תרופות לפני הצום

[הצעיר באלפי]

רבות כבר דובר על לקיחת קלי הצום בשבת שלפני צום ת"ב
אך בארה"ב (ואולי גם באר"י) יש שתי מוצרים אחרים שהרבה לוקחים לפני צום.
א'. הוא כדור "קפאין" שמתחיל לעבוד י"ב שעות אחרי שלוקחים אותה, ועובד למשך י"ב שעות.
ב'. כדור של ibuprofen (כמו אקמול) שג"כ מתחיל אחרי י'ב שעות, ועובד כנ'ל למשך זמן הנ"ל.

מה דין לקיחת כדורים אלו בשבת ערב ת"ב ?

[דורש טוב לעמו]

יש פוסקים הסוברים שמותר לקחת כדורים שאינם מרפאים, אלא רק משככים כאבים למשל, ולכאורה ה"ה לדבר הראשון שכתבת, שאפשר להקל בזה, ואולי גם לצרף
את הסוברים שכיום שאין גזירת שחיקת סממנים, שכן אין רגילות להכין כדורים בבית.

[הכתב והמכתב]

רבות כבר דובר על לקיחת קלי הצום בשבת שלפני צום ת"ב
אך בארה"ב (ואולי גם באר"י) יש שתי מוצרים אחרים שהרבה לוקחים לפני צום.
א'. הוא כדור "קפאין" שמתחיל לעבוד י"ב שעות אחרי שלוקחים אותה, ועובד למשך י"ב שעות.
?

מחפש נואשות את הדבר הזה, תוכל להגיד לי איפה ניתן להשיגו?

[הצעיר באלפי]

שלח לי הודעה פרטית

[הצעיר באלפי]

יש פוסקים הסוברים שמותר לקחת כדורים שאינם מרפאים, אלא רק משככים כאבים למשל, ולכאורה ה"ה לדבר הראשון שכתבת, שאפשר להקל בזה, ואולי גם לצרף
את הסוברים שכיום שאין גזירת שחיקת סממנים, שכן אין רגילות להכין כדורים בבית.

אך יש כאן בעיה של הכנה, שהרי אני עושה פעולה עכשיו, והוא רק מתחיל לעבוד בעוד י"ב שעות .
משא"כ קלי הצום שמתחיל לעבוד עכשיו.

[מלבב]

יש פוסקים הסוברים שמותר לקחת כדורים שאינם מרפאים, אלא רק משככים כאבים למשל, ולכאורה ה"ה לדבר הראשון שכתבת, שאפשר להקל בזה, ואולי גם לצרף
את הסוברים שכיום שאין גזירת שחיקת סממנים, שכן אין רגילות להכין כדורים בבית.

מי סובר דבר כזה ששככת כאבים מותר? מה המקור? הרי זה ממש דוגמא של מיחוש בעלמא שאסור לעשות רפואה בשבת.

אבל לכאורה יש להתיר מטעם אחר, לאנשים שעלולים להיחלש בכל גופם בצום, כי לא רק חולה מותר ברפואות גם אם יש חשש שיחלה.

[דורש טוב לעמו]

פנה"ל שבת כח, ו: יש להוסיף, שכאשר התרופה רק מפיגה כאבים ולא מרפאה, יש כמה פוסקים שסוברים שאין עליה איסור תרופה, עיין ציץ אליעזר שם אות כא, וכן בחלק יד, נ; ילקוט יוסף שכח, נב.

בנוסף נלענ"ד לומר שהכדורים הללו הם מאכל בריאים, ובכך אין בעיה לקחת אותם בשבת, לא לחולה וכ"ש לבריא, כמבואר בשו"ע או"ח שכח, לז.

לעניין הכנה, יש כלל בדיני הכנה, שאם האדם לא יעשה פעולה מסוימת בשבת, לא יוכל לעשותה שוב בימות החול אין בזה הכנה, כ"כ בשו"ת מהרש"ג ח"א או"ח סא.
והסברא היא, שאין הוא מתכוון ע"י הפעולה הזאת להרוויח את הזמן במוצ"ש, אלא מוכרח הוא לבצעה בשבת.
ועפי"ז פסק בשש"כ יב, ג שכלים שאם לא ישרו אותם במים יהיה קשה לשטוף אותם במוצ"ש, מותר לעשות זאת בשבת. וע"ע בילקו"י (שבת ח"ד עמ' רכג) שהתיר להכניס
חלה למקפיא בשבת כדי שלא תתייבש, וביסס דבריו על שו"ת מהרש"ג.

