עקביה כתב:זאב ערבות כתב:אחד המסייעים הוא פרופסור השנוי מאוד במחלוקת שספריו לא ימצאו באף בית של אדם חרדי.
שמא נתחלף לך ישעיהו ליבוביץ' ביהושע ליבוביץ'?
עובר ושב כתב:פרשת_דרכים כתב:אלא מאי, דברי הכפירה אינם כלל כאלה. בקישור הנ"ל שמביא ר' זאב מופיעים מספר ציטוטים שניתן בהחלט להולמם לפי המקום והשעה, אך אינם מנוסחים עבור בן ישיבה, ולכן "חורקים" במקצת. (למשל, המשפט המופיע עם סיומת "עפ"ל": "התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור." --- וכי מישהו יכחיש את קיומו של ההומור בתלמוד? בן ישיבה היה מנסח זאת אחרת. "הומור" אינו הומור חלילה, אלא "מילתא דבדיחותא" או "לחידודא" וכיו"ב)
זה מדיף ריח רע מאוד.
ושוב, אני חושב שהמחבר יר"ש, רק שברצונו להנגיש את התלמוד עבור המון העם, ולדבר בשפה עכשווית, הגיע לכתיבת שטויות והבלים כאלה שתצלנה אוזניים משמוע.
אם הטקסט הזה מופיע בש"ס של שטיינזלץ, הייתי תומך בהוצאתו מבתי המדרש, כיוון שלא הייתי רוצה שהבן שלי יקרא דברים מבחילים שכאלה: "אוסף של סיפורי מעשיות ושל הומור".
יש לברך על כך שלא הוסיף וכתב שהתלמוד כולל גם מדע בדיוני (סיפורי רבה בר בר חנה) ועוד כמה הגדרות "עכשוויות" שהיה יכול לתת לסיפורים המופיעים בגמ' או להלכות נדה.
וכעת אני חושב שההכללה "משניות קהתי וגמרא שטיינזלץ", למרות שזה מזרוחניק וזה חרדי, עושה עוול לזה המזרוחניק, שלא נמצא שום דופי בפירושו, למרות שלעיתים חצב מבורות נשברים.
דעת_האברך כתב:הרה"ג אהוד גודלברג זצ"ל נלב"ע לפני כשנתיים וחצי. כיון שנזכר כאן שמו אנצל במה זו להספידו בכמה מילים; הוא היה תלמיד חכם חרד יקר מאד, משכונת בית וגן (אחיו הוא הג"ר שמעון אשר גולדברג שליט"א מזקני רבני בית וגן ומראשי ישיבת פורת יוסף), צנוע ועניו, מהלך בצידי דרכים שייף עייל ושייף נפיק וגריס באורייתא תדירא. היה נאמן ודייקן ביותר, ומשכך, אם הוא חתום על שטיינזלץ מסכת הוריות הרי שניתן ללמוד מסכת זו לפחות בלב שקט ובטוח.
בשנת השמיטה האחרונה לפני פטירתו הוציא את מסכת שביעית ירושלמי עם פירוש ותרגום [קצת דומה למתכונת של ש"ס שטיינזלץ החדש], ותחת אמתחתו היו עוד מסכתות ירושלמי שעבד עליהם לפני שנטרפה שעתו מחמת מחלה קשה בה דוכא בייסורים. נפטר בשם טוב מן העולם. תנצב"ה.
שמשון כתב:בענין הנידון, סיפור אמיתי. ובדיחה גם היא, לדאבון הלב, אמיתית.
א. מעשה במלמד אחד בת"ת חשוב ומפואר שלא סיפק בידו להכין השיעור במשניות עם המפרשים, והיה מעיין בסתר ובגניבה בפי' קהתי. מחוסר ידיעה היה נדמה לו חנוך אלבק כאחד מן ה"מפרשים". פעם אחת לימד את תלמידיו שיש מחלוקת בין ר"ע מברטנורא לבין המהר"ח אלבק. וכשהגיע הבוחן ושמע את התלהבות התלמידים בהסבר המחלוקת בין הרע"ב למהר"ח אלבק חשכו עיניו, וכדאי בזיון וקצף.
פרנקל תאומים כתב:שמשון כתב:בענין הנידון, סיפור אמיתי. ובדיחה גם היא, לדאבון הלב, אמיתית.
