חכמות בחוץ תרונה - סטפנסקי - ספרי יסוד. חדש!

יהודה בן יעקב

הייתי מציע להוסיף ליד שמות המחברים, את טווח שנות שנות חיים [לפחות השערה של השנים].
כמובן שניתן להיעזר בקובץ הנפלא שערך את הכל בצורה מפורטת 'שנות דור - מקורות לפי תקופתם'.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ה' אוגוסט 15, 2019 1:53 pm

עקביה כתב:
משלי שועלים כתב:היכן ניתן להשיג?
ומה מחירו?

נתבקשתי להעלות:

רשימת חנויות בישראל בהן ניתן להשיג את הספר:

אלתר ספרים - רחוב חזון איש בני ברק

גיטלר - רחוב שלמה המלך בני ברק

סאטמר ספרים - רחוב ישמח משה בני ברק

אורייתא - רבי עקיבא פינת ירושלים בני ברק

גירסה - רחוב חפץ חיים מול זכרון משה ירושלים

ספרי הישיבה - רחוב בית ישראל ירושלים

ספרים ווינקל - רחוב עלי הכהן ירושלים

ספרי אור החיים מניס - מאה שערים פינת חבקוק ירושלים

יודאיקה סנטר - בית שמש רמה א

רשימת חנויות בארה"ב:

Judaica plaza-1700 Madison Ave, Lakewood NJ, (732)942-4500

Torah treasures-254 2nd St. Lakewood NJ, (732)901-1911

Biegelseisen-4409 16th Ave Brooklyn NY, (718) 436-1165

Bais hasforim- 59 Route 59, Monsey NY, (845)371-1495

Eichlers- 5004 13th Ave. Brooklyn NY, 718-633-1505

Keter-- 5309 13th Ave .Brooklyn NY 718-480-5532

Keter lakwood 1200 america ave unit8b

Merkaz seforim 24/27 orchard at monsey

Z. Berman Boro Park 4602 17th Ave, Brooklyn

חיים שאול · הודעהעל ידי **חיים שאול** » ה' אוגוסט 15, 2019 2:07 pm

מה המחיר בערך?

מחולת המחנים

נראה יפה מאד ומושקע ביותר.

אם הכוונה היא להועיל לגבאי בתי הכנסת ואוצה"ס היה כדאי לכתוב את המהדורה המומלצת של כל ספר שניתנת לרכישה היום.
לדוגמא, אף אחד היום, מלבד אספנים, לא יקנה את הספר חמשה שיטות.
מתוך הדפים שהועלו כאן, כמדומני שהספר מגינ"ש אף שמחברו היה רב רבנן וממנו יוצאת שלשת קודש, מ"מ לא ראיתי שהשימוש בו רב כמו האחרים.

שלמה משלם · הודעהעל ידי **שלמה משלם** » ה' אוגוסט 15, 2019 3:44 pm

ברור שגם בתוך הרשימה גופא, אפשר לדרג מה יותר יסודי ומה פחות ואני מאמין שזו דילמה שעמדה לפני העורכים, אולם בספר זה יש לכאורה ענין, כי הוא סוג ספרותי שלא היה עד אז, חיבור שלם שכולו הוקדש למטרה אחת, יישוב תמיהות רבותינו בעלי התוס' על רש"י.
ולעצם הענין בעבר ספר מגיני שלמה היה די נפוץ ועד השואה ראה אור שש פעמים: אמשטרדם תע"ה, זולקווא תצ"ג, ויניציאה תק"א, לבוב תקע"ו, וארשא תרמ"ו גרוסווארדיין תש"ד.
רבותינו גדולי האחרונים הגו בספרו ופלפלו בדבריו כסדר, די לנו אם נינו בעל פני יהושע הזכירו בספרו למעלה ממאה וחמישים פעמים!!1 כדי להחשיבו כספר יסוד.
וכן ספרו שגור על לשונם של בעל קרבן נתנאל, הפרי מגדים בראש יוסף, הפלאה בספריו על כתובות וקדושין (קרוב לשלושים פעם) הצל"ח בספריו על הש"ס ותשובותיו רבי עקיבא איגר והחתם סופר ועד בעל שואל ומשיב שהיה מיו"ח והרשימה ארוכה.
אגב, כיוון שהספר נדפס במהדורה שלישית באיטליה, הוא היה מצוי בידי בעל 'שבת של מי' שהזכירו עשרות פעמים וכמדומה שלא החסיר ממנו אפילו דיבור אחד.

