בס"ד
רבי משה בן אדרת מאיזמיר
מחבר: "ברך משה"
[נפטר בשנת תקיח]
מבין חכמי ישראל אדירי התורה שהאירו את שמי היהדות בעיר ואם בישראל - איזמיר שבתורכיה, נודע שמו של הרב הגאון הקדוש "עיר וקדיש חד מן קמיא, אריה דבי עילאי דין גלי רזיא, מאיר לארץ ולדרים, סיני ועוקר הרים, אמיץ לבו בגבורים, מעלת הרב הגדול, ידיו רב לו מבצר עוז ומגדול, כבוד מוהר"ר משה ן' אדרת זצוק"ל וזיע"א".
אלה המה מקצת שבחיו של הרב הגדול כפי שמצאנו בהסכמתו של הגאון הנודע רבי אברהם פאלאג'י זי"ע מאיזמיר - לחיבורו "דברי משה", אשר הולך ומונה שם את שבחו של אותו צדיק, לאחר שהוא מספר שם על חיבוריו הנוספים, אשר על ידם "יצא מוניטין שלו, פרי עץ הדר כפות תמרים, הברכה אשר 'ברך משה' על גפ"י מרומי שמו נודע בשערים, והו"ד ידו נטויה ספר 'תורת משה' פירוש המשניות, מתוק לפיות, וזאת התורה אשר שם משה". וכך הוא ממשיך שם בדבריו על המחבר:
"האיש משה גדול ורב גובריה, מוסמך בדורו דנפיש נהוריה, לא לאורינו הוא צריך לתומכו ולסעדו, לבא בארש"ת סמיכה כעזר"ה מסכי"ם לפתחו עזר כנגדו, כי האיש אדוני משה אל אצילי בני ישראל שלח ידו, יסמ"ך משה גדול כבודו, ואמנם 'ויבא אברהם' באר"ש להעיר אוזן שומעת, מי בעל דברים למי שאין ידיעתו מכרעת, ישראל ידע שמאיר עיני גולה, מרומם על כל ברכה ותהלה, מי לנו גדול ממשה".
הגאון הנערץ רבי משה בן אדרת מאיזמיר היה שריג מענפי האילן הגדול של משפחת רבינו הרשב"א - רבי שלמה בן אדרת - מגדולי רבותינו הראשונים כמלאכים זי"ע. רבי משה נודע בחיבוריו: "ברך משה" - על מסכתות הש"ס שנדפס בסלוניקי בשנת תקס"ב , ו"דברי משה" - המכיל חידושים על הטור ובית יוסף, שנדפס באיזמיר בשנת תרנ"ב.
שם אביו של רבי משה לא נרשם בספרי התולדות, וניתן לשער שאביו הוא "החכם הנעלה" (מלשון מצבת קבורתו באיזמיר) רבי שלמה בן אדרת שהיה בנו של רבי מצליח בן אדרת. ר' שלמה זה נפטר אף הוא בשנת פטירתו של רבי משה בעל ה"ברך משה", ביום ה' בניסן שנת תקי"ח, ומנו"כ באיזמיר. [מעט הפרטים לתולדות רבי משה בן אדרת נלקטו בעיקר מתוך ההסכמות וההקדמות לחיבוריו. וראה עוד: "אשכול - אנציקלופדיה ישראלית", כרך א, ברלין, תרפ"ט, עמודים 721-722].
ספרו "ברך משה", חידושים ופלפולים על מסכתות: פסחים, ביצה, סוכה, מועד קטן, יבמות, נדרים, נזיר. חיבור יקר זה של "הרב הגדול השקדן בתורה חסידא קדישא כבוד מוהר"ר משה ן' אדרת זצוק"ל נפשו תהא צרורה בצרור החיים" - כלשון שער הספר, נדפס בסלוניקי ["באותיות קושטאנדינא" - מנוסח השער], בשנת תקס"ב.
ב"התנצלות המגיה נר"ו" - ה"ה הגאון רבי אליהו בן הגאון רבי יוסף חזן, מזכיר הכותב גם את ספרו של המחבר בשם: "תורת משה", המכיל פירוש על המשניות והוא מציין אודותיו: "הלא זה על מכבש הדפוס במתא ליוורנו".
"המגיה" מספר עוד בדברי "התנצלותו": "זרחה השמש - שמשו של צדיק - ויאר לנו, אור פני משה כפני חמה בחצי השמים... מי לנו גדול ממשה חריף ומקשה בהדי כבשי, דברים המכוסים שהם כבשונו של עולם, אשר לא תגלה"...
