ר' אלתר וישניצקי יושב שלישי מימין. אני מדבר כעת על היושב משמאלו בראש השולחן.
--
וכיוון שבאנו עד כאן, הנה כמה פסקאות מתוך כתבה תמציתית על הוועד הכללי כנסת ישראל עשור שנים לאחר התצלום הנ"ל (הצופה, ערב ר"ה תשכ"ה,
עמ' 58):
לפני כמאה שנה הכירו רבני ירושלים, עסקניה, גבאי וממוני הכוללים, בצורך להקים "וועד כללי מרכזי", שיאחד בתוכו את כל כוללות האשכנזים. אז נוסד "הוועד הכללי כנסת ישראל לקופת רמבעה"ן" שעסק בכל ענייני הציבור של כוללות אשכנזים, פרושים וחסידים, החזיק את השירותים הדתיים, רבנים, בתי דינים, מורי הוראה, עירובין, מקוואות. הוועד הכללי היה גם המוסד המייצג את יהודי ירושלים בפני השלטונות וידע למנוע גזירות רעות ... הוועד הכללי עסק בכל העניינים "הממלכתיים" של הימים ההם. ומאז היווסדו ... ועד לאחר מלחמת העולם הראשונה היה הוועד מעין "ממשלה" של הישוב. השתדל להחזיק את שערי הארץ פתוחים בייחוד אחרי פרעות תרמ"א ברוסיה, אשר יצאה פקודה מהשער העליון בקושטא לסגור את שערי הארץ; הגן על הישוב בשנות בצורת ומגפות; עמד במלחמה קשה עם המיסיון שפרש רשת.
אולם "הוועד" עסק גם בבניין הארץ. בעזרתו נבנו השכונות הראשונות מחוץ לחומת העיר העתיקה ובתוכן שכונת "כנסת ישראל" ו"קריית שמואל". גם החלוצים הראשונים מירושלים שיצאו לייסד את מושבת פתח תקוה היו ממנהלי ועסקני הוועד הכללי. הוועד עזר גם להקים רחוב בכפר סבא, הלא הוא רחוב ירושלים הקיים שם עד היום.
ביובל התשעים של הרב שמואל סלנט זצ"ל, רבה של ירושלים, יסד הוועד הכללי על שמו קופת גמ"ח "אוצר החסד קרן שמואל" שפעל גדולות במשך כל שנות קיומו ... מוסדות הוועד הכללי הם המועצה המורכבת מנציגי הכוללים. המועצה בוחרת ועד הפועל ומתוכו המנהלים. שני מנהלי הוועד הכללי הגאון ר' אברהם דוד רוזנטל (חבר בית הדין הירושלמי) והעסקן הירושלמי הידוע ר' ישראל פוליקמן, סיפרו לי על פעולתו המסועפת של הוועד הכללי כיום.
ירושלים - אומר הרב רוזנטל - שונה מכל הישוב. היא משמשת מרכז לת"ח וישיבות. כל זמן שיש בו אלמנט כזה, חייבים להיות מוסדות שיבואו לעזרתו. תלמיד חכם שחייב להיכנס לבית חולים, או יש לו הוצאות פתאומיות שאינו יכול לעמוד בהן, פונה לוועד הכללי. יש מהם הרוצים להיכנס לחיי המעשה, ללמוד מקצוע ודרושה עזרה ברכישת כלים, ואף בכך עוזר הוועד הכללי. יש גם מוסדות תורה הנמצאים במצוקה, ואף הם פונים לוועד הכללי לקבל עזרה. מזכיר הוועד הכללי הוא ר' זלמן חיים אייזנשטיין.
הגמ"ח "אוצר החסד" מחלק הלוואות בסכום של 300 אלף ל"י לשנה לאנשים מכל העדות וכל החוגים. ליד האשנבים של "אוצר החסד" מצאנו את הגזבר ר' יוסף זונדל לווינזון העובד כבר למעלה מ-30 שנה במוסד זה ועוד אביו עבד בעבודה זו, ועל ידו ר' יהודה שטרסברג. תורים גדולים עומדים כל הימים ליד האשנבים, מהם וותיקים ומהם עולים חדשים, שכבר הספיקו להכיר את כתובתו של "אוצר החסד".
בימי המנדאט היו עורכים אף את אסיפותיהם בחשאיות באולם הוועד הכללי. באולם המרכזי של הוועד הכללי ניצב עד היום השולחן ההיסטורי, שמסביבו היו מתכנסים בשעתו ראשי הישוב ומנהלים את ענייני הציבור. שם גם נתקבלו אורחים חשובים כגון סר משה מונטיפיורי והארון רוטשילד. שם גם התנהל המו"מ עם השלטונות הטורקיים והקונסולים הזרים בירושלים ...
בשנים האחרונות עם ריבוי ישובים חדשים בארץ, נתעורר הוועד הכללי בדבר הצורך ביסוד ישיבה מיוחדת להדרכה והכשרה לרבנות ודיינות. בשנת תשי"ג נוסדה הישיבה "כתר תורה" ובמשך השנים האחרונות יצאו מתוכה רבנים חשובים המשמשים בקודש בארץ ומחוצה לה.
הוועד הכללי, שהיה ידוע בשם "אבי הישוב הישן" הוציא ספר "מוסד היסוד" על תולדות הוועד. מנהלי הוועד הכללי שלחו את הספר גם לראש הממשלה הקודם מר ד. בן גוריון אשר ענה להם במכתב תודה ובין היתר הוא כותב: "תבוא עליכם ברכה על מעשה איסוף חומר לתולדות הישוב הישן ופירסומו. בלי הישוב "הישן" לא היינו מגיעים ל"ישוב החדש" וראויים הראשונים מייסדי הישוב הישן, שמפעלם החלוצי שנעשה בתנאים קשים מאין כמוהם ולעתים גם בסכנת נפשות, יהא ידוע לדורנו הצעיר".