פרנקל תאומים כתב:אלא שכמובן, אחרי שמכניסים לבחורים לראש (או אף למבוגרים..) שחדר יחוד זה משהו "לא צנוע", אזי מכאן ואילך מתעוררים דיבורים...
חד וחלק. קולע.
וחשוב להדגיש, כל ההמצאה הזו של "מנהג מכוער" מתחילה (ולא נגמרת למרבה הצער) בספר ילקוט יוסף. הגרע"י כשהאריך בנושא הזה, לא הזכיר מילה וחצי מילה מהסברא הנ"ל, לא מפי ספרים ולא מפי סופרים (כלומר גם לא הייתה לו "מסורת" כזו), רק הרחיב בזה שלא היה מנהג להתייחד מיד אחר החופה וכו'. הא ותו לא.
אולם כמה עשורים לאחר מכן, הופיע ספר ילקו"י (שובע שמחות ח"א עמ' רמח), והוא כבר מצא שגדולי האחרונים כתבו שזה מנהג מכוער. וזה לשונו:
ואין לבן תורה ספרדי לשנות ממנהג רבותיו ואבותיו, שכבר כתבו גדולי האחרונים שמנהג מכוער הוא להתייחד מיד לאחר החופה.
ואולם לכשיבוקש הדבר בנימוקיו שם (עמ' רנ), מי המה "גדולי האחרונים" שכתבו כן, זה מה שנמצא:
ובפרט שהוא מנהג מכוער לעשות היחוד בפרהסיא מיד אחר החופה, וכמ"ש כעין זה בערוך השולחן (סי' נה אות טו), שהחופה היינו לשון כיסוי והבדל מאחרים, ובזה היא נשואה לגמרי, והביאה לא תעכב, והכל יודעים כלה למה נכנסה לחופה, אך אין צריך עדי יחוד ועשרה אנשים לברכות נישואין, ושתכף יבעול ומכוער הדבר, וכל מין חופה שנהגו לעשות זהו קנין הנישואין" וכו'. עכ"ל.
ומה מאוד מתמיהים הדברים. ראשית, אין כאן כלל גדולי האחרונים! רק ספר יחיד מדורות האחרונים. וגם הוא לא כתב כן אלא אם "תכף יבעול ומכוער הדבר". ומה הקשר לענייננו.
אבל מאז שהופיע הילקו"י כולם מצפצפים "מנהג מכוער", הגם שזו בעצם חומרא של הבית שמואל לחוש בסך הכל לסברת הרמב"ם והשו"ע שחופה היינו יחוד. אבל כמו שכתב הרב פ"ת, הסברא (שזה מכוער) הולידה את המציאות (שעושים את זה מכוער), ולא המציאות הולידה את הסברא.
ואמת אומר, שלפני כשני עשורים הוצרכתי לשאול את פי הרב שלום כהן שליט"א, ראש ישיבת פורת יוסף, לצורך איזה חתן, האם ראוי לעשות יחוד אחר החופה? ואמר לי שהוא ממליץ לעשות. וכשניסיתי לרמוז שי"א שאין זה ראוי וכד', הרעים בקולו ואמר באלו המילים (חושבני שאני מדייק לגמרי):
"היום משגעים את האנשים"! קול גדול ולא יסף (ומשמע שגם בידו אין "מסורת" כזו).