האם אפשר לאסור בחורים באיסור קונם

[נחלי אפרסמון]

אחד מראשי הישיבות אמר בישיבתו.שכל הבחורים שהחזיקו פלאפונים בזמן קיץ הרי הם באיסור קונם להיכנס לישיבה,ולא אביא את שאר דבריו,
השאלה הנשאלת האם הוא יכול לאסור אותם בקונם?[אולי זה לא קשור לאספקלריא אשאיר זאת לגבאי האוצר].

[דרומי]

האם אפשר לדבר (לכתוב) לענין?

[נחלי אפרסמון]

מה לא לענין?

[שמחו]

אתה מתכוון שנכסי הישיבה קונם על הבחורים?!

[נחלי אפרסמון]

בחור ששוהא בישיבה הרי הוא בקונם זה היה לשונו.

[עובדיה חן]

עושה רושם שכיון שכעס בא לכלל טעות.

[פלגינן]

אולי לאשכול חדש: האם שוטה יכול לאסור בקונם?

[נחלי אפרסמון]

דע שזה שנים הייתי מסופק אם אדם נדר מתוך כעס אם נדרו נדר?
ולפני זמן יצא ספרו של הגאון רבי יעקב בלוי ז"ל נדרי יעקב, ושם הביא הרבה פוסקים שגם נדר מתוך כעס הוי נדר.

[לענין]

הוה עובדא כזו לפני שנים מספר בישיבת חברון, שההנהלה הדירה את אחד הבחורים מנכסי הישיבה.
בשעתו מרן הגריש"א הורה לאיסור, ושוב לאחר שפלפל עמו בחכמה רה"י הגרמ"מ שליט"א, תבריה לגזיזיה והדר הוא לכל חסידיו להורות להיתר.
אך כמובן כל דבר לגופו.

[נחלי אפרסמון]

אולי לאשכול חדש: האם שוטה יכול לאסור בקונם?

אל תגרום לסגירת האשכול בבקשה.

[תם מה הוא אומר]

דע שזה שנים הייתי מסופק אם אדם נדר מתוך כעס אם נדרו נדר?
ולפני זמן יצא ספרו של הגאון רבי יעקב בלוי ז"ל נדרי יעקב, ושם הביא הרבה פוסקים שגם נדר מתוך כעס הוי נדר.

אשמח אם תוכל להעלות דבריו כאן. כי לכאורה הוא מפורש בר"ן נדרים כא:, וע"ע נדרים ט סע"ב ובראשנים שם.

[נחלי אפרסמון]

אין ספרו לפני כעת מחילה.

[עקביה]

שמעתי פעם סיפור על בחור שלמד בישיבת 'בית יוסף' בב"ב ומסיבה כלשהי מנהל הישיבה, הרב מתתיהו שצ'יגל, אסר עליו להיכנס לישיבה.
הבחור הלך לשאול את החז"א מה לעשות, והחזו"א אמר לו שהישיבה אינה שייכת למנהל ואין לו זכות לאסור עליו הנאה ממנה.

---
בשולי הדברים קשה שלא להביע הסתייגות מהאירוע המביש והמחפיר לכבודו נפתח האשכול.

[בתבונה]

לכאורה למה שלא יוכל להדיר הרי אדם יכול להדיר את חבירו מבית הכנסת של אותה העיר. (נדרים מח.)
דא עקה שיתכן שגם הם יכולים להדיר אותו שהרי גם הם כמו אנשי העיר שהרי בבית כנסת לא רק רב העיר יכול להדיר הנאה, אלא כל אנשי העיר, ואולי תלמידי הישיבה ביחס לישיבה הם כאנשי העיר ביחס לבית הכנסת, ויכולים להדיר אותו הנאה.

[קראקובער]

בלא"ה קיי"ל כראב"י שגם באדם מן השוק יכול לומר לתוך חבירך אני נכנס ולאותו ראש ישיבה יש שותף אם כי יש לדון אם זה נקרא שהשותף צריך לו כמו שמביא הר"ן מהרשב"א.

[רון]

אולי לאשכול חדש: האם שוטה יכול לאסור בקונם?

אולי לאשכול חדש: האם בכל דבר צריך לתפוס צד? וד"ל וקיצרתי.

בינתיים,
לא אתם גידלתם דורות של ת"ח אלא הוא..... אז קצת כבוד
אלא אם כן יש לכם חשבונות פתוחים ותפוחים .....

נ.ב
האם יצא לכם פעם לנהל ישיבה? למסור שיעורים כללים בישיבה גדולה מדי שבוע? למסור שיחות? לסדר קידושין? להדריך בחורים? למסור שיעור יומי בלי להחסיר יום כבר שלושים וחמש שנה? להתלבט מה עושים באין ספור מקרים מאתגרים, ובחורים יודעים לאתגר?

אם לא, ומסתבר שלא, אז נניח דברים מסובכים כאלו לאחרים...

[לפי פשוטו]

בישיבה הנ''ל הרה''י אינו הבעלים ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו.
ובעבר הלכו בחורים בישיבה הנ''ל ושאלו להרבה חכמים והיחיד שהסכים להתיר בבירור היה הגרח''י שרייבר.

[זנב לאריות]

בישיבה הנ''ל הרה''י אינו הבעלים ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו

אם אינני טועה זה היה מדוייק בעבר, אבל בקרית הישיבה החדשה הנתונים שונים.

[נחלי אפרסמון]

אולי לאשכול חדש: האם שוטה יכול לאסור בקונם?

אולי לאשכול חדש: האם בכל דבר צריך לתפוס צד? וד"ל וקיצרתי.

בינתיים,
לא אתם גידלתם דורות של ת"ח אלא הוא..... אז קצת כבוד
אלא אם כן יש לכם חשבונות פתוחים ותפוחים .....

נ.ב
האם יצא לכם פעם לנהל ישיבה? למסור שיעורים כללים בישיבה גדולה מדי שבוע? למסור שיחות? לסדר קידושין? להדריך בחורים? למסור שיעור יומי בלי להחסיר יום כבר שלושים וחמש שנה? להתלבט מה עושים באין ספור מקרים מאתגרים, ובחורים יודעים לאתגר?

אם לא, ומסתבר שלא, אז נניח דברים מסובכים כאלו לאחרים...

לא כדאי שאני פותח האשכול אספר פצועים ממנו עד היום

[יהודי טבעי]

דע שזה שנים הייתי מסופק אם אדם נדר מתוך כעס אם נדרו נדר?
ולפני זמן יצא ספרו של הגאון רבי יעקב בלוי ז"ל נדרי יעקב, ושם הביא הרבה פוסקים שגם נדר מתוך כעס הוי נדר.

אשמח אם תוכל להעלות דבריו כאן. כי לכאורה הוא מפורש בר"ן נדרים כא:, וע"ע נדרים ט סע"ב ובראשנים שם.

פסוק מפורש 'אשר נשבעתי באפי' (תהלים צה) ועיין חגיגה י, א (משמע שהשבועה חלה רק שחוזר בו)

[נחלי אפרסמון]

דע שזה שנים הייתי מסופק אם אדם נדר מתוך כעס אם נדרו נדר?
ולפני זמן יצא ספרו של הגאון רבי יעקב בלוי ז"ל נדרי יעקב, ושם הביא הרבה פוסקים שגם נדר מתוך כעס הוי נדר.

אשמח אם תוכל להעלות דבריו כאן. כי לכאורה הוא מפורש בר"ן נדרים כא:, וע"ע נדרים ט סע"ב ובראשנים שם.

פסוק מפורש 'אשר נשבעתי באפי' (תהלים צה) ועיין חגיגה י, א (משמע שהשבועה חלה רק שחוזר בו)

באר דבריך.

[יהודי טבעי]

בסוגיא שם בנדרים מבואר שזה פתח טוב להתרה כשנדר מתוך כעס, אבל כל עוד שלא הלך אצל חכם הנדר הוא נדר.

והבאתי לזה גם פסוק שהקב"ה נשבע באפו, ובגמרא מוכיחים מזה שהקב"ה מבקש לחזור בו מהשבועה, אבל השבועה עצמה חלה כל עוד שלא הותר.

חגיגה דף י/א
גמרא תניא רבי אליעזר אומר יש להם על מה שיסמכו שנאמר כי יפליא כי יפליא שתי פעמים אחת הפלאה לאיסור ואחת הפלאה להיתר רבי יהושע אומר יש להם על מה שיסמכו שנאמר אשר נשבעתי באפי באפי נשבעתי וחזרתי

[ודרך אגב עיין בבא בתרא דף עד/א - שמעתי בת קול שאומרת אוי לי שנשבעתי ועכשיו שנשבעתי מי מפר לי כי אתאי לקמיה דרבנן אמרו לי כל אבא חמרא כל בר בר חנה סיכסא היה לך לומר מופר לך. ועיין תוס' מה שמקשה מחגיגה].

[רון]

אולי לאשכול חדש: האם שוטה יכול לאסור בקונם?

אולי לאשכול חדש: האם בכל דבר צריך לתפוס צד? וד"ל וקיצרתי.

בינתיים,
לא אתם גידלתם דורות של ת"ח אלא הוא..... אז קצת כבוד
אלא אם כן יש לכם חשבונות פתוחים ותפוחים .....

נ.ב
האם יצא לכם פעם לנהל ישיבה? למסור שיעורים כללים בישיבה גדולה מדי שבוע? למסור שיחות? לסדר קידושין? להדריך בחורים? למסור שיעור יומי בלי להחסיר יום כבר שלושים וחמש שנה? להתלבט מה עושים באין ספור מקרים מאתגרים, ובחורים יודעים לאתגר?

אם לא, ומסתבר שלא, אז נניח דברים מסובכים כאלו לאחרים...

לא כדאי שאני פותח האשכול אספר פצועים ממנו עד היום

איני בא להצדיק התנהגות זו או אחרת,
איני מכיר את רה"י הנ"ל,

רק דבר אחד צריך לדעת,
גם אם יש ביקורת על צורת התנהלות,
אסור לשכוח שמדובר בראש ישיבה שמוסר נפש ממש יום ולילה,
להעמיד תלמידים ולשמור על צורת ישיבה בלי פירצות,
בזמן שאצל שאר הישיבות, הפרוץ מרובה על העומד וכל אחד פה יודע קצת כמה פירצות יש בהרבה ישיבות.

נ.ב
האם יצא לכם פעם לנהל ישיבה? למסור שיעורים כללים בישיבה גדולה מדי שבוע? למסור שיחות? לסדר קידושין? להדריך בחורים? למסור שיעור יומי בלי להחסיר יום כבר שלושים וחמש שנה? לנהל צוות רמי"ם ונו"נ ועובדי מטבח? להתלבט מה עושים באין ספור מקרים מאתגרים, ובחורים יודעים לאתגר? למסור שיעורים בחול המועד כל יום במקום אחר?

[עקביה]

האם יצא לכם פעם לנהל ישיבה? למסור שיעורים כללים בישיבה גדולה מדי שבוע? למסור שיחות? לסדר קידושין? להדריך בחורים? למסור שיעור יומי בלי להחסיר יום כבר שלושים וחמש שנה? לנהל צוות רמי"ם ונו"נ ועובדי מטבח? להתלבט מה עושים באין ספור מקרים מאתגרים, ובחורים יודעים לאתגר? למסור שיעורים בחול המועד כל יום במקום אחר?

אני לא מבין, זו סנגוריה?

לא יצא לי לנהל ישיבה אבל יצא לי ב"ה לראות יהודים שמנהלים ישיבה, ודבר כזה לא ראיתי.
---
לפני כמה שנים נזף אותו ר"י בשני תלמידים שלא התייצבו בלשכת גיוס, באופן ש"מכבד" אותו בערך כמו הסיפור הנוכחי. בשעת מעשה הוא הוקלט, ההקלטה פורסמה כנ"ל וכדי ביזיון וקצף.

הגיע הזמן שמישהו יעיר את אזנו לכך שבימינו "עין רואה ואוזן שומעת" וכו' זה לא רק בעולם העליון אלא גם בעולם התחתון...

[כדכד]

במחילה מכל הכותבים באשכול זה - לדעתי צריך למחוק את כל האשכול בגלל הזיהויים והדיונים האישיים שבו ואת השאלה העקרונית להעביר ל"בית המדרש" ולדון בה בסברות תורניות כפי שהשתמע מהרב נחלי אפרסמון שזה מה שביקש לעשות בפתיחת האשכול

[לפי פשוטו]

השיח המדובר הוא יומיומי בישיבה ואי''ז שני מקרים חריגים.
והדברים ידועים וכל הבא בשערי הישיבה על דעת כן שזוהי צורת החינוך שם.
והבחורים גם לא מתרגשים מכך יותר מדאי.

[כדכד]

מה שיומיומי בישיבה שייך לישיבה ההיא
מה שיש לדון ברה"ר דפה זה רק על הסברות התורניות השייכות וכמו שכתבתי לעיל

[נוטר הכרמים]

אין לי את הפריבלגיה לדון במה שקרה בישיבה ההיא, מסיבות מובנות.

ומ"מ חביב עלי לספר את שאירע בהיותי בישיבה לצעירים פוניבז', לפני כמה עשורים.

בחור שנמנה על טובי בני הישיבה סבל מהצקות של מאן דהו שנהנה להציק לו ולהעלים ממנו חפצים. הלה עשה קונם על חפציו שאוסר את חפציו בקונם על אותו בחור. מו"ר הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל ממש יצא מגדרו, הוא קרא לבחור ההוא ונזף בו מאוד, ונתן לו שמועס' ארוך, הן על החומר של נדרים ושבועות, והן על ההנהגה הראויה של בין אדם לחבירו, כשהוא מוסיף להזהירו כי קונם זה לא פתרון.

[מתהלך]

בחור שנמנה על טובי בני הישיבה סבל מהצקות של מאן דהו שנהנה להציק לו ולהעלים ממנו חפצים. הלה עשה קונם על חפציו שאוסר את חפציו בקונם על אותו בחור. מו"ר הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל ממש יצא מגדרו, הוא קרא לבחור ההוא ונזף בו מאוד, ונתן לו שמועס' ארוך, הן על החומר של נדרים ושבועות, והן על ההנהגה הראויה של בין אדם לחבירו, כשהוא מוסיף להזהירו כי קונם זה לא פתרון.

ולההוא שהציק?