הודעהעל ידי פילווישוק » ד' אוגוסט 14, 2019 11:41 am
הייתי בכינוס אתמול, וראשית כל - תודה לרב בן מיכאל על ההשקעה העצומה, היה מחכים מאוד, ויצאתי עם מטען רב של ידע חדש ותובנות חשובות. להלן ברצוני לדון בכמה עניינים.
- בהרצאתו הפותחת של מרא דאתרא הדין הרב דביר שליט"א, דברים מחכימים וברורים. התחברתי לדברים בעניין היחס לאגדות חז"ל ודבריהם בתיאור המציאות, היטיב להציג את המקובל היום [לעומת תקופת הראשונים וגם אצל רבים מן האחרונים שלא ראו את הדברים כך] בעיקר בהשפעת המהר"ל, כפי שנאמר. עם זאת, להחיל את הרעיון שחז"ל דיברו על צורת הדברים הפנימית על דיני טריפות - דורש סימוכין, האם יש לזה מקור במשנת המהר"ל או אחרים? נקודה נוספת, גם לדידי פשיטא שלא ניתן לנתק המציאות מן התורה ולהיפך, היות והתורה היא התוכנית שעל פיה נברא העולם, וכך נראה בראשונים שעבורם התבוננות בבריאה היתה חלק בלתי נפרד מדרכי הבנת התורה. לעומת זאת, קיימת היום אסכולה חשובה שלכאורה שונה מאוד בגישתה, וניתן להגדירה על ידי סיפור ששמעתי [איני יודע את מקור הסיפור ואם אמת הוא, אך להדגמה בוודאי שניתן לעשות בו שימוש]. רבינו החזון יחזקאל שאל את מרן הרב מבריסק, איך ניתן להבין את שיטת רבינו תם בצאה"כ, בחו"ל אמנם השקיעה ארוכה, אך כאן בארץ הקודש [קרוב יותר לקו המשווה] רואים שהשמים הופכים במהירות לשחורים? ענה הרב מבריסק: אינך מסתכל נכון, אתה מסתכל בשמים, צריך להסתכל בשולחן ערוך... ע"כ הסיפור. כלומר, אין לנו להתייחס לעובדות, [אולי בגלל שבקטנותנו אין לנו את הכלים להבין אותם], אלא לחומר הכתוב. האם לשיטה זו, העיסוק בנושאים שדנו בהם אתמול מופרך לחלוטין? והאם אי מי הגדיר את השיטה הזאת כפי שתיארתי, לפי קט הבנתי [אולי אף בטעות], כשיטה שונה מהנראה מדברי קדמונינו? ואם הדברים נכונים, האם יש הסברים לשינוי הזה?
- בהרצאתו המאלפת של הרב לויפר, ביאר את ההבדל שבין מילים בעלי שורש זהה עם משמעות שונה ע"פ צורות הגייה שונות שהיו פעם, כאומר שיש לחשב אות בעלת כמה צורות הגייה לאות אחרת, ובהתאם לכך אין לחפש את הקשר בין המשמעויות השונות. יש לציין שצורת הגייה היתה תורה שבעל פה שאסורה להיכתב, כפי שכתב הרדב"ז בתשובה, ולכן מסתבר שלא היה קיים ניקוד גרפי עד לזמן שהתחילו לכתוב תורה שבעל פה [כידוע בתיקוני זוהר נמצאו סודות צורות הניקוד, ורשב"י קדם לרבי עורך המשנה. יש דיון גדול מתי באמת נכתבה המשנה, ואם היתר כתיבת תורה שבע"פ התחילה בזמן רבי או אחריו. אם בזמן רבי אכן נכתבה המשנה ולא רק נערכה בעל פה, א"כ גם בדור שקדם לו נכתבו תורת כהנים, ספרי וסדר עולם ע"י תלמידי רבי עקיבא, וא"כ רשב"י נותן את סודות הניקוד שנוסד בזמנו! אולי היתר כתיבת התורה היה בזמן שהעולם היה שמם בפטירת תלמידי ר"ע? אשמח לשמוע דעת חכמי אתרא הדין בהערה זו]. כך שבתורה שבכתב עדיין אין שום הבדל בין השרשים, ומן הראוי לחפש אחרי הקשר שבין חמור ליין, כפי שעשו רבות רש"י וראב"ע ועוד ראשונים. כלומר, אין שום סתירה בין החידוש שהציג הרב לויפער לבין זה שהראשונים מבקשים קשר בין שרשים שדומים רק באותיותיהן אך הגייתם שונה.
- מבחינתי, ההרצאה המאלפת ביותר היתה של הרב ענבל. הצגת העובדות היבשות בנימה רציונלית להחריד עם הציניות המכובדת והקטלנית כאחת השתלבו לתענוג של ממש. דבריו היו הקדמה נפלאה לדברים שנאמרו בהמשך הערב ולחשיבות שיש לייחס אליהם. ומכאן בקשה: ספרו של הרב ענבל 'תורה שבעל פה' המצוי בארון הספרים שלי משומש היטב, אך דומני שאת חומר ההרצאה העדכני שהציג אינו מצוי [לפחות ברובו] שם. האם לרב יורה דיעות יש את החומר הזה כתוב ונגיש? הדברים נאמרו בצימתות ובמהירות, והם נצרכים לי - בליווי מקורותיהם.
- הרצאתו של הרב בן נון על המזבח בהר עיבל. הצגת הדברים היתה מרשימה, אך כמדומני שהחידוש שבדברים חסר בסיס איתן. חידושו על מיקומו של המזבח כשהקרנות מכוונות לארבע רוחות העולם במקום הצלעות - בגלל שאין מסביבו בית. מהיכן המקור שהמזבח והבית משלימים את ארבעת הרוחות? ומהיכן הצורך לכך? ועוד, המזבח במקדש ובמשכן [לעומת הממצא בהר עיבל] היה מרובע. הכבש הוא שהיה בין צפון לדרום. האם מיקום הכבש משמעותי לציין מהו כיוונו של המזבח המרובע? ומכאן לחידושו על גודל המזבח בבית שני מפני שנבנה בלי בית, ואחרי שבנו היה צורך לשנות את כיוונו מבלי להורסו. הברקה יפה, אך האם זה מסתדר עם תיאור חז"ל של הצורה שבו בנו את המזבח? זאת ועוד, כשבנו את המזבח להקריב אעפ"י שאין בית, העמידו קלעים. למה לא סמכו על הקלעים להשלים את אותן הרוחות? ובעניין היחמורים שאפרם נמצא על המזבח, וטען שלפי שזו במה, ניתן להקריב אף חיות. אם הקריבו חיות - יכלו להקריב גם נקבות לעולה, 'הכל כשירין להקריב בהמה חיה ועוף, זכרים ונקבות, תמימין ובעלי מומין', ולמי שאוסר בנקבה - הלוא גם בחיה אוסר? סוף דבר, מסתבר שהמזבח בהר עיבל הוא אכן מזבחו של יהושע, כי אין הסבר אחר לממצא הזה [ובהקשר להרצאות האחרונות בכינוס, יצויין שלפי תיארוך של ויליקובסקי - אין קשר בין המזבח לתקופת הכניסה לארץ, כך שלא ניתן לרכוב אתרי רכשי - ממצאי יציאת מצרים לתיאור ויליקובסקי [כגון פפירוס איפואר] וגם המזבח של יהושע בהר עיבל]. אך עדיין הדברים דורשים הסבר. זאת מבלי להיכנס לסוגיות בסוטה אם המזבח היה בנוי מאותן אבנים שכתבו עליהן את התורה והעבירון לגלגל, וכבר האריך הרב קורן בחידושו המקורי ליישב את בעיית הריבוע שחלקו של המזבח החסר לבדו היה אותן האבנים. בסיכום, נאמרו בזה הצעות מרתקות ומחודשות, ועדיין דברי הרב ענבל נכונים, כל זמן שאנחנו מסתכלים דרך חור המנעול וחסרים ידע מקיף, כנראה שלא נוכל לקבוע מסמרות יותר מכך.
הארכתי יותר מן המתוכנן לאור ריבוי הנושאים שעלו בכינוס, ואבקש לקבל בסלחנות את פתיחת דבריי באתרא הדין מעבר למידה הראויה למשתתף פעיל חדש אך תלמיד ותיק.
נערך לאחרונה על ידי
פילווישוק ב ג' ספטמבר 17, 2019 7:06 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.