גביר כתב:על דרישה מצד הרב יעקב מאיר מתלמידי ישיבתו בסלוניקי ללבוש לבוש מסורתי, שמלה ועליה מעיל, דווקא, ופנייתו של בחור משם, שהעדיף לבוש אירופאי, לחכם באשי בקושטא, יעוין - דוד אשכנזי, מחכם באשי לרב ראשי: הרב יעקב מאיר 1939-1856 עמ' 183. דומה שיש בכך דוגמא נאה לדרישה ללבוש מסוים מבני ישיבה גם אצל הספרדים בתקופה קדומה יחסית [מדובר על דברים שארעו בשנת תר"ע].
עוד קודם לזה, הבן איש חי באיזה'ו מקומ'ן מציין את מעלתו של לבושו שלו דייקא (עם הכובע הגדול וכו'), וכמדומה שכותב שם שכך היו האבות הקדושים לבושים (ממש א חסידישע תויירה, אם כי אכן יותר מסתבר לכאו' שהאבות היו לבושים בלבוש מזרחי מאשר בקאלפיק ובסטראקעס)
שמעתי בשם הרב משה צדקה שליט"א סיפור על אביו זצ"ל, כי בחור מסויים מישיבת פורת יוסף התארס, ואז היה נהוג שם שבחורים מתחתנים בסמוך לישיבה, וגרים בסמוך לישיבה, על מנת לבוא מיד אחר השבע ברכות (או אולי אפילו תוך השבע ברכות) לשיעורים ולסדרים תמידין כסדרן. ואותו בחור כבר בזמן האירוסין התחיל קצת 'לזייף' ולאחר החתונה פסק לגמרי מלבוא לישיבה בתוך אברך, ולאחר כשנה בערך רצה לחזור לכולל שבפורת יוסף ולשמוע שיעורים מפי רבני הישיבה, והגר"י צדקה הסכים לו בתנאי שיתחיל ללכת עם חליפה ארוכה.
(וכן זכור לי בענייני הקפדה על שמירת הלבוש הספרדי אצל רבי יעקב מוצפי, ורבי סלמאן מוצפי (שאכן הקפידו לילך בשמלה ועליה מעיל (אירופאי, האמת)), וכן זכור לי במעורפל על רבי יעקב שאול קצין שבבואו לארה"ב בגלל חוליו, ואח"כ בא לכהן כבוד בק"ק מגן דוד, והחליף הלבוש החלבי/ירושלמי ללבוש אירופאי, ונצטער בזה).