דרך הפוסקים בכינוי החיבורים

[איש_ספר]

אין לי בנתים כותרת טובה יותר. אשמח לתקן...


על יד על יד, ראיתי שדרך הפוסקים, בחיבור שיש סביבו כמה חיבורים החונים עליו, לקרוא לכולם כאחד.

ואפתח באלה:

הגמ"י יו"ט פ"א אות ה, מביא סמ"ק, ואינו אלא הגהות הר"פ שעל הסמ"ק סי' קצד.
במבוא לשע"ד מהדורת א"מ, אות כז, ציין לד' הפוסקים המביאים דברים מהגש"ד בשם שע"ד.
בב"י מביא הרבה מס' ברוך שאמר, ובהרבה מקומות כוונתו לס' תיקון תפילין לר"א מזונשהיים ולא להגהות ב"ש שעליו, וכבר העיר בזה ר"א משי זהב במהדורתו.

[אפשר]

בב"י מביא הרבה מס' ברוך שאמר, ובהרבה מקומות כוונתו לס' תיקון תפילין לר"א מזונשהיים ולא להגהות ב"ש שעליו, וכבר העיר בזה ר"א משי זהב במהדורתו.

כת"ר בטוח שהב"י מערבב בין תיקון תפילין לברוך שאמר. לפי מה שזכור לי הוא מערבב בין ברוך שאמר לאלפא ביתא של ר' ליפמן, וגם חידש שם יצחק לבעל הברוך שאמר. [יתכן שאני טועה, אבל אם אני צודק א"כ אי"ז שייך לרשימה, כי הוא סתם עירבב שני ספרים ושני מחברים, ולא קריאת שם זהה לאב ותולדה].

[איש_ספר]

אתה צודק. עיינתי במבוא וראיתי שמאריך הב"י מכנה לאלפא ביתא של ריט"ל, ב"ש, אבל בתחילה עמ' 10 מביא שכל שלושת החיבורים, היינו תיקון תפילין, הגהות ב"ש ואלפא ביתא, מכונים כולם ב"ש. ולא ציין היכן מכונים.
בזכרוני שאכן הב"י מכנה גם את תקון תפילין להר"א בשם ב"ש. תיכף אבדוק.

[איש_ספר]

שו"מ ב"י סי' לב בשם ב"ש להקדים כתיבת תפש"י והוא מתקון תפילין ולא מב"ש. וכמדומה שהרבה מהדברים שמביא שם לענין כסדרן מב"ש הוא מתיקון תפילין, כך ראיתי בעבר.

[אפשר]

שם זה לא ב"י אלא ב"י בשם הר"י אסכנדרי, אבל אכן הר"י אסכנדרי עצמו מצדיקו להיות ברשימה. [אם כי יל"ד גם בזה ואכ"מ].
האמת שאין אנו יודעים אם הר"י אסכנדרי קרא להגהות ב"ש בשם זה, אולי גם עירב בין המחברים, וכדרך שהב"י עשה בסימן לו. [אולי בסי' לו אפשר לראות העתקות של הר"י אסכנדרי בזה].

[פלגינן]

אין לי בנתים כותרת טובה יותר. אשמח לתקן...

על יד על יד, ראיתי שדרך הפוסקים, בחיבור שיש סביבו כמה חיבורים החונים עליו, לקרוא לכולם כאחד.

ואפתח באלה:
הגמ"י יו"ט פ"א אות ה, מביא סמ"ק, ואינו אלא הגהות הר"פ שעל הסמ"ק סי' קצד.
במבוא לשע"ד מהדורת א"מ, אות כז, ציין לד' הפוסקים המביאים דברים מהגש"ד בשם שע"ד.
בב"י מביא הרבה מס' ברוך שאמר, ובהרבה מקומות כוונתו לס' תיקון תפילין לר"א מזונשהיים ולא להגהות ב"ש שעליו, וכבר העיר בזה ר"א משי זהב במהדורתו.

בינתיים ציינת רק לחיבורים המוגדרים כהגהות ולא סתם "חיבורים החונים עליו", ואיך תדע, א"כ, איזה טופס עמד לפני המחבר ואיך היו ההגהות מסודרות ביחס לטקסט הראשי?!

[חד ברנש]

בנוגע להגהות הר"פ על הסמ"ק, ידוע הוא, שהרבה פעמים נכנסו בטעות ההגהות לגוף הספר ולא יכלו להבדיל ביניהן. וכדומני כתב על כך רי"ש שפיגל, באחד מכרכי 'עמודים'.

[עדיאל ברויאר]

בנוגע להגהות הר"פ על הסמ"ק, ידוע הוא, שהרבה פעמים נכנסו בטעות ההגהות לגוף הספר ולא יכלו להבדיל ביניהן. וכדומני כתב על כך רי"ש שפיגל, באחד מכרכי 'עמודים'.

אכן, ידוע. וזה גם קרה לפעמים להגהות ר"מ מצוריך על הסמ"ק במהדורה הנדפסת.
במקרה נתקלתי היום במקרה אחד שזה מה שנראה בו: viewtopic.php?f=7&t=27683&p=326648#p326648

וביחס לעיקר האשכול ולהערת ר' פלגינן - אולי גם אתה התכוונת לדבריי דלקמן, שכמובן שבמקרה של הגהות אפשר שהמצטט מתכוון לומר שהוא ראה כן בספר הסמ"ק, ובספר שהוא מחזיק בידיו הרי יש גם הגהות, והוא כלל לא מתכוון לסמ"ק עצמו. וכן לגבי האחרים.

[פלגינן]

וביחס לעיקר האשכול ולהערת ר' פלגינן - אולי גם אתה התכוונת לדבריי דלקמן,

כמובן. הדברים פשוטים.

[פי האתון]

הגמ"י יו"ט פ"א אות ה, מביא סמ"ק, ואינו אלא הגהות הר"פ שעל הסמ"ק סי' קצד.

ש''ך יו''ד ל''ב ט.jpg (168.31 KiB) נצפה 9587 פעמים

[איש_ספר]

הרב פי"ה מציאה יפה, האם הם דברי הש"ך עצמו?

להערת הרב פלגינן, יש כאן אבחנה, אבל אליבא דאמת אין מקום לתהות על צורת כתב היד שעמד לפניהם וכו', כך למשל שע"ד והגש"ד, מכל כתבי היד הרבים של הספר, וכידוע ישנם רבים מאד, אין אפילו אחד שההגהות באות בו בתוך הספר. זאת כנראה משום ההפרש הגדול בין זמן חיבור השע"ד להגש"ד. (בהמשך לכך: שמעתי מא"מ, שבכל מלאכת ההדרת הספר לא השתמש ולו פעם אחת (!) בטכניקה של זיהוי הגהות שחדרו לספר, אע"פ שמדובר בספר משובש מאד כידוע).

הגהות מרדכי גם הם מכונות אצל הפוסקים מרדכי, אמנם שם אין חסרון בדבר שכן שניהם יצאו מאותו בית מדרש.
אולי גם כינויים של הגהות הרמ"א, "שו"ע" שייך לאשכול זה.

[פלגינן]

להערת הרב פלגינן, יש כאן אבחנה, אבל אליבא דאמת אין מקום לתהות על צורת כתב היד שעמד לפניהם וכו', כך למשל שע"ד והגש"ד, מכל כתבי היד הרבים של הספר, וכידוע ישנם רבים מאד, אין אפילו אחד שההגהות באות בו בתוך הספר. זאת כנראה משום ההפרש הגדול בין זמן חיבור השע"ד להגש"ד. (בהמשך לכך: שמעתי מא"מ, שבכל מלאכת ההדרת הספר לא השתמש ולו פעם אחת (!) בטכניקה של זיהוי הגהות שחדרו לספר, אע"פ שמדובר בספר משובש מאד כידוע).