לאחר שהוא מתאר את מה שארע לכתבי יד קדשו של רבי משה, שהיו מונחים רבות בשנים, עד שהתחיל הכתב שעליהם להתקלקל, "ומן אז והלאה הנם טמונים ואין שם על לב מעלה בזכרו ובידו מלא", עד שהעיר ה' את רוח "הגביר החכם המרומם אור יומם המלאך רפאל ונשיא נשיאי הלוי נר"ו", שציווה את בניו קודם עלותו לארץ הקודש אודות חיבוריו של רבי משה זי"ע: "זכרו תורת משה"!
חברו של המחבר היה הגאון המובהק רבי יצחק אלבעלי בעל ספר "פרי העץ", אשר חיבורו בכתב ידו נמצא כרוך עם חיבורו הנוסף של רבינו - "דברי משה", שנדפס על ידי בן משפחתו של הגאון הנ"ל - רבי חיים אלבעלי, לאחר שמצא את כתבי היד מונחים בבית גנזי אביו רבי יעקב אלבעלי, כנזכר כל זה בהסכמת הגאון מהר"א פאלאג'י הנ"ל. [המדפיסים סיפחו לספר זה גם חיבור נוסף בשם: "נתן חיים", ובו מעט מתורת רבינו חיים יום טוב דאנון ז"ל דיינא מדורגוטלו קאסאבה, מאחת הערים הקרובה אלינו, "שארית הפליטה אשר היה למאכולת אש כל כתבי הקדש שלו", והוא ספר "נתן חיים" - שלוש דרשות לשבת תשובה].
בספר "דברי משה", חידושי הלכה שערך רבינו הגאון רבי משה על כל הארבעה טורים - טור ובית יוסף. הספר נדפס באיזמיר בשנת תרנ"ב. בראשו, הסכמה ופתיחה מאת הגאון הנודע רבי אברהם פאלאג'י מאיזמיר. [בסוף הספר נדפס: "מפתחות לספר דברי משה שחבר הרב המובהק החכם השלם כמה"ר משה בן אדרת פה צפת תוב"ב". לא ברור מי הוא ר' משה זה מצפת]. כמו כן הועד על חיבור נוסף של רבי משה - שנשמר בכתובים, בשם: "ברך משה", חידושים על התורה.
בפי ישרים נערץ ונקדש שמו של אותו גאון וקדוש - ה"ה רבי משה בן אדרת מחבר ספרי "ברך משה" ו"דברי משה", והכי קא משתבח ביה גאון עוזינו מרן החיד"א זי"ע בחיבורו הגדול "שם הגדולים":
"הרב החסיד מוהר"ר משה ן' אדרת. חיבר על כל הש"ס - זולת סדר קדשים, וחיבור על הרמב"ם, ועל הרא"ש, ועל הטורים, וספר שאלות ותשובות, ועל המקרא, וחיבור על כל המשניות כולם. ודרך הרב 'פרי חדש' לקח, להתווכח עם גדולים וקטנים, בכוח סוגיות ופלפול. וסך הכל - י"ב ספרים".
עוד מציין שם הגאון החיד"א זי"ע אודותיו, ש"היה בקי בנגעים ואהלות ועירובין וכיוצא, כמו שכתב הרב עצמו בתשובתו, הובאה ב'עין משפט' יורה דעה סימן י' עיין שם". לאחר מכן מעיד החיד"א פן נוסף בגדלותו - מפי השמועה: "גם אני שמעתי, שהיה זכרן גדול, ובקי מאד, וקולו כנהר, וכמעיין המתגבר להפליא".
מיוצאי חלציו של רבי משה בן אדרת מאיזמיר, ידוע לנו בנו רבי מצליח, אשר נפטר בחיי אביו - בשנה האחרונה לימי חייו - בקיצור ימים ושנים רח"ל, ה"ה הגאון "החכם הנעלה" - כנכתב על מצבת קבורתו - רבי מצליח בן אדרת, שנפטר בשנת תקי"ח, ביום ח' לחודש שבט, ומנו"כ באיזמיר. [אביו - הגאון רבי משה, מתואר במצבת בנו: "הרב המובהק"].
ר' מצליח נזכר בדברי המגיה לספר "ברך משה": "גם ברכות אני אברך, לרחימא דנפשאי, רח"ם רחמתי"ם, החכם המרומם והנה שול"ם, יפה דודי אף נעים, האיש מצליח נר"ו, יגיל וישמח בכל מידי דמיטב, על התורה ועל העבודה, אלף עולו"ת יעלה". [ע"כ לשון המגיה - הגאון ר' אליהו חזן].
