בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות ושלא ילמד אדם את בנו יונית בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא הכלה באפריון בתוך העיר ורבותינו התירו שתצא הכלה באפריון בתוך העיר:
בגמרא שם (מט::
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מט עמוד ב
ועל האירוס מאי אירוס א"ר אלעזר טבלא דחד פומא רבה בר רב הונא עבד ליה לבריה טנבורא אתא אבוה תבריה אמר ליה מיחלף בטבלא דחד פומא זיל עביד ליה אפומא דחצבא או אפומא דקפיזא.
הרמב"ם בפיה"מ:
ואירוס, הוא כעין עיגול חלול קושרין עור על אחד משני צדיו ומכין עליו והוא ממיני כלי הזמר ושמו אצלינו במערב "אלטאר".
רש"י שם:
טבלא דחד פומא - זוג של עינבל אחד שמקשקשין בו לשיר בבית המשתאות.
טנבורא - כך קורין אותו בלשון לעז טנבור והוא עשוי דפנותיו עגולות כעין נפה וקושרין בדפנותיו חוטין של ברזל ושוטחין על פיו עור כשהוא לח ומותח והוא מתייבש שם מאליו וכשמכין עליו במקל דק הוא מוציא קול צלול ויש אומנין שיודעין להכות עליו מכה אחר מכה כסדר עד שנשמע כמין שיר.
אם זה נכלל באיסור שהרמב"ם כתב בהלכות תענית פ"ה הי"ד ובטוש"ע סי' תק"ס ס"ג, שאסור לנגן בכלי שיר, אם כן מאי ריבותא באירוס שאסרו לנגן דוקא בו?