אחשדרפנטובסקי כתב:ר' אריה, הרי טבילת עזרא עצמה כשרה במ' סאה מים שאובין, אז איך יפסול את הטבילה 40 סאה מים שאובין?
פרוזבול כתב:כמדומני יש בענין זה איזו אמירה מהגה"ק בעל אמרי אמת מגור, והתייחסות כלפיה מאת הגרש"ז אויערבך. יתכן שמופיע בספר הליכות שלמה, או אולי התפרסם באחד הקבצים בתחלת שנות התש"ס. [הפנייה לחיפוש גרידא].
אריה לייב כתב:למה יש היום נטילת ידים לפני האוכל הרי גזרו רק בגלל תרומה וקדשים? לכאורה גם נטילת ידים לפני האוכל זה מי"ח גזירות.
וגם, מדוע נזהרים לא לנגוע בספר תורה (אחד מי"ח גזירות גזרו טומאה על ידים שנגעו בס"ת)
אריה לייב כתב:ויש לי פתרון גם למי שרוצה להחמיר ולהיזהר מטומאה זו אחרי המקוה, והוא: שיכוון במקלחת אחרי המקוה להיטהר בט' קבין, כמדומני זה בסביבות 12-13 ליטר, כמה דקות מקלחת ולכאורה נטהר גם בזו.
(לא לוקח אחריות בענין גזל מים מבעלי המקוואות...)
ספרא וסייפא כתב:יש להוסיף שלטבילות שטובלים לתוס' קדושה כמו בערש"ק, כבר כתבו המקובלים שלא לרחוץ אחר המקוה בכדי שישאר הארת המקוה עליו.
ספרא וסייפא כתב:יש להוסיף שלטבילות שטובלים לתוס' קדושה כמו בערש"ק, כבר כתבו המקובלים שלא לרחוץ אחר המקוה בכדי שישאר הארת המקוה עליו.
חיס כתב:ספרא וסייפא כתב:יש להוסיף שלטבילות שטובלים לתוס' קדושה כמו בערש"ק, כבר כתבו המקובלים שלא לרחוץ אחר המקוה בכדי שישאר הארת המקוה עליו.
אבל ביסוד ושורש ועבודה (שער עליון פרק א )כתוב דוקא להיפך ראה צילום
אריה לייב כתב:ויש לי פתרון גם למי שרוצה להחמיר ולהיזהר מטומאה זו אחרי המקוה, והוא: שיכוון במקלחת אחרי המקוה להיטהר בט' קבין, כמדומני זה בסביבות 12-13 ליטר, כמה דקות מקלחת ולכאורה נטהר גם בזו.
(לא לוקח אחריות בענין גזל מים מבעלי המקוואות...)
חיים כתב:אין סתירה מפורשת בדברי היסוד ושורש העבודה, יתכן שהכוונה לאחר שכלו ממנו מי המקווה.
יש להעיר שכבר הקשו [ראיתי פעם בשם הרבי מליובאוויטש] ממה שאמרו שלא לנעול נעליים ברגלים רטובות מן הרחצה, וכן כתוב שלא להניח פנים רטובות ללא ניגוב. ואם נניח שפניו ידיו ורגליו אינם בכלל דברי המקובלים, וכפי שהעירו מן היסוד ושורש העבודה, יהיו הדברים מיושבים היטב.
בזמנו, בסערת תשמ"ט, טענו [אחד הרמי"ם או ראשי הישיבות] נגד הרבי מליובאוויטש שהוא לא הבין את דברי האר"י שלא להתנגב ממי המקוה. הם טענו שלדעת האר"י גם להתלבש יהיה אסור, שהרי הבגדים מנגבים את המים, אלא על האדם לעמוד ערום ולהמתין בסבלנות עד שיתייבשו ממנו כל מי המקוה, ואז אכן יוכל לנעול נעליו בשופי.
נראה לכם?
חיים כתב:אין סתירה מפורשת בדברי היסוד ושורש העבודה, יתכן שהכוונה לאחר שכלו ממנו מי המקווה.
יש להעיר שכבר הקשו [ראיתי פעם בשם הרבי מליובאוויטש] ממה שאמרו שלא לנעול נעליים ברגלים רטובות מן הרחצה, וכן כתוב שלא להניח פנים רטובות ללא ניגוב. ואם נניח שפניו ידיו ורגליו אינם בכלל דברי המקובלים, וכפי שהעירו מן היסוד ושורש העבודה, יהיו הדברים מיושבים היטב.
בזמנו, בסערת תשמ"ט, טענו [אחד הרמי"ם או ראשי הישיבות] נגד הרבי מליובאוויטש שהוא לא הבין את דברי האר"י שלא להתנגב ממי המקוה. הם טענו שלדעת האר"י גם להתלבש יהיה אסור, שהרי הבגדים מנגבים את המים, אלא על האדם לעמוד ערום ולהמתין בסבלנות עד שיתייבשו ממנו כל מי המקוה, ואז אכן יוכל לנעול נעליו בשופי.
נראה לכם?
אדג כתב:אריה לייב כתב:ויש לי פתרון גם למי שרוצה להחמיר ולהיזהר מטומאה זו אחרי המקוה, והוא: שיכוון במקלחת אחרי המקוה להיטהר בט' קבין, כמדומני זה בסביבות 12-13 ליטר, כמה דקות מקלחת ולכאורה נטהר גם בזו.
(לא לוקח אחריות בענין גזל מים מבעלי המקוואות...)
