יש לתמוה קצת. האיך יכול לתרום חלה מן העיסה לאחר חימוצה שהרי חמץ ושאור מכח חמוצם נותנים טעם כדאמרינן בפסחים [ל' ב'] הני אגני דמחוזא וכו' ומאחר שהעיסה טבולה לחלה משעת גלגולה והורמה לה לאיסור דבר אחר כדאשכחן בזרוע בשלה שאמרה תורה ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל וקודם לקיחת כהן היה אוסר אם לא מטעם ביטול היה הזרוע המתקדש בלקיחת כהן לאחר בישולה אוסר שאר האיל. כדאמרינן בחולין בגיד הנשה [צ"ח א'] האומר כל איסורין שבתורה בק"ג לא למדוה אלא מזרוע בשלה. ואמנם יש לחלוק בין זרוע בשלה המבוררת להלוקח מחלה שאינה מבוררת וצריך הוראת בקי ועוד שרגילות נשים ללוש בשתי ככרות ומתחמצות ומחמיצות בהן עיסה מרובה. והתורמת חלה סמוך לגלגול העיסה קודם חימוצה תשיגנה ברכה עד בלי די אמן יהי רצון יאמר השם לצרותינו די:
עושה חדשות כתב:חשבתי, בקדירה שבלועה ממאכל "טבל", וכעת בישל בה מאכל של היתר (מאותו מין), אם נבוא להתיר מצד נטל"פ כי הכלי אינו בן יומו, הרי יש כאן דין דבר שיש לו מתירין דאפי' באלף לא בטיל, (ולהלכה נקטי' דאף נטל"פ אסור בדבר שיל"מ). ואם אפשר להפריש על בליעות, יהיה מחוייב בכך. ואם א"א, אז הדר דינא דהוי כדבר שאין לו מתירין.
ולשי' הרי"ף דאף מין בשאינו מינו אסור בדבר שיל"מ, צ"ע איך מהני הגעלה לפמש"כ כמה ראש' דבהגעלה נמי חלק קטן מן האיסור חוזר ונבלע בכלי, וא"כ סו"ס יש כאן אחוז קטנטן של טבל, ויש לו מתירין, וצריך להפריש עליו וכנ"ל.
"...ולפ"ז מי שלא חשב בהדיא על הבלוע בכלי ועל הבלוע בסכין, סתמא הוי תרומה וגם מעשרות על הכל, וכן כתב בספר המעשר והתרומה שם (=פ"א סקכ"א), וכן שמעתי בשם מו"ח שליט"א... ולמעשה צ"ע בכ"ז".
שמעתי ממו"ח שליט"א דזה דוקא אם נתבשל בכלי בן יומו אבל אם נתבשל חולין בכלי שאינו ב"י מטבל א"א לעשר עליו כיון דהתבשיל מותר משום נטל"פ אין כאן טבל לעשר עליו ורק שחכמים הצריכו להגעיל הכלי וע"ז לא יועיל לעשר עליו ומוכרחים דוקא להגעיל הכלי אבל ק"ל שהרי אם נתבשל בו דבר חריף אוסר א"כ א"א לומר שאין כאן טבל ולמה לא יועיל לעשר עליו עי' יו"ד סי' צ"ה ס"ב ושמא חשש להדעה המובא שם בפ"ת שאינו אלא מדרבנן וצ"ע ונ' ראי' לסברא זו מדברי התוס' רי"ד בסוף ע"ז מהדו"ת שכ' דטבל שנימוח בתוך תבשיל שאינו בעין א"א להפריש עליו ולא הוי דשיל"מ ובטל בס' ונהי דבזה לא קי"ל כן כמו שהוכיח בחזו"א דאפשר להפריש על בלוע אבל עכ"פ באינו בן יומו י"ל כן
אליהו בן עמרם כתב:ג. ומה עושים בחבורת מצות יד, שמפרישים רק אחר כך כ"א לעצמו. ומה עם התנור? הלא רבים וטובים מפרישים חלה רק סמוך לערב פסח, ובינתיים - מה עם התנור וכלי התנור הבלועים מטבל? (אלא אם נימא, שכפי שמוכשרים מחשש חמץ כך יוכשרו מטבל).
אם אפשר לעדכן.עושה חדשות כתב:הערה מעשית: יש גופי כשרות שנוהגים להפריש תרו"מ על תנאי, שאם יבוא הלוקח ויפריש כדין, אז הפרשתם בטילה על אותם פירות. (אינני בקיא האם זה עדיין כך, ובאלו כשרויות מדובר).
עושה חדשות כתב:עוד מה'דרך אמונה', מעשרות תחילת פ"ו -שמעתי ממו"ח שליט"א דזה דוקא אם נתבשל בכלי בן יומו אבל אם נתבשל חולין בכלי שאינו ב"י מטבל א"א לעשר עליו כיון דהתבשיל מותר משום נטל"פ אין כאן טבל לעשר עליו ורק שחכמים הצריכו להגעיל הכלי וע"ז לא יועיל לעשר עליו ומוכרחים דוקא להגעיל הכלי אבל ק"ל שהרי אם נתבשל בו דבר חריף אוסר א"כ א"א לומר שאין כאן טבל ולמה לא יועיל לעשר עליו עי' יו"ד סי' צ"ה ס"ב ושמא חשש להדעה המובא שם בפ"ת שאינו אלא מדרבנן וצ"ע ונ' ראי' לסברא זו מדברי התוס' רי"ד בסוף ע"ז מהדו"ת שכ' דטבל שנימוח בתוך תבשיל שאינו בעין א"א להפריש עליו ולא הוי דשיל"מ ובטל בס' ונהי דבזה לא קי"ל כן כמו שהוכיח בחזו"א דאפשר להפריש על בלוע אבל עכ"פ באינו בן יומו י"ל כן
ובזכרוני שבספרו של הרב דינקל שליט"א "דבר חריף", יש בזה דברים מהגרשז"א.
אבל לצערי אין הספר באוצר.
כך כתבתי בזמנו, ואיני יודע כעת מיהם האחרו' שנחלקו בדבר זה האם צריך להפריש גם כנגד ההיתר. (ראיתי מציינים שיש בזה סתירה בחזו"א). אשמח למ"מ.עושה חדשות כתב:יש נידון הפוך במקרה שכבר נבלע טבל במאכלים אחרים, האם אפשר להפריש עליו, והאם שיעור ההפרשה הוא לפי כל התערובת כי אמרי' "נהפך", ונחלקו בזה האחרו'
עושה חדשות כתב:כך כתבתי בזמנו, ואיני יודע כעת מיהם האחרו' שנחלקו בדבר זה האם צריך להפריש גם כנגד ההיתר. (ראיתי מציינים שיש בזה סתירה בחזו"א). אשמח למ"מ.עושה חדשות כתב:יש נידון הפוך במקרה שכבר נבלע טבל במאכלים אחרים, האם אפשר להפריש עליו, והאם שיעור ההפרשה הוא לפי כל התערובת כי אמרי' "נהפך", ונחלקו בזה האחרו'
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 161 אורחים