צודק. עדיאל "שיפץ" את האבחנה והדברים מיושבים יותר:

שכמובן שבמקרה של הגהות אפשר שהמצטט מתכוון לומר שהוא ראה כן בספר הסמ"ק, ובספר שהוא מחזיק בידיו הרי יש גם הגהות, והוא כלל לא מתכוון לסמ"ק עצמו. וכן לגבי האחרים.

[עדיאל ברויאר]

להערת הרב פלגינן, יש כאן אבחנה, אבל אליבא דאמת אין מקום לתהות על צורת כתב היד שעמד לפניהם וכו', כך למשל שע"ד והגש"ד, מכל כתבי היד הרבים של הספר, וכידוע ישנם רבים מאד, אין אפילו אחד שההגהות באות בו בתוך הספר. זאת כנראה משום ההפרש הגדול בין זמן חיבור השע"ד להגש"ד. (בהמשך לכך: שמעתי מא"מ, שבכל מלאכת ההדרת הספר לא השתמש ולו פעם אחת (!) בטכניקה של זיהוי הגהות שחדרו לספר, אע"פ שמדובר בספר משובש מאד כידוע).

נראה לי שיש צורך להבהיר שהכוונה היא שאין כת"י שיש בו הגהות שנמצאות בתוך הספר בלי סימון מתאים (לא שבדקתי, אבל דייקתי את הדברים שלך). משום שיש גם יש כי"י שההגהות נעתקו בהם בגוף הספר ובאותו גודל של כתב כמו גוף דברי השע"ד, אך עם סימון מתאים שזוהי הגהה.
לא רק שהשע"ד הוא ספר משובש מאוד, אלא אף יש בו פסקאות שלמות שאינן מאת המחבר וחדרו לתוכו. אך כנראה שהוא לא מצא אותן במסגרת ההגהות, ולכן הוא לא השתמש באופציה הזאת כדי להסביר את התופעה הנ"ל, על אף שתיאורטית זו סיבה אפשרית.

[אוצר החכמה]

בענין הגהות סמ"ק לרבינו פרק הנקראות בפוסקים על שם הסמ"ק, ראו מש"כ הגרי"ח סופר בספרו מנוחת שלום ח"ד סימן מ"א אות ב'

1222.JPG (58.83 KiB) נצפה 9467 פעמים

1333.JPG (54.87 KiB) נצפה 9467 פעמים

14444.JPG (60.06 KiB) נצפה 9467 פעמים

15555.JPG (13.82 KiB) נצפה 9467 פעמים

[איש_ספר]

1222.JPG (58.83 KiB) נצפה 9449 פעמים

הגזים הגרי"ח במחילה,
הב"י אכן לא דק, ור"י רקח דק, ומה מצא? שהש"ך כתב שדרך הפוסקים שלא לדוק? לכן ר"י רקח לא דק? אתמהה.

[עדיאל ברויאר]

1222.JPG

הגזים הגרי"ח במחילה,
הב"י אכן לא דק, ור"י רקח דק, ומה מצא? שהש"ך כתב שדרך הפוסקים שלא לדוק? לכן ר"י רקח לא דק? אתמהה.

כמובן שכוונתו שזו טעות לתלות בב"י טעות בעניין זה. והלשון "לא דק" של הגרי"ח אינה מדויקת בהקשר זה, כי באמת הב"י לא דק, ולכן היא מטעה...

לעניין כותרת האשכול יעוין בישורון החדש במאמר של ר' חיים אליעזר אשכנזי על ספר הזכות לרמב"ן, שמאריך להראות שרבים כינו את המלחמות בשם זה, וזה גרם בלבול.

[פי האתון]

האם הם דברי הש"ך עצמו?

ראה נא מה שכתבו חכמי מכון ירושלים בהקדמתם לשו"ע.

ש''ך.jpg (25.79 KiB) נצפה 9403 פעמים

[פי האתון]

דוגמה להגהת רבנו פרץ, שנכסה לגוף הטקסט של הסמ"ק:

סמ"ק דפוס ישן מאוד (ישנו באוצר תחת השם עמודי גולה, לא כתוב מאיזו שנה).

