קרית מלך כתב:דעת מרן הגרש"ז שבדרך מירושלים לת"א/ב"ב אין לומר תפילת הדרך בברכה מאחר שיש ישובים לכל אורך הדרך, בתשובה לשאלתי אם לברך בלי הזכרת השם השיב לי: אפשר לומר פרק תהלים.
וכבר דיברו אודות שיטתו בזה.
זכורני שבישיבה אמרו בשם הרב נויבירט זצ"ל שאמר שעל פסק הלכה זה צריך לברך על "מצוה לשמוע דברי חכמים". כי לא הבין את טעמו של מרן זצ"ל בזה.
תורה מפוארת כתב:קרית מלך כתב:דעת מרן הגרש"ז שבדרך מירושלים לת"א/ב"ב אין לומר תפילת הדרך בברכה מאחר שיש ישובים לכל אורך הדרך, בתשובה לשאלתי אם לברך בלי הזכרת השם השיב לי: אפשר לומר פרק תהלים.
וכבר דיברו אודות שיטתו בזה.
זכורני שבישיבה אמרו בשם הרב נויבירט זצ"ל שאמר שעל פסק הלכה זה צריך לברך על "מצוה לשמוע דברי חכמים". כי לא הבין את טעמו של מרן זצ"ל בזה.
ראה בילקוט יוסף סי' קי' (מהדורת תשס"ד) שהביא משם ספר עלינו לשבח בשם החזון איש שאף הנוסע מת"א לב"ב יכול לברך תפילת הדרך ודחה דבריו, והם דברי טעם.
ועיין שם עוד שהביא מהאדמו"ר ממונקטש בשם הרה"ק משינאווא מחשיבות תפילת הדרך ושהיא חובה ולא רשות.
אוצר החכמה כתב:כיוון שאין בידי לא את הספר יביע אומר ולא את הספר מאמר מרדכי של הרב אליהו אולי יכול מישהו להסביר לי מה עלה בדעתם שהדבר תלוי בשיעור הזמן? וכי אם מישהו רץ במקום ללכת יפטר מתפילת הדרך?
אוצר החכמה כתב:אבל מה קשר בין קצב התנועה בפועל ליכולת להגיע. נאמר שאדם הולך לאיטו ומתבונן בפלאי הבריאה. אבל אם יבא שודד יפתח במרוצה מהירה. גם אז תפטור אותו מתפילת הדרך כי הוא יכול לרוץ? בעיני אלו רעיונות מוזרים.
אני לא מסכים עם הטענה שבימינו זה אחרת. אבל זו טענה הרבה יותר מתקבלת על הדעת.
דורש טוב לעמו כתב:לא הצלחתי להבין את הסברא שחז"ל תיקנו את תפילת הדרך דווקא לסכנות של שודדים וכד', הרי תאונות דרכים וסכנות כהיום לא היו שייכות בזמן חז"ל, אלא זו היתה
הסכנה הגדולה. וכמו שיש פוסקים הסוברים שצריך לברך 'הגומל' על נסיעה באוטו כיום, שלדעתם זה כיום נחשב 'הולכי מדבריות' שהובא בגמ'. אשמח להסבר מהת"ח כאן.
יהודי ירושלמי כתב:שיעור פרסה הוא ארבע מיל, מיל היא מידה רומאית של כ-1,479 מטר, כך שפרסה היא 5916 קילומטר כלומר כמעט 6 קילומטר.
עזריאל ברגר כתב:יהודי ירושלמי כתב:שיעור פרסה הוא ארבע מיל, מיל היא מידה רומאית של כ-1,479 מטר, כך שפרסה היא 5916 קילומטר כלומר כמעט 6 קילומטר.
דבריך אינם כהגר"ח נאה ולא כהחזו"א, אלא שיעור חדש שהוא הרבה יותר משיעור חזו"א (שלדעתו המיל הוא כ1.2 ק"מ).
יהודי ירושלמי כתב:עזריאל ברגר כתב:יהודי ירושלמי כתב:שיעור פרסה הוא ארבע מיל, מיל היא מידה רומאית של כ-1,479 מטר, כך שפרסה היא 5916 קילומטר כלומר כמעט 6 קילומטר.
דבריך אינם כהגר"ח נאה ולא כהחזו"א, אלא שיעור חדש שהוא הרבה יותר משיעור חזו"א (שלדעתו המיל הוא כ1.2 ק"מ).
היום הוברר שמידת מיל היא המידה הרומאית בשם זה שהייתה נהוגה בארץ בזמן חז"ל, ואין סיבה להניח שלחז"ל הייתה מידה שונה והם בדיוק קראו לה בשם זה. מה גם שיש הוכחות לכך מחישובי המיל מעיר לעיר ממה שידוע במקורות שהם מתאימים למיל הרומאי דווקא ראה בויקיפדיה ערך מיל הפנייה למאמרם של הרב יואל אליצור (מומחה בגאוגרפיה של התורה וחז"ל) והרב יואל בן נון
עזריאל ברגר כתב:וכל גדולי הדורות דיברו שטויות...
נו נו...
אם תרצה - תפתח על זה אשכול נפרד.
חבל להמשיך לדון על זה כאן.
יהודי ירושלמי כתב:עזריאל ברגר כתב:וכל גדולי הדורות דיברו שטויות...
נו נו...
אם תרצה - תפתח על זה אשכול נפרד.
