עדויות ותיאורי "סדר יום" אצל גדולי ישראל

[דרופתקי דאורייתא]

הכוונה לכללות הענין ולא לפרטי פרטים.
אעלה שני דוגמאות שאני נזכר כעת, וכל מי שיכול להוסיף תע"ב.

על רעק"א נתפרסם בעלי זכרון (שהובא בפורום) ח"א עמוד ד' ועמוד ה' , מצו"ב

רעק''א סדר יום עלי זכרון אב תשעה עמוד ד.PNG (391.71 KiB) נצפה 10509 פעמים

ובהמשך

רעק''א סדר יום עלי זכרון אב תשעה עמוד ה.PNG (51.86 KiB) נצפה 10509 פעמים

וכן הובא סדר היום של השרף מבריסק מהרי"ל דיסקין זצ"ל, כאן - https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=6946#p70410

[עזריאל ברגר]

יש מכתב מהרמב"ם שמקונן על סדר יומו העמוס.

[דרופתקי דאורייתא]

המלאך רפאל

[דרופתקי דאורייתא]

הקהילות יעקב זצ"ל

[דרופתקי דאורייתא]

יש גם עדות ר"א בהגר"א על אביו.
וגם על החת"ס יש תיאור סדר יומו.

[דרופתקי דאורייתא]

והנה על הכף החיים

מתוך אור לציון מוסר עמוד סט

השמחים ומאושרים בעולם הזה ובעולם הבא

בעינינו ראינו דמויות של צדיקים וחסידים, שלכאורה נראה שחלילה לא היה להם טעם בחיים, מחמת פרישותם וחסידותם, אבל האמת שהם היו השמחים והמאושרים אפילו בעולם הזה.

סדר יומו של בעל כף החיים

הכרתי טוב את הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר זצ"ל בעל כף החיים, הנהגותיו היו פלא פלאים.
בימי הקיץ היה מתפלל ערבית בערך בשעה שבע, עם כל הכוונות, ואינו הולך לישון אלא כעבור שלוש שעות מהתפלה (ע' ברכי יוסף או"ח סי' רלח סק"ג, וכף החיים שם סק"ט).

לפני השינה עושה ייחוד, בכדי לקום לפני חצות, וקורא קריאת שמע עם כל הכוונות, נמצא שנותרה לו רק כחצי שעה לישון. וכבר קם, ועושה תיקון חצות, בוכה על החורבן, וחוזר שוב לישון. קם לפני עמוד השחר (ע' כף החיים סי' א סק"א), כשמגיע זמן תפלה מתפלל עם כל הכוונות. בא לביתו ואוכל משהו מהר, כדי שלא יאחר לישיבה מגיע לישיבה לומד, כותב, באופן שכל זמנו קודש קודשים.

אחר כך היה אוכל בערך כשעה וחצי, לא מפני שאכל הרבה, אלא מפני שייחד ייחודים, לפני האוכל אמר לשם יחוד, ונטל ידיים בכוונות, וכן ברכת על נטילת ידיים והמוציא בכוונות, וגם בשעת הלעיסה היה מכוין, עד כדי כך שלא היתה מחשבתו על האוכל אלא שקוע בכוונות.

אחרי זה למד בכל יום ח"י פרקי משנה (ע' כף החיים סי' קנה ס"ק יב ד"ה טוב ללמוד), שישה בבוקר שישה בצהרים שישה בערב.

אמר פיטום הקטורת, איזהו מקומן, מים אחרונים, ברכת המזון בכל הכוונות, כך נהג לעשות יום יום (ע' כף החיים סי' קנז סק"י והלאה).

ומחמת שהיה שקוע בכוונות, לא היה מקבל אף אדם בשעת אכילתו, אפילו באו לתת כסף לישיבה, רק כשגמר ובירך ברכת המזון היה מקבלם בסבר פנים יפות.

בצאתו מבית הכסא נהג לברך אשר יצר מהסידור לפי כל הכוונות, וגם כשאין כוונות בירך מתוך סידור (ע' כף החיים סי' מט סק"ט, סי' צה סק"י, סי' צו סק"ט, סי' קכד ס"ק כב).

היה מענג את השבת בכל מיני פירות וכדומה כפי יכולתו, וטעם חתיכה מכל דבר כדי לענג את השבת (ע' כף החיים סי' רנ סק"ח).

איך הספיק לכתוב חיבורים כה גדולים?

היו לו טרדות מבית ומחוץ, והפלא הגדול איך הספיק ללמוד ולכתוב חיבורים כה גדולים, שהרי אין זה חיבור של העתקה וליקוט מספרים, אלא חיבור המחייב טרחה ועיון רב.

ואף שהיה נזהר מאד מלדבר דברים בטלים, וקיבל עליו עול תורה, ואמר רבי נחוניא בן הקנה כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו' (אבות פ"ג מ"ה), אף על פי כן צריך לזה זמן רב, ואיך הספיק?

חסידים הראשונים

אלא כבר אמרו חז"ל (ברכות לב:) חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת, ומתפללין שעה אחת, וחוזרין ושוהין שעה אחת, וכי מאחר שהיו ששוהין תשע שעות ביום בתפלה, תורתן היאך משתמרת, ומלאכתן היאך נעשית, אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת, ומלאכתן מתברכת. עכ"ל. ונמצא שמקבלין את התורה והפרנסה במתנה.

עבודה מתמדת

ובודאי להגיע לדרגות והנהגות כאלה, אין זה דבר הנקנה בזמן מועט, זה דורש עבודה עקבית ומתמדת, בזריזות ובלי מתח.

[פלוריש]

לא הבנתי, למה רעק"א התפלל מנחה דווקא בשעה 4?

[האמת והשלום]

לא הבנתי, למה רעק"א התפלל מנחה דווקא בשעה 4?

שעה שתמיד תהיה מתאימה לתפילת מנחה בין בקיץ שמאחר היום ובין בחורף שמקדים היום.

[פלוריש]

לא הבנתי, למה רעק"א התפלל מנחה דווקא בשעה 4?

שעה שתמיד תהיה מתאימה לתפילת מנחה בין בקיץ שמאחר היום ובין בחורף שמקדים היום.

אז למה זה "על מנת שיוכל להתפלל גם את תפילת מנחה בתפילין"?

[לייטנר]

יש תיאור סדר יומו של ערוך השולחן (ע"י בנו ונכדו), ששובש בגסות בהקדמה למהדורה החדשה של ערוה"ש. וכבר היו מי שהכוהו על קודקודו.

[לבי במערב]

. . וכבר היו מי שהכוהו על קודקודו.

הרא"ש הענקין ('תוכ"ד') הי"ד?

[לייטנר]

הכוהו, ולא הכהו, ודוק.

[לבי במערב]

שמא נזכה שיפרש מר שיח(ו)ת(י)ו ורמיז(ו)ת(י)ו?

[מקדש מלך]

מן הסתם היה כתוב שקרא עיתון ונמחק בהמשך (סתם ניחוש שלי).

[לייטנר]

אולי קרא.
לא זכור לי.

[האמת והשלום]

לא הבנתי, למה רעק"א התפלל מנחה דווקא בשעה 4?

שעה שתמיד תהיה מתאימה לתפילת מנחה בין בקיץ שמאחר היום ובין בחורף שמקדים היום.

אז למה זה "על מנת שיוכל להתפלל גם את תפילת מנחה בתפילין"?

עכשיו בדקתי ומצאתי ששקיעה בווארשה בחודש טבת באזור 3:30 בצהרים,אז אני לא יודע איך התפלל ב-4?

[עזריאל ברגר]

לא הבנתי, למה רעק"א התפלל מנחה דווקא בשעה 4?

שעה שתמיד תהיה מתאימה לתפילת מנחה בין בקיץ שמאחר היום ובין בחורף שמקדים היום.

אז למה זה "על מנת שיוכל להתפלל גם את תפילת מנחה בתפילין"?

עכשיו בדקתי ומצאתי ששקיעה בווארשה בחודש טבת באזור 3:30 בצהרים,אז אני לא יודע איך התפלל ב-4?

צריך לבדוק במקור הדברים:
א. אולי כתוב שהתפלל "בשעה הרביעית" כמקובל לפעמים לדבר ביידיש.
ב. אולי הכוונה ל4 שעות שוות אחר חצות היום האמיתי (כפי שהיה מקובל פעם, שהיו מכוונים את השעונים ל"12" בחצות היום), ולא לשעה 4 בשעונים שלנו?

[חיים שאול]

לא הבנתי, למה רעק"א התפלל מנחה דווקא בשעה 4?

שעה שתמיד תהיה מתאימה לתפילת מנחה בין בקיץ שמאחר היום ובין בחורף שמקדים היום.

אז למה זה "על מנת שיוכל להתפלל גם את תפילת מנחה בתפילין"?

עכשיו בדקתי ומצאתי ששקיעה בווארשה בחודש טבת באזור 3:30 בצהרים,אז אני לא יודע איך התפלל ב-4?

עם זמן ר"ת זה לא מסתדר?
ואז י"ל שהי׳ משום סדר יומו שהי׳ נצרך להיות בבי"ד ואסיפת ראשי הקהל ולכך הי׳ ס"ל להקל להתפלל גם אחר השקיעה אבל משום התפילין שאין מניחין בביה"ש לכך התחיל מנחה לפני השקיעה (לר"ת)
- שלא בעיון כה"צ ויעיינו החכמים דפה אם ראוי להאמר

[עזריאל ברגר]

אכן זו גם אפשרות, שנהג כר"ת!
רק בבקשה, אל נא נסיט את האשכול לשאלת "זמן רבינו תם". יש מספיק אשכולות על זה...

