרה פי"ב משנה י"א (ורע"ב שם).

[עני בן פחמא]

היכי תמצי יהודי שטמא ומטמא את כל הנוגע בו (לא רק קדשים וכדו'), ועליו לעשות מעשה לטהרתו, ובמעשה זה הוא יהיה טהור לגמרי (לכאורה אפילו לא "טבול יום"), אך המעשה הזה איננו טבילה, ולא הבאת קרבן?

רמז: הוא כבר טבל לטומאתו, ונותר לו מעשה לעשות, שבדרך כלל עושים אותו לפני הטבילה.
ההלכה מפורשת ברמב"ם, וכן בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא למשנה.

רמב"ם פרה אדומה יא,ב (ועיין כסף-משנה שם), ממסכת פרה פי"ב משנה י"א (ורע"ב שם).

יפה, אבל זה לא סותר את מה שאני עניתי.

[עני בן פחמא]

קל וחומר לאו דממונא מלאו דאיסורא.

טעות!

וכי עשה של ד' מינים דוחה ל"ת של לא תגנובו?!

וכבר ידוע היסוד של ר' שמעון שקופ של יינימס (שייכות).

[קראקובער]

יש כסף משנה (סוף פ"ו שאר אבות הטומאה) שמחדש שאדם טמא אנו נטהר מטומאתו עד שיוצא מהמים ולא די בהכנסו למים, לפ"ז אפשר לומר שמדובר באדם שטבל ועודנו בתוך המים (יש מחל' באחרונים אם צריך שיצא לגמרי או די שיוציא איבר).

לדבריו לצאת מן המים זה חלק מהטבילה ולא נקרא שטבל כבר.

[קראקובער]

היכי תמצי יהודי שטמא ומטמא את כל הנוגע בו (לא רק קדשים וכדו'), ועליו לעשות מעשה לטהרתו, ובמעשה זה הוא יהיה טהור לגמרי (לכאורה אפילו לא "טבול יום"), אך המעשה הזה איננו טבילה, ולא הבאת קרבן?

ואיך יתכן הפוך [לפי חידוש ידוע של אחד מהאחרונים]
אדם שנגע במת ואחר כך נגע בכלים או באדם הכול טהור (מדאורייתא עכ"פ) אבל אם יטבל במקוה כשרה אחר כך הכול יטמא למפרע?

[עזריאל ברגר]

כשאקבל התשובה הנכונה אספר סיפר מאוד יפה על המלבי"ם זצ"ל שאצלו היה מעשה עם שני מילים אלו..

מהו המעשה עם המלבי"ם בקשר להרחמה והקדחת?

פ"א הגיע משכיל אחד למלבי"ם [שהיה כידוע בקיא גדול בחכמת הדקדוק והמשכילים באו לבוחנו בענין זה] ושאלו היכן מצינו בתורה מילה אחת אשר מנוקדת בארבע נקודות קמ"ץ אחד אחרי השני,המלבי"ם חשב אך לא זכר פתרונה, א"ל המשכיל הכוונה למילה 'הָרָחָמָה'...וסיים..'האלט דאס ביי דיר'-קח את זה איתך[כשהכוונה זכור את זה..כשכוונתו גם שיזכור שלא ידע..].
על אתר השיב לו המלבי"ם בשאלה והיכן מצינו מילה עם ארבע נקודות פת"ח אחד אחרי השני,וכשחשב המשכיל ולא מצא פיתרון אמר לו המלבי"ם-זהו פתרונו:'הַקַדַחַת'.אבער האלט דאס ביי דיר..-קח את זה איתך...[כשהכוונה ברורה שיקח את הקדחת איתו..].

א. חבר דובר אידיש אמר שהפירוש של הביטוי "האלט דאס ביי דיר" הוא שהאומר מבקש: תשמור לי את פתרון החידה ואל תגלה אותו לאחרים.
ב. הכיוון הנסתר בדברי המשכיל היה לכאורה שהוא מבקש מהמלבי"ם שיתנהג במידת הרחמנות (ולא כשיטתם הנלוזה, שהחשיבו את הרבנים לאכזרים רח"ל).