א. מעשה במלמד אחד בת"ת חשוב ומפואר שלא סיפק בידו להכין השיעור במשניות עם המפרשים, והיה מעיין בסתר ובגניבה בפי' קהתי. מחוסר ידיעה היה נדמה לו חנוך אלבק כאחד מן ה"מפרשים". פעם אחת לימד את תלמידיו שיש מחלוקת בין ר"ע מברטנורא לבין המהר"ח אלבק. וכשהגיע הבוחן ושמע את התלהבות התלמידים בהסבר המחלוקת בין הרע"ב למהר"ח אלבק חשכו עיניו, וכדאי בזיון וקצף.
אגב, יש לציין שכיום זכינו ל"מהר"ח אלבק" אמיתי, הלא הוא נכדו שליט"א של חנוך אלבק ז"ל, ששמו כשמו, והינו ת"ח גדול וחתנו של אחד מגדולי הת"ח זצ"ל, ומשמש בקודש כרבה של קהילת אברכים חשובה.
זאב ערבות כתב:פרנקל תאומים כתב:שמשון כתב:בענין הנידון, סיפור אמיתי. ובדיחה גם היא, לדאבון הלב, אמיתית.
א. מעשה במלמד אחד בת"ת חשוב ומפואר שלא סיפק בידו להכין השיעור במשניות עם המפרשים, והיה מעיין בסתר ובגניבה בפי' קהתי. מחוסר ידיעה היה נדמה לו חנוך אלבק כאחד מן ה"מפרשים". פעם אחת לימד את תלמידיו שיש מחלוקת בין ר"ע מברטנורא לבין המהר"ח אלבק. וכשהגיע הבוחן ושמע את התלהבות התלמידים בהסבר המחלוקת בין הרע"ב למהר"ח אלבק חשכו עיניו, וכדאי בזיון וקצף.
אגב, יש לציין שכיום זכינו ל"מהר"ח אלבק" אמיתי, הלא הוא נכדו שליט"א של חנוך אלבק ז"ל, ששמו כשמו, והינו ת"ח גדול וחתנו של אחד מגדולי הת"ח זצ"ל, ומשמש בקודש כרבה של קהילת אברכים חשובה.
ומדוע שלא נדע מיהו "מגדולי הת"ח זצ"ל"? נשמע כמו בפירוש המאירי שאינו מזכיר שמות.
ספרן כתב:זאב ערבות כתב:פרנקל תאומים כתב:שמשון כתב:בענין הנידון, סיפור אמיתי. ובדיחה גם היא, לדאבון הלב, אמיתית.
א. מעשה במלמד אחד בת"ת חשוב ומפואר שלא סיפק בידו להכין השיעור במשניות עם המפרשים, והיה מעיין בסתר ובגניבה בפי' קהתי. מחוסר ידיעה היה נדמה לו חנוך אלבק כאחד מן ה"מפרשים". פעם אחת לימד את תלמידיו שיש מחלוקת בין ר"ע מברטנורא לבין המהר"ח אלבק. וכשהגיע הבוחן ושמע את התלהבות התלמידים בהסבר המחלוקת בין הרע"ב למהר"ח אלבק חשכו עיניו, וכדאי בזיון וקצף.
אגב, יש לציין שכיום זכינו ל"מהר"ח אלבק" אמיתי, הלא הוא נכדו שליט"א של חנוך אלבק ז"ל, ששמו כשמו, והינו ת"ח גדול וחתנו של אחד מגדולי הת"ח זצ"ל, ומשמש בקודש כרבה של קהילת אברכים חשובה.
ומדוע שלא נדע מיהו "מגדולי הת"ח זצ"ל"? נשמע כמו בפירוש המאירי שאינו מזכיר שמות.
"משפחתו
גיסו של הרב מן היה הרב שמשון פינקוס מאופקים. חתנו הראשון הוא הרב יעקב פרבשטיין, דיין בבית הדין של הרב ניסים קרליץ בבני ברק ובנו של הרב משה מרדכי פרבשטיין. חתן אחר הוא הרב חנוך אלבק, בנם של פרופ' שלום ופליאה אלבק. בנו הרב יהושע מן ממלא את מקומו כראש הישיבה, כהוראתו בצוואתו. בנו הרב משה מן מכהן כר"מ בישיבת דברי מרדכי לצעירים בבני ברק" [ויקי' בערך (הרב) דוד יצחק מן]
ספרן כתב:זאב ערבות כתב:פרנקל תאומים כתב:שמשון כתב:בענין הנידון, סיפור אמיתי. ובדיחה גם היא, לדאבון הלב, אמיתית.
