חון אום המיחדים שמך פעמים בכל יום תמיד באהבה

[ירושלים]

בסידור תפלה נוסח אשכנז [סדר שני וחמישי]: ואל תשחית זכר שאריתנו וחון אום המיחדים שמך פעמים בכל יום תמיד באהבה ואומרים שמע ישראל

ושם בשבת בקדושה דמוסף: ממקומו הוא יפן ברחמים ויחן עם המיחדים שמו ערב ובקר בכל יום תמיד פעמים באהבה שמע אומרים:

ובסידור "ספרד" [ברכות השחר קרבנות]: אשרינו, כשאנו משכימים ומעריבים בבתי כנסיות, ובבתי מדרשות, ומיחדים שמך בכל יום תמיד, ואומרים פעמים באהבה", וכן בקדושה דמוסף של שבת והוא כנוסח בני אשכנז.

ובסידור תפלה נוסח עדות המזרח [סדר קרבנות]: אשרנו כשאנחנו משכימים ומעריבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ומיחדים שמך בכל יום תמיד אומרים פעמים באהבה

ועוד שם סדר נפילת אפים: וזכור עדותינו בכל יום תמיד אומרים פעמים באהבה שמע ישראל

ושם בקדושה של מוסף: ממקומו הוא יפן ברחמיו לעמו המיחדים שמו ערב ובקר בכל יום תמיד אומרים פעמים באהבה, שמע ישראל.


וצ"ע הרי אנחנו אומרים ארבע פעמים ביום ק"ש, ק"ש שחרית וערבית, ק"ש דקרבנות וק"ש על המטה, ואיך כולם מזכירים ואומרים בתפילות רק פעמים, והיכן הלך חשש דובר שקרים וכו', ובשלמא נוסח קדושה דמוסף יש לפרש דמיירי בק"ש דבוקר וערב וכמו שאומרים ומציינים זאת במפורש ואומרים "ערב ובוקר", אבל בשאר המקומות הנ"ל לכאורה קשיא.

ותו וכי אבותינו לא היו אומרים קריאת שמע על המטה המובאת בגמרא ברכות ס: עיי"ש, ואם כן שלש פעמים אומרים ולא רק פעמיים ביום וצ"ע. [ודוחק דנקטו רק הק"ש דאורייתא]

היש מי שדיבר ופירש בזה?

ומהו בכל יום תמיד, הרי הלשון כפולה ולמה לי?

[שמואל שלומוביץ]

פשוט שנקטו רק מצוות קריאת שמע הנאמרת כדי לקבל עול מלכות שמים ויחוד שמו כדין תורה, ולא קריאת שמע הנאמרת לשמירה ויראת שמים.
והרי אם ירצה שלא לישן אינו אומר קריאת שמע שעל המיטה מן הדין.
ומפני שהוא תלוי בפעולה ולא בזמן.

וקריאת שמע דקרבנות ודאי אינו חיוב,
ואדרבא לדעת הגר"א למשל אינו אומר שם קריאת שמע (שאין להקדים אמירתה קודם הברכות) אלא רק ואומרים ה"א ה' אחד, או ואומרים שמע ישראל.

ובענין הלשון הכפול 'פעמיים בכל יום תמיד', הלשון בכל יום מתייחס לזמן שבו אומרים פעמיים, ולא בא לציין שאינו נפסק, וכך הוא לשון תורה בהרבה מקומות. ואני מצרף לעיון את דברי המלבי"ם שיש בהם קרבת מה לנידון זה.

מלבי"ם ויקרא פרק ג פסוק כ
אש תמיד תוקד. מלת תמיד מציין שיהיה הדבר בלא הפסק. שעמ"ש מנחה תמיד אומר בספרא (לקמן פרשה ג מ"ד) כמ"ש פה תמיד אף בשבת תמיד אף בטומאה. והתמידות הזה יהיה בשני פנים אם תמידות החלטי שאינו נפסק רגע. כמו אש תמיד תוקד. תמיד עיני ה' אלקיך בה (דברים יא), שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלות טז). אם תמידות סדורי שיהיה הדבר כל פעם בנקודה מיוחדת מן הזמן ולא תשונה בשום פעם. כמו עולת תמיד. קטורת תמיד. מנחה תמיד. ר"ל בכל יום ויום בלא הפסק יום בינתים. ולפעמים יהיה גם מזמן רחוק לזמן רחוק. כמו כן יהיה תמיד הענן יכסנו (במדבר ט). או שני פעמים בכל יום. וארוחתו ארוחת תמיד (ירמיה נב).
וזה ההבדל בין תמיד ובין כל הימים. כל הימים מציין שלא יופסק הדבר באיזה זמן. כל הימים אשר אתם חיים על האדמה (דברים ד), כל הימים אשר בן ישי חי (ש"א כף), ויבקשהו שאול כל הימים (שם כג) ואינו מציין התמידות לא ההחלטי ולא הסדורי. אבל תמיד מציין התמידות ואינו מציין שלא יופסק התמידות בשום זמן. ולכן במקום שירצה לציין שניהם. אומר. עלת תמיד לדורותיכם (שמות כט), ואכל לחם לפניו תמיד כל ימי חייו (ירמיה נב), ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד (תהלות קיט). וההבדל מתי יהיה תמידות החלטי ומתי יהיה תמידות סדורי נדע מן הענין, שאם היא פעולה רצופה יהיה התמידות החלטי. וקוה אל אלקיך תמיד (הושע יב) הוא החלטי כי אין התקוה קשורה בנקודה מיוחדת מן הזמן. ואם הפעולה באה בנקודה מיוחדת מן הזמן אז התמידות היא סדוריי, ור"ל שיחזור לבא בכל נקודה ההוא ולא יפסק, כמו עולת תמיד קטרת תמיד.

[תם מה הוא אומר]

מצינו לשון "תמיד" שהכוונה לא בתמידות ממש, ע' מנחות צט: ויש לזה עוד הרבה ראיות

[כדכד]

ע' שאגת אריה סי' לט - מ

[לעמל יולד]

יש בנותן טעם להזכיר דברי הגר"ש מיימון שליט"א בספרו שמחת יהושע וז"ל:

למענך פעל וכו' וחון אום המיחדים שמך פעמים בכל יום וכו' ואומרים שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד (והוא רחום דשני וחמישי).
וי"ל שבנוסח זה נכלל מה שאמרו בסוטה מ"ב ע"א וז"ל הגמ' שם, מ"ש שמע ישראל אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בר יוחי א"ל הקב"ה לישראל אפי' לא קיימתם אלא ק"ש שחרית וערבית אי אתם נמסרים בידם ע"כ, ולכן מזכירים אמירת שמע ישראל שחרית וערבית, שהרי אפילו אין לישראל אלא זכות זו בלבד כבר אין להם להימסר ביד אויביהם.