מן הדין, יכול להתפלל בדיעבד 'הביננו', שהוא נוסח מקוצר של תפילת שמונה עשרה, כאשר הוא הולך בדרך וכגון שהוא טרוד (וכגון בשטיבלאך הצפופים והדחוקים, ודעתו על התינוק בעגלה שהשאיר בחוץ...).,
למרות זאת, המנהג שלא להשתמש בקיצור זה של הביננו, וכמו שכתב הערוך השלחן.
אך לכאורה, במקום שאדם עומד מול הפסד גמור של תפילה, וכגון שהוא סמוך מאד לזמן תפילה, ודאי יש לקיים את תקנת חז"ל, ולהתפלל בזמנה, למרות שלשם כך צריך לקצר ולהתפלל רק בנוסח של הביננו. דומני כי דבר זה הוא ברור ופשוט, תקנת אנשי כנסת הגדולה היא להתפלל, ובזמנה, ואם נתנו חז"ל אופציה זו של הביננו, אין אדם יכול 'להתחסד' ולומר שהוא מעדיף שלא להזדקק לכך, ובגלל זה לעקור את התפילה.
ומאד נפלאתי בראותי להכף החיים (סי' ק"י ס"ק ח') 'כבר כתבנו לעיל אות ה' דאין נוהגין להתפלל הביננו בזמן הזה, ואפילו בדרך ובשעת הדחק, אלא מזרזין עצמן להתפלל בזמנה ובישוב הדעת אם הם טרודים, ואם נאנסו ולא נשאר זמן משלימין בתפילה שלאחריה'.
והן אמנם דלעיל שם יהיב טעמא, דיש בה כמה נוסחאות, אך כל זה לא מהני רק כדי להתאמץ ולהחמיר להתפלל ח"י ברכות כתקנם גם אם טרוד [ובזה אכן יש מקום לומר גם סברא מוסרית, דאע"פ שיש כאן הפסד שנגרמת לו תפילה יותר לחוצה וטרודה, עדיין עדיף זה מאשר יתרגל להתפלל בקיצור, ואז גם יבא להשתמש בזה כל פעם שהוא ממהר, ונמצא עוקר תקנת ח"י ברכות], אבל בגלל זה לומר למי שהוא סמוך לסוף זמן תפילה דעדיף שבכלל לא יתפלל ויסמוך על תשלומין, פלא הוא בעיני.
וכמה יש להתאונן על הרב בעל פסקי תשובות, אשר כדרכו בקודש מימים ימימה זנח דברי האחרונים, הכנסת הגדולה והמגן אברהם וש"א אותם הביא המשנה ברורה, 'וכתבו האחרונים דאם רואה שהזמן תפלה עוברת אם יתפלל ארוכה, מותר לכתחילה להתפלל הביננו'.
והפסקי תשובות, למרות שבהקדמת ספרו היקר, העד העיד בנו בלשון אזהרה ובקשה, כי אין ספרו אלא איזו השלמות וביאורים 'לחיבור הכהן הגדול מאחיו מרנא בעל המשנה ברורה זצלהה"ה', כלשון הקדמתו, ואין מטרת הפסקי תשובות אלא 'עיקרו השלמת העניינים שנתחדשו בדור האחרון, ומקצתו ביאורים בדברי המשנ"ב וסיכומי הלכות', אעפ"כ כאן זנח לגמרי את דברי כל האחרונים, הכנה"ג והמג"א וש"א שהביא המשנה ברורה, אלא העדיף את דברי הפלא שכתב הכף החיים, להתבטל מן התפילה, והעיקר שלא יתפלל הביננו (ז"ל הפסק"ת, 'ולכן אפילו במקום אונס שלא יוכל להתפלל, או שהוא עומד בסוף זמן תפילה ולא יספיק להתפלל כל תפילתו כשעדיין לא יעבור זמן תפילה, לא יתפלל הביננו אלא ישלים תפילתו בתפילה הסמוכה ע"י שיתפל שמו"ע פעמיים).
ומילא אם היה מביא זה כשתי שיטות החולקות, עוד היה מקום להחריש, אבל להסתיר לגמרי את דברי האחרונים והמשנה ברורה, ולחצוב לו את דברי הכף החיים, כן לא יעשה [ומכאן דעת לנבון נקל וכו' וכו'] (כמו כן יכל לסתום למעלה כהמנהג להתחיל לפני זמן תפילה, שהתירו גדולים הרבה בדיעבד להתחיל לפני הזמן ולסיים אחרי, וכמו שהביא שם בהערה, אך לסתום למעלה כד' הכה"ח שלא יתפלל כלל, ולא להזכיר כלל את המ"ב, על זה צ"ע וה' הטוב יכפר).