א. מעשה במלמד אחד בת"ת חשוב ומפואר שלא סיפק בידו להכין השיעור במשניות עם המפרשים, והיה מעיין בסתר ובגניבה בפי' קהתי. מחוסר ידיעה היה נדמה לו חנוך אלבק כאחד מן ה"מפרשים". פעם אחת לימד את תלמידיו שיש מחלוקת בין ר"ע מברטנורא לבין המהר"ח אלבק. וכשהגיע הבוחן ושמע את התלהבות התלמידים בהסבר המחלוקת בין הרע"ב למהר"ח אלבק חשכו עיניו, וכדאי בזיון וקצף.
אגב, יש לציין שכיום זכינו ל"מהר"ח אלבק" אמיתי, הלא הוא נכדו שליט"א של חנוך אלבק ז"ל, ששמו כשמו, והינו ת"ח גדול וחתנו של אחד מגדולי הת"ח זצ"ל, ומשמש בקודש כרבה של קהילת אברכים חשובה.
ומדוע שלא נדע מיהו "מגדולי הת"ח זצ"ל"? נשמע כמו בפירוש המאירי שאינו מזכיר שמות.
משפחתו
גיסו של הרב מן היה הרב שמשון פינקוס מאופקים. חתנו הראשון הוא הרב יעקב פרבשטיין, דיין בבית הדין של הרב ניסים קרליץ בבני ברק ובנו של הרב משה מרדכי פרבשטיין. חתן אחר הוא הרב חנוך אלבק, בנם של פרופ' שלום ופליאה אלבק. בנו הרב יהושע מן ממלא את מקומו כראש הישיבה, כהוראתו בצוואתו. בנו הרב משה מן מכהן כר"מ בישיבת דברי מרדכי לצעירים בבני ברק" [ויקי' בערך הרב דוד יצחק מן]
לייטנר כתב:פרנקל תאומים כתב:אגב, אחרי כותבי את הנ"ל, ראיתי בעיתון את שמו של הג"ר חנוך אלבק שליט"א במדור המאורסים, הוא אירס אמש את בתו בשעטו"מ..
אמו עו"ד פליאה אלבק הינה אחותו של הגאון ר' אביגדור נבנצאל שליט"א. חמיו, כפי שכתבו כאן, היה הגאון ר' דוד מן זצ"ל ראש ישיבת 'כפר חסידים'.
היתה. ז"ל.
שמשון כתב:לייטנר כתב:פרנקל תאומים כתב:אגב, אחרי כותבי את הנ"ל, ראיתי בעיתון את שמו של הג"ר חנוך אלבק שליט"א במדור המאורסים, הוא אירס אמש את בתו בשעטו"מ..
אמו עו"ד פליאה אלבק הינה אחותו של הגאון ר' אביגדור נבנצאל שליט"א. חמיו, כפי שכתבו כאן, היה הגאון ר' דוד מן זצ"ל ראש ישיבת 'כפר חסידים'.
היתה. ז"ל.
פליאה אלבק השופטת המפורסמת?
פרנקל תאומים כתב:א) ההבדל בין מה שעשה שטיינזלץ ובין מה שעשו שוטנשטיין הוא שמים וארץ. שטיינזלץ פשוט עשה בש"ס שלנו כבתוך שלו, ובלי לשאול אף אחד.
ב) ההתקפה החזיתית הגדולה יצאה בעיקר בשל כתביו האחרים של ר"ע שטיינזלץ. מה שלא היה קיים אצל שוטנשטיין.
ג) שוטנשטיין בלה"ק לא היה קיים או לכה"פ לא היה נפוץ בכלל, בימי בריאותו ואיתנותו של רשכבה"ג רבינו הרב שך נבג"מ.
האמנם כל הדברים הנ"ל אינם אמת ברורה ופשוטה עד כדי שאין שום צורך להתעקם להסתרבל ולהתפתל עם הסברים אחרים????
האמנם הכל כדאי רק בשביל המצווה הגדולה של המצאת "צריך עיון" על איש האלוקים רבינו הרב שך זי"ע??
חיימשה כתב:פרנקל תאומים כתב:א) ההבדל בין מה שעשה שטיינזלץ ובין מה שעשו שוטנשטיין הוא שמים וארץ. שטיינזלץ פשוט עשה בש"ס שלנו כבתוך שלו, ובלי לשאול אף אחד.
