אוצר החכמה כתב:?????
פרי יהושע כתב:מעולם לא היה מעמד "למשגיח" בישיבת "כנסת ישראל" סלבודקה, אלא שהסבא היה כל הישיבה לא משגיח ואפי' לא מנהל רוחני אלא הרבה למעלה מכך, לאחר שמינה את ר' ליב חסמן מעמדו מטבע הדברים היה פחות בהרבה, אף שהוא אשר החזיק את הישיבה בזמן משבר תרפ"ט, ר' מאיר במובן מסויים הלך בדרכי הסבא גר בישיבה והשתדל להיות הכל, אבל פשיטא שזה לא היה באותה הרמה.
שמש כתב:פלגינן כתב:במחילה, אין לחברון איזה דף פייסבוק לטיפול בבעיותיה הרבות? ומה לכם לערב את כלל הציבור?
[אולי משום שחלק מהבעיות ניכר רק מבחוץ?]
פשוט אצל החברונרס הישיבה היא טבור הארץ והכל סובב סביבה עד מאה ועשרים כך שהם בטוחים שענייניהם חשובים ומעניינים מאוד את כלל הציבור.
עקביה כתב:אום אני חומה כתב:על ביזוי ת"ח אי אפשר לשתוק, ואסור לשתוק.
ההתייחסות לגדולי ראשי הישיבות כאל מצליחנים אגואיסטים מזעזעת כל לב מרגיש. איך כתבו היום באשכול על בני הרע"א - יש לך קושיה? תישאר בצ"ע, אין לך רשות ואף יכולת לחרוץ דין וק"ו שלא להתייחס בזילות לת"ח מופלגים.
ומחאה נוספת על ביזוי כבודו של הגר"ש כץ. למען ה', מה כבר היה קורה אם לא היית מזכיר שמות?? 'פעם ראיתי את אחד מראשי הישיבה', נשמע כזה גרוע??
אין כאן ביזוי ת"ח אלא תיאור מציאות גלויה (לא למדתי בחברון אבל נאמנים עלי דברי הרב איש ימיני).
זה קצת משעשע להגדיר את ראשי הישיבה, ע"פ דברי איש ימיני, כ'מצליחנים אגואיסטים' ואז לזעוק חי-וקיים על ביזוי ת"ח. באותה מידה יכולת להגדיר אותם, ע"פ תיאורו, כ'רשעים ארורים הרוקדים על דמם של תלמידי הישיבה' ואז לזעוק פי שבעים ושבע.
העובדות המתוארות בדברי איש ימיני מוכרות ואינן לגמרי חריגות. לא במלאכים עסקינן, ואפשר לדון אותם לכף זכות. אבל המציאות לא תשתנה עקב כך.
זכורני שלפני שנים הייתי צריך לדבר עם ת"ח גדול וחשוב בעניין הנוגע לפרנסתי. הלה, אדם השקוע בלימודו, שידר קור וחוסר אמפתיה להחריד. אין צורך להגדיר אותו ע"פ תיאור זה כרוצח שפל או כרשע מרושע. זה אופיו, ומי שמתחשק לו יעסוק בהגדרות.
כל אחד יודע שר' שלמה כץ הוא אחד מראשי הישיבה, ואין בהזכרת שמו משום ביזוי כבודו.
שמחו כתב:אוצר החכמה כתב:איש ימיני היה צריך ללכת לישיבה אחרת ולא לחברון.
בישיבת חברון הרמי"ם מתייחסים לבחורים כמבוגרים וזו השיטה ומי שמחפש שיטה אחרת ויש שיטות אחרות צריך ללכת למקום אחר.
וכי זו תשובה בדיני בין אדם לחבירו? נניח שעשה טעות והגיע לישיבת חברון האם הוא אינו ראוי ליחס לפחות כמו עובדי המטבח כי כאן השיטה שלא להייחס לבחורים?
אני דן לכף זכות שראשי הישיבה לא באמת ידעו איך לגשת לבחורים ולא נתנו ליבם לענין, לא כל מי שיודע ללמוד [והוא חתן של...] הופך למבין בנפש הבחור.
המעיין כתב:האם ההודעה שלפני תורגמה בגוגל טרנסלייט?
אני לא מבין. יש סודות?! כל הורה השולח את בנו לישיבת חברון, שישא באחריות! אפילו א"צ לברר כדי לדעת את שהולך בישיבה זו בעניין יחס הצוות לבחורים...
[ואם מדובר ב]בחור המגיע על דעת עצמו, ולהוריו אין כוח להתערב, בד"כ בחור כ"כ חזק אינו נצרך ליחס, ובמידה ולא - [זו] אשמתו בלבד; והוא כמו להתאבד. זה הישיבה, יש בזה מעלות, יש בחורים שנבנים [מזה]. זה לא רק גיהנום.
נוטר הכרמים כתב:משום מה דבריי יצאו מפרופורציה, וכנראה לא הובנו כהלכה. להלן כמה הבהרות.
1. אני בוגר ישיבת פוניבז', שסבור כרוב מכריע של בוגריה שהיא 'אם הישיבות' (הגדרתו של מרן רה"י האבי עזרי זי"ע במכתבים רבים), שזכתה להעמיד במשך שנות דור ת"ח אדירים ומרביצי תורה רבים מאוד, ובעיקר, ציבור אלפים של אברכים כמדרשם בעלי שיעור קומה תורני. כמדומה שלנתונים הללו אין אח ורע בארץ ובעולם. על כך אין חולק. זאת ועוד, פוניבז' יצרה מודל חדש של בן תורה, שקוע בלימוד, ירא ושלם. מילאה את בתי המדרש ואפילו את הרחובות במידת מה בצורבי מרבנן, דאורייתא קא מרתחא בהו, היא חייהם לאורך ימיהם. באופן יחסי, גם רחבות האופקים במקצועות התורה וההלכה היא מן הגבוהות.
2. כשתיארתי בצבעוניות מחזות שכיחים, לא היה כוונתי חלילה לתנות חסרונות בציבור בוגרי הישיבה שיחי', ובודאי לא בדרך של הכללה, אלא לצייר תופעת לואי מסוימת שנשתרשה באופן די בולט בצורת החינוך וההרגלים של הבוגרים, קוץ באליה המשובחת. אין זה מצביע על מידות רעות בשורש דייקא, אלא התנהלות אגואיסטית שהופכת לנורמטיבית ואולי אף מכובדת יותר.
3. הקשר בין ההתנהגויות הללו למחלוקת, אינה ברוע וברשעות המאפיינות אותן, ממש לא.
מחלוקת כזאת חריפה וממושכת, ובעיקר, א] גם מתפשטת ומתרחבת לאין שיעור, ומקיפה רבדים שלא קשורים כלל, לכאורה. ב] רוויית אמוציות ושנאה אישית, הרבה מעבר לחילוקי דעות וניגוד אינטרסים. ג] מגיעה עד למחוזות של החרמה וניתוקי ידידות של שנים; הימנעות מהשתתפות מינימלית בשמחות ואף בהלויות וניחומי אבלים ר"ל.
תופעה כזאת מחייבת התייחסות מחשבתית, על מה ולמה. לענ"ד זה לא נובע מאימוץ גישה אחת לאמת וחוסר הכרה שכלית בכך שיש צד שני, זו מעלה מסוימת, בניגוד לעיגול פינות נוסח חברון. זה מצביע על איכפתיות ורצינות בחיים. הבעיה השורשית היא חוסר הכלה רגשית של הזולת, הנעוצה בהבנה פשוטה לנפשו, מפני מה הוא נוקט בעמדה השגויה, לדעתך, וכי גם אתה בנסיבות שלך, מן הסתם, היית עושה כמוהו.
חוסר ההכלה הזה בא לידי ביטוי במחלוקת הפנימית של ישיבת פוניבז', שפ לא התדיינו ורבו על גופי תורה והליכות עולם, אלא על דיני ממונות וסכסוכי משפחות. ואידך זיל גמור. [מובן מאליו שלא היתה כוונתי כלל למחלוקת הכללית בציבור הליטאי].
'אדרבה, ליתן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם חלילה'.
חיימשה כתב:בעבר למדתי בקיבוץ שהיו בו שני קבוצות ניכרות של 2 הישיבות.
ושותף אני לביקורת על שיטת ה"נאר תורה" של פוניבז ותוצאותיה לגבי באל"ח, ולענ" ד גם המחלוקת הליטאית הכללית היום היא תולדה של שיטה זו, בקבוצה שהלכה עם זה רחוק מידי.
מה שבלט מאד, הוא הגישה לענייני אמונה ויהדות.
אצל יוצאי חברון ובנותיה היה כעין לגיטימציה ל"צד השני".
משל אומרים, אנחנו הכרענו לצד האמונה והיהדות, אך יש מקום להכיל גם את דעת המינים והמשכילים.