ב"שם הגדולים" הנ"ל, לאחר שמרן החיד"א מוסר פרטים על פטירת רבי משה ומקום מנוחת גופו הטהור: "ונח נפשיה בעיר אזמיר, חיים לן שבק, זלה"ה", הוא מוסיף ומספר: "ובקרב ימים מועטים נשרפו כל בתי ישראל שבעיר והקהילות, והגם שהיה הפסד גדול מאד, לא נפקד מהם שום נפש מישראל. וכמעט קודם פטירתו רמזה הרב ז"ל".
והוא מסיים במעשה ניסים שארע בפטירתו, אך פירוט המעשה לא נרשם על ידו בהרחבה: "ויש שאמרו, שנפטר הרב הנזכר ביום השישי אחר חצות, ונעשה נס בקבורתו" - ע"כ לשון הרב הקדוש החיד"א זי"ע.
על מצבת קבורתו אשר באיזמיר מתואר רבי משה: "הרב השקדן בתורה". תאריך פטירתו כפי שנרשם על המצבה: י"א לחודש מנחם אב שנת תקי"ח. ברם, אם נקבל את הנמסר ב"שם הגדולים" הנ"ל בשם: "יש שאמרו", שרבי משה נפטר ביום השישי, או אז יהיה עלינו לקבוע את פרט השנה כהעתקה מוטעית, שכן יום פטירתו - י"א באב - לא חל בשנה זו בערב שבת קודש.
והנה, תאריך יום פטירתו של רבי משה לא נרשם אמנם כאן בדברי החיד"א, אולם הדבר נשמר ברשימה שעל שער חיבורו "דברי משה", כאשר מתחת לשמו של הספר "דברי משה" נכתב על ידי המוציאים לאור: "מסוב"ב נתיבות ארבעה טורי, ועל מרן מהר"י קארו זצוק"ל האירו ברקיו הנהו זהרורי, ברוחב מבינתו שקיל וטרי, פעולת צדיק חד מן קמיא אחד מיקירי, אילן ששרשיו מרובים משרשיו יפרה, לחם במלחמתו של תורה, אחד מגיבורי, משיירי כנסת הגדולה כולל כל אשורי, מעלת הרב הגדול, מעוז ומגדול, כבוד מוהר"ר משה ן' אדרת זלה"ה, ומשה עלה שמים ביום אחד עשר לחודש מנחם שמו כשמו של משיח לאיכא דאמרי, כן יראו עינינו בנין ירושלים חומות ושערי, ופנינו מועדות אל בית קדשינו נשי וגברי, ובן דוד יושב בראש לפנים מדרי, אמן כן יהי רצון".
כמו כן הועד על חיבור נוסף של רבי משה - שנשמר בכתובים, בשם: "ברך משה", חידושים על התורה.
חיס כתב:כמו כן הועד על חיבור נוסף של רבי משה - שנשמר בכתובים, בשם: "ברך משה", חידושים על התורה.
בכתב יד "ברך משה "על התורה מזכיר את ספרי הקטן פני משנה ולא מצאתי ...
תם מה הוא אומר כתב:עי' בס' כל החיים מהדו"ח בהערות אות חיים עמוד רנו ועמוד רנז. (נמצא באוצה"ח)
תם מה הוא אומר כתב:בעלון עלים לתרופה השבוע כתבו עליו, אם מישהו יוכל להעלות כאן, ושכמ"ה
ברוז כתב:מסתבר יותר שמהדירי כל החיים גנבוהו ממאמרו של רנ"א וקשטיין המצויין בסוף המאמר.
יציב פתגם כתב:רצו"פ המאמר שהופיע בעלים לתרופה
ההערות מספר 5-6 ערך הכותב מקודם מדנפשיה לאחר חילופי אימיילים שהיה לו עם רנ"א וקשטיין שליט"א (שערך את התולדות עבור ספר "יין ישן בקנקן חדש" עמ"ס סוכה), ואח"כ כשראה את ההערות בספר כל החיים שיפר את הלשון כפי המובא שם, ואין כאן שום גניבה! (כמובן שלא היה לו בעיה לציין להערות אלו במהדו"ח, רק שלא ראה א"ע כמחוייב בדבר. ומה שציין לדפו"ר "איזמיר תרל"ד" זהו דרכו בכל מאמריו שהופיע בעלים מאז ועד עתה)
נחלי אפרסמון כתב:אגב דעו שבגליון עלים לתרופה גונבים בשיטטיות מהגאון היח"ס שליט"א וכן לא יעשה
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 311 אורחים