ב) ההתקפה החזיתית הגדולה יצאה בעיקר בשל כתביו האחרים של ר"ע שטיינזלץ. מה שלא היה קיים אצל שוטנשטיין.
ג) שוטנשטיין בלה"ק לא היה קיים או לכה"פ לא היה נפוץ בכלל, בימי בריאותו ואיתנותו של רשכבה"ג רבינו הרב שך נבג"מ.
האמנם כל הדברים הנ"ל אינם אמת ברורה ופשוטה עד כדי שאין שום צורך להתעקם להסתרבל ולהתפתל עם הסברים אחרים????
האמנם הכל כדאי רק בשביל המצווה הגדולה של המצאת "צריך עיון" על איש האלוקים רבינו הרב שך זי"ע??
והשתא דאתינן לסייעתא מפורשת ממרן הגראי''ל, מה יאמר הרב פ''ת ? האמנם? להתעקם להסתרבל ולהתפתל?
הפצת המעיינות כתב:"איש האלוקים"
הרב פ"ת זכית להיות הראשון לתארו בתואר הנ"ל
מעניין איך היה הוא עצמו מגיב על זה
מי מעקם?פרנקל תאומים כתב:חיימשה כתב:פרנקל תאומים כתב:א) ההבדל בין מה שעשה שטיינזלץ ובין מה שעשו שוטנשטיין הוא שמים וארץ. שטיינזלץ פשוט עשה בש"ס שלנו כבתוך שלו, ובלי לשאול אף אחד.
ב) ההתקפה החזיתית הגדולה יצאה בעיקר בשל כתביו האחרים של ר"ע שטיינזלץ. מה שלא היה קיים אצל שוטנשטיין.
ג) שוטנשטיין בלה"ק לא היה קיים או לכה"פ לא היה נפוץ בכלל, בימי בריאותו ואיתנותו של רשכבה"ג רבינו הרב שך נבג"מ.
האמנם כל הדברים הנ"ל אינם אמת ברורה ופשוטה עד כדי שאין שום צורך להתעקם להסתרבל ולהתפתל עם הסברים אחרים????
האמנם הכל כדאי רק בשביל המצווה הגדולה של המצאת "צריך עיון" על איש האלוקים רבינו הרב שך זי"ע??
והשתא דאתינן לסייעתא מפורשת ממרן הגראי''ל, מה יאמר הרב פ''ת ? האמנם? להתעקם להסתרבל ולהתפתל?
אכן כן. להתעקם להסתרבל ולהתפתל.
והדברים המובאים כאן בשם מרנא הגראי"ל נ"ע מאשרים את דבריי. לתלמוד המבואר של רע"ש הי"ו גם רבינו הגראי"ל זי"ע התנגד בכל תוקף, והחילוקים הפשוטים שבין רע"ש ושוטנשטיין הם כנ"ל.
רון כתב:החילוק בין ב' סוגי הגמרות הוא כל כך פשוט שתמהני שלא עמדו על הדברים הכותבים הנכבדים.
באיזה גמרא חילוני יהיה מוכן ללמוד? בודאי שלא בשוטנשטיין!
למה?
זה כבד! זה רציני מדאי! ההערות למטה מוכיחות לכל שהתורה היא עסק רציני!
זה לא עוד אנציקלופדיה לתלמוד, אלא ספר לימוד מעמיק.
זה התלמוד!
וזה ההיפך הגמור מהגמרא השניה שמביאה הרבה פולקלור עממי ויהודי,
נחמד כזה נעים כזה, תנאים בין אלי יון, אמוראים בין הספורטאים באתונה,
הומור קליל,
בקיצור, מי שלומד בגמ' אחת יוצא עם הרגשה שהתורה היא אותה תורה שלמדו כל השנים,
ובגמ' השניה לא.
זה נשמע קצת סמנטיקה ונוסטלגיה,
אבל זה לא,
זה שאלה מהותית מהי יהדות
ונושא זה הוא מעבר למה שהרב שך התנגד לכל שינוי שהוא בכל מיני ספרים.
דעת_האברך כתב:כפי שכתבו כאן מאד מסתבר שהרב שך היה מתנגד גם לשוטנשטיין אם היה נפוץ בימיו. אולם על זה נאמר "דור דור ושופטיו, דור דור ופרנסיו, דור דור וחכמיו". כמה שהזמן קצר כביכול מאז הרב שך הנהיג את היהדות החרדית, הרי שבזמן זה של 30-40 שנה נעשו שינויים מופלגים בצורת הדור ובחילו לאורייתא, כמו שפעם היה שינוי לאחר 100 או 150 שנה, ולפי הדור היום ש"ס שוטנשטיין הוא הצלה לרבים רבים.
