קו ירוק כתב:אל תזכיר, כי גם מערכות החינוך יודעות ממנו, ועצתם נבונה מעצתך.
לא כל מה שהיום טרנד ברחוב, זה הנכון לעשות. אין שלמות ואעפ"כ מערכת החינוך החרדית יודעת גם יודעת איך להתנהל.
מה נאמר מה נדבר ומה נצטדק, האלוקים מצא את עוון עבדך. אבל אני אספר לכם סיפור:
בעיירה קטנה היה שמש בית כנסת שנפטר והשאיר אחריו אלמנה. חשבו אנשי הקהילה כיצד אפשר למצוא משענת כלכלית לאלמנה, שהרי באותה תקופה לא היתה פנסיה לאלמנות. אפשר אולי היה לתת לה להמשיך את עבודתו של בעלה המנוח, אך אין זה ראוי שאישה תמלא תפקיד של שמש בית כנסת. הוחלט שהיא תמלא את עבודות השמשות שמחוץ לבית הכנסת, ואת תפקידי השמש שבתוך זמני התפילות ימלאו המתפללים בהתנדבות. כך תוכל האישה להמשיך ולקבל את המשכורת שקיבל בעלה.
הגיעו ימי הסליחות, והאלמנה במסגרת תפקידה כשמשית היתה צריכה לקום ולכתת את רגליה בין בתי העיירה, כדי לעורר את העם לסליחות. היא נטלה את מקל הסליחות המיוחד לכך, ופנתה לעבר הבית המרוחק ביותר בעיירה, ביתו של וייס שנדור. כשהקישה בדלת נחרד וייס שנדור מהדפיקה בשעה לא שגרתית זו, ומשפתח את הדלת וראה את אשת השמש שאל אותה לרצונה. היא הסבירה לו שכחלק מעבודת השמשות המוטלת עליה היא צריכה לעבור מבית לבית ולעורר את העם לסליחות.
כששמע זאת וייס שנדור הוא ניסה לשכנעה שאין זה מתאים לאישה להסתובב בחוץ בשעה מוקדמת שכזו, במזג אוויר כה חורפי וגשום, ועדיף שהוא יעשה זאת במקומה. האישה נאותה להצעה והעבירה לו את מקל הסליחות, ווייס שנדור יצא לדרכו לעורר את העם.
כשהגיע לבית הראשון נשאל לזהותו, וענה: 'אני וייס שנדור, וקיבלתי על עצמי לעורר את העם לסליחות'. מיהר בעל הבית להגיב בכעס: 'וייס שנדור? אוכל חזירים שכמוך לא יעורר אותי לסליחות'. טרק את הדלת בזעם ושב לישון.
כשהגיע לבית השני, נשאל לזהותו וענה את אותה תשובה, נענה שוב באותה צורה: 'מחלל שבת שכמוך לא יעורר אותי לסליחות'. ובעל הבית הזה הגיב באופן דומה לקודמו.
כך נענה גם בבית שאחריו: 'רמאי ונוכל שכמוך, או משחק בקלפים שכמוך לא יעיר אותי לסליחות', וכן על זו הדרך אירע גם ביתר בתי העיירה. סיבוב ההשכמה הסתיים בלעז ובבוז, ואיש לא קם לסליחות.
בבוקר, כשכל הציבור הגיע לתפילת שחרית בשעה הרגילה בלא לומר סליחות, קיבל הרב את פניהם בתמיהה: 'מה מיוחדת השנה שלא באתם לסליחות?' אנשי העיירה הצטדקו ואמרו לרב שוייס שנדור אשם בכך, שהרי הוא אישיות מפוקפקת ומפורסמת לגנאי בעיירה, והוא שעורר אותם לסליחות, ועל כן לא באו. 'שוטים!' הגיב הרב בכעס, 'נכון שוייס שנדור אשם בכל הדברים שהאשמתם אותו, אך הפעם הוא עורר אתכם לסליחות ולא עסק בכל מה שהאשמתם אותו, מדוע אפוא לא קמתם?'"
כאן פרץ הרב טייכטל בדמעות וצעק: "נכון שהציונים מחללים שבת וכדומה, אבל הם עוררו את העם וצעקו: 'צאו מתוך ההפיכה, הגויים שונאים אותנו, אין לנו מקום אלא בארץ ישראל', ולא שמענו". הוא סיים את דבריו במילים האלה: "הלוואי שנזכה לתקן את העיוות, וה' יקבל אותנו בארץ המובטחת".
אבני גזית כתב:שאלו אותי כמה, מה זה מוגנות
אגדיר כהבנתי;
מוגנות זה כלים עקיפים שמטמיעים לילד שאם נוגעים בו, זה מציק וזה לא נעים בדיוק כמו מכות. הקו המנחה הוא שהילד לא נחשף לשום גרם מידע שיעורר מחשבות לא בריאות / צעירות לגילו.
במקרה תקיפת אמת רח"ל, זה מפתח ריאקציה חריפה מול התוקף. ואם זאת לא נעשה למען טהרת ילדינו, מה כן נעשה?
קו ירוק כתב:לייטנר. מי שצריך יודע. ולא רק. גם המערכת לומדת מטעויות, ומפיקה לקחים ארציים.
א"צ בשביל לפרסם זאת בעיתון. פנו אליך כי סקרנים..
תוכן כתב:זה נושא מורכב. מצד אחד, אכן צריך להגן על הילדים. מצד שני, האוירה הלחוצה שהדבר מייצר אצל הורים גורם להרבה תופעות לוואי, כגון האשמות שוא, חוסר יוכלת להחל משמעת, חוסר אפשרות ליצור קשר בריא עם ילד וכיוצא. ולא אדע איזה נזק גדול יותר.
זאב ערבות כתב:תוכן כתב:זה נושא מורכב. מצד אחד, אכן צריך להגן על הילדים. מצד שני, האוירה הלחוצה שהדבר מייצר אצל הורים גורם להרבה תופעות לוואי, כגון האשמות שוא, חוסר יוכלת להחל משמעת, חוסר אפשרות ליצור קשר בריא עם ילד וכיוצא. ולא אדע איזה נזק גדול יותר.
הבעיות אותם אתה מזכיר אכן בעיות גדולות והן נגרמות מחוסר ידע של הורים שלא קבלו הדרכה ראויה כיצד לטפל בבעיות מסוג זה וכיצד לתקשר עם הילדים. הבעיה עד היום היא שטיאטאו את הבעיה מתחת לשטיח ואף אחד לא רצה לדבר על זה בגלוי וכיוון ש"אין בעיה" אז גם לא צריך פתרונות! גם ההורים פוחדים שאם יוודע הדבר יפגע בשידוכים וכדומה כך שמעדיפים לשתוק, אך בדרך כלל ילד שאומר שהותקף (בצורה כלשהיא) - לא משקר! הרבה פעמים הם לא מבינים במה מדובר אך הם לא כל כך מתוחכמים להמציא סיפורים. יש גם הרבה ילדים מותקפים שסובלים בשקט וכאשר הדבר יוצא לחוץ בד"כ זה אבוד. כמה יורדים מהדרך, כמה מתאבדים, כמה לא מסוגלים לנהל חיי נישואין (דברים אלו יכולים להגרם גם אצל אלו שלא הותקפו, אך בדרך כלל אצל אלו שהותקפו התוצאות יותר חריפות).
אבני גזית כתב:מסתבר שלייטנר לא התכוון שצריך לפרסם בעיתון על מעשי נבלה, אלא צריך לפרסם כלים המרחיקים את ילדינו מכל מיני שקצים ורמשים.
הלא כן?
זאב ערבות כתב:
אך בא נעזוב את הילדים לרגע ונשאל איך זה שיש כל כך הרבה סוטים (יחסית) במחנה שלנו. מה גורם להתנהגות שלהם.
זאב ערבות כתב:
דרך אגב ולא נעים לומר זאת אך הרבה מהפוגעים הם בני המשפחה עצמם ואז המוגננות שתהיה אשר תהיה חסרת משמעות.
שומע ומשמיע כתב:כ
נקודה שניה:
יש לנו הרבה הלכות של צניעות ופרישה מעריות, והם כולם נועדו למנוע פיתויים, אין הלכות שנועדו למנוע אונס. והסיבה פשוטה, שאונס מגיע לא מגיע מפיתוי שנוצר במצב נקודתי, אלא מיצרים אפלים שפורצים באופן אלים, ולא יעזרו לזה גדרים.
והנה הנתונים מראים שלמרות שבאופן נפלא, בתוך עולם פרוץ ומופקר, הציבור שלנו גדור מכל כיעור בחיי המשפחה [עבירות בסתר היו תמיד]. לעומת זאת, אין פחות פגיעות בציבור החרדי יותר מבציבור אחר [גם לי לא נעים מהנתונים האלו, אבל ככה זה]. ואם תאמר, איך זה שהרתיעה מעריות לא משפיעה על הפוגעים, התשובה שאני מבין היא, שהפוגע נמצא ברגע אפל של טירוף, שבו לא אכפת לו לפגוע כדי למלא תאוותו, ויראת שמים רגילה לא תעזור לו.
.[/b]
שומע ומשמיע כתב:כמדומה שהרב קו ירוק לא ראה את נוסח ההודעה הקיצוני, ולמרות שפשקווילים אלו הם ממש לא 'כוס התה שלי' ברצוני להתייחס לנקודה שנכתבה שם. המודעה זועקת על כך שאנשים מבחוץ ידריכו אותנו איך לנהוג בעניני קדושה וצניעות, והנה הוא פשוט שתכניות כאלו חייבות לעבור ביקורת תורנית וחינוכית כדי שהדברים יתאימו לנו. אולם עצם הגישה שיש כאן הדרכה בענין קדושה וצניעות לדעתי לא נכונה. ונראה לי שחשוב לחדד נקודה זו:
השתתפתי פעם בדיון האם רואים בציבור יראי ה' יותר הקפדה על דיני ממונות. אמר בעל חנות בבני ברק, שמעולם לא חזר לו צ'ק, ואילו מבעלי חנויות בתל אביב הוא שומע על צ'קים שחוזרים כל הזמן. לעומת טען איש עסקים, שהוא נמצא בסביבה עסקית שיש בה הרבה חרדים, ולצערו אין שם מושג כזה שאנשים יבטחו יותר בלעשות עסקה עם אדם חרדי.
אני הבנתי מזה, שהצורה הבסיסית של יראת שמים חיי תורה, משפיעה על הנסיונות הקלים והפשוטים, שלא לעשות גניבה פשוטה, שמשלם ובאמת אין לו. אבל בשביל חוט שדרה שמחזיק במקרה של נסיונות חלקלקים, כמו להיות נאמן ושקוף בעסקים, כבר נדרשת עבודה אישית מיוחדת, ו'אל תאמין בעצמך'.
נקודה שניה:
יש לנו הרבה הלכות של צניעות ופרישה מעריות, והם כולם נועדו למנוע פיתויים, אין הלכות שנועדו למנוע אונס. והסיבה פשוטה, שאונס מגיע לא מגיע מפיתוי שנוצר במצב נקודתי, אלא מיצרים אפלים שפורצים באופן אלים, ולא יעזרו לזה גדרים.
והנה הנתונים מראים שלמרות שבאופן נפלא, בתוך עולם פרוץ ומופקר, הציבור שלנו גדור מכל כיעור בחיי המשפחה [עבירות בסתר היו תמיד]. לעומת זאת, אין פחות פגיעות בציבור החרדי יותר מבציבור אחר [גם לי לא נעים מהנתונים האלו, אבל ככה זה]. ואם תאמר, איך זה שהרתיעה מעריות לא משפיעה על הפוגעים, התשובה שאני מבין היא, שהפוגע נמצא ברגע אפל של טירוף, שבו לא אכפת לו לפגוע כדי למלא תאוותו, ויראת שמים רגילה לא תעזור לו.
מה שאני רוצה מכל זה, שהנושא כאן אינו 'קדושה וצניעות' אלא 'משפט 'ופלילים'.
שומע ומשמיע כתב:אני חושב שמה שכתבתי מתחבר למה שכתבו הרב הנוטר והרב לייטנר.
סליחה שאני כותב את זה, אבל אני מכיר מישהי שנפגעה על ידי קרוב משפחה המשמש מו"צ בעדה"ח [היא לא סיפרה לאף אחד], אני בטוח שהוא אדם טוב ברוב החיים.
כמה הוא היה חושב, אם יום לפני היו מוקיעים בראש חוצות מישהו שהוא מכיר שנהג כך?
אלא מה מתייחסים אל זה כאל בעיה בצניעות, ובדברים כאלו מטפלים בצנעה.