הדבר צרם לי מאוד.
איש חסידות והלכה כתב:חיימשה כתב:בעבר למדתי בקיבוץ שהיו בו שני קבוצות ניכרות של 2 הישיבות.
ושותף אני לביקורת על שיטת ה"נאר תורה" של פוניבז ותוצאותיה לגבי באל"ח, ולענ" ד גם המחלוקת הליטאית הכללית היום היא תולדה של שיטה זו, בקבוצה שהלכה עם זה רחוק מידי.
מה שבלט מאד, הוא הגישה לענייני אמונה ויהדות.
אצל יוצאי חברון ובנותיה היה כעין לגיטימציה ל"צד השני".
משל אומרים, אנחנו הכרענו לצד האמונה והיהדות, אך יש מקום להכיל גם את דעת המינים והמשכילים.
הדבר צרם לי מאוד.
ודאי ודאי אקח דוגמא קיצונית אחד יספר לחברותא פונוביז'ר כי סבו נפטר עתה ובג"ז אינו יכול להיות בסדר הפונוביז'ר יכול להיות שלא ישאל ואם ישאל יהיה היכן הלוויה וימשיך ללמוד בתנועת נדנוד חזק אשר אחר דקה ושלושים שניות תיפסק עיקר הביקורת אינה דוקה על מידות האדם אלא היותו האדם לא משוחרר לבטאות רגשות נכונים בעתות הנכונים אינו אוהב בטבעיות וכו' ולדעתי כל העיר בני ברק ולא רק הצולים בם מושפעים מהלך רוח לא הולם זה
איש חסידות והלכה כתב:איש חסידות והלכה כתב:חיימשה כתב:בעבר למדתי בקיבוץ שהיו בו שני קבוצות ניכרות של 2 הישיבות.
ושותף אני לביקורת על שיטת ה"נאר תורה" של פוניבז ותוצאותיה לגבי באל"ח, ולענ" ד גם המחלוקת הליטאית הכללית היום היא תולדה של שיטה זו, בקבוצה שהלכה עם זה רחוק מידי.
מה שבלט מאד, הוא הגישה לענייני אמונה ויהדות.
אצל יוצאי חברון ובנותיה היה כעין לגיטימציה ל"צד השני".
משל אומרים, אנחנו הכרענו לצד האמונה והיהדות, אך יש מקום להכיל גם את דעת המינים והמשכילים.
הדבר צרם לי מאוד.
ודאי ודאי אקח דוגמא קיצונית אחד יספר לחברותא פונוביז'ר כי סבו נפטר עתה ובג"ז אינו יכול להיות בסדר הפונוביז'ר יכול להיות שלא ישאל ואם ישאל יהיה היכן הלוויה וימשיך ללמוד בתנועת נדנוד חזק אשר אחר דקה ושלושים שניות תיפסק עיקר הביקורת אינה דוקה על מידות האדם אלא היותו האדם לא משוחרר לבטאות רגשות נכונים בעתות הנכונים אינו אוהב בטבעיות וכו' ולדעתי כל העיר בני ברק ולא רק הצולים בם מושפעים מהלך רוח לא הולם זה
הגרח כתב:דווקא כאחד שלא למד בחברון אבל מכיר המונים מהם אתן אבחנה קצרה
א.הם נחמדים ובעלי יכולות שיחה תקשורתית ונעימה .
ב.יש בהם משהוא עגול שאינך יכול לרדת לסוף דעתם האם דבריך התקבלו באמת או מתוך נימוס
ג.בלימוד הגישה הבסיסית היא למדנית אבל חסר בה הרצון או היכולת להגיע למסקנות חותכות .
ד.כנל בעניני השעה יש בהם מן איפכא מסתברא במטרה לייצר ערפל קרב שאין אמת אחת.
ה.מילתם מילה אך קשה לדחוק אותם לפינה להתחיבות ברורה.תמיד זה נגמר בטוב נראה בהמשך.
ו.תפילתם יש בה הדר וחן בלי קולות וברקים וכו
ז.בכוללים הם דיי קבוצות לעצמם יש דורשים לשבח ויש וכו
ח.ר אברהם פרבשטיין אמר פעם כביקורת על הצורך להגיע לישיבה באלפים ביוכ"פ.
שאברך שממשיך להגיע לישיבה לאחר חמש שנים זהו כשלון המעיד על חוסר השתלבותו במקום מגוריו.