סמ''ק עמודי גולה רע''ח.jpg (145.78 KiB) נצפה 9400 פעמים

והטור הביאו משם הסמ"ק בהלכות חנוכה (תרע"א) אך גרס בדרום במקום מימין!!!

טור תרע''א ז.jpg (29.06 KiB) נצפה 9400 פעמים

ובבניין שלמה סו"ס נ"ג, כתב דכונת הטור לדברי הגהת סמ"ק, והוסיף שם שאולי להטור היתה גירסא אחרת בדברי הגהת סמ"ק וגרס בדרום במקום בימין, (והמגיה לבניין שלמה כתב: שמובא באנציקלופדיה תלמודית כרך ט"ז עמ' ש' הערה 874, שכן הוא הגירסא בהגהת סמ"ק כת"י ותיקן, בדרום).

ובכל הדפוסים נדפס כהגהת רבנו פרץ:

הגהות רבנו פרץ.jpg (100.63 KiB) נצפה 9400 פעמים

[אלי_ש]

האם הם דברי הש"ך עצמו?

ראה נא מה שכתבו חכמי מכון ירושלים בהקדמתם לשו"ע.

ש''ך.jpg

מוזר. זה לא נראה כלשונו של הש"ך.

[איש_ספר]

בנוגע להגהות הר"פ על הסמ"ק, ידוע הוא, שהרבה פעמים נכנסו בטעות ההגהות לגוף הספר ולא יכלו להבדיל ביניהן. וכדומני כתב על כך רי"ש שפיגל, באחד מכרכי 'עמודים'.

אכן, ידוע. וזה גם קרה לפעמים להגהות ר"מ מצוריך על הסמ"ק במהדורה הנדפסת.
במקרה נתקלתי היום במקרה אחד שזה מה שנראה בו: forums/viewtopic.php?f=7&t=27683&p=326648#p326648

וביחס לעיקר האשכול ולהערת ר' פלגינן - אולי גם אתה התכוונת לדבריי דלקמן, שכמובן שבמקרה של הגהות אפשר שהמצטט מתכוון לומר שהוא ראה כן בספר הסמ"ק, ובספר שהוא מחזיק בידיו הרי יש גם הגהות, והוא כלל לא מתכוון לסמ"ק עצמו. וכן לגבי האחרים.

בב"י סי' תלג

בית יוסף אורח חיים סימן תלג

וכתב הר"ן (ד: ד"ה חצר) דהא דחצר אינה צריכה בדיקה דוקא אמצעה של חצר אבל חורין צריכין בדיקה וכן דעת הרמב"ם (פ"ב ה"ד) וכן כתב ספר מצוות קטן (סי' צח עמ' עג) ואמצע החצר אין צריך בדיקה וכתוב שם נראה שרצה לומר מספק חמץ אבל ודאי חמץ לא

במהדורת שירת דבורה באה הערה שם: יגעתי ולא מצאתי בדבריו כן, ח"י ס"ק יב ועי' צביון העמודים אות מא
לא עיינתי בצביון העמודים אבל הוצאתי מהארון סמ"ק מצוריך והוא מופיע שם להדיא בהוספות של ר"מ מצוריך.

[איש_ספר]

זה מצאתי בארחות חיים שבת אות קמב

ארחות חיים.jpg (93.29 KiB) נצפה 7835 פעמים

ומה שהביא מהר"י מקורביל הוא בהגהת הר"פ. ואמנם בכת"י אחד שנזכר בהערה שם איתא כן בשם הר"פ.
ואם הוא מתוקן הרי שהאו"ח גם הוא אינו מבדיל בינהם (במקרה הזה זה בעייתי יותר כי נראה קצת שהר"פ והסמ"ק חולקים בזה!)

[מגדל]

אין לי בנתים כותרת טובה יותר. אשמח לתקן...


על יד על יד, ראיתי שדרך הפוסקים, בחיבור שיש סביבו כמה חיבורים החונים עליו, לקרוא לכולם כאחד.

ואפתח באלה:

הגמ"י יו"ט פ"א אות ה, מביא סמ"ק, ואינו אלא הגהות הר"פ שעל הסמ"ק סי' קצד.
במבוא לשע"ד מהדורת א"מ, אות כז, ציין לד' הפוסקים המביאים דברים מהגש"ד בשם שע"ד.
בב"י מביא הרבה מס' ברוך שאמר, ובהרבה מקומות כוונתו לס' תיקון תפילין לר"א מזונשהיים ולא להגהות ב"ש שעליו, וכבר העיר בזה ר"א משי זהב במהדורתו.

לגבי הסמק וההגהות, עיין בטור סימן תרעב כמדומני (הסימן של זמן ההדלקה אוחי קצת קדימה או אחורה), שמביא סמ"ק, ואינו אלא רבינו פרץ, ומעירים של האחרונים דבחלק מן הדפוסים לא היה הפרש בין ההגהות לספר עצמו, ולכן מצינו כן לכמה מהמביאים דבריו.

[מעיין]

מהרש"א סוכה י"ח

ועוד שדחק עצמו מהרש"ל במה שכתב הרא"ש ולפר"י אין הסכך מהלך על פני כל החצר אלא יש לסוכה ב' דפנות ובשלישית סיכך ע"ג אכסדרה כו' שאין זה ר"י בעל התוס' אלא רי"ף שמפרש לה הכי דסמך לה בשלישית על אכסדרה וזה אינו דבדברי רי"ף לא הוזכר ... גם אין לשון הרא"ש להזכירו רי"ף אלא רב אלפס ...

[פי האתון]

לגבי הסמק וההגהות, עיין בטור סימן תרעב כמדומני (הסימן של זמן ההדלקה אוחי קצת קדימה או אחורה), שמביא סמ"ק, ואינו אלא רבינו פרץ, ומעירים של האחרונים דבחלק מן הדפוסים לא היה הפרש בין ההגהות לספר עצמו, ולכן מצינו כן לכמה מהמביאים דבריו.

שפיל לרישא דאשכולא...

[מגדל]

אכן, למעשה הגבתי מן הטלפון הנייד, (רוב שהותי בפורום נעשית באופן זה, בביתי אני לרוב מעדיף לנצל את זמני בצורה טובה יותר), ולאחר מכן כששבתי וראיתי כל התגובות כד התפניתי, נחמתי כי כפלתי הדברים, אך כאשר באתי למחוק הודעתי, המערכת לא אפשרה לי.

ברוך ה' אשר פתח את פי האתון, והתקינה קודם לבריאת העולם.

[לבי במערב]

. . קודם לבריאת העולם.

ביום הששי למע"ב, אחר בריאת (עכ"פ רוב כ)כל ברואי תבל.

[מגדל]

. . קודם לבריאת העולם.

ביום הששי למע"ב, אחר בריאת (עכ"פ רוב כ)כל ברואי תבל.

כנראה שגם פי שלי, פי אתון הוא.

[דרופתקי דאורייתא]

כאן הוא טוען שלפני הב"י נדפסו הגהות סמ"ק בתוך הסמ"ק
יכול להיות?

[דרופתקי דאורייתא]

כאן הוא טוען שלפני הב"י נדפסו הגהות סמ"ק בתוך הסמ"ק
יכול להיות?

יש בירור איזה סמ"ק היה לפני הב"י?
האם יש איזה מהדורה שכל הגהות ר"פ נכנסו בטעות בתוך הסמ"ק ממש?

[פי האתון]

כאן הוא טוען שלפני הב"י נדפסו הגהות סמ"ק בתוך הסמ"ק
יכול להיות?

יש בירור איזה סמ"ק היה לפני הב"י?
האם יש איזה מהדורה שכל הגהות ר"פ נכנסו בטעות בתוך הסמ"ק ממש?