חבל להמשיך לדון על זה כאן.
והחזון איש ששינה את מידות השיעורים שנהגו בזמנו גם אמר שכל גדולי ישראל דיברו שטויות?! ורבינו תם שחולק בתפילין גם טוען שרש"י וכל דעימיה דברו שטויות והם מברכים כל יום ברכה לבטלה וקרקפתא דלא מנח תפילין...?!
אל תגזים ניתן לברר דברים, והיו טעויות שהשתרשו וכמובן לא נבעו מקלות דעת או לימוד מעוות, רק קורא שטועים ואין בכך כלום.
עזריאל ברגר כתב:יהודי ירושלמי כתב:עזריאל ברגר כתב:וכל גדולי הדורות דיברו שטויות...
נו נו...
אם תרצה - תפתח על זה אשכול נפרד.
חבל להמשיך לדון על זה כאן.
והחזון איש ששינה את מידות השיעורים שנהגו בזמנו גם אמר שכל גדולי ישראל דיברו שטויות?! ורבינו תם שחולק בתפילין גם טוען שרש"י וכל דעימיה דברו שטויות והם מברכים כל יום ברכה לבטלה וקרקפתא דלא מנח תפילין...?!
אל תגזים ניתן לברר דברים, והיו טעויות שהשתרשו וכמובן לא נבעו מקלות דעת או לימוד מעוות, רק קורא שטועים ואין בכך כלום.
אני מבקש לא להמשיך כאן את הדיון, ולכן לא אומר מה דעתי על דבריך.
אוצר החכמה כתב:כמה דברים מעבר לדברי הרב עזריאל ברגר הצודקים.
1. לכתוב שהחזון איש שינה בלי לדעת את הסיפור עם הנוב"י (והב"י) זה לא להתמצא בכלל בנושא המידות.
2. לכתוב שרבנו תם שינה זה גם לא להתמצא בכלל במחלוקת ההיא.
3. הבעייה היתה שאתה פשוט כותב את מה שאתה חושב כאילו זה דבר פשוט כביכול התורה התחילה אתמול. אותם רבותינו שדנו בשיעורים (הנוב"י החת"ס הגר"א החזון איש הקה"י וכל החולקים האמרי ברוך הגר"ח נאה) דנו שאלו וביררו.
אם אתה באמת רוצה לדון בעניין כמו כל דבר בדברי תורה אפשר לדון.
מה בדיוק הטענה שלך. שמיל אינו אלפיים אמה או שמידת האמה היא כ 75 ס"מ ?
אוצר החכמה כתב:הבהרתי את הבעייה שהיתה בהתנסחות שלך.
אבל נעזוב את זה ונעבור לנושא.
האם את טוען שמיל אינו אלפיים אמה. ואם כן לגבי מה. לדוגמה מה לגבי תחום שבת?
אוצר החכמה כתב:כיוון שאין בידי לא את הספר יביע אומר ולא את הספר מאמר מרדכי של הרב אליהו אולי יכול מישהו להסביר לי מה עלה בדעתם שהדבר תלוי בשיעור הזמן? וכי אם מישהו רץ במקום ללכת יפטר מתפילת הדרך?
אוצר החכמה כתב:אולי ואולי לא אני חושב שרובא דאינשי באמת לא אומרים תפילת הדרך בנסיעה כ"כ קצרה. אבל זה לא הנושא.
גלגל טען בשמם שפרסה אינה מרחק אלא שיעור זמן. אני שאלתי על זה.
יהודי ירושלמי כתב:דורש טוב לעמו כתב:לא הצלחתי להבין את הסברא שחז"ל תיקנו את תפילת הדרך דווקא לסכנות של שודדים וכד', הרי תאונות דרכים וסכנות כהיום לא היו שייכות בזמן חז"ל, אלא זו היתה
הסכנה הגדולה. וכמו שיש פוסקים הסוברים שצריך לברך 'הגומל' על נסיעה באוטו כיום, שלדעתם זה כיום נחשב 'הולכי מדבריות' שהובא בגמ'. אשמח להסבר מהת"ח כאן.
אכן לדעתי אין מקום לסברא כזו, והתפילה נאמרה בכללות על כל סכנות הדרך. (שוד, חום, קור, חוסר במזון. חוסר סבילות, חולי, וכו' וכו')
וממילא יש לה מקום גם היום, אלא שאם הבעייה היא התאונות דרכים המדדים אמורים להיות שונים ואין להתחשב במקום יישוב שגם שם יכולה לקרות תאונה ח"ו.
אלא שלפי זה אנחנו נכנסים לבעיה חדשה שיוצא שהרבה אנשים יצטרכו להתפלל תפילת הדרך כל יום. כמו אלא שנוסעים מבני ברק לירושלים וכד' בכל יום או אפילו בתוך העיר לדוגמה מנווה יעקב לגאולה.
וכמו שלא מברכים הגומל בנסיעות כעין אלו כי אם כן אדם יצטרך לברך בכל יום גם כאן לגבי תפילת הדרך זה שייך.
יהודי ירושלמי כתב:מה שכן נפקא מינה זה לגבי החישוב שמעלות השחר לנץ החמה שהוא במקורות ארבע מיל.
גם לגבי החישוב של בן השמשות שגם נאמר ע"י מיל.
אדם הצריך לנקביו גם צריך לבדוק אם יכול לשהות כשאור הליכה של כמה מילים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 428 אורחים