זאב ערבות כתב:עזריאל ברגר כתב:
אתמול שמעתי בתקשורת שמדברים בשאלת שבירת החלון, והמסקנא העולה היא בערך כך:
אם הרגע הילד ננעל, ולא נראה שהוא בסכנה מיידית - עדיף להמתין לפורץ מקצועי (ובפרט לאנשי "ידידים" המתמחים בזה), כדי לא לגרום נזק - לא לרכב, לא לילד, ולא למחלצים.
אבל אם הילד נעול כבר משך זמן ארוך ונשקפת סכנה מיידית - היו זריזים ותשברו את החלון בזריזות ובזהירות
מי הוא בעל המסקנות האלו? מנין לעובר אורח שרואה ילד שננטש ברכב אם ננעל כרגע או לפני זמן? מנין לו לדעת אם הילד בסכנה מיידית או לא? בדרך כלל ביום חמסין תוך דקות מועטות הנזק שנגרם הוא בלתי הפיך. הלא עד שיגיעו ידידים או חברים הילד עלול כבר למות. בגלל שימשה שעולה כמה אלפי שקלים הוא מוכן לקחת את הסיכון? זה מזכיר במקצת את הסוגיה של חסיד שוטה שלא יציל אשה טובות.
בהודעה הקודמת שנמחקה הצעתי הצעת ענישה רדיקלית שלא אחזור עליה, אך כנראה הענישה הכי אפקטיבית תהיה כפי שהזכרת לשלול את הרשיון לצמיתות (ולא רק לזמן ממושך), לקנוס קנס גבוה ביותר כגון מליון שקלים, ולבסוף הייתי מציע לכל נהג להכנס לרכב כשהחלונות סגורים והמנוע לא פועל ולשבת כך עד שמרגיש שנחנק,
להיות נהג זה לא משחק ילדים ושכחת ילדים ברכב היא חלק מהתופעה של נהיגה בלתי אחראית וחוסר התחשבות בנהגים אחרים והולכי דרך ושמתעלמת מחוקי הנהיגה, ובפרט היום התופעה של דיבור בטלפון וכתיבת טקסטים תוך כדי נהיגה. האם יש לפטור אדם זה מעונש עם דרס מישהו? לכאורה אין הבדל בין זה לשכחת ילד שכן שניהם מראים שהנהג הוא אדם חסר אחריות.
אינני יודע מה לומר לכם, אך המציאות היא שהאסון הזה אירע (רח''ל) גם אצל אנשים אחראים מאד. אני מציע לא לדון לכף חובה, ישנם אנשים רבים שהיו בטוחים במאה אחוז שלהם זה לא יכול לקרות, וגם לא הצליחו להבין איך יתכן שישנם אנשים שיכול לקרות להם כזה דבר, וכי מליון דולר היו שוכחים ברכב וכו' וכו'.. עד ש... לא עלינו ולא עליכם ולא על אף אחד... המציאות טפחה על פניהם.
צריך למצוא אלף פתרונות טכניים כיצד למנוע את השכחה, ואת הפתרונות הללו יש לחייב עפ''י חוק ולקנוס בקנסות גבוהים את מי שלא יתקין אותם, (או יותר טוב- לחייב את יצרני הרכב להתקין אותם). ההתעסקות עם ענישת השוכח, לענ''ד היא לעג לרש וכמעט אין לה מקום.
באופן כללי, בכל דיני התנועה, הענישה יכולה לפתור רק את הגורם ההתרשלותי, אבל האמת העצובה היא שהרבה פעמים כשלים טראגיים מתרחשים לאו דווקא מתוך התרשלות. אחרי הכל בנ''א אינם מלאכים, ופיזור הנפש ידו בכל. ה' ישמרנו. יהי רצון מלפניך ה' או''א שתציליני היום ובכל יום, ואל תביאני לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון. ולכן, המגמה צריכה להיות יותר במישור הטכני שהוא נתון בידינו. ובוודאי שכמעט ואין מקום להעניש אנשים שפקד אותם אסון כה כבד, שעה שאינך יכול בכלל לדעת עד כמה באמת הם הביאו אותו על עצמם, או שיד ה' היתה בם.
אוי, טאטע.