תם מה הוא אומר

חיים שאול כתב:מה המחיר בערך?

בוינקל (רח' עלי הכהן) 48 ש"ח

חיים שאול · הודעהעל ידי **חיים שאול** » ה' אוגוסט 15, 2019 4:13 pm

תודה

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ה' אוגוסט 15, 2019 4:42 pm

חיים שאול כתב:מה המחיר בערך?

כפי שנמסר לי מהמפיץ:
ארצות הברית 25$
ישראל 60 שח

יוצא פוניבז'

לענין כתב:מה זה 'חכמת ישראל'? ועוד בספרי יסוד???

כולל את הספרים: עברונות, יסוד עולם, ספר הברית, ועוד.

לא התרשמתי שמדובר בספר מקצועי ממש.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ה' אוגוסט 15, 2019 7:19 pm

יוצא פוניבז' כתב:לא התרשמתי שמדובר בספר מקצועי ממש.

אחרי כל הדברים הנמלצים - סוף סוף מישהו כותב את הדברים כמות שהם...
דרכם של סוחרי ספרים ישנים וגם של אלו שקונים את הסחורה היא, שישנה חשיבות לדפוס ראשון של ספר, ותו לא. [מלבד אם יש לאותו טופס פרטי, גם אם הוא מדפוס שני, יחוס מיוחד - כלומר שייכות לאחד מהגדולים וכו'].
הספר נועד לשרת את המקצוע, ובדרך גם מן הסתם לפרסם את המו"ל שיידעו שהם עוסקים בתחום. מובאים בו דפוס ראשון בלבד של אותם הספרים המוזכרים בו, או גם דפוס נוסף אם יש בו פירוש הנדפס לראשונה באותו הדפוס. זהו המידע שהספר ייעד את עצמו לתת לנו. לא יותר.
ספר שיש בו מידע על הספרי' היסודית של עמנו - הצחקתם אותי. זהו ספר שנועד להדריך את אלו שיש להם ענין בספרים עתיקים - מה עליהם לחפש, מה שוה ומה לא. אולי שכר נוסף בצדו, לדעת כיצד להעריך את חשיבות הספרי' האישית, איפה אני עומד כעת, מהו יחס הספרי' שלי לתמונה הכללית והשאיפה הגדולה להגיע לכל הספרים.
הרוצה לדעת על הספרי' היסודית של עמנו, ובשביל ללמוד מהספרים, עליו כמובן לקנות מהדורות טובות של הספרים, לאלו לא תמצאו סימנים בספר, כי הם חדשים מידי בשביל שיעניינו את סוחרי העתיקות. ולא לשכוח, ישנם ספרים של קדמונים שנדפסו לראשונה בדורות האחרונים, וכבר הספיקו להכנס לספרי' היסודית, אלו בודאי לא הוזכרו שם. אני בטוח שתמצאו בספר אי אלו ספרי דרוש שנדפסו פעם אחת בלבד במשך 500 שנה, וכמובן שאין להם חשיבות יתירה בספרות של עמנו, אבל חידושי הרשב"א למסכתות כתובות ובבא בתרא לא הוזכרו שם.
איחולי הצלחה רבה למו"ל, הן במכירת הספר החדש והן בתוצאות שיהיו לו בודאי על התפתחות הענף, שיזדקק הרבה לקטלוג החדש (אם כי את הידיעות על התפתחות הספרות, אחפש בספרים אחרים).

נפש החיים · הודעהעל ידי **נפש החיים** » ה' אוגוסט 15, 2019 7:57 pm

אני בטוח שתמצאו בספר אי אלו ספרי דרוש שנדפסו פעם אחת בלבד במשך 500 שנה, וכמובן שאין להם חשיבות יתירה בספרות של עמנו...

ספרי הדרוש שנרשמו מועטים הם אבל כולם מפורסמים ויסודיים בענף הדרוש ואלו הם:
דרשת הרמב"ן
דרשות אבן שועיב (ספר דרוש מזמן הראשונים מצוטט ומושקע בספרי דרוש הבאים אחריו)
דרשות הר"ן
נפוצות יהודה (מוסקאטו)
עוללות אפרים (מבעל כלי יקר)
בינה לעתים (מבעל גדולי תרומה)
יערות דבש (לר"י אייבשיץ )
אהל יעקב (להמגיד מדובנא )
דומני שגם הרב המעיר לעיל יסכים שספרים אלו הם יסודיים בענף הדרוש .

וכן בהוספות צויינו עוד כמה ספרים חשובים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוגוסט 16, 2019 12:42 am

א. חיים כתב:
יוצא פוניבז' כתב:לא התרשמתי שמדובר בספר מקצועי ממש.

אחרי כל הדברים הנמלצים - סוף סוף מישהו כותב את הדברים כמות שהם...
דרכם של סוחרי ספרים ישנים וגם של אלו שקונים את הסחורה היא, שישנה חשיבות לדפוס ראשון של ספר, ותו לא. [מלבד אם יש לאותו טופס פרטי, גם אם הוא מדפוס שני, יחוס מיוחד - כלומר שייכות לאחד מהגדולים וכו'].
הספר נועד לשרת את המקצוע, ובדרך גם מן הסתם לפרסם את המו"ל שיידעו שהם עוסקים בתחום. מובאים בו דפוס ראשון בלבד של אותם הספרים המוזכרים בו, או גם דפוס נוסף אם יש בו פירוש הנדפס לראשונה באותו הדפוס. זהו המידע שהספר ייעד את עצמו לתת לנו. לא יותר.

תמהני איך אפשר לכתוב כך, כאשר כבר נכתב למעלה כי בחיבור לא מוצגים כלל אינקונבולות למשל !
המהדורות הנבחרות הם אלו החשובות שבהם, אותם שקבעו את נוסח וצורת הספר במהדורות הבאות. פעמים רבות מדובר במהדורה ראשונה, ולעיתים לא מעטות מדובר במהדורות שניות ושלישיות.
המידע בספר עשיר איפוא הרבה יותר מסיכומו הזעום והזועם של הכותב.
אכן, העובדה שעיקר כוונת היצירה של החיבור היתה לשמש כמדריך למבקש לבנות לו ספריה, משום כך הגבילו עצמם המחברים לספרים הנדפסים עד שנת ת"ר (למעט חריגות בשיעור מסוים). וזה אכן חסרון בספר המבקש לתאר את ארון הספרים היהודי למקצועותיו, כאשר חיבורים רבים נדפסו לראשונה או חזרו ונדפסו במהדורות משולמות בשנים שאחר מכן. חסרון שיש לחשוב כיצד להשלימו במהדורות שודאי עוד יבואו בס"ד.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוגוסט 16, 2019 12:47 am

נפש החיים כתב:
אני בטוח שתמצאו בספר אי אלו ספרי דרוש שנדפסו פעם אחת בלבד במשך 500 שנה, וכמובן שאין להם חשיבות יתירה בספרות של עמנו...

ספרי הדרוש שנרשמו מועטים הם אבל כולם מפורסמים ויסודיים בענף הדרוש ואלו הם:
דרשת הרמב"ן
דרשות אבן שועיב (ספר דרוש מזמן הראשונים מצוטט ומושקע בספרי דרוש הבאים אחריו)
דרשות הר"ן
נפוצות יהודה (מוסקאטו)
עוללות אפרים (מבעל כלי יקר)
בינה לעתים (מבעל גדולי תרומה)
יערות דבש (לר"י אייבשיץ )
אהל יעקב (להמגיד מדובנא )
דומני שגם הרב המעיר לעיל יסכים שספרים אלו הם יסודיים בענף הדרוש .

וכן בהוספות צויינו עוד כמה ספרים חשובים

אפיקי יהודה שנזכר ב"הוספות" היה ראוי שיזכר למעלה (צא ולמד כמה פעמים נדפס לפני המלחמה)
ודרשות מהר"י מינץ משום מה לא נזכר כלל.

פייש · הודעהעל ידי **פייש** » ו' אוגוסט 16, 2019 12:48 am

לענ"ד אצל ספרי מוסר
לב טוב
נחלת צבי
שמחת הנפש

רק מי יודע כהיום שהי' פעם בכל בית יהודי, והיו נדפסים שוב ושוב
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=144

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' אוגוסט 16, 2019 1:39 am

להגיב או לא להגיב, אינני יודע.
באשכול סמוך דיברו על אנשים שעוזבים את הפורום, לא ראיתי צורך לכתוב שם את דעתי, אבל בכל זאת, אולי ירחם. ישנם אנשים שעוזבים כיון שיש אנשים שהחליטו שהדעה שלהם היא זו שתקבע כאן בפורום, והם יכתבו ויצליפו עד שזה שכנגדם ימאס לו ויצא מהתמונה.

הספר מיועד למי שרוצה לבנות עבורו ספרי' של ספרים עתיקים, אך רק אלו ששוים משהו, כלומר שנדפסו עד שנת ת"ר. וכמובן שהוא משביח את חשיבותם של הספרים ומתארם לפי מחלקות ועד כמה שהם ספרי היסוד של הבית היהודי, שהרי הקונה רוצה לחוש שהוא רוכש במיטב כספו דברים חשובים.
באופן כללי הוא מציג דפוסים ראשונים בלבד (וגם את אלו שנוספו בהם לראשונה פירושים מסוימים), כי רק אלו נמכרים אצל סוחרי העתיקות. בדפים שהועלו לעיל מצאתי כמדומה שלשה חריגים שמובא מהם גם דפוס שני: אמונות ודעות, פרקי דרבי אליעזר ומדרש תהילים. ובודאי שהם יודעים את טעמם.
אינקובולות הוא לא מציג, כי אין אפשרות לרכוש אותם. אבל הוא מציג את הדפוס הראשון שאחרי האינקבולה, כנראה ש'בדיעבד' ירכשו חובבי העתיקות גם את אלו ('דפוס ראשון בדיעבד').

נשמעה טענה שהספר מציג את אבות הנוסחאות של שאר הדורות. לא הבנתי, אם זה מיועד לרוכש הרגיל, 'המעונין לבנות לו ספריה' (כלשון החכם מכל אדם), אם כן מה לו באבות הנוסחאות שהוצגו באותם דפוסים ראשונים? וכי כמה מן הספרים המסופקים כיום אותם הוא יקנה בחנות הסמוכה - נדפסו לפי אותם אבות הנוסחאות? ועוד שאלה קטנה: וכי האינקובולות לא שימשו כאבות נוסחאות, ומדוע הם לא הובאו באותה רשימה מחכמת?

להבא לא אוסיף לכתוב באשכול זה.

מהעבר · הודעהעל ידי **מהעבר** » ו' אוגוסט 16, 2019 1:59 am

ראיתי בספר מס' 405 ספר תחינות ותמונות תפלות סדור מנהג ספרד ויניציאה שנת ( רפ"ד) ש"ד ושעל הנוסח בסידור הזה נתחברו כוונות האר"י מה פשר הסוגריים רפ"ד זה לקח עשרים שנה להדפיס?

ישעיהו לוריא

הרב 'עמקן'. יישר כוח לו שקצת הקהה את חריפות דברי הביקורת של 'איש ספר' החשוב על דבריי.
אגב, בעוד אני הסתייגתי שאולי 'נגיעה' מדברת מתוך גרוני,
אחרים, בהם אלו שהעירו על 'קנאתי וצרות עיני', לא כתבו את נגיעתם וקשריהם. אם קיימים.

אני הק' מצטרף לדברי א. חיים המדוייקים לגבי הספר, מטרתו, אופיו, ומעשהו.
האחים המחברים החשובים, כל הכבוד להם על מחקריהם, על מסחרם ועל ההשפעה שלהם על כל שוק העתיקות. בין יתר הדברים, בא ספר זה. אין לו כל קשר למחקר היסטורי, ביבליוגרפי או תורני אלא לעתיקות. כל הכבוד לפרוייקט שוודאי ישביח את ענף העתיקות.
אני שב וחוזר ומודע לעיסוקי, ממש בשולי השוליים, בענף העתיקות, אבל אני סבור שכל הספר הזה, מיועד אך ורק לעסק זה. זו זכותם המלאה. זה פחות שייך להפוך את זה לאיזה 'מפעל ביבליוגרפי עצום, לא היה כבושם הזה'.

אני חולק לחלוטין על דבריו של א. חיים לגבי הרב איש ספר האהוב והיקר, מכל וכל. מה שייחס לאיש ספר 'דיקטטורת מחשבות', זה לגמרי לא נכון. אין כמותו בהקשבה, בהבנה לאחרים ובהבאת הרבה דעות הנוגדות את דעתו.

נפש החיים · הודעהעל ידי **נפש החיים** » ו' אוגוסט 16, 2019 3:18 am

מהעבר כתב:ראיתי בספר מס' 405 ספר תחינות ותמונות תפלות סדור מנהג ספרד ויניציאה שנת ( רפ"ד) ש"ד ושעל הנוסח בסידור הזה נתחברו כוונות האר"י מה פשר הסוגריים רפ"ד זה לקח עשרים שנה להדפיס?

בעותק שנרשם בספר שנת (רפד) שד וכן בכל העותקים השלמים שידועים היום - הם סדורים עם שער של שנת רפ"ד וקולופון שנת ש"ד ולכן נרשם שנת רפד בסוגריים כי גוף הסידור הוא משנת ש"ד כדמוכח מהקולופון.

לא ידוע על עותק עם שער שנדפס בשנת רפ"ד. יש עותקים חסירים ובהם שינויים קלים מהעותקים של שנת ש"ד ובגלל זה מניחים שאכן נדפס הסדור בשלמות בשנת רפ"ד וגם מסייע להם ששער עם שנת רפ"ד מונח לפניהם (על גבי הסדור של שנת ש"ד) גם הברמן הביא מדוקעס נוסח שער עם המילים נדפס שנית . (אבל מאז דוקעס שחי לפני 130 שנה לא נודע עוד על עותק כזה ).

עכשיו לשאלה המתבקשת למה שם המדפיס דניאל בומברג שער של רפ"ד על ספר של שנת ש"ד? יותר היה ראוי באותם שנים לשים שער של ש"ד על ספר של רפ"ד ,להשביח המקח ולהראות שהספר חדש, כמו שמצאנו שאכן כך עשה דניאל בומברג בתלמוד בבלי שהדפיס,שכרך שערים חדשים עם עותקים משנים קדומות יותר.
אפשר רק לנחש מה אירע שם אבל אלו העובדות .

דוב גרין · הודעהעל ידי **דוב גרין** » ו' אוגוסט 16, 2019 9:17 am

איש_ספר כתב:

לגופו של דבר אבקש להוסיף, כי במבוא מצהירים המחברים כי הם לא כללו בספר פריטים שאין אפשרות להשיגם כלל, והם אינקובולות וספרים שידוע שלא נותר מהם אלא עותק אחד. על פניו, העקרון הזה מתאים יותר למטרה הנזכרת של קיבוץ ובנית ספרית ספרי יסוד. אכן זכור לי שהר"ש ליברמן באחד ממבואותיו עמד ע"כ כי השפעתם של האינקובולות על הספרים הבאים אחריהם, היתה מועטה. אחפש דבריו ואעלה.

זה סיבה למה לא מספיק רק דפוס ראשון, אבל אין היגיון להביא רק דפוס שני או שלישי. קשה לדמיין היכי תימצי בה יש נפ"מ לקורא שהמורה נדפס בשי"א אבל אינו זקוק למידע אודות דפוס הקדום יותר.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ו' אוגוסט 16, 2019 10:10 am

למאמר תחיית המתים קושטא שכ"ט יש להוסיף שנדפס בסופו בפעם אחת והיחידה מאמר התחיה לר' יהודה ן' זבארה, ספר חשוב ביותר המובא בפי גדולי בעלי המחשבה. לפני שנתיים לערך יצא הספר במהדורה מדעית מעולה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוגוסט 16, 2019 3:12 pm

הזכרתי למעלה את דברי ליברמן

: ליברמן.jpg (56.85 KiB) נצפה 10255 פעמים

התכוונתי לדבריו אלו שבראש תוספתא כפשוטה. וכרגע איני מבין מה בדיוק רצה בזה, האם שיקולים של נוחות בלבד (בספרית הסמינר היו לא מעט אינק'...) או שלדעתו רוב האינקונבולות לא היה להם השפעה על הדפוסים שאחריהם?!
====

א. הזכירו שהספר אינו "מקצועי". ברור שהספר לא "מקצועי"! העקרון שבבחירת "ספרי יסוד" אינו יכול להיות "מקצועי", כל זמן שאין קריטוריונים שיטתיים, מהו ספר יסוד. יש בזה חסרון ויש בזה מעלות רבות שכבר פורטו לעיל.

ב. ככלות הכל, אני לא מבין את ההתנפלות (ובטח לא את הזעם של א חיים), כוונת היצירה של החיבור אכן היתה לבניית ספריה ישנה ואגב כך זכינו לחיבור חשוב ומלא עניין.

ג. טוב שהרב נפש החיים העלה כאן דוגמאות שונות מן הספר, שכן הן עצמן מוכיחות את ביטול הטענה שמדובר ב"קטלוג מכירות": מרבית הפריטים שעלו בעמוד הדוגמא הראשון לא שווים יותר ממאה מאתיים דולר. כאלו שהאחים למשפחת ס' לא קונים ולא מוכרים....

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוגוסט 16, 2019 3:19 pm

דוב גרין כתב:
איש_ספר כתב:

לגופו של דבר אבקש להוסיף, כי במבוא מצהירים המחברים כי הם לא כללו בספר פריטים שאין אפשרות להשיגם כלל, והם אינקובולות וספרים שידוע שלא נותר מהם אלא עותק אחד. על פניו, העקרון הזה מתאים יותר למטרה הנזכרת של קיבוץ ובנית ספרית ספרי יסוד. אכן זכור לי שהר"ש ליברמן באחד ממבואותיו עמד ע"כ כי השפעתם של האינקובולות על הספרים הבאים אחריהם, היתה מועטה. אחפש דבריו ואעלה.

זה סיבה למה לא מספיק רק דפוס ראשון, אבל אין היגיון להביא רק דפוס שני או שלישי. קשה לדמיין היכי תימצי בה יש נפ"מ לקורא שהמורה נדפס בשי"א אבל אינו זקוק למידע אודות דפוס הקדום יותר.

משנ"ת לרמב"ם למשל, היה ראוי אולי לכלול רק את מהדורת ונציה של"ד אע"פ שהיא שלישית או רביעית, לולי שהיתה בו יד הצנזור, ולולי שבקושטא רסט נדפסו הגמ"י בנוסח אחר.
אין לי כרגע דוגמא טובה יותר.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוגוסט 18, 2019 12:57 am

דוב גרין כתב:
איש_ספר כתב:

לגופו של דבר אבקש להוסיף, כי במבוא מצהירים המחברים כי הם לא כללו בספר פריטים שאין אפשרות להשיגם כלל, והם אינקובולות וספרים שידוע שלא נותר מהם אלא עותק אחד. על פניו, העקרון הזה מתאים יותר למטרה הנזכרת של קיבוץ ובנית ספרית ספרי יסוד. אכן זכור לי שהר"ש ליברמן באחד ממבואותיו עמד ע"כ כי השפעתם של האינקובולות על הספרים הבאים אחריהם, היתה מועטה. אחפש דבריו ואעלה.

זה סיבה למה לא מספיק רק דפוס ראשון, אבל אין היגיון להביא רק דפוס שני או שלישי. קשה לדמיין היכי תימצי בה יש נפ"מ לקורא שהמורה נדפס בשי"א אבל אינו זקוק למידע אודות דפוס הקדום יותר.

סקרתי שוב את החיבור ודומה עלי שמספר החיבורים מהם בחרו המחברים להציג מהדורה שניה או שלישית (בניכוי דפוסי האינקונבולות) לא מגיע לעשרה ספרים!
נקודה נוספת שלא נזכרה, שבכל חיבור, אם יש ממנו אינקונבולה, אע"פ שהמהדורה הנבחרת היא זו הבאה אחריו, מ"מ תמיד מציינים לקיומו. כלומר, לצד כל חיבור כתוב מהי המהדורה הראשונה שלו. ויש מזה תועלת גדולה כמובן.

פייש · הודעהעל ידי **פייש** » א' אוגוסט 18, 2019 9:56 am

איש_ספר כתב:הזכרתי למעלה את דברי ליברמן
ליברמן.jpg

התכוונתי לדבריו אלו שבראש תוספתא כפשוטה. וכרגע איני מבין מה בדיוק רצה בזה, האם שיקולים של נוחות בלבד (בספרית הסמינר היו לא מעט אינק'...) או שלדעתו רוב האינקונבולות לא היה להם השפעה על הדפוסים שאחריהם?!
====

אולי כיון שמדובר בסימון עמודים. דבר שלהרבה מהאינק' עוד לא היה

מהעבר · הודעהעל ידי **מהעבר** » א' אוגוסט 18, 2019 7:33 pm

ליטאי מקורי כתב:הספר נפלא !! מרהיב עין (הרבה ידיעות )
שאלה לחכמי הפורום ראיתי שרוב ספרי הראשונים על הש"ס נדפסו רק בשנות סוף הת' ותק' מה זה אומר? האם לא היה לזה ביקוש מתחילת הדפוס רכ"ט מאתים חמישים שנה ?

כמדומני שיש מאמר מ י. תא שמע על זה

שלמה משלם

ראיתי בספר שהם מציינים בכמה מקומות, על מהדורות שנכחדו ונעלמו, ראה למשל ספר מנהגים (מס' 255) וכן צאינה וראינה
או מהדורות שנותר מהם עותק יחידאי בעולם, כמו: שולחן ערוך או"ח עם הגהות הרמ"א דפוס ראשון - קראקא ש"ל (מס' 158) שערי דורא דפוס ראשון - קראקא רצ"ד וכן הלכות שחיטות ובדיקות פראג ר"צ בערך.
זו תופעה מענינת ומסקרנת שמקורה מסתבר בשימוש רב בספרים יסודיים אלו וכן מטלטולי הגלות, שריפות וכו' שאלתי היא, האם מישהו יודע אם קיימת תופעה זו גם בספרי אומות העולם, שנותרו לפליטה עותקים יחידים או מהדורות שנכחדו לגמרי ולא נודע מהם שום עותק?

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ד' אוגוסט 21, 2019 10:37 am

שלמה משלם כתב:זו תופעה מענינת ומסקרנת שמקורה מסתבר בשימוש רב בספרים יסודיים אלו וכן מטלטולי הגלות, שריפות וכו' שאלתי היא, האם מישהו יודע אם קיימת תופעה זו גם בספרי אומות העולם, שנותרו לפליטה עותקים יחידים או מהדורות שנכחדו לגמרי ולא נודע מהם שום עותק?

בוודאי. למיטב זכרוני ר"ש עמנואל בתחילת ספרו 'שברי לוחות: ספרים אבודים של בעלי התוספות', עומד על היקף התופעה והוא מביא גם מחקרים בינלאומיים על ספרות ימי הביניים.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ד' אוגוסט 21, 2019 11:05 am

זה נכון במידה מסוימת, אך לא מדויק לגמרי. בעמ' 12 הערה 29, עמנואל מציין לשני ספרים באנגלית מאת מ' דרוגין העוסקים ב"אבדנם של כתבי יד בכלל ועל דרכים למונעם". אולם בהמשך הדברים, עמ' 16, עמנואל מדגיש את ההבדלים שבין כתבי יד עבריים לאחרים:

כל הגורמים שהזכרנו (=בלאי הקלף והדיו, שרפות, נזקי מים, מלחמות וגירושים, החרמות בפקודת הצנזורה) כילו את רובם המכריע של כתבי היד. מקצת הגורמים שמנינו - כגון פרעות וצנזורה - השפיעו על הספר העברי הרבה יותר ממה שהשפיעו על גורלם של ספרים אחרים, והם הביאו לאבדן מסיבי של הספר העברי דווקא...

וראה עוד המשך דבריו שם.

שלמה משלם

הוא מתייחס גם אל ספרים מודפסים או רק על כתבי יד?

אהרן חן · הודעהעל ידי **אהרן חן** » ד' אוגוסט 21, 2019 11:13 am

פלגינן כתב:
שלמה משלם כתב:זו תופעה מענינת ומסקרנת שמקורה מסתבר בשימוש רב בספרים יסודיים אלו וכן מטלטולי הגלות, שריפות וכו' שאלתי היא, האם מישהו יודע אם קיימת תופעה זו גם בספרי אומות העולם, שנותרו לפליטה עותקים יחידים או מהדורות שנכחדו לגמרי ולא נודע מהם שום עותק?

בוודאי..

והלך בזה הרה"ח פלגינן לשיטתו כאן:

viewtopic.php?f=66&t=46654&p=562299#p562278

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ד' אוגוסט 21, 2019 11:31 am

שלמה משלם כתב:הוא מתייחס גם אל ספרים מודפסים או רק על כתבי יד?

בנזכר לעיל - הוא עוסק בכתבי יד. אולם בהמשך דבריו שם, עמ' 18-17, הוא מתייחס גם לספרי הדפוס.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ד' אוגוסט 21, 2019 11:37 am

אהרן חן כתב:
פלגינן כתב:
שלמה משלם כתב:זו תופעה מענינת ומסקרנת שמקורה מסתבר בשימוש רב בספרים יסודיים אלו וכן מטלטולי הגלות, שריפות וכו' שאלתי היא, האם מישהו יודע אם קיימת תופעה זו גם בספרי אומות העולם, שנותרו לפליטה עותקים יחידים או מהדורות שנכחדו לגמרי ולא נודע מהם שום עותק?

בוודאי..

והלך בזה הרה"ח פלגינן לשיטתו כאן:

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 99#p562278

אני נרגש לקבל תשומת לב באחת משבע הודעותיך החכמות. ולגוף העניין, וכי משיטתי הבאתי הנה?!

אהרן חן · הודעהעל ידי **אהרן חן** » ד' אוגוסט 21, 2019 11:56 am

גם ההודעה ההיא לא היתה משיטתך. so whet ?

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ד' אוגוסט 21, 2019 1:03 pm

אהרן חן כתב:גם ההודעה ההיא לא היתה משיטתך. so whet ?

זה בדיוק מה שלא הבנתי [ובבחינת so whet?]. שני אשכולות שהבאתי בהם בשם אחרים, ושניהם אינם משיטתי. הגיחוך הוא שאני עדיין מגיב.

התמים · הודעהעל ידי **התמים** » ד' אוגוסט 21, 2019 2:37 pm

כוונתכם לבטח לSo what?
רק מתקן.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ד' אוגוסט 21, 2019 3:05 pm

כמובן. גם בזה, העתקתי מקודמי...

שלמה משלם · הודעהעל ידי **שלמה משלם** » ד' אוגוסט 21, 2019 3:35 pm

טרם הספקתי לעיין בספר שברי לוחות (תודה על ההפניה) אבל ייתכן להעלות השערה בקשר לספרים שציינתי לעיל והדומים להם - בעיקר דפוסי פולין, שהם נעלמו בעקבות גזירות ת"ח-ת"ט.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' אוקטובר 31, 2019 9:04 am

הספר הגיע אלי לקטלוג, דא עקא שחסרים בו מו"ל ומקום הדפסה הנחוצים לקטלוג, אודה על מידע מוסמך בנושא.

בגולה · הודעהעל ידי **בגולה** » ה' ינואר 18, 2024 5:29 am

יצא לאור עכשיו מהדורה חדשה, עם תיקונים. ולו גם חלק נוסף על אינקונבולים.

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ה' ינואר 18, 2024 10:01 am

שלמה משלם כתב:ברור שגם בתוך הרשימה גופא, אפשר לדרג מה יותר יסודי ומה פחות ואני מאמין שזו דילמה שעמדה לפני העורכים, אולם בספר זה יש לכאורה ענין, כי הוא סוג ספרותי שלא היה עד אז, חיבור שלם שכולו הוקדש למטרה אחת, יישוב תמיהות רבותינו בעלי התוס' על רש"י.
ולעצם הענין בעבר ספר מגיני שלמה היה די נפוץ ועד השואה ראה אור שש פעמים: אמשטרדם תע"ה, זולקווא תצ"ג, ויניציאה תק"א, לבוב תקע"ו, וארשא תרמ"ו גרוסווארדיין תש"ד.
רבותינו גדולי האחרונים הגו בספרו ופלפלו בדבריו כסדר, די לנו אם נינו בעל פני יהושע הזכירו בספרו למעלה ממאה וחמישים פעמים!!1 כדי להחשיבו כספר יסוד.
וכן ספרו שגור על לשונם של בעל קרבן נתנאל, הפרי מגדים בראש יוסף, הפלאה בספריו על כתובות וקדושין (קרוב לשלושים פעם) הצל"ח בספריו על הש"ס ותשובותיו רבי עקיבא איגר והחתם סופר ועד בעל שואל ומשיב שהיה מיו"ח והרשימה ארוכה.
אגב, כיוון שהספר נדפס במהדורה שלישית באיטליה, הוא היה מצוי בידי בעל 'שבת של מי' שהזכירו עשרות פעמים וכמדומה שלא החסיר ממנו אפילו דיבור אחד.

נשמטה בכלל הדברים מהדורה אחת של מגיני שלמה שבמובן מה היא החשובה מכל המהדורות:
מגיני שלמה נדפס בש"ס דפוס לעמבערג דפוס ר' אברהם יוסף מדפיס סג"ל, בסוף כל מסכת ומסכת (שמא ושמא בהשפעת הגאון הנפלא רבי יוסף שאול הלוי נאטנזאהאן זצ"ל? אפשר לשער זה קצת על פי מדת מובאותיו בספריו).
הרי כי בדפוס לעמבערג זה הפך מגיני שלמה לבחינת מהרש"א ומהר"ם שנדפסו בספרים עצמאיים, ועשורים אחדים קודם דפוס לעמבערג הנזכר החלו להספח לדפוסי התלמוד כחלק מובנה בו. אך יש לדחות קצת מספר מזל שעה וספר למנצח לדוד ועוד.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר