◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[אישצפת]

ושמא ספר "תולדות יעקב גדול" הוא אחד מ"הספרים האבודים"?

מתוך מה שמציין שם מס' דף ומס' עמוד, נראה שהספר נדפס.
האם ישנם ספרים שנדפסו ונאבדו ??

יש כאלו שעותקים מדפוסים ראשונים לא שרדו אבל יש מדפוס שני ואילך.

[שבענו מטובך]

הכוונה לספר שארית יעקב שחיבר ר' יעקב מאטאלון, שאלוניקי שנ"ז. עיי"ש שאחרי 71 דף מתחיל הספר 'תולדות יעקב'.

[ושא_נס]

ושמא ספר "תולדות יעקב גדול" הוא אחד מ"הספרים האבודים"?

מתוך מה שמציין שם מס' דף ומס' עמוד, נראה שהספר נדפס.
האם ישנם ספרים שנדפסו ונאבדו ??

יש כאלו שעותקים מדפוסים ראשונים לא שרדו אבל יש מדפוס שני ואילך.

יש ספרים שנדפסו בהדפסה יחידית ולא שרדו.
יש גם ספרים שנדפסו במהדורה 80-90 ומעלה ולא שרדו או שרדו למוקטעין.

אין בכל זה כללים מובהקים.

אך הנכון שכנראה רוב די גבוה של הספרים שנדפסו שרדו ביותר מעותק אחד.

[יהודה בן יעקב]

הכוונה לספר שארית יעקב שחיבר ר' יעקב מאטאלון, שאלוניקי שנ"ז. עיי"ש שאחרי 71 דף מתחיל הספר 'תולדות יעקב'.

עמ' 152 באוצר

[ברוך ברמ-ד]

בספר "אסף המזכיר", שיצא לאור בונציה בשנת תל"ו, והוא מפתח לביאורים על אגדות, מתוך ספרים שנדפסו עד אז, מצוין (בדף א ע"ב) ספר "צדקת תמים" על איכה.
לא מצאתי את הספר ברשימות ובקטלוגים.
האם מישהו יודע לאיזה ספר הכוונה?

[לבנון]

בספר "אסף המזכיר", שיצא לאור בונציה בשנת תל"ו, והוא מפתח לביאורים על אגדות, מתוך ספרים שנדפסו עד אז, מצוין (בדף א ע"ב) ספר "צדקת תמים" על איכה.
לא מצאתי את הספר ברשימות ובקטלוגים.
האם מישהו יודע לאיזה ספר הכוונה?

הכונה לספר תורת חסד, ר' יצחק יעבץ, ביל וידיר שנ"ד. (נמצא באוצר).
בהקדמה לספר הוא כותב שפירושו על איכה נקרא בשם 'צדקת תמים'

[ברוך ברמ-ד]

בספר "אסף המזכיר" דף ב ע"ב מוזכר ספר "זבחי אלקים".
לא מצאתי ספר בשם זה לפני שנת ת"ל בקטלוגים וברשימות.
האם מישהו יכול לסייע באיתור הספר?

[יהודה בן יעקב]

לא ראיתי את הספר

Inkedזבחי_LI.jpg (1.7 MiB) נצפה 12777 פעמים

[פלגינן]

בספר "אסף המזכיר" דף ב ע"ב מוזכר ספר "זבחי אלקים".
לא מצאתי ספר בשם זה לפני שנת ת"ל בקטלוגים וברשימות.
האם מישהו יכול לסייע באיתור הספר?

http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=MBI01

[אוהב עמו]

באנציקלופדיה התלמודית ערך כיפה בהערה 300 שנסובה על דין רוצח שלא נגמר דינו שנתערב באחרים הביאו את דברי הרמב"ם בהלכות רוצח פ"ד ה"ז "ורוצח שלא נגמר דינו שנתערב ברוצחים אחרים שנגמר דינן כולן פטורין מן המיתה שאין גומרין דינו של אדם אלא בפניו ואוסרין את כולן"
ועל זה הביאו מעשה רקח שם, ומנחת יהודה שם
ולא הצלחתי למצוא ספר מנחת יהודה שיש בו על הלכות רוצח ברמב"ם
ייש"כ

[מיני ומינך]

ומנחת יהודה שם

כתוב שם ומחנה יהודה
מחנה יהודה ב

[נחלי אפרסמון]

נראה לי בס"ד שכתב בספר ירושלים סגולה לבלי תשלוט עין הרע באיש יחשבו הספרדים בירושלים ככל יתר בני ארץ הקדם.
מיהו ס' ירושלים?

[בקרו טלה]

נראה לי בס"ד שכתב בספר ירושלים סגולה לבלי תשלוט עין הרע באיש יחשבו הספרדים בירושלים ככל יתר בני ארץ הקדם.
מיהו ס' ירושלים?

לונץ
עי' הע' 62

[כהן]

הגרח"ק מציין לו כאן

[נוטר הכרמים]

סביר להניח שמדובר בקובץ שיצא ע"י חו"ר כולל חזון איש במשך עשרות השנים האחרונות.

[כהן]

יש"כ, אכן מצאתי שם בקובץ ג' מהגרש"ש קרליץ.

[מצליח]

בויואל משה מאמר ישוב אר"י אות קח מצטט פעמיים מס' ח(י)בת הארץ, שנתחבר ע"י הקאלאניסטען, מי יודע איפוא ניתן להשיג או לראות הספר
לא מסתבר כלל שכוונתו לספרו של רב"ד כהנא
וכנראה גם לא לכת"ע שיצא בירושלים אז

[כדרכה של תורה]

לא ע"י הקאלאניסטען אלא "לחזק רעיון הקאלאניסטן"

מסתבר שכוונתו לספר שהזכרת וכמש"כ שם "ובא' מן המכתבים שבס' חיבת הארץ", וספר הנ"ל הרי מלא מכתבים

[מיני ומינך]

בויואל משה מאמר ישוב אר"י אות קח מצטט פעמיים מס' ח(י)בת הארץ, שנתחבר ע"י הקאלאניסטען, מי יודע איפוא ניתן להשיג או לראות הספר
וכנראה גם לא לכת"ע שיצא בירושלים אז

לא ידעתי למה כנראה לא
עכ"פ יש בספריה הלאומית 2 חוברות בשם זה

[אוהב עמו]

לאיזה קובץ המאסף התכוון הדברי יהושע כאן

[בקרו טלה]

לאיזה קובץ המאסף התכוון הדברי יהושע כאן

שנה י"ג [תרס"ח] כרך ב חוברת ה

[יהודה בן יעקב]

בספר דעת קדושים הל' ס"ת בצורת האותיות אות ג מקדש מעט ס"ק יג כתב:

מקדש מעט.png (67.02 KiB) נצפה 12440 פעמים

האם תשובה זו של בעל דעת קדושים נדפסה ??

שו"ר דהתשובה שהמקדש מעט מציין אליה, היא בספר עזר מקודש [לא מה שמופיע בשו"ע] הל' גיטין סי' קכה ס"ק ג, וראה שם ס"ק ו וגידולי הקדש ס"ק ב.

[משהד]

הג"ר אברהם ברודא (1717-1650), בשני מקומות (שו"ת מהר"ם זיסקינד סי' ל = שמעתא חדתא כתובות כב, ב) דן בדברי רבינו תם (מובא בתוספות כתובות שם), ומזכיר קושיא מסויימת בשם "רבי' מקשי' וגם המפרשי' הרגישו" או "דהמפרשים הקשו".

כמובן, בדקתי במהרש"ל, מהרש"א, מהר"ם וכו' ולא מצאתי.

מהו שאר מפרשי כתובות שקדמו לתקופת הנ"ל?

עוד מרבה שם לצטט מדברי עצמו "בחי' פוסקים שלי". האם נדפסו חי' אלו פעם?

[יהודה בן יעקב]

עוד מרבה שם לצטט מדברי עצמו "בחי' פוסקים שלי". האם נדפסו חי' אלו פעם?

בספרו "אשל אברהם" בתחילת כל מסכת נכתב "חידושי הלכות", אולם בספר זה אין עמ"ס כתובות.
בספרו "תולדות אברהם" חיפשת ??

[משהד]

עוד מרבה שם לצטט מדברי עצמו "בחי' פוסקים שלי". האם נדפסו חי' אלו פעם?

בספרו "אשל אברהם" בתחילת כל מסכת נכתב "חידושי הלכות", אולם בספר זה אין עמ"ס כתובות.
בספרו "תולדות אברהם" חיפשת ??

כן, ולא עלה בידי כלום

[ושא_נס]

הג"ר אברהם ברודא (1717-1650), בשני מקומות (שו"ת מהר"ם זיסקינד סי' ל = שמעתא חדתא כתובות כב, ב) דן בדברי רבינו תם (מובא בתוספות כתובות שם), ומזכיר קושיא מסויימת בשם "רבי' מקשי' וגם המפרשי' הרגישו" או "דהמפרשים הקשו".

כמובן, בדקתי במהרש"ל, מהרש"א, מהר"ם וכו' ולא מצאתי.

מהו שאר מפרשי כתובות שקדמו לתקופת הנ"ל?

עוד מרבה שם לצטט מדברי עצמו "בחי' פוסקים שלי". האם נדפסו חי' אלו פעם?

הייתי מציע לך לבדוק בחידושי ר' דוד אופנהיים כ"י לכתובות (F 11467 במתכ"י).
בדקתי מקופיא בחידושי רימ"ט לכתובות ולפו"ר אין מאומה על דף זה.

[משהד]

הג"ר אברהם ברודא (1717-1650), בשני מקומות (שו"ת מהר"ם זיסקינד סי' ל = שמעתא חדתא כתובות כב, ב) דן בדברי רבינו תם (מובא בתוספות כתובות שם), ומזכיר קושיא מסויימת בשם "רבי' מקשי' וגם המפרשי' הרגישו" או "דהמפרשים הקשו".

כמובן, בדקתי במהרש"ל, מהרש"א, מהר"ם וכו' ולא מצאתי.

מהו שאר מפרשי כתובות שקדמו לתקופת הנ"ל?

עוד מרבה שם לצטט מדברי עצמו "בחי' פוסקים שלי". האם נדפסו חי' אלו פעם?

הייתי מציע לך לבדוק בחידושי ר' דוד אופנהיים כ"י לכתובות (F 11467 במתכ"י)

הרי ר"א ברודא היה מבוגר מר"ד אופנהיים ב-14 שנה, וא"כ לא מסתבר כ"כ שיצטט קושייתו, וכש"כ בסתם "המפרשים הקשו" (תשובת ר"א ברודא נכתב באביב שנת 1699, כשרד"א היה בן 35 בערך). אני מניח שכוונתך הוא שאולי רד"א מביא אותו קושיא ג"כ, עם זיהוי המקשן...

[פרנצויז]

הג"ר אברהם ברודא (1717-1650), בשני מקומות (שו"ת מהר"ם זיסקינד סי' ל = שמעתא חדתא כתובות כב, ב) דן בדברי רבינו תם (מובא בתוספות כתובות שם), ומזכיר קושיא מסויימת בשם "רבי' מקשי' וגם המפרשי' הרגישו" או "דהמפרשים הקשו".

תשובת הג"ר אברהם ברוידא הזאת נדפסה גם בשו"ת חכם צבי סי' ב' (ותשובת החכ"צ ע"ז שם בסי' ג'), וראה בליקוטי הערות שנדפסו בסוף חכם צבי ח"א (מהדורת דובב מישרים), אולי העירו משהו על תשובה זו.

[משהד]

הג"ר אברהם ברודא (1717-1650), בשני מקומות (שו"ת מהר"ם זיסקינד סי' ל = שמעתא