למה לא מניחים את פרשיות התפילין באלכסון כמו במזוזה?

[קול מבשר]

ידועה מח' רש"י ורבינו תם (מנחות לג )האם קובעים את המזוזה זקופה ( רש"י ) או שוכבת לרוחב המשקוף (ר"ת) וכן נחלקו בהנחת ספר תורה בארון דלרבינו תם יש להניחו שוכב, וכן נחלקו בענין פרשיות תפילין דלרבינו תם יש להניחם שוכבות בבתים ולרש"י מכניסים הפרשיות זקופות.

הרמ"א בהל' מזוזה כותב להניח המזוזה באלכסון כדי לצאת יד שניהם , וכן גבי ספר תורה כתב הב"ח דיש להניחו באלכסון מהאי טעמא.

נשאלתי- למנהג בני אשכנז שחוששים לדעת רבינו תם במזוזה ותפילין, מדוע לא נהגו להניח הפרשיות בתוך הבתים באלכסון כדי לחוש לדבריו גם בזה?

( כמובן שהדבר קצת יותר מסובך אבל האם יש תשובה יותר טובה? )

[לענין]

מאיר עוז חלק ב' עמ' תי"ג.

[יואל שילה]

לא הבנתי כיצד שייך טכנית להניח באלכסון, הרי הבתים צריכים להיות מרובעים, ולשבת טוב על הראש, וכדי להניח באצכסון צריכים פרשיות זעירות כדי שיכתבו על קלף זעיר שיוכלו גם לסובב אותו, וזה לא שייך במציאות שיהיה כתב טוב וגם כה זעיר.
וממילא מובן המנהג שלא לחוש לזה.

[במסתרים]

לא הבנתי כיצד שייך טכנית להניח באלכסון, הרי הבתים צריכים להיות מרובעים, ולשבת טוב על הראש, וכדי להניח באצכסון צריכים פרשיות זעירות כדי שיכתבו על קלף זעיר שיוכלו גם לסובב אותו, וזה לא שייך במציאות שיהיה כתב טוב וגם כה זעיר.

לא הבנתי מה קשה להניח פרשה באלסכון ראשה לצד המצח ורגלה לצד המעברתא או להיפך.

[אהרן תאומים]

במזוזה ובס"ת המחלוקת היא רק איך להניחם לאורך או רוחב והפשרה אלכסון , אבל בתפילין מאחר ואין אפשרות לפשרה לגבי סדר הפרשיות וממילא לא אכפת לן לעשות פשרה באופן הנחתן בבתים, אלא שיש מקום עדיין לשאול למה בתפילין דר"ת לא משימים לרוחב כשיטתו

[יואל שילה]

לא הבנתי מה קשה להניח פרשה באלסכון ראשה לצד המצח ורגלה לצד המעברתא או להיפך.

כדי להניח באלכסון יהיו צריכים או להגדיל את הבית או להקטין את הפרשיות, דאל"כ לא יכנסו.
הגדלת הבית תצמצם את מספר העורות הכשרים, וגם תגרום לגלישת הבתים ממקומם הראוי, והקטנת הפרשיות תגרום לירידה באיכות הכתב.

[הצעיר באלפי]

במזוזה ובס"ת המחלוקת היא רק איך להניחם לאורך או רוחב והפשרה אלכסון , אבל בתפילין מאחר ואין אפשרות לפשרה לגבי סדר הפרשיות וממילא לא אכפת לן לעשות פשרה באופן הנחתן בבתים, אלא שיש מקום עדיין לשאול למה בתפילין דר"ת לא משימים לרוחב כשיטתו

סהו קושית הנודע ביהודה כמדומה סי' י'
והתי' הוא פשוט, דאנו נוהגין כסדר הפרשיות דר'ת לא רק משום ר'ת עצמו, אלא משום דכמה רבוותא ס''ל כן, משא"כ הנחתם ברוחב דלא ס'ל הכי לשאר ראשונים.

[אהרן תאומים]

לא הבנתי מה קשה להניח פרשה באלסכון ראשה לצד המצח ורגלה לצד המעברתא או להיפך.

כדי להניח באלכסון יהיו צריכים או להגדיל את הבית או להקטין את הפרשיות, דאל"כ לא יכנסו.
הגדלת הבית תצמצם את מספר העורות הכשרים, וגם תגרום לגלישת הבתים ממקומם הראוי, והקטנת הפרשיות תגרום לירידה באיכות הכתב.

בתפילין 4 ס"מ אפשר בהחלט

[לענין]

במזוזה ובס"ת המחלוקת היא רק איך להניחם לאורך או רוחב והפשרה אלכסון , אבל בתפילין מאחר ואין אפשרות לפשרה לגבי סדר הפרשיות וממילא לא אכפת לן לעשות פשרה באופן הנחתן בבתים, אלא שיש מקום עדיין לשאול למה בתפילין דר"ת לא משימים לרוחב כשיטתו

כמו להניח רבינו תם אחרי השקיעה לפני רבינו תם.

[יהודה בן יעקב]

במזוזה ובס"ת המחלוקת היא רק איך להניחם לאורך או רוחב והפשרה אלכסון , אבל בתפילין מאחר ואין אפשרות לפשרה לגבי סדר הפרשיות וממילא לא אכפת לן לעשות פשרה באופן הנחתן בבתים, אלא שיש מקום עדיין לשאול למה בתפילין דר"ת לא משימים לרוחב כשיטתו

סהו קושית הנודע ביהודה כמדומה סי' י'
והתי' הוא פשוט, דאנו נוהגין כסדר הפרשיות דר'ת לא רק משום ר'ת עצמו, אלא משום דכמה רבוותא ס''ל כן, משא"כ הנחתם ברוחב דלא ס'ל הכי לשאר ראשונים.

כפי הנראה כוונתך לנוב"י מהדו"ת או"ח סי' ד, וכן תירץ שם.

[יואל שילה]

לא הבנתי מה קשה להניח פרשה באלסכון ראשה לצד המצח ורגלה לצד המעברתא או להיפך.

כדי להניח באלכסון יהיו צריכים או להגדיל את הבית או להקטין את הפרשיות, דאל"כ לא יכנסו.
הגדלת הבית תצמצם את מספר העורות הכשרים, וגם תגרום לגלישת הבתים ממקומם הראוי, והקטנת הפרשיות תגרום לירידה באיכות הכתב.

בתפילין 4 ס"מ אפשר בהחלט

הוא אשר אמרתי - או להגדיל את הבתים ואז הם גולשים חוץ למקומם יותר בקלות, או להקטין את הפרשיות - שאז הכתב מתגרע ביותר.
ומ"מ פשוט שלא זה היישוב היחידי מדוע לא חששו לזה - אלא כי פשוט לא פסקו כר"ת בהשכבת הפרשיות, שדי מסתבר שר"ת עצמו לא היה מתיר בפרשיות באלכסון, אלא הוא רק כעין דכעין.
בקה"ת האשכנזית הס"ת שוכב, ובמקצת מקומות הבימה מעט מוטית, אבל גם אז - הוא הרבה יותר קרוב לשכיבה, ובמזוזה היא כמעט עומדת, הרי שלא תפסו את העמידה בזקיפות כתורן כמעכבת, וכ"ש שלא תפסו את השכיבה המוחלטת כמעכבת, ואיפשרו בזה גמישות.
במזוזה וס"ת שאפשר לעשות בבואה דבבואה - עשו, אך בתפילין לא שייך לעשות 'כעין' שכיבה או עמידה, פשוט כי טכנית יש מקום או לעמידה גמורה או לשכיבה גמורה, ותפסו כדעת הרוב.

[קול מבשר]

בשו"ת דובב מישרים ח"ד ליקוטי תשובות א' כתב בשם חתנו לתרץ שהיות והפרשיות מוסתרות בתוך התפילין אין בזה כ"כ בזיון בזקופות. וכמו שכתבו התוס' דא"צ שרטוט דמאחר שמכוסות לא שייך בהן נוי .ולכן לא החמירו לחשוש לרבינו תם .
אמנם באמת יותר מתיישבים על הלב הדברים שנאמרו לעיל.