[עזריאל ברגר]

עוד רגע אדבר ואעופה אשכונה.

איפה מצינו בתורה מילה עם 4 נקודות קמץ אחד אחרי השני ואיפה מצינו מילה עם 4 נקודות פתח אחד אחרי השני?

כשאקבל התשובה הנכונה אספר סיפר מאוד יפה על המלבי"ם זצ"ל שאצלו היה מעשה עם שני מילים אלו..

ד' קמצים בתורה? לא נראה לי שיש. ביחזקאל כו ב' "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה"
ד' פתחין זאח"ז אמנם יש בתורה [ויקרא כו טז] "אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת"

אותו חבר שהזכרתי בהודעה הקודמת, הביא שיש עוד כמה (וכולם שלא בחטפים, ודלא כ"החרבה"):
הָרָחָמָה (דברים יד,יז)
הָרָמָתָה (8 פעמים בספר שמואל)
הַטַּבַּעַת (פעמיים - בתרומה ובויקהל)
בַקַּלַּחַת (שמואל א, ב, יד)
הַצַּלַּחַת (מלכים ב, כא, יג) [אבל "בצלחת" - פעמיים בספר משלי - הלמ"ד קמוצה]
הַקַּדַּחַת (ויקרא כו, טז), וגם: וּבַקַּדַּחַת (דברים כח, כב)
בַגַּבַּחַת (ויקרא יג, מב)
וְלַסַּפַּחַת (ויקרא יד, נו) [גם כאן יש וא"ו החיבור, כמו "ובקדחת"]

ויש גם תיבה שמנוקדת בארבעה חיריקים, ולפניה 4 קמצים, ורמז נתן בה: למה? ככה!

[יושב ירושלים]

ואיך יתכן הפוך [לפי חידוש ידוע של אחד מהאחרונים]
אדם שנגע במת ואחר כך נגע בכלים או באדם הכול טהור (מדאורייתא עכ"פ) אבל אם יטבל במקוה כשרה אחר כך הכול יטמא למפרע?

גר שמל ולא טבל כשטבל נעשה גר למפרע [הרוגוצ'ובר].

[קראקובער]

יפה.

[לבנון]

ויש גם תיבה שמנוקדת בארבעה חיריקים, ולפניה 4 קמצים, ורמז נתן בה: למה? ככה!

שמואל א יט יז
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל מִיכַל לָמָּה כָּכָה רִמִּיתִנִי

[הפשטן]

הָרָחָמָה
הָרָמָתָה (8 פעמים בספר שמואל)
הַטַּבַּעַת (פעמיים - בתרומה ובויקהל)
הַקַּלַּחַת
הַצַּלַּחַת
הַקַּדַּחַת, וגם: וּבַקַּדַּחַת
בַגַּבַּחַת
וְלַסַּפַּחַת (גם כאן יש וא"ו החיבור, כמו "ובקדחת")

הַקַּלַּחַת? אין מילה כזאת בכל התנ"ך. לכן, מסתמא נפלה ט"ס בדבריך, וצ"ל בַּקַּלַּחַת.
ומעניין לעניין: היכן מצינו ארבע קמצין באותה מילה, חוץ משתי הדוגמאות שהבאת בשם אותו חבר? רמז: לא מדובר בקמצין רצופים.

[הפשטן]

ויש גם תיבה שמנוקדת בארבעה חיריקים, ולפניה 4 קמצים, ורמז נתן בה: למה? ככה!

שמואל א יט יז
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל מִיכַל לָמָּה כָּכָה רִמִּיתִנִי

ארבע זה כסף קטן. יש ניקוד שמופיע באותה מילה אפילו חמש פעמים (רמז: מדובר בניקוד שו"א).

[עזריאל ברגר]

הַקַּלַּחַת? אין מילה כזאת בכל התנ"ך. לכן, מסתמא נפלה ט"ס בדבריך, וצ"ל בַּקַּלַּחַת.

צודק. תיקנתי בגוף ההודעה, והוספתי מ"מ.

[יושב ירושלים]

ויש גם תיבה שמנוקדת בארבעה חיריקים, ולפניה 4 קמצים, ורמז נתן בה: למה? ככה!

שמואל א יט יז
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל מִיכַל לָמָּה כָּכָה רִמִּיתִנִי

ארבע זה כסף קטן. יש ניקוד שמופיע באותה מילה אפילו חמש פעמים (רמז: מדובר בניקוד שו"א).

לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא (עזרא ז,ז).

[עזריאל ברגר]

הָרָחָמָה
הָרָמָתָה (8 פעמים בספר שמואל)
הַטַּבַּעַת (פעמיים - בתרומה ובויקהל)
הַקַּלַּחַת
הַצַּלַּחַת
הַקַּדַּחַת, וגם: וּבַקַּדַּחַת
בַגַּבַּחַת
וְלַסַּפַּחַת (גם כאן יש וא"ו החיבור, כמו "ובקדחת")

הַקַּלַּחַת? אין מילה כזאת בכל התנ"ך. לכן, מסתמא נפלה ט"ס בדבריך, וצ"ל בַּקַּלַּחַת.
ומעניין לעניין: היכן מצינו ארבע קמצין באותה מילה, חוץ משתי הדוגמאות שהבאת בשם אותו חבר? רמז: לא מדובר בקמצין רצופים.

אותו חבר מצא גם את הפתרון הזה, וכתבתי לו בתגובה: חי חי יודוך.
וזה רמז...

[הפשטן]

הָרָחָמָה
הָרָמָתָה (8 פעמים בספר שמואל)
הַטַּבַּעַת (פעמיים - בתרומה ובויקהל)
הַקַּלַּחַת
הַצַּלַּחַת
הַקַּדַּחַת, וגם: וּבַקַּדַּחַת
בַגַּבַּחַת
וְלַסַּפַּחַת (גם כאן יש וא"ו החיבור, כמו "ובקדחת")

הַקַּלַּחַת? אין מילה כזאת בכל התנ"ך. לכן, מסתמא נפלה ט"ס בדבריך, וצ"ל בַּקַּלַּחַת.
ומעניין לעניין: היכן מצינו ארבע קמצין באותה מילה, חוץ משתי הדוגמאות שהבאת בשם אותו חבר? רמז: לא מדובר בקמצין רצופים.

אותו חבר מצא גם את הפתרון הזה, וכתבתי לו בתגובה: חי חי יודוך.
וזה רמז...

?

(אתה מתכוון למאמר חי חי יודוך?)

[עזריאל ברגר]

ומעניין לעניין: היכן מצינו ארבע קמצין באותה מילה, חוץ משתי הדוגמאות שהבאת בשם אותו חבר? רמז: לא מדובר בקמצין רצופים.

אותו חבר מצא גם את הפתרון הזה, וכתבתי לו בתגובה: חי חי יודוך.
וזה רמז...

הרמז הוא ב"חי חי", ו"יודוך" לשון הודאה לידידי שפתר את החידה.

[הפשטן]

ומעניין לעניין: היכן מצינו ארבע קמצין באותה מילה, חוץ משתי הדוגמאות שהבאת בשם אותו חבר? רמז: לא מדובר בקמצין רצופים.

אותו חבר מצא גם את הפתרון הזה, וכתבתי לו בתגובה: חי חי יודוך.
וזה רמז...

הרמז הוא ב"חי חי".

?

[שברי לוחות]

החרבה?

[הפשטן]

החרבה?

לא, כי האות ח' אינה קמוצה.

[שברי לוחות]

הערבתה

[הפשטן]

הערבתה

ייש"כ.
ואני עדין תוהה אל מה התכוון הרב עזריאל, אז נא שיואיל בטובו להחכימנו, ושכמ"ה.

[שברי לוחות]

הערבתה

ייש"כ.
ואני עדין תוהה אל מה התכוון הרב עזריאל, אז נא שיואיל בטובו להחכימנו, ושכמ"ה.

יהושע פרק ח"י פסוק ח"י

[עזריאל ברגר]

הערבתה

ייש"כ.
ואני עדין תוהה אל מה התכוון הרב עזריאל, אז נא שיואיל בטובו להחכימנו, ושכמ"ה.

יהושע פרק ח"י פסוק ח"י

אכן לזאת התכוונתי.