[מלבב]

חושבני שכל אלו הם גיבוב קולות גדולות של דעת יחיד שנסתרים מהרבה מקומות ואין לי זמן להאריך.

[דורש טוב לעמו]

גיבוב קולות? כדאי שתערוך תלמודך לפניך. לעניין שחיקת סממנים הדבר פשוט, זה שו"ע מפורש והסכמת כל הפוסקים. לעניין הכנה, אולי יש עוד מקום לדון.

[עזריאל ברגר]

ואולי יש להאריך גם בשאלת "התורה חסה על ממונן של ישראל" ובפרט בשאלה האם באמת התרופות האלו מועילות, וכמה הן מזיקות מכיוונים אחרים וכו'...

[כדכד]

לענין שחיקת סמנים יש פוסקים שסוברים שמשככי כאבים אינם תרופות ותרופות הם רק שהן למחלות ממש (למיחושים אבל לא כאבים בלבד). כמדומני שדנים בזה בעוד מקורות מלבד אלו שהזכיר הרב דורש טוב לעמו.
לענין הכנה - הדבר נשמע לי תמוה וההיתר להכניס חלה למקפיא אינו אלא משום שכך הדרך לעשות ביום חול ואין זה הכנה אלא סידור הבית והשבת דברים למקומם וכבר כתבתי בזה באשכול אחר.

[דרומי]

בכלל בענין הכנה משבת לחול יש מחלוקת עקרונית עד כמה מחמירים בזה, וכמדומני שהחיי"א הוא מקור הקולא בזה.

להרבה פוסקים שמחמירים בענין הכנה אין לכאורה היתר לקחת כדורים אלו בשבת.

[חלמישצור]

אנסה לחדד את דברי הרבנים דורש טוב וכדכד: לכא' הכנה היא כשעושים דבר במהלך השבת, וחוסכים בזה את זמן הפעולה במוצא"ש. היינו שמשתמשים במהלך השבת לצורך החול העתידי. אבל אם עושים מעשה בשבת שלא ניתן יהיה לעשותו במוצאי שבת (למשל סידור הבית) - היאך ניתן לקרוא לזה הכנה? ובנידון דנן, את הכדורים לא ניתן יהיה לבלוע במוצאי השבת.

[עזריאל ברגר]

בשו"ע הרב סימן שכא סעיף ו אוסר להדיח בשר ששבת היא היום השלישי לשחיטתו ולא נמלח אפילו ע"י גוי, למרות שזה לא דבר שאפשר לעשותו אחר השבת.
ומקורו מהמג"א שם סק"ז.

[הצעיר באלפי]

לאחר העיום נראה שאין כאן סרך איסור הכנה לכאורה, מאי שנא מדין מחשיכין על התחום שמותר אם אינו אומר מפורש מה כונותו, הרי שגם אם עושה פעולה של הכנה שהולך ברגל עד סוף התחום וכו' וכו', אעפ"כ מותר אם אינו אומר בפירוש.

[עזריאל ברגר]

ובהדחת הבשר הוא אומר במפורש מה כוונתו?!

מציע ללמוד היטב את סוגית ההכנה משבת לחול, לפני שמנסים לזרוק סברות מכאן ומשם.

[דורש טוב לעמו]

אנסה לחדד את דברי הרבנים דורש טוב וכדכד: לכא' הכנה היא כשעושים דבר במהלך השבת, וחוסכים בזה את זמן הפעולה במוצא"ש. היינו שמשתמשים במהלך השבת לצורך החול העתידי. אבל אם עושים מעשה בשבת שלא ניתן יהיה לעשותו במוצאי שבת (למשל סידור הבית) - היאך ניתן לקרוא לזה הכנה? ובנידון דנן, את הכדורים לא ניתן יהיה לבלוע במוצאי השבת.

