במקום שבו אני מתפלל שחרית מסתובב כהן אחד, שיהיה בריא, אשר סובל מתסמונת כלשהי ואינו נחשב כשלם בדעתו במאת האחוזים.
בדרך כלל הוא עולה לנשיאת כפים ומברך כרגיל, והכל בסדר.
יום אחד משום מה הוא השתבש באמצע הברכה, וכהש"ץ הקרה 'וישמרך' אמר הלה 'ויחונך', וכל הצעקות מכיוון המתפללים לא הועילו. בקיצור, הוא דילג את כל הפסוק של 'יאר', ואמר 'ויחונך'. כשראה הש"ץ כך השתתק במבוכה, והלה המשיך לבדו את כל הפסוק 'ישא' עד גמירא.
אני הייתי באמצע ברכות קריאת שמע, והסתפקתי האם צריך אני לענות 'אמן' על כזאת ברכה מקוטעת (אם הייתי במקום רגיל לא הייתי חושש, אולם כיון שהייתי במקום שאסור להפסיק הסתפקתי מה הדין במצב כזה).