יונת אלם כתב:כמדומה שהשנה לא קבלו בוגרים להתפלל בישיבה.
האמנם?
חיי נר כתב:אם במקלחות עסקינן, ניסיתי פעם לעורר על המנהג לשורר, שמביא לעיתים בטעות להזכיר דברי קודש חלילה.
כשרות כתב:אשכול מרתק... ומשעשע..
נקודה שחשבתי עליה, ומהתעסקות מסויימה עם בני הישיבות
התליה שבחורי ישיבת פוניבז' פחות סימפטיים ואילו בני ישיבת חברון נחמדים וכו'
אינה מגיעה בדווקא מחינוך שיש בישיבה
אלא היפוך הדברים, בחורים עם נטיה לחוסר יחסים חברתיים מעיקרא נוטים ללכת לפונוביז, ואילו בחורים נחמדים ו'זורמים' נוטים ללכת לישיבת חברון
פרי יהושע כתב:ומה יעשה האורח בב"ב המזיעה, אם אחרי אכילת הקוגעל התעוררה לו קושיא מטרידה בדין טומאה בלועה, עדיף להשקיע ברחוב מהרש"ל או ברחוב יונה הנביא?
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... geid=Y0019
ההוא גברא כתב:מעולם-מאז ייסוד סלבודקה.
אחרי שהסבא עלה לחברון היה משהו גם בסלבודקה (רוב הישיבה נשאר שם), אבל ההתפתחויות שם אינן מסורת חברון.
אם תרצה להסביר למה סלבודקה אינה דומה לחברון - תוכל, אבל איני יודע אם בוגרי סלבודקה מגיעים לפורום כאן לענות לך.
חיי נר כתב:ר' אברהם גרודזינסקי שימש כמשגיח תקופה גם בחברון עד לחזרתו לסלבודקא בליטא לבקשת הסבא בכדי לחזק את הבחורים הנשארים, דבר נוסף ישיבת סלבודקא בליטא המשיכה כהמשכיות גם לאחר עליית הסבא לא"י [ראה מכתבים וכדו'], אין כל קשר לישיבת סלבודקה דא"י לדרך ויסוד ישיבת סלבודקה דליטא מלבד המשפחתיות והשם, מציע למגיבים לעשות שיעורי בית לפני שרצים לפורם.
אליסף כתב:אליסף כתב:שמעתי בבחרותי שמקפידים בחברון להתקלח בלי וילון על המקלחת
אני עדיין מסרב להאמין
פנימיה זה הרי מקום מועד לפורענות. מי יודע כמה קלקולים יצאו מזה רח"ל
דוק וחלד כתב:אליסף כתב:אליסף כתב:שמעתי בבחרותי שמקפידים בחברון להתקלח בלי וילון על המקלחת
אני עדיין מסרב להאמין
פנימיה זה הרי מקום מועד לפורענות. מי יודע כמה קלקולים יצאו מזה רח"ל
לא הייתי רוצה שוב לגרור את הדיון לנקודה הזו רק אציין כי ישנם ישיבות "צו"ליות" שגם בהם אין וילונות.
הדבר לא נובע מליברליות אלא מהנחה בריאה כי מה שלא עושים ממנו עסק לא נעשה לעסק.
ואין צורך להרחיב באותן קהילות שהוסיפו על מה שתיקנו חז"ל בענייני צניעות ומה מצבן במציאות כיום.
פרנקל תאומים כתב:דוק וחלד כתב:
גם הדלתות והמחיצות של תאי השירותים מיותרות. אין צורך להוסיף על מה שתיקנו חז''ל בענייני צניעות...
גם בגדי הים הם חומרא צניעותית מיותרת...
דוק וחלד כתב:בזמן חז"ל גם נהגו את הגדרים הנ"ל ואילו גידרי בית המרחץ אי אפשר לומר שנשתנו אפי' בדורינו שכן עדיין אין חדרים נעולים במקווה למיטב ידיעתי.
לענין כתב:ומשבח אני את המקואות שאין בהם מים חמים כלל וכלל, הן במקלחות והן בבורות, שאז זה בגדר נכנס ויוצא בלבד.
לענין כתב:מצויינת מאד.
הנהגה טובה לטעמי שענייני הסבון והשמפו יעשה רק בבית, ובמקוה רק יטבול.
ומשבח אני את המקואות שאין בהם מים חמים כלל וכלל, הן במקלחות והן בבורות, שאז זה בגדר נכנס ויוצא בלבד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 230 אורחים