בשו"ע הרב סימן שכא סעיף ו אוסר להדיח בשר ששבת היא היום השלישי לשחיטתו ולא נמלח אפילו ע"י גוי, למרות שזה לא דבר שאפשר לעשותו אחר השבת.
ומקורו מהמג"א שם סק"ז.

אין מכאן ראייה. עיין במ"ב שם בסוגייא הנ"ל, שכתב שהמ"א החמיר דווקא באופן כזה, כיוון שאפשר לאחר השבת להכשיר את הבשר ע"י צלייה, כמבואר בשו"ע (יו"ד סט, יב).
והביא שם חילוקבין יחיד לבין קצב המוכר לאחרים, שאינו יכול להכשיר ע"י צלייה. משמע שדבר שאכן א"א לעשותו אחר השבת יהיה ניתן להקל.

[עזריאל ברגר]

א. יפה כתבת. ואמנם התיר בעיקר ע"י גוי, אך בסיום דבריו כתב שאם א"א - מותר אף ע"י יהודי.
ב. ועתה ניחזי אנן, האם נדו"ד הוא כמו איש פרטי או כמו קצב.
ומאחר שלכאורה התרופות הנ"ל אינן מבריאות ומחזקות את הגוף אלא רק מקילות על התחושה - זה יותר נראה לי דומה לבשר של איש פרטי ולא לבשר של קצב. וצ"ע.

[פרנקל תאומים]

גיבוב קולות? כדאי שתערוך תלמודך לפניך. לעניין שחיקת סממנים הדבר פשוט, זה שו"ע מפורש והסכמת כל הפוסקים. לעניין הכנה, אולי יש עוד מקום לדון.

הסכמת כל הפוסקים?? שכאשר תרופה מפיגה כאבים ולא מרפאה אין עליה איסור תרופה??!! ממש, אבל ממש לא.

ולגבי מאכל בריאים, מרן הגרח''ק שליט''א למשל טוען, שהיות ואין שום הנאת אכילה מהכדור הזה, הרי שא''א להגדירו כמאכל בריאים, היות שהוא אינו מאכל כלל, ואדרבה- הוא נועד לחזק את מזגו. (אמנם ראה זה חדש, עכשיו הפיצו סוכריות מציצה של 'קלי צום' מיוחדות לשבת, ובהן לכאו' שפיר י''ל דהוי מאכל, ושוב יש לדון אי הוי מאכל בריאים, אמנם בזה אין הכ''נ כמה מגדולי ההוראה הורו לדונם כמאכל בריאים).

לגבי הכנה, כאשר הפעולה ניכרת שהיא לצורך חול, בדר''כ חוששים להכנה, ולא מסתמכים על דברי המהרש''ג.
בעניין ה'קלי צום', גם המתירים בדר''כ הורו שנכון לערבו בתוך איזו שהוא מאכל כבר לפני שבת (או לכה''פ בשבת), ע''מ שפעולת לקיחתו בשבת לצורך החול לא תהיה ניכרת. אמנם יש שהקלו גם בזה. (וכנ''ל יש גם שאסרו לקחת את ה''קלי צום'' בשבת בכל אופן, מרנן הגרח''ק והגרנ''ק. אבל אולי במציצות עם טעם ובפרט אם מערבם במאכל לפני שבת, שמא ואולי גם הם יודו בזה להיתר).

[איש לוי]

בדין נטילת קלי צום בשבת.
מצ"ב

[מלבב]

מה שכן יש לדון כיון שאין הניחוש עדיין רק מונע ממיחוש שאולי תבוא הרי זה נחשב למאכל בריאים, אבל כמדומה שרוב הפוסקים אוסרים ויטאמינים וה״ה בזה.

[יואל שילה]

מאכל בריאים הוא מאכל שבריאים לעתים אוכלים אותו.
מי שכעת חש טוב אבל נוטל את הגלולה כדי שבעתיד לא יהיה לו מיחוש - הרי הוא נוטל את הגלולה מפני המיחוש, ולא שייך לומר שהוא בריא ושזה מאכל בריאים.
אמנם, אם הוא עלול למיגרנה וכדו' שנחשב כחולה שמותר ליטול תרופה - כמובן שמותר ליטלה בשבת למרות שבא למנוע את המחלה של יום ראשון, שהרי יש תרופות שמשפיעות מיידית ויש שמשפיעות לאחר זמן, והרי הוא נוטל תרופה מפני מחלתו העתידית, ולא גזרו עליו.
גם מי שעבורו הצום הוא רק בגדר מיחוש ואסור ליטול תרופה בשבת, עדיין הגרשז"א זצ"ל למד מדין שריית קילורין מע"ש - שמותר לפורר את הכדור במים לפני שבת, ולשתות אותו בשבת כדרך שתיה, ובכך יש גם היכר שלא יבוא לשחוק - שהרי נוטלו שלא כדרך. יש לדון האם הראיה שלו מקילורין היא טובה, אך מ"מ כך הוא הבין [מובא בארחות שבת וכן שם בשם שש"כ].

[פרנקל תאומים]

מאכל בריאים הוא מאכל שבריאים לעתים אוכלים אותו.
מי שכעת חש טוב אבל נוטל את הגלולה כדי שבעתיד לא יהיה לו מיחוש - הרי הוא נוטל את הגלולה מפני המיחוש, ולא שייך לומר שהוא בריא ושזה מאכל בריאים.

הוא נוטל את ה'קלי צום' ע''מ לחזק את מזגו, כדי למנוע הופעת מיחושים, ולא כדי לרפא אותם. ולכאו' גם אנשים בריאים עשויים לקחת מאכלים שונים ע''מ לחזק את מזגם. מה נאמר על מי שאוכל בשבת אוכל בריא לפי התפריט של הרב אסחייק ע''מ לחזק את מזגו לפני הצום?
אלא מאי? מאכל בריא הרי הוא מאכל, ואנשים עשויים לאכול אותו גם סתם כך, ולא ע''מ לחזק את מזגם, משא''כ כדור 'קלי צום' שאף אדם נורמלי לא אוכל אותו ביום יום שהרי אין בו שום הנאת אכילה והוא גם אינו משביע (וה''ה ויטאמינים, שגם מי שלוקחם באופן קבוע, לא לוקחם כמאכל).
אמנם בסוכריות מציצה 'קלי צום' שהפיצו לאחרונה, שפיר אפשר לומר שעקרונית אדם עשוי לקחתם גם ביום יום כמאכל (שיש בו אמנם תועלת בריאותית לחיזוק הגוף, אבל אחרי הכל הוא מאכל, כמו כל מאכל בריא אחר).

אמנם, אם הוא עלול למיגרנה וכדו' שנחשב כחולה שמותר ליטול תרופה - כמובן שמותר ליטלה בשבת למרות שבא למנוע את המחלה של יום ראשון, שהרי יש תרופות שמשפיעות מיידית ויש שמשפיעות לאחר זמן, והרי הוא נוטל תרופה מפני מחלתו העתידית, ולא גזרו עליו.

היכן המקור לכך שמותר לאדם בריא לקחת בשבת תרופה בשביל מחלה שתופיע ביום רביעי?
(כמובן, אינני מדבר על מחלה שיהיה בה חשש סכנה, כ''א על מחלה שלכל היותר תגדיר אותו [ביום רביעי] כחולה שאין בו סכנה).

[דעת_האברך]

אחרי כל הדיון ההלכתי, האם מישהו יודע האם התרופות הללו כמו קליצום, פלאצום, וכו' באמת עובדות? ואם כן מה עובד יותר ומה פחות?

[איש לוי]

אחרי כל הדיון ההלכתי, האם מישהו יודע האם התרופות הללו כמו קליצום, פלאצום, וכו' באמת עובדות? ואם כן מה עובד יותר ומה פחות?

מנסיון אצלינו לוקחים את הכדורים של קלי צום כבר הרבה שנים, ויש מב"ב שאומרים שזה בהחלט משמעותי ומועיל, יתכן אולי להקל על הצום בעוד אופנים, אבל זה מהנסיון אצלינו

[חיים שאול]

אחרי כל הדיון ההלכתי, האם מישהו יודע האם התרופות הללו כמו קליצום, פלאצום, וכו' באמת עובדות? ואם כן מה עובד יותר ומה פחות?

ב׳הוס׳ בחזו"א פינת ר"ע (ב"ב) יש משהו שפעם לקחתי ועזר מצוין