אלא כיון שהטבילה כולל עיקר גירות ולצאת מטומאת גוים וליכנס בקדושת ישראל, דאפילו בלוקח כלים חדשים מן העכו"ם צריך טבילה, ומן הטענה הזאת וכמו שאמרו בעבודה זרה בגמרא דבני מערבא (פ"ה הט"ו) ולגבי לוקח כלים ישנים נמי אמרו שם (ע"ז עה, ב) מגעילין ומטבילין, לומר דטבילה צריכה לבסוף.
קמצן_קדוש כתב:כותב הרשב"א (יבמות מ"ז):אלא כיון שהטבילה כולל עיקר גירות ולצאת מטומאת גוים וליכנס בקדושת ישראל, דאפילו בלוקח כלים חדשים מן העכו"ם צריך טבילה, ומן הטענה הזאת וכמו שאמרו בעבודה זרה בגמרא דבני מערבא (פ"ה הט"ו) ולגבי לוקח כלים ישנים נמי אמרו שם (ע"ז עה, ב) מגעילין ומטבילין, לומר דטבילה צריכה לבסוף.
הרשב"א כותב שמה שהצריכו טבילת כלים הבאים מאינו ישראל הוא מאותו הטעם שהצריכו טבילה לגר - "לצאת מטומאת גוים וליכנס בקדושת ישראל".
מה אתם מבינים שהטעם בזה?
וכי הכלי 'גוי'?
בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני זה איננו חידוש של רבינו הרשב"א אלא ירושלמי מפורש
לענין כתב:שאע"פ שמן התורה אפשר לטבול כלי טמא ברביעית מים, וארבעים סאה זה רק מדרבנן, מ"מ בטבילת כלים חדשים גזה"כ היא דבעי' ארבעים סאה דוקא דומיא דגר [ואני הקטן למדתי מכאן דגם להראשונים שלטבילת אדם סגי במעין כל שהוא, מדאו', מ"מ בטבילת גר גם במעין בעי' ארבעים סאה].
אליהו בן עמרם כתב:ואם בטעמא דקרא (אי בעית אימא קרא, אי בעית אימא אסמכתא) עסקינן, ואמרינן שצריך "לייהד" את הכלים...
בזה יש לי כמה אי הבנות:
א. מילא ניחא אולי להבין שצריך להוציאו מ"גיותו", אבל למה "לייהדו"? מה המשמעות בכלל של "כלי יהודי"? ובמה מתבטאת יהדותו? אלא"כ נימא שהם צריכים להעשות "משמשי האדם השלם"...ולכן בעינן שיהיו "בני מעלה"...
ב. למה דווקא כלים, ומה עם בגדים חדשים שקנו מהגוי, למה שלא נטבילם? הם הלא יותר "קרובים" לאדם ומהווים מבחינה מסוימת חלק ממנו, כדמצינו "מאני מכבדותא"...
קמצן_קדוש כתב:לענין כתב:שאע"פ שמן התורה אפשר לטבול כלי טמא ברביעית מים, וארבעים סאה זה רק מדרבנן, מ"מ בטבילת כלים חדשים גזה"כ היא דבעי' ארבעים סאה דוקא דומיא דגר [ואני הקטן למדתי מכאן דגם להראשונים שלטבילת אדם סגי במעין כל שהוא, מדאו', מ"מ בטבילת גר גם במעין בעי' ארבעים סאה].
אני לא חושב כך.
למיטב זכרוני למדים ממלות הפסוק "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם" -
"מי נדה" ללמד שצריך ארבעים סאה כנדה. וכ"כ רש"י עהפ"ס "ומי נדה הכתובין כאן דרשו מים הראוים לטבול בהם נדה וכמה הם מ' סאה".
מן הדרום כתב:בענין קרוב- החכמת אדם ובעקבותיו כל הפוסקים כתב שאין לטבול חצי כלי ועוד חצי, כי כאשר טבלת חצי ,החצי השני נשאר בטומאתו והטומאה מתפשטת וקשה והרי לאמור ברשב"א ובירושלמי אין זה כלל גדר טומאה כשאר טומאות ששיך לומר בהם שמתפשטות
שמא ס"ד לדמותו לגדרי הגעלה.לענין כתב:פלא מה נצרך החכ"א להאי טעמא
במקו"א נכתב דטומאת הגוי המדוברת כאן היא טומאת מאכליו, ואף כלים חדשים אם היו מיועדים להיטמאות במאכליו.הא לחמא עניא כתב:הערת הרב בן עמרם לגבי בגדים היא הערה נכונה וחזקה! מה באמת הפשט בזה??
קמצן_קדוש כתב:כותב הרשב"א (יבמות מ"ז):אלא כיון שהטבילה כולל עיקר גירות ולצאת מטומאת גוים וליכנס בקדושת ישראל, דאפילו בלוקח כלים חדשים מן העכו"ם צריך טבילה, ומן הטענה הזאת וכמו שאמרו בעבודה זרה בגמרא דבני מערבא (פ"ה הט"ו) ולגבי לוקח כלים ישנים נמי אמרו שם (ע"ז עה, ב) מגעילין ומטבילין, לומר דטבילה צריכה לבסוף.
הרשב"א כותב שמה שהצריכו טבילת כלים הבאים מאינו ישראל הוא מאותו הטעם שהצריכו טבילה לגר - "לצאת מטומאת גוים וליכנס בקדושת ישראל".
מה אתם מבינים שהטעם בזה?
וכי הכלי 'גוי'?
עושה חדשות כתב:במקו"א נכתב דטומאת הגוי המדוברת כאן היא טומאת מאכליו, ואף כלים חדשים אם היו מיועדים להיטמאות במאכליו.הא לחמא עניא כתב:הערת הרב בן עמרם לגבי בגדים היא הערה נכונה וחזקה! מה באמת הפשט בזה??
viewtopic.php?f=17&t=28067&p=289849&hilit#p289592
viewtopic.php?f=7&t=15406&p=285221&hilit#p285221
סגי נהור כתב:במקו"א נכתב דטומאת הגוי המדוברת כאן היא טומאת מאכליו, ואף כלים חדשים אם היו מיועדים להיטמאות במאכליו.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... it#p289592
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... it#p285221
עושה חדשות כתב:ד' הריטב"א, "משום דסופן להשתמש באיסור ויצאו לקדושה הצריכם הכתוב טבילה אף בחדשים", וכפי שהובא בהערה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 196 אורחים