פתיחת הארון - אימתי?

[חכם באשי]

ידידינו, ר' ישראל הר כסף, ביקש ממני להעלות את הדברים הבאים בפורום:

שנים רבות אני מסתפק מידי יום כיפור על פי מה קובעים מתי פותחים את ארון הקודש ומתי סוגרים אותו, בפיוטים מסוימים הוא סגור בפיוטים שונים הוא פתוח, בי"ג מידות הוא סגור, ולא עמדתי עד היום על איזה שהוא קו מגדיר לפי מה קובעים אם לפתוח את ארון הקודש או לסגור אותו. ב'אוצר' לא הצלחתי למצוא תשובה לענין.

[נויירא]

מה קרה נהיית הזעצער של הר כסף, כמה כסף אתה מקבל לשעה? כדאי גם להגיש מועמדות?

[חכם באשי]

נויירא,
התאזר בסבלנות. התור ארוך-ארוך...

[ישבב הסופר]

תשובתי לא יספק את צמאונו של ידידנו ר' ישראל הר כסף [אני יושב ומצפה מתי יתחיל כבר 'בין הזמנים' , או אז נזכה לראותו שוב ויחיינו מיומיים].
ראשית כל, יש לבאר מקור המנהג לפתוח הארון בשעת התפילה שלא להוצאת ס"ת או להכניסה. מנהג זה הופיע באשכנז המערבי בתקופה קדומה, והוא ב'סדר טרוייש' שהיו 'פותחים השערים' במשך כל חזרת הש"ץ חוץ מבשעת קדושה ונש"כ וכן הוא במהרי"ל. המובן שבדבר הוא לסמן 'פתיחת שערי שמים' וקרבת אלוקים.
אף בקהילות אשכנז המזרחיים נהגו לפתוח השערים ב'היום תאמצינו', והיו בזה מנהגים שונים בר"ה ויו"כ, יעויין מנהגי ר"א טירנא. דניאל גולדשמידט כותב על כך בסליחותו ובמחזורו, הוא מציין שאין מקור רשמי למנהג הפתיחה בפיוטים מסויימים, ושהקהילות ביקשו ל'קדש' פיוטים הללו על חברם, ונהגו לפתוח הארון להבליט חלק מהם על חלקם הגדול.

[היא שיחתי]

ובקש ממני ידידנו ... להעיר:

וכמובן דיש להעיר דעדיף לעמוד בחזרת הש"ץ מאשר בפיוטים כשהארון פתוח
ויש מן העולם העומדים בפיוטים בפתיחת הארון ולא בחזרת הש"ץ ולכאו' הוא טעות

[למאי_נמ?]

להרב 'היא שיחתי', כמדומה שהוא במח' גדולי זמנינו, ואומרים שהגריש"א זצוק"ל היה עושה כדברי מר בשנים האחרונות (בשם ספר דולה ומשקה ח"א עמ' שעז), אכן שמעתי מגדולים שסברו אחרת ואיני זוכר מי.

[משולש]

אין לי מקור, אבל נראה לי שקורה מידי פעם באיזה מחזורים שכותבים "פותחים הארון" בשעה שהוא עדיין אמור להיות פתוח מהפתיחה הקודמת. (כי לא היה כתוב "סוגרין הארון" מאז). וכנראה שבאמת היה בזה בלגן בין המחזורים והקהילות.

באמת מעניין לדעת ממתי התחילו להרבות בפתיחות וסגירות.

(יש כעין זה גם בסליחות כמו שפותחים ב"שמע קולנו", ויש פותחים ב"שופט כל הארץ" או בפזמונים חשובים אחרים).

מנהג אשכנז להשאיר פתוח בכל חזרות הש"ץ של י"נ מהתחלה עד הסוף (חוץ ממנחה דר"ה), מלבד בשעת קדושה וברכת כהנים.
בתפילות טל וגשם פותחים מתחילת חזרת הש"ץ עד קדושה.

[תוך כדי אכילת פרס]

באמת מעניין לדעת ממתי התחילו להרבות בפתיחות וסגירות.

יש לי השערה שמנהגי הפתיחה והסגירה קשורים למנהג הבריות לעמוד כל אימת שארון הקודש פתוח. ומשום שנהגו לשבת בשעת אמירת הפיוטים "באותיות הקטנות" לכן נהגו לסגור בהם הארון.