שומע ומשמיע כתב:הרב זאב ערבות, כל הכבוד לך על החריצות, באתי להביע רעיון לא נכנסתי לדקדוק בפרטים.
בקשר לעבירות בחיי המשפחה, דברתי על עבירות הנעשות בהסכמה. כתבתי שעבירות היו תמיד, לא יודע אם פחות.
מ"מ מה שבאתי לומר שבנושא הזה אין שום תחילת השוואה לציבור שאינו שותומ"צ כמובן, לעומת הנושא של פגיעות.
בקשר לאלימות, אני מתכוון לאותם דברים שגם בציבור שאינו שותומ"צ מהוים עבירה, זה שהקו לא ברור, לא אומר שאין הבדל.
זאב ערבות כתב:שומע ומשמיע כתב:הרב זאב ערבות, כל הכבוד לך על החריצות, באתי להביע רעיון לא נכנסתי לדקדוק בפרטים.
בקשר לעבירות בחיי המשפחה, דברתי על עבירות הנעשות בהסכמה. כתבתי שעבירות היו תמיד, לא יודע אם פחות.
מ"מ מה שבאתי לומר שבנושא הזה אין שום תחילת השוואה לציבור שאינו שותומ"צ כמובן, לעומת הנושא של פגיעות.
בקשר לאלימות, אני מתכוון לאותם דברים שגם בציבור שאינו שותומ"צ מהוים עבירה, זה שהקו לא ברור, לא אומר שאין הבדל.
תודה על המחמאה. הרעיון שלך אינו עומד במבחן המציאות. מה זה עבירות הנעשות בהסכמה? מה הקשר לציבור החילוני שיש לו סולם ערכים שונה בתכלית. מדוע אפילו לעשות השוואה הלא להם אין שום הגבלות פרט למה שהחוק אוסר, הבעיה שבציבור שלנו סבורים הרבה אנשים תמימים שכל אדם בעל חזות חרדית הוא אדם הגון והכלל המנחה צריך להיות כבדהו וחשדהו. תמיד היו בציבור אנשים בלתי הגונים אך אם היה אדם זר דופק על הדלת היו מכניסים אותו לבית ללא היסוס ונותנים לו אש"ל ללא שום דרישה וחקירה, ואילו היום הגענו למצב שכאשר אדם לא מוכר דופק על הדלת מדברים אתו דרך האינטרקום ומתנצלים ולא מכניסים אותו לבית מחשש, וכנ"ל לתת טרמפ. פעם נתתי טרמפ לאדם בעל חזות חרדית שביקש לנסוע לבית המדרש של מונקטש בבורו פארק. כשהגענו נתן בי מבט ואמר לי באידיש סע הלאה! שאלתי אותו לאן לנסוע וענה לא משנה העיקר שתסע. קבלתי פחד נורא ובקשתי ממנו בתקיפות לרדת ולמזלי ירד. מאז איני נותן הסעות. פעם דפקה אשה לבושה פאה ובצניעות ובקשה כוס שתיה. אשתי נגשה למטבח והגישה לה את הכוס. כעבור כמה ימים גילינו שחסרים כמה כלי כסף ונודע לנו שהסיפור חזר על עצמו בעוד כמה בתים בשכונה. אני מנוע מלספר סיפורים בעניני השגת גבול של צניעות.
זאב ערבות כתב:עוד מלה אחת בקשר להתגוננות - איני יודע מה בדיוק מלמדים שם אך הדרך היעילה ביותר בנושא היא כפי שנאמר בדברים כה יא - יב: כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו והחזיקה במבשיו, וקצתה את כפה לא תחוס עיניך. צריך ללמד את הילדים קרטה ולתת להם מכה אחת אפיים שלא ישכחו לעולם.
לייטנר כתב:זאב ערבות כתב:עוד מלה אחת בקשר להתגוננות - איני יודע מה בדיוק מלמדים שם אך הדרך היעילה ביותר בנושא היא כפי שנאמר בדברים כה יא - יב: כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו והחזיקה במבשיו, וקצתה את כפה לא תחוס עיניך. צריך ללמד את הילדים קרטה ולתת להם מכה אחת אפיים שלא ישכחו לעולם.
אתה לא בכיוון בכלל...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 156 אורחים