אי לכך אין לזה משמעות אם הרב שך היה מתנגד או לא, כי חכמי דורנו ממש שהקב"ה שתלם להמשיך להנהיג את דורנו - ה"ה הרב אלישיב והרב שטיינמאן זצ"ל סמכו ידיהם על ש"ס זה כידוע וכמפורסם.
אפרקסתא דעניא כתב:img770 כתב:אגב השמועה אומרת שמשניות קהתי כמעט חפה לגמרי מטעויות. האם מישהו מצא שם פעם טעות?
עיין בסוכה פ"א א, בפירוש שיעור סוכה ז' על ז', שהוא טעות גמור, (אמנם מביא זאת בשם ר' צבי הרכבי).
הוא מביא ששיעור סוכה הוא ז' על ז' וכפי שביארו ששה על ששה לראשו ורובו וטפח על טפח לשולחנו.
ושואל שא"כ הם 6*6=36 ועוד טפח לשולחנו הם 37 ולא 49. ומכוח קושיא זו יצא שם לטעות שיש לגרוס ו' על ז' ועוד פס לשולחנו, (ומביא סייעתא מרש"ש).
והדברים ברורים בלא זה, שכן אם נתן לאדם ו' על ו', הרי צריך להיות מקום לשלוחנו בכל מקום שישב בסוכה. דהיינו, אם ישב ופניו לצפון, הרי צריך שיהיה לו שם מקום טפח לשולחנו, וכן אם פניו לדרום או למזרח וכו'. וא"כ, הוא ו' על ו' (36), ותמיד צריך שיהיה טפח מולו ובצידו (13). (כלומר, הוא הבין בקושיא שהשלחן הוא טפח על טפח במקום אחד, אך האמת היא שזה צריך להיות בשני פסים, וא"צ לשנות הגי' ק"ל).
השאלה שלו טובה מן התירוץ שלך (וכמובן מן התירוץ שלו). ולטעמיך, למה לא נצריך גם טפח לצפון וטפח למערב, והסוכה תהיה ח' על ח'? ובכל מקרה, מה עם הקרנות החורגים כבר מהטפח הסמוך לאדם?
ולכאורה הרי אדם יושב בוי"ו טפחים וטפח לשולחנו, ודי בוי"ו על ז', ואפשר דכיון דבעינן שבעה מצד אחד, צריך להיות ז' מכל צד כדי שיוכל האדם לישב בכל מקום ומקום [מאמר מרדכי]. וממגן אברהם משמע עוד טעם בשם רש"י, לפי שדרך סעודתן בהסבה ואין אוכלין זקופין ויושבין כמונו, לפיכך צריך ז' על ז' להיות בזה ראשו ורובו ושלחנו [אך הפרי מגדים פקפק דלא נמצא זה ברש"י], ואפילו לדידן שיושבין זקופים והוי סגי בוי"ו על זי"ן [דהיינו, עם השולחן], מכל מקום בעינן ז' על ז', דבציר מזה לאו דירה היא כלל אלא דירה סרוחה, כמו שכתב הר"ן בפרק ב.
רון כתב:החילוק בין ב' סוגי הגמרות הוא כל כך פשוט שתמהני שלא עמדו על הדברים הכותבים הנכבדים.
באיזה גמרא חילוני יהיה מוכן ללמוד? בודאי שלא בשוטנשטיין!
למה?
זה כבד! זה רציני מדאי! ההערות למטה מוכיחות לכל שהתורה היא עסק רציני!
זה לא עוד אנציקלופדיה לתלמוד, אלא ספר לימוד מעמיק.
זה התלמוד!
וזה ההיפך הגמור מהגמרא השניה שמביאה הרבה פולקלור עממי ויהודי,
נחמד כזה נעים כזה, תנאים בין אלי יון, אמוראים בין הספורטאים באתונה,
הומור קליל,
בקיצור, מי שלומד בגמ' אחת יוצא עם הרגשה שהתורה היא אותה תורה שלמדו כל השנים,
ובגמ' השניה לא.
זה נשמע קצת סמנטיקה ונוסטלגיה,
אבל זה לא,
זה שאלה מהותית מהי יהדות
ונושא זה הוא מעבר למה שהרב שך התנגד לכל שינוי שהוא בכל מיני ספרים.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 617 אורחים