[האמת והשלום]

לא הבנתי, למה רעק"א התפלל מנחה דווקא בשעה 4?

שעה שתמיד תהיה מתאימה לתפילת מנחה בין בקיץ שמאחר היום ובין בחורף שמקדים היום.

אז למה זה "על מנת שיוכל להתפלל גם את תפילת מנחה בתפילין"?

עכשיו בדקתי ומצאתי ששקיעה בווארשה בחודש טבת באזור 3:30 בצהרים,אז אני לא יודע איך התפלל ב-4?

עם זמן ר"ת זה לא מסתדר?
ואז י"ל שהי׳ משום סדר יומו שהי׳ נצרך להיות בבי"ד ואסיפת ראשי הקהל ולכך הי׳ ס"ל להקל להתפלל גם אחר השקיעה אבל משום התפילין שאין מניחין בביה"ש לכך התחיל מנחה לפני השקיעה (לר"ת)
- שלא בעיון כה"צ ויעיינו החכמים דפה אם ראוי להאמר

אני לא הבנתי למה התכוונתה באמירה "בשעה הרביעית" כמקובל ביידיש?,אך 4 שעות זמניות בתקופה הקצרה של השנה זה יוצא קצת יותר משעתים וחצי אחר חצות דהיינו 2 בצהרים.
ואם שעות שוות אז נראה שהתחיל להתפלל בשקיעה(של הגאונים) בחודש טבת.
כמדומה שרע"א בעצמו לא היתה דעתו כן להתפלל בזמן ביה"ש ככה זכורני אולי משע"ה או שאני מתבלבל

[עזריאל ברגר]

אני לא הבנתי למה התכוונתה באמירה "בשעה הרביעית" כמקובל ביידיש?,אך 4 שעות זמניות בתקופה הקצרה של השנה זה יוצא קצת יותר משעתים וחצי אחר חצות דהיינו 2 בצהרים.

א. באידיש לפעמים אומרים "האלב פיר" כלומר "חצי שעה הרביעית" כשהכוונה היא 3:30, ועד"ז יש ביטויים נוספים שאינני בקי בהם.
ב. כתבתי במפורש 4 שעות שוות אחרי חצות האמיתי. לא שעות זמניות, ולא "חצות" של 12 בצהרים ע"פ השעון הפולני הנוכחי.
אגב, ציטטת הודעה של מישהו אחר והגבת לדברים שלי.

[האמת והשלום]

א.תודה.
ב.חצות היום שלנו הוא 11:30 בחודש טבת ולפיו חשבנתי עם זמניות,אבל בודאי שלא התכוונת לכך כי לא לכך נתכון רע"א במנהגו(סתם חישבנתי,התפספס לי)וד"א גם כתבתי שזה יוצא 3:30 ארבע שווה אחר חצות וזה בדיוק השקיעה.
*אני לא יודע להשתמש בציטוט כאן,והתכוונתי להגיב גם עליו בדבר הרע"א,שכמדומה סבר שלא להתפלל בשקיעה אם איני טועה.

[חיים שאול]

לא הבנתי, למה רעק"א התפלל מנחה דווקא בשעה 4?

שעה שתמיד תהיה מתאימה לתפילת מנחה בין בקיץ שמאחר היום ובין בחורף שמקדים היום.

אז למה זה "על מנת שיוכל להתפלל גם את תפילת מנחה בתפילין"?

עכשיו בדקתי ומצאתי ששקיעה בווארשה בחודש טבת באזור 3:30 בצהרים,אז אני לא יודע איך התפלל ב-4?

עם זמן ר"ת זה לא מסתדר?
ואז י"ל שהי׳ משום סדר יומו שהי׳ נצרך להיות בבי"ד ואסיפת ראשי הקהל ולכך הי׳ ס"ל להקל להתפלל גם אחר השקיעה אבל משום התפילין שאין מניחין בביה"ש לכך התחיל מנחה לפני השקיעה (לר"ת)
- שלא בעיון כה"צ ויעיינו החכמים דפה אם ראוי להאמר

אני לא הבנתי למה התכוונתה באמירה "בשעה הרביעית" כמקובל ביידיש?,אך 4 שעות זמניות בתקופה הקצרה של השנה זה יוצא קצת יותר משעתים וחצי אחר חצות דהיינו 2 בצהרים.
ואם שעות שוות אז נראה שהתחיל להתפלל בשקיעה(של הגאונים) בחודש טבת.
כמדומה שרע"א בעצמו לא היתה דעתו כן להתפלל בזמן ביה"ש ככה זכורני אולי משע"ה או שאני מתבלבל

בהלכות מנחה אין רע"א על העניין הזה, אולי במקו"א?

[מוטוש]

לא הבנתי, למה רעק"א התפלל מנחה דווקא בשעה 4?

שעה שתמיד תהיה מתאימה לתפילת מנחה בין בקיץ שמאחר היום ובין בחורף שמקדים היום.

אז למה זה "על מנת שיוכל להתפלל גם את תפילת מנחה בתפילין"?

עכשיו בדקתי ומצאתי ששקיעה בווארשה בחודש טבת באזור 3:30 בצהרים,אז אני לא יודע איך התפלל ב-4?

ורשה?
הוא כיהן כרב בפוזן(א)!

[מוטוש]

מסופר שהנציב מוולז'ין
היה חותם.
העמוס בעבודה...

[סגי נהור]

לא הבנתי, למה רעק"א התפלל מנחה דווקא בשעה 4?

שעה שתמיד תהיה מתאימה לתפילת מנחה בין בקיץ שמאחר היום ובין בחורף שמקדים היום.

אז למה זה "על מנת שיוכל להתפלל גם את תפילת מנחה בתפילין"?

עכשיו בדקתי ומצאתי ששקיעה בווארשה בחודש טבת באזור 3:30 בצהרים,אז אני לא יודע איך התפלל ב-4?

ורשה?
הוא כיהן כרב בפוזן(א)!

השקיעה המוקדמת ביותר בפוזנא היא ב-15:43 אחה"צ.

[האמת והשלום]

לא הבנתי, למה רעק"א התפלל מנחה דווקא בשעה 4?

שעה שתמיד תהיה מתאימה לתפילת מנחה בין בקיץ שמאחר היום ובין בחורף שמקדים היום.

אז למה זה "על מנת שיוכל להתפלל גם את תפילת מנחה בתפילין"?

עכשיו בדקתי ומצאתי ששקיעה בווארשה בחודש טבת באזור 3:30 בצהרים,אז אני לא יודע איך התפלל ב-4?

ורשה?
הוא כיהן כרב בפוזן(א)!

אני מודע לפרט שר' עקיבא איגר כיהן כרב בפוזנן פשוט לא היה לי דרך אחרת לבדוק על זמני היום בפולין חוץ מעל וורשא,ושיערתי לעצמי שכנראה אין הפרש קיצוני יתר על המידה ביניהם.

[אליעזר בלוי]

דנים פה על סדר היום של מרן הרעק"א
ואולי יהיה אפשרות לראות את הכת"י שממנו הדפיסו את הסדר היום
יכול להיות שאות א תשנה המשמעות

[דרופתקי דאורייתא]

הצדיק רבי שלמה בלוך

[יצחק אייזיק]

בספר "דרכי חיים" ישנו בעמודים הראשונים תיאור ההנהגות של הדברי חיים, ובתוך כך תיאור של סדר יומו (הספר נכתב על ידי משמשו של הדברי חיים והוא עדות ממקור ראשון)

[לייטנר]

שמא נזכה שיפרש מר שיח(ו)ת(י)ו ורמיז(ו)ת(י)ו?

על המאמר שהוזכר לעיל לא חתום שם מסוים.

[מוטוש]

אכן זו גם אפשרות, שנהג כר"ת!
רק בבקשה, אל נא נסיט את האשכול לשאלת "זמן רבינו תם". יש מספיק אשכולות על זה...

מישהו אמר לי, שיש מכתב שלו.
שהוא כתב חידושי תורה ביום שישי.
חצי שעה אחרי השקיעה...

[זאינץ]

ישנו תיאור של עד ראיה שביקר בחצר הצ׳׳צ מליובאוויטש ומתאר את שראה את סדר עבודתו,וכן תיאור יומו של ה׳׳תורת חסד׳׳ מלובלין׳׳.

[בית צדיקים]

בה'צבי והצדק' תיאור מהרה"ק ר' צבי הירש מקרעטשניף זיע"א

[פולסברג]

אכן זו גם אפשרות, שנהג כר"ת!
רק בבקשה, אל נא נסיט את האשכול לשאלת "זמן רבינו תם". יש מספיק אשכולות על זה...

מישהו אמר לי, שיש מכתב שלו.
שהוא כתב חידושי תורה ביום שישי.
חצי שעה אחרי השקיעה...

אשמח לראותו אם ישנו

[תא חזי]

הצדיק רבי שלמה בלוך

להעיר: נראה לכאו' שסדר היום המפורט כאן הוא רק לימות הקיץ בלבד (כי רק בקיץ הזריחה בבלארוס היא בשעה 2:30 בערך... מצד שני הנץ הוא רק ב4:50, אז מה הפשט 3 עד 4 שחרית?).

[יוסף חיים אוהב ציון]

למרן הגרע"י היה סדר מסויים?