הרמ"א ביו"ד קצ"ו,ג' כתב: "ומנהג כשר הוא כשהאשה פוסקת בטהרה שתרחץ ולובשת לבנים" ורבים הביאו דברים אלו כמקור הדין שצריך ללבוש בגד בצבע לבן בז"נ. לי נראה שהרמ"א מתכוון לבגדים מלובנים-מכובסים.
כמה ראיות:
מקור דברי הרמ"א ברוקח שכתב בתוך דבריו (שי"ח) "מלבנת עצמה בבגדים לבנים" וכן "תשים סדינין לבנים או נקיים מכתמים" וכוונתו לשים מכובס או לבדוק שנקי מכתמים וקשה לומר שמדבר על הצבע. גם הרמ"א בא להוסיף על השו"ע שכתב "תלבש חלוק הבדוק לה" שנהגו לכבס ולא להסתפק בבדיקה שנקי מכתמים.
במעשה רוקח (שי"א שהוא מהרוקח) כתוב: "ורוחצות ומלבנות בגדים נאים"
הרמ"א בדין שאח"ז לגבי ההולכת בדרך כתב "אשה ההולכת בדרך ואין לה בגדים תוכל לספור שבעה נקיים רק שהחלוק נקי ובדוק מדם" ויש שכתבו שהכוונה שאין לה בגדים בצבע לבן אבל באגור (א' שע"א) כתב "ואין לה בגדים נקיים.. רק שהחלוק נקי מדם"
הרמ"א באו"ח סימן תקנ"א סעיף ג' (סעיף שמדבר על כיבוס) "אבל בט' באב עצמו לא תלבש לבנים רק לובשת חלוק בדוק ויפה" וכי יעלה על הדעת שצריך ללבוש ציבעונים? וכן בהמשך- "לכבוד שבת.. ומציעין לבנים כמו בשאר שבתות" ופשוט שהכוונה למכובס.
(וכן מוכח בט"ז יו"ד שפ"א ס"ק ב ("ותלבש בגד נקי לא לבן ממש") ובהגהות אמרי ברוך ק"צ. ולענ"ד נראה כן גם בחכמת אדם קי"ז,ח ובתוה"ש קצ"ו ס"ק ח' ובעוד פוסקים.)
כל זה היה נראה לי פשוט אבל הרבה אחרוני זמננו כתבו אחרת והביאו את הרמ"א לענין בגדים בצבע לבן (רשימה חלקית): פתחי תשובות כאן, דרכי טהרה י"ג הע' 5, טהרה כהלכה ח"א פרק 16 הערה 82, טהרת הבית ב' י"ג ד, אורות הטהרה י"א ל, (וכן משמע בחוט שני קצ"ו ג בדינים העולים ו') ועוד רבים.