צא וראה אי זהו אילן עיצו נאכל כפיריו, ואין את מוצא אלא אתרוג.
בתקופה זו [=בתקופת חז"ל] השתמשו גם בעלים ובגבעולים הרכים 'התימורות', ולכן דרשו: פרי עץ הדר, שעצו נאכל כפריו.
תוכן כתב:לדעתי, הכוונה לעצו, לעור הפרי, למה שחופה את עצם הפרי, שעל זה נאמר שטעם עצו וטעם פריו שוה. לפי פרופסור פליקס יש לתהות אם לעלים וגבעולים טעם העץ וטעם הפרי שוה.
לענין כתב:תברר על הליקר אתרוגים, קיטרו-נקסוס. הוא גם מהעלים וגם מהגבעולים.
לענין כתב:לענין כתב:תברר על הליקר אתרוגים, קיטרו-נקסוס. הוא גם מהעלים וגם מהגבעולים.
אולי זה (חסום לי)-
https://www.greektravel.com/greekisland ... /index.htm
Citron: Fruit of Naxos
The Citron fruit was known in antiquity as the median apples or in latin Citrus Medica. It is used in Arab countries as a replacement for vinegar because of it's acidity. In Persia it is used for flavoring fruit salads and marinating meat. The leaves are used for tea and the fruit is used to make citron oil and citric acid. They say the fruit was introduced to the Mediterranean area by Alexander the Great and was called the Median Apple, from Media, the ancient name for Persia. Up until the Christian era it was the only citrus fruit cultivated in Europe. (click on photos to see full size)
02.jpg
03.jpg
05.jpg
06.jpg
In Greece the fruit is preserved and made into spoon-sweets and candies. The leaves were distilled into a raki and the Kitron liquor which the island of Naxos is famous for. By the late 19th Century citron was the main export of Naxos to Russia, Austria, France and the USA. Up until the sixties the fruit tree was abundant on the island but then they began to be replaced by other crops and the drink became less popular with the introduction of alcohol from other countries. The citron trees are still cultivated in Naxos Town, Engares, Halki, Melandes and Apollonas. The tree has purple flowers and large, thick-skinned aromatic fruit and orchards are usually surrounded by kalamia (reeds) to protect them from the winds.
07.jpg
01.jpg
08.jpg
For distillation the leaves are collected in October, being careful not to take too many and hurt the tree. The trees have thorns so care must also be taken not to hurt yourself. They are then laid out and dampened with water. They are then placed in a broiler with pure alcohol and water and distilled up to three times, then flavored with sugar.
In 1896 Markos Vallindras established the first Naxos Kitron distillery in Halki. They have been producing their Kitron in the traditional way since then and their brand can be found all over the world. The original factory is a museum where you can see how the product is made and sample some for yourself. There is a shop where you can buy the different flavors, one is yellow, one is green, as well as their excellent ouzo which is pure and distilled. Vallindras is the ouzo featured in Platia Iroon Ouzerie in the Psiri district of Athens, the area famous for good food and ouzo.
Be sure to visit the old Vallindras distillery-museum in Halki!
גימפעל כתב:תוכן כתב:לדעתי, הכוונה לעצו, לעור הפרי, למה שחופה את עצם הפרי, שעל זה נאמר שטעם עצו וטעם פריו שוה. לפי פרופסור פליקס יש לתהות אם לעלים וגבעולים טעם העץ וטעם הפרי שוה.
כך פירש הכפות תמרים.
לב חיים כתב:גימפעל כתב:תוכן כתב:לדעתי, הכוונה לעצו, לעור הפרי, למה שחופה את עצם הפרי, שעל זה נאמר שטעם עצו וטעם פריו שוה. לפי פרופסור פליקס יש לתהות אם לעלים וגבעולים טעם העץ וטעם הפרי שוה.
כך פירש הכפות תמרים.
ספר כפות תמרים על סוכה - דף ל"ה ע"א
ת"ר פרי עץ הדר עץ שטעם עצו ופריו שוה. י"מ דמפיק לה מיתורא דתיבת עץ דהיל"ל פרי הדר שהפרי הוא היפה לא העץ, כ"כ הרא"ם בפרשת אמור ויפה תואר בראשית דף ק"ח. ולא נהירא דאם לא היה אומר תיבת עץ לא הייתי יודע אם הוא מפרי העץ או מפרי האדמה, וכן ראיתי דהקשה בספר שמע שלמה פרשת אמור. אלא נראה דנפקא ליה דהיל"ל פרי מעץ הדר ואמר פרי עץ הדר לומר שיש טעם לעץ כטעם הפרי שיש בו מרירות וחריפות. וא"ת דלמא הוא לימון או נרנג"ה שהעץ שוה לפרי בטעם וחריפות. י"ל דעיקר פריו של הלימון והנרנג"ה הוא החמוץ שבתוכו והוא מרובה על קליפתו ונמצא דעיקר פריו הוא חמוץ ואין עצו חמוץ אלא טעמו כקליפת הפרי, אבל אתרוג חמוץ שבתוכו הוא מועט וזה לא נחשב לפרי ועיקר פריו היא קליפתו דהיא גסה ביותר ויש בה מרירות וחריפות וטעם עצו כטעם פריו, וכן יראה האדם דהחמוץ של אתרוג הוא מועט, וכ"כ מהר"מ אלשיך ז"ל סי' ק"י על יחור של אתרוג שהורכב באילן של לימון אותם אתרוגים פסולים, ונתן סימן כי המורכב החמוץ שבתוכו הרבה מה שא"כ לבלתי מורכב שהחמוץ מועט והקליפה שלו עבה יעו"ש. ולפ"ז א"ש אמאי לא פריך ואימא אתרוג מורכב, דאתרוג מורכב אין טעם עצו דומה לפריו דהמורכב הוא חמוץ, והר"מ אלשיך סוף סימן הנזכר נתקשה בזה יעו"ש, ולע"ד הדבר ברור כדכתיבנא ודוק:
איתן כתב:לענין כתב:לענין כתב:תברר על הליקר אתרוגים, קיטרו-נקסוס. הוא גם מהעלים וגם מהגבעולים.
אולי זה (חסום לי)-
https://www.greektravel.com/greekisland ... /index.htmCitron: Fruit
אתרוג: פרי נקסוס
פרי הציטרון נודע בעת העתיקה כתפוחים החציוניים או במדיקה הדרים הלטינית. זה משמש במדינות ערב כתחליף לחומץ בגלל החומציות שלו. בפרס הוא משמש לטעימת סלטים ופירות מרינדה. העלים משמשים לתה והפירות משמשים לייצור שמן לימון וחומצת לימון. לטענתם, הפרי הוצג לאזור הים התיכון על ידי אלכסנדר מוקדון וכונה התפוח המדיאני, ממדיה, השם הקדום לפרס. עד התקופה הנוצרית היה זה פרי ההדרים היחיד שגדל באירופה. (לחץ על תמונות כדי לראות גודל מלא)
02.jpg; א03.jpg; א05.jpg; א06.jpg
ביוון נשמר הפרי והופך לממתקי כף וסוכריות. העלים נזקקו לרקי והמשקאות קיטרון שהאי נקסוס מפורסם בהם. בשלהי המאה ה -19 היה אתרוג הייצוא העיקרי של נקסוס לרוסיה, אוסטריה, צרפת וארצות הברית. עד שנות השישים עץ הפרי היה בשפע באי אך אז הם החליפו את מקומם בגידולים אחרים והמשקה הפך פחות פופולרי עם הכנסת אלכוהול ממדינות אחרות. עצי הדרמון עדיין מעובדים בעיירה נקסוס, אנגארס, חלקי, מלנדס ואפולונס. לעץ פרחים סגולים ופירות ארומטיים גדולים ועבי עור ומטעים מוקפים בדרך כלל קלמיה (קנים) כדי להגן עליהם מפני הרוחות.
07.jpg; א01.jpg; א08.jpg
לצורך הזיקוק נאספים העלים באוקטובר, מקפידים לא לקחת יותר מדי ופגוע בעץ. לעצים יש קוצים ולכן יש להקפיד גם שלא לפגוע בעצמך. לאחר מכן הם מונחים ומרטיבים במים. לאחר מכן הם מכניסים לטיגון עם אלכוהול טהור ומים, ומ[זוק]קים עד שלוש פעמים, ואז הם מתובלים בסוכר.
בשנת 1896 הקים מרקוס וולינדרס את המזקקה הראשונה של נקסוס קיטרון בהלקי. הם מייצרים את קיטרון שלהם בצורה המסורתית מאז ואפשר למצוא את המותג שלהם בכל רחבי העולם. המפעל המקורי הוא מוזיאון בו תוכלו לראות כיצד המוצר מיוצר ולדגום כמה לעצמכם. יש חנות בה תוכלו לקנות את הטעמים השונים, האחד צהוב, האחד ירוק, כמו גם האוזו המצוין שלהם שהוא טהור ומוזוקק. Vallindras הוא האוזו המוצג ב Platia Iroon Ouzerie ברובע פסירי באתונה, האזור המפורסם בזכות אוכל טוב ואוזו.
הקפידו לבקר במוזיאון המזקקה הישן של Vallindras בהלקי!
לב חיים כתב:היכן?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים