תורה מפוארת כתב:ממי מקובל לצוטט את הידוע שישראל ר"ת יש שישים ריבוא אותיות לתורה, שהם כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל?
viewtopic.php?f=17&t=31877
תורה מפוארת כתב:ממי מקובל לצוטט את הידוע שישראל ר"ת יש שישים ריבוא אותיות לתורה, שהם כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל?
אליעזר בלוי כתב:היכן השו"ע הרב שאוסר לטלטל בשבת ברהר אפילו במקום שיש עירוב
שגיא מזוז כתב:אני מחפש מאמר/ התייחסות (כמדומני שראיתי אתזה באחד מהמאמרים של הנשקה) לזה שמניין המצוות המופיע לפני תחילת ההלכות במשנה תורה אינו מדוקדק.
* אני לא מתכוון לספר מניין המצוות, אלא לזה שלפני תחילת כל מקבץ הלכות (הלכות אישות/ הלכות גירושין וכו') כתוב בקצרה איזה מצות כלולות בהלכות הבאות.
קדושת תפילין קדושתן גדולה היא שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו הוא עניו וירא שמים....
דרופתקי דאורייתא כתב:מה מקור דברי הרמב"ם שתפילין מביאות לידי ענוה?
מתני'. האיש קודם לאשה להחיות ולהשב אבדה, והאשה קודמת לאיש לכסות ולהוציא מבית השבי. בזמן ששניהם עומדים בקלקלה - האיש קודם לאשה:
ומקדימין האשה לאיש, בין להאכילה בין לכסותה, מפני שמתביישת לשאול. וכן באו שניהם להשיא - מקדימין אותה להשיאה.
ומ"ש ומקדימין האשה לאיש בין להאכילה בין לכסותה וכו'. בפ' מציאת האשה (סז.): "ת"ר, יתום ויתומה שבאו להתפרנס - מפרנסין את היתומה, ואח"כ מפרנסין את היתום; מפני שהאיש דרכו לחזור, ואין אשה דרכה לחזור. יתום ויתומה שבאו לינשא - משיאין את היתומה, ואח"כ משיאין את היתום; מפני שבושתה של אשה מרובה משל איש". ומשמע, דפרנסה היינו בין מזון בין כסות - דטעמא דמפני שהאיש דרכו לחזור וכו' שייך בין במזון בין בכסות, וכן פסק הרמב"ם בפ"ח מהל' מתנות עניים. והא דתנן בסוף הוריות [דף יג.]: "האיש קודם לאשה - להחיות ולהשיב אבידה, והאשה קודמת לאיש - לכסותה ולהוציאה מבית השבי", צ"ל ד'להחיות' היינו להצילם אם הם טובעים בנהר וכיוצא, אבל אכילה לאו בכלל להחיות הוא, אלא דינה כדין הכסות; ותנא כסות וה"ה לאכילה - דחד טעמא הוא, כדאמרן. גרסינן בירושלמי דסוף הוריות, אהאי מתני' ד"האיש קודם לאשה להחיות" - "עד כדון כשהיה זה להחיות וזה להחיות, זה לכסות וזה להחיות [לפנינו: לכסות; ל. ב.]; זה להחיות וזה לכסות - נשמעינה מן הדא, דאמר ריב"ל "כסות אשת חבר קודמת לחיי ע"ה - מפני כבודו של חבר"; לא אמרו אלא כסות אשת חבר וחיי ע"ה [לפנינו: בחיי חבר, ומובן יותר; ל. ב.], אבל אם זה להחיות וזה לכסות - אותו שלהחיות קודם".
ומקדימין האשה לאיש (ואם שניהם טובעים בנהר, הצלת האיש קודם; וכן משמע סוף הוריות. ואם זה לכסות וזה להחיות - להחיות קודם; אשת חבר לכסות וחיי ע"ה - כסות אשת חבר קודם לחיי ע"ה, משום כבוד חבר. עכ"ל ב"י; עכ"ה) מפני שמתביישת לשאול. נראה, דר"ל אף אם בא גם האשה לפנינו לשאול - מ"מ מקדימין האשה, מפני שמתביישת לשאול ולילך עוד לגבאים אחרים. וכן משמע בגמרא:
איש ואשה שבאו לשאול מזון, מקדימין אשה לאיש; וכן אם באו לשאול כסות. וכן אם באו יתום ויתומה לינשא - מקדימין להשיא היתומה.
(יא) שבאו לשאול מזון כו'. והא דתנן בסוף הוריות: "האיש קודם לאשה להחיות ולהשיב אבידה והאשה קודמת לאיש לכסות כו'" - צריך לומר דלהחיות היינו להצילם אם הם טובעים בנהר וכה"ג, אבל אכילה לאו בכלל להחיות הוא אלא דינן כדין הכסות, ותנא כסות והוא הדין אכילה. עד כאן לשון בית יוסף, וכ"כ בספר באר שבע דכ"ב ע"ב:
(יב) מקדימין אשה כו'. מפני שדרך האיש לחזר על הפתחים, ואין דרך האשה בכך; ואפי' היא מחזרת עתה על הפתחים, מ"מ כיון שאין דרכה בכך - יש להקדימה, שלא תחזר על הפתחים. אי נמי, שמא תתבייש לחזר גם אצל אחרים. וכ"מ בפרישה:
סליחות כתב:מחפש מקור מחז"ל על זה שיש רחמים על נשים יותר מאנשים.
בקרו טלה כתב:סליחות כתב:מחפש מקור מחז"ל על זה שיש רחמים על נשים יותר מאנשים.
עי' מגדים חדשים שבת סו:
שמואל דוד כתב:ראיתי נפ״מ בנוגע בא במחתרת אצל אב ובתו. ועיין כרם אליעזר ראש השנה סימן לז. http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=219
יוסף חיים אוהב ציון כתב:ראה כאן.
סליחות כתב:גולומב כותב בתרגומנא (ד, עמוד רמ"ב) "ואבן גנא"ח לא הזכיר את הגאון וכתב כי בחיקו תשכב - בין זרועותיו".
חיפשתי את הדברים בספר השורשים ולא מצאתי. היכן הדברים נמצאים?
ישראל אליהו כתב:ראיתי מישהו שכתב בשם החיד"א, שיש לפסוק כהמג"א, או לילך בתריה טובא.
האם יש מקור לזה בספרי החיד"א.
תודה לעונים
דרופתקי דאורייתא כתב:זכורני כי רש"י בברכות באיזה מקום מפרש בגמרא שמי שקם מאוחר אחר זמן תפלה, זה גורם לו צער,
וכעת נשכח ממני מקומו, יש היודע?
מה שנכון נכון כתב:ישראל אליהו כתב:ראיתי מישהו שכתב בשם החיד"א, שיש לפסוק כהמג"א, או לילך בתריה טובא.
האם יש מקור לזה בספרי החיד"א.
תודה לעונים
ראה מנוחת שלום ח"ד עמ' כ.
כתוב בתורה "ובחרת בחיים", שהשי"ת נתן לאדם בחירה לבחור בטוב או ח"ו להיפך, ומתחילת הבריאה הרע היה מחוץ לאדם ויכל להבחין שזהו רע, אבל אחר חטאו של אדה"ר נתרחבה הבחירה, שהרע כבר נמצא בתוך האדם וקשה להבחין בו, וזהו שנאמר והייתם כאלהים יודעי טוב ורע, וכמ"ש בנפש החיים (שער א) שהאדם במעשיו בונה עולמות ומחריבן, שניתן לאדם כח גדול ונורא, וכל אדם לפי כוחו והשגתו משפיע בעולמות, שהקב"ה נותן לנו הכל וזה תלוי בנו כמה אנחנו משקיעים בזה, והמשל בזה הוא נורא, כל אדם יכל לטעום בה טעם שרצה לפי השגתו במאכלים שהכיר לפני כן, (ואע"פ שאין שום משל שדומה לנמשל), כך כל אדם יכול לקבל לפי השגתו ולפי מעשיו, וכל הנהגת הבריאה תלויה בנו, ועיקר עבודתינו היא להחזיר להשי"ת את הבחירה, כמו שמובא בשם הגר"א, וגם לנו יש מושגים בזה, וכמו ביום הכיפורים שאין לנו בחירה, שאנו מוכרחים לצום, שלא יעלה על דעת שום אדם לא לצום ביום קדוש זה, כך צריכים בכל התורה והמצוות להגיע למצב של "מוכרחים", להחזיר את ה"בחירה" להשי"ת.
דרופתקי דאורייתא כתב:בשיחות ליל שב"ק למרן הגרש"א זצוק"ל, 'דרכי שמואל' ח"ג, פרשת ואתחנן שיחה א' דף רכד ע"ב, כתוב כך:כתוב בתורה "ובחרת בחיים", שהשי"ת נתן לאדם בחירה לבחור בטוב או ח"ו להיפך, ומתחילת הבריאה הרע היה מחוץ לאדם ויכל להבחין שזהו רע, אבל אחר חטאו של אדה"ר נתרחבה הבחירה, שהרע כבר נמצא בתוך האדם וקשה להבחין בו, וזהו שנאמר והייתם כאלהים יודעי טוב ורע, וכמ"ש בנפש החיים (שער א) שהאדם במעשיו בונה עולמות ומחריבן, שניתן לאדם כח גדול ונורא, וכל אדם לפי כוחו והשגתו משפיע בעולמות, שהקב"ה נותן לנו הכל וזה תלוי בנו כמה אנחנו משקיעים בזה, והמשל בזה הוא נורא, כל אדם יכל לטעום בה טעם שרצה לפי השגתו במאכלים שהכיר לפני כן, (ואע"פ שאין שום משל שדומה לנמשל), כך כל אדם יכול לקבל לפי השגתו ולפי מעשיו, וכל הנהגת הבריאה תלויה בנו, ועיקר עבודתינו היא להחזיר להשי"ת את הבחירה, כמו שמובא בשם הגר"א, וגם לנו יש מושגים בזה, וכמו ביום הכיפורים שאין לנו בחירה, שאנו מוכרחים לצום, שלא יעלה על דעת שום אדם לא לצום ביום קדוש זה, כך צריכים בכל התורה והמצוות להגיע למצב של "מוכרחים", להחזיר את ה"בחירה" להשי"ת.
אשמח לכל הערה בעיקר הדברים הנ"ל,
ובפרט ובפרט למצוא מקור הדברים מהגר"א,
בתודה מראש
מה שנכון נכון כתב:סליחות כתב:גולומב כותב בתרגומנא (ד, עמוד רמ"ב) "ואבן גנא"ח לא הזכיר את הגאון וכתב כי בחיקו תשכב - בין זרועותיו".
חיפשתי את הדברים בספר השורשים ולא מצאתי. היכן הדברים נמצאים?
ערך חיק עמ' 152: "ובחיקו תשכב - זרוע".
סליחות כתב:מה שנכון נכון כתב:סליחות כתב:גולומב כותב בתרגומנא (ד, עמוד רמ"ב) "ואבן גנא"ח לא הזכיר את הגאון וכתב כי בחיקו תשכב - בין זרועותיו".
חיפשתי את הדברים בספר השורשים ולא מצאתי. היכן הדברים נמצאים?
ערך חיק עמ' 152: "ובחיקו תשכב - זרוע".
יישר כוח!
(שים להבדל בין הציטוט של גולומב למה שכתוב בפועל...)
דרופתקי דאורייתא כתב:הברכה של הכהנים בא"י קאי גם על יושבי חו"ל שהם אנוסים לפי מנהגם שאין נ"כ אלא לפרקים,
מי מביא כזה דבר?
לב חיים כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:הברכה של הכהנים בא"י קאי גם על יושבי חו"ל שהם אנוסים לפי מנהגם שאין נ"כ אלא לפרקים,
מי מביא כזה דבר?
הא לך
דרופתקי דאורייתא כתב:מאימתי מצינו "בימה" לס"ת
ומה דעת פוסקי דורינו וכו'
אם מישהו יוכל להפנות
ושכמ"ה
דרופתקי דאורייתא כתב:מאימתי מצינו "בימה" לס"ת
ומה דעת פוסקי דורינו וכו' אם מישהו יוכל להפנות ושכמ"ה
וונדרבר כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:מאימתי מצינו "בימה" לס"ת
ומה דעת פוסקי דורינו וכו' אם מישהו יוכל להפנות ושכמ"ה
עיין בית יוסף או"ח סוף סי' נ"ה (י"ט)
ועיין ב"ח או"ח סי' קמ"ח שמבאר מהו ארון הקודש ומהי בימה
דרופתקי דאורייתא כתב:וונדרבר כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:מאימתי מצינו "בימה" לס"ת
ומה דעת פוסקי דורינו וכו' אם מישהו יוכל להפנות ושכמ"ה
עיין בית יוסף או"ח סוף סי' נ"ה (י"ט)
ועיין ב"ח או"ח סי' קמ"ח שמבאר מהו ארון הקודש ומהי בימה
אני שואל על המקובל כיום לקרותו "בימה"
היינו מקום שעליו קוראים בס"ת
האם צריך שיהיה גבוה מהקרקע?
[ע"פ המקובלים יש ענין של ו' או ז' מדרגות]
שמעתי שהגריש"א זצ"ל הקפיד על זה
אשמח למקורות בנושא
דרופתקי דאורייתא כתב:אני שואל על המקובל כיום לקרותו "בימה"
היינו מקום שעליו קוראים בס"ת
האם צריך שיהיה גבוה מהקרקע?
[ע"פ המקובלים יש ענין של ו' או ז' מדרגות]
שמעתי שהגריש"א זצ"ל הקפיד על זה
אשמח למקורות בנושא
לפי הקבלה בוודאי יש סודות גדולים בזה שדייקא יסתובב הכהן ויברך את הציבור לכיוון מערב.
דרופתקי דאורייתא כתב:האם ידוע מקור למשפט הבא?לפי הקבלה בוודאי יש סודות גדולים בזה שדייקא יסתובב הכהן ויברך את הציבור לכיוון מערב.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 60 אורחים