תעיין בסמ"ק עמודי גולה רע"ח -- ישנו באוצר (העליתי לעיל תמונה משם).

[עדיאל ברויאר]

כאן הוא טוען שלפני הב"י נדפסו הגהות סמ"ק בתוך הסמ"ק
יכול להיות?

יש בירור איזה סמ"ק היה לפני הב"י?
האם יש איזה מהדורה שכל הגהות ר"פ נכנסו בטעות בתוך הסמ"ק ממש?

סביר שהב"י השתמש בסמ"ק דפוס קושטא שהודפס כנראה סביב שנת רע, אם לא, אז הוא השתמש בכתב יד (הדפוס הבא, לפי הרב כשר בשרי האלף, נדפס בקרימונה שט"ז, כלומר לאחר הדפסת שלושה חלקים מהספר ב"י). סריקה של דפוס קושטא נמצאת באוצר (תחת השם 'עמודי גולה', בלבד. דומני שזה הדפוס הישן שצילם כאן 'פי האתון'). בדפוס זה אין הבחנה במיקום או בגודל הפונט בין הגהות ובין הפנים. ההבחנה היא רק באמצעות ציון "הגהה" בתחילת כל הגהה, וציון "עכ"ל" בסופה. זאת אומרת שמי שיקרא בניחותא את כל הסימן ידע מה שייך לסמ"ק ומה שייך להגהות. אך מי שיעיין בפיסקה מסוימת עשוי לפספס את הציון להגהה ולחשוב שאלו הם דברי הסמ"ק. היה מקום לבדוק את כל המקומות שבהם הב"י הפנה להגהות סמ"ק תחת הציון סמ"ק בלבד ולראות האם כולם הם עניינים קצרים בתוך הגהה יחסית ארוכה או שיש כאלו שלא סביר שהב"י פספס את הציון הגהה שנמצא בצמוד. כמו כן, יתכן שחלק מהמקרים שהב"י הפנה להגהות סמ"ק תחת הציון סמ"ק תלויים בבעיה דומה לזו שהצביע עליה 'פי האתון', שחלק מההגהות נכנסו לנוסח הפנים בלי כל ציון.
מכל מקום, דומני שאת הבעיה הכללית שהצביע עליה הרב איש ספר לא ניתן לפתור באמצעות הסבר זה, אלא בדרכים שהוצעו לעיל וכדומה.

[איש_ספר]

מצאתי בגליון זה השולחן למז"ה זצ"ל

סבא.jpg (244.8 KiB) נצפה 5656 פעמים

[עדיאל ברויאר]

יפה
אם הב"י ראה זאת בהג"מ ד"ק בשם הסמ"ק (בעצלותי לא בדקתי) נראה לי נכון יותר לומר שבמקרה הזה אין הדבר תלוי בדפוסים הראשונים אלא בכתב יד או בשאלת דרך הפוסקים בכינוי החיבורים.

[מה שנכון נכון]

דוגמא נוספת: בב"י ר"ס רטז ובסי' תרנג גבי ברכת הריח על אתרוג של מצוה הביא להגהת סמ"ק בשם סמ"ק. (וע' הגה"מ ברכות פ"ט אות ד).

[יהודה בן יעקב]

בב"י [יו"ד סי' צב, ה] כתב וז"ל, ודע דבנפלה בריקן נתן סמ"ק תיקון אחר וכו', ולא כתב רבינו תיקון זה מפני שסמ"ק עצמו כתב אח"כ וכו'.
וכוונתו שהסמ"ק חזר בו.
ובחידושי הגהות שם העיר שסיום הדברים שהביא הב"י אי"ז מדברי הסמ"ק אלא בהג' ר"פ על הסמ"ק. ור"ל שיש כאן מח' ולא חזרה.
ובסמ"ק מהדו' קושטא הנ"ל איתא הכל בתוך דברי הסמ"ק, וכפי הנראה זה היה לפני הב"י.