ראיתי מי שכתב שאין מקלחת מועלת לעניין ט' קבין, כיון שאינן נופלין מחור א' כי אם מכמה חורין יחדיוף, כמנהג המקלחות בימינו אנו. (כמובן שאפשר לפרק את ראש המקלחת, אך אז יש לחשוש לגזל אחר...)
לענין כתב:אשמח מאד אם מישהו יכול לתת לי הפניה יותר מדוייקת, בגדר 'בשם אומרו', עבור הרעיון להמתין באויר עד שיתייבש.
תניא כוותיה דרב יהודה אמר רבי כשהיינו לומדים תורה אצל רבי שמעון בתקוע היינו מעלין שמן ואלונטית מגג לגג ומגג לחצר ומחצר לחצר ומחצר לקרפף ומקרפף לקרפף אחר עד שהיינו מגיעין אצל המעיין שהיינו רוחצין בו
אלונטית - להסתפג בה
מורד במלכות כתב:לא הבנתי, הרי ט' קבין מועילים גם בג' וד' כלים, ולמה ייגרע ראש המקלחת? . .
יואל שילה כתב:לענין כתב:אשמח מאד אם מישהו יכול לתת לי הפניה יותר מדוייקת, בגדר 'בשם אומרו', עבור הרעיון להמתין באויר עד שיתייבש.
עירובין צ"א.תניא כוותיה דרב יהודה אמר רבי כשהיינו לומדים תורה אצל רבי שמעון בתקוע היינו מעלין שמן ואלונטית מגג לגג ומגג לחצר ומחצר לחצר ומחצר לקרפף ומקרפף לקרפף אחר עד שהיינו מגיעין אצל המעיין שהיינו רוחצין בו
ופירש"יאלונטית - להסתפג בה
גל של אגוזים כתב:לכאורה לאור דברי הכס"מ הידועין בהל' אבות הטומאות פט"ז, יש 'עניין' דווקא להסתפג אחרי כל טבילה במקוה.
גל של אגוזים כתב:יואל שילה כתב:לענין כתב:אשמח מאד אם מישהו יכול לתת לי הפניה יותר מדוייקת, בגדר 'בשם אומרו', עבור הרעיון להמתין באויר עד שיתייבש.
עירובין צ"א.תניא כוותיה דרב יהודה אמר רבי כשהיינו לומדים תורה אצל רבי שמעון בתקוע היינו מעלין שמן ואלונטית מגג לגג ומגג לחצר ומחצר לחצר ומחצר לקרפף ומקרפף לקרפף אחר עד שהיינו מגיעין אצל המעיין שהיינו רוחצין בו
ופירש"יאלונטית - להסתפג בה
שמעתי על גאב"ד טשעבין זצ"ל שטבל פעם במקוה בבעלז ושם נהגו שלא להסתפג ממי המקוה [וכ"ש שלא ללכת במקלחת אח"כ], אולם הגאון הסתפג באלונטיתו כמנהגו. ביציאתו קם בפניו חצוף אחד ושאלתו בפיו 'היתכן' שכבוד הגאון מסתפג (נגד מנהג בעלז מפורשת!!!) ענה לו הגאון: משנה מפורשת היא לגבי הכהן הגדול שעלה ונסתפג...
בדרך אגב - מימי טענתי כי לכאורה לאור דברי הכס"מ הידועין בהל' אבות הטומאות פט"ז, יש 'עניין' דווקא להסתפג אחרי כל טבילה במקוה.
האומנם בכהן יש כמדומני המשנה למלך שאומר שמה שנסתפג היא שלא יהיו המים חציצה לבגד"כ, ובמשך חכמה איתא שלא יהיו בגדים שחוקין (ודבריו צ"ע והארכתי בזה ואכ"מ).
עזריאל ברגר כתב:גל של אגוזים כתב:לכאורה לאור דברי הכס"מ הידועין בהל' שאר אבות הטומאה פ"ו הט"ז, יש 'עניין' דווקא להסתפג אחרי כל טבילה במקוה.
לא מצאתי שום דבר שם.
אולי תוכל לכוון אותנו יותר?
גל של אגוזים כתב:עזריאל ברגר כתב:גל של אגוזים כתב:לכאורה לאור דברי הכס"מ הידועין בהל' שאר אבות הטומאה פ"ו הט"ז, יש 'עניין' דווקא להסתפג אחרי כל טבילה במקוה.
לא מצאתי שום דבר שם.
אולי תוכל לכוון אותנו יותר?
תיקנתי גם במקומו, ואתכם הסליחה.
עזריאל ברגר כתב:גל של אגוזים כתב:עזריאל ברגר כתב:גל של אגוזים כתב:לכאורה לאור דברי הכס"מ הידועין בהל' שאר אבות הטומאה פ"ו הט"ז, יש 'עניין' דווקא להסתפג אחרי כל טבילה במקוה.
לא מצאתי שום דבר שם.
אולי תוכל לכוון אותנו יותר?
תיקנתי גם במקומו, ואתכם הסליחה.
עתה עיינתי, וראיתי שהוא כותב על כך שטהרת הטמא היא בעלותו מן המקווה.
ואולי כוונתך לומר שהטיפות שעליו נשארו בטומאתן וכיו"ב?
צביב כתב:בספר פתח החידוש ( נדגפס עם ספר שערי תבונה של הסטיפלר)
סימן יז ( אות עב) ביאר את הכסף משנה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים