שלושים יום לפני החג - שבע"ה יהיה חג אמיתי כבר בשנה זו - דורשין בהלכות החג
הערות, הארות, שאלות, קושיות, נזיפות, תיקונים וכו' - יתקבלו בברכה בל"נ.
עזריאל ברגר כתב:והרבי אמר שאינו רוצה להורות בזה (שמעתי שבאחת ההזדמנויות אמר שהוא לא יורה ליהודים שלא ללמוד תורה).
עזריאל ברגר כתב:אבל הורה, שבשבת הבאה - גם אלו שאמרו כבר פרקי אבות בשבת זו, יאמרו את אותו פרק שוב, כדי שכולם יאמרו אותו פרק.
עזריאל ברגר כתב:אין דין שאסור להבדיל וכיו"ב לפני מעריב.
וכל בעל נפש יחמיר לעצמו שלא להדליק ולא לעשות שום מלאכה קודם סדר קדושה של הצבור אע"פ שכבר הבדיל בתפלה וגם אמר המבדיל וכל העושה מלאכה קודם סדר קדושה אינו רואה סימן ברכה לעולם מאותה מלאכה אבל טלטול הנר וכיוצא בזה מותר מיד אחר שהבדיל בתפלה או אמר המבדיל ושמש הכנסת רשאי להדליק נרות בבית הכנסת מיד אחר שהבדיל בתפלה (או שאמר המבדיל) אע"פ שלא אמרו הצבור עדיין סדר קדושה (כיון שהיא לצורך מצוה) (ומכל מקום צריך ליזהר להדליק אחר שאמרו הצבור ברכו):
איכא למ"ד שנשים לא יברכו לעצמן על האש, אז עדיף שהאיש יברך להן.
אם יחכו עד שיחזור מהתפילה - הילדים כבר יילכו לישון, ויפסידו את הברכה.
לבי במערב כתב:מיהם הנוהגים לומר "על נהרות בבל" בסעודה המפסקת (ג, 7)?
לבי במערב כתב:מהי הכרעת כת"ר (לפי מנהג חב"ד) בַמבדיל במוצאי התענית, והוא לבוש בבגדי חול?
לבי במערב כתב:ומה יהא דין מי שאין לו בגדים המיוחדים לש"ק?
לבי במערב כתב:אין הגבלות בשתיית בת מיין ההבדלה?
ודאי הדבר שמוציאה י"ח בשתייתה?
לבי במערב כתב:לא זכיתי להבין, בעניי, את הדעות (מי?) הסוברות שאין לנשים להבדיל למחרת (מטעם שאי"ז חובה, ותשלומין הם בחובה בלבד) - למנהג האשכנזים, שהנשים מברכות על כל מ"ע שהזמ"ג וכו'.
אשה הנוהגת להתפלל תפלת ערבית, יכולה להתפלל תפלת תשלומין כשנאנסה או שגגה ולא התפללה?
לבי במערב כתב:ביוה"כ א"א 'ביום טוב מקרא קודש'?
מי הם רבני חב"ד שחלקו על הכנסת 'נחם' בתוך הברכה, ומהו טעמם?
לבי במערב כתב:בענין הרחת בשמים - המחבר אסר (וכ"כ הט"ז), והש"ך מתיר (וכ"כ המג"א).
המחבר והט"ז לא ידעו - ח"ו - הגמ' דק' ברכות?!
כ"ק אדה"ז נ"ע בסי' מו ס"א לא הזכיר ת"ב, אך אפשר שהוא מפני שלא נז' בפוסקים שקדמוהו (ראה גם סי' תריב ס"ז).
ראיתי מציינים ללקו"ש חי"ד ע' 149 הע' 8* ובשוה"ג.
נז' כבר לעיל - דכ"ק אדה"ז נ"ע בחר להלך (בד"כ) בשי' המ"א.
לבי במערב כתב:עזריאל ברגר כתב:אין דין שאסור להבדיל וכיו"ב לפני מעריב.
שו"ע אדה"ז סי' רצט סי"ט:וכל בעל נפש יחמיר לעצמו שלא להדליק ולא לעשות שום מלאכה קודם סדר קדושה של הצבור אע"פ שכבר הבדיל בתפלה וגם אמר המבדיל וכל העושה מלאכה קודם סדר קדושה אינו רואה סימן ברכה לעולם מאותה מלאכה אבל טלטול הנר וכיוצא בזה מותר מיד אחר שהבדיל בתפלה או אמר המבדיל ושמש הכנסת רשאי להדליק נרות בבית הכנסת מיד אחר שהבדיל בתפלה (או שאמר המבדיל) אע"פ שלא אמרו הצבור עדיין סדר קדושה (כיון שהיא לצורך מצוה) (ומכל מקום צריך ליזהר להדליק אחר שאמרו הצבור ברכו):
עם זאת, הוא אכן מסייג את דבריו - דלצורך מצוה שרי. ועצ"ע בזה למעשה.איכא למ"ד שנשים לא יברכו לעצמן על האש, אז עדיף שהאיש יברך להן.
מאן איהו האי מ"ד?אם יחכו עד שיחזור מהתפילה - הילדים כבר יילכו לישון, ויפסידו את הברכה.
א"כ, העצה פשוטה היא: להדריך הנשים שתיכף בצאת השבת יאמרו עמם 'ברוך המבדיל' כו', וידליקו נר ויברכו עליו.
אך יש למצוא סמך ורמז לדבר, מדברי אדה"ז בשלחנו (סו"ס רחצ) - דעדיף 'ברוב עם' דברכת הנר את"ת דרבים.
לבי במערב כתב:ההנהגה בתנש"א הכוונה לשעת היציאה מביהמ"ד?
עזריאל ברגר כתב:ומדוע אתה שואל על אשה ולא על איש?!
הרי תפילת ערבית רשות היא אף לאנשים, ואעפ"כ אמרו חז"ל שצריך להשלימה בשחרית!
עזריאל ברגר כתב:כותב מזיכרון (עיינתי בסוגיא זו לפני כמה שנים):
א. המחבר לא אסר להריח בשמים בת"ב, אלא רק כתב שאין מברכים עליהם בהבדלה ובמילה.
ב. דברי הט"ז פליאה הם בעיני, וצע"ג, ואיני יודע איך ליישבם, ואילו לא היו דבריו "חומרא דאתי לידי קולא" - ודאי הייתי חושש לדבריו לכתחילה.
ומה שציינת ללקו"ש - אין זה הוכחה להכרעה במחלוקת, אלא רק ראיה שיש שמחה בהרחת בשמים, וטעם לשיטת הט"ז.
פרנקל תאומים כתב: . . שמא קדושה דסדרא היא הסיבה, ויש עניין להתעכב עד אחרי אמירתה גם אם מתפלל מעריב דמוצ''ש בשעה מאוחרת.
לבי במערב כתב:פרנקל תאומים כתב: . . שמא קדושה דסדרא היא הסיבה, ויש עניין להתעכב עד אחרי אמירתה גם אם מתפלל מעריב דמוצ''ש בשעה מאוחרת.
להעיר, שהדיוק הוא "קודם סדר קדושה של הציבור", ונפק"מ להמתפלל ביחיד בשעה מאוחרת.
עזריאל ברגר כתב:לבי במערב כתב:ומה יהא דין מי שאין לו בגדים המיוחדים לש"ק?
ברשיעי לא עסקינן, במחילה.
לייטנר כתב:עזריאל ברגר כתב:לבי במערב כתב:ומה יהא דין מי שאין לו בגדים המיוחדים לש"ק?
ברשיעי לא עסקינן, במחילה.
ר"ל, מה יהא דין מי שאין (כמעט) הבדל בין בגדי חול לבגדי ש"ק.
עזריאל ברגר כתב:אין אומרים "בית יעקב" (ע"פ שער-הכולל פי"א סכ"ג)
עזריאל ברגר כתב:שולל כל הנהגה שיכולה להראות כאבלות פרהסיא
במסתרים כתב:עזריאל ברגר כתב:אין אומרים "בית יעקב" (ע"פ שער-הכולל פי"א סכ"ג)
מה כתוב שם לענין ט"ב? או כוונתך רק לזה שאינו בא בהמשך לתפלת שחרית?
במסתרים כתב:עזריאל ברגר כתב:שולל כל הנהגה שיכולה להראות כאבלות פרהסיא
מה זה ענין לכאן שאין ניכר שההרחקה מפני ת"ב?
לבי במערב כתב:עזריאל ברגר כתב:איכא למ"ד שנשים לא יברכו לעצמן על האש, אז עדיף שהאיש יברך להן.
מאן איהו האי מ"ד?
עזריאל ברגר כתב:ביה"ל סימן רצ"ו ד"ה "לא יבדילו לעצמן".
ואמנם מאדה"ז לא משמע כלל כדבריו, אבל אם אפשר בקלות להחמיר כדבריו - לכאורה עדיף.
עזריאל ברגר כתב:א. כדבריך, דלצורך מצווה שאני, ונוהגים להקל בעשיית כמה מלאכות לצורך מצווה. ובפרט בליל ת"ב - נוהגים להדליק את הנר לפני סדר קדושה!
. . ג. אם זה מעשי - אה"נ.
עזריאל ברגר כתב:כמדומני הגרא"ח נאה בקצות השולחן, וטעמו שלא נזכר בסידור אדה"ז, ושלא נזכר בגמרא.
עזריאל ברגר כתב:הרבי סיפר שהיה יהודי שהורגל לשבת לסעודת שבת עם נעלי בית, וכאשר איתרע אצלו אבלות - הורה לו אביו של הרבי (הגה"ח רלוי"צ שניאורסאהן) שלא יעשה כן בשבת שבתוך השבעה, כדי שלא לתת מקום לאבלות בשבת . .
פרנקל תאומים כתב:אמנם לשון שו''ע הגר''ז שהבאת לעיל היא: "של הציבור", אבל מקור ההלכה היא ב''דרכי משה'' סס''י רצ''ד בשם או''ז וכן בזוהר במדבר, והביאם רבינו המג''א, ובכל הני דוכתי אין את התוספת הזאת של הגר''ז, אלא אי' רק 'שלא לעשות מלאכה עד אחר סדר קדושה'.
לבי במערב כתב:עזריאל ברגר כתב:א. כדבריך, דלצורך מצווה שאני, ונוהגים להקל בעשיית כמה מלאכות לצורך מצווה. ובפרט בליל ת"ב - נוהגים להדליק את הנר לפני סדר קדושה!
. . ג. אם זה מעשי - אה"נ.
א. איפה מדליקים הנר? בבהכ"נ?
ג. לכאו' מעשי מאד.
עזריאל ברגר כתב:א. ע"פ הלכה אין בזה שום איסור (בפרט למאי דקיי"ל שמותר לנשים להבדיל לעצמן).
ב. לא גרע משתיית ילד מכוס של מילה וכיו"ב.
לבי במערב כתב:לכאו' עדיף להתפלל (לכה"פ) מנחה קטנה, כבכל צום.
לבי במערב כתב:היכן הם דברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש אודות 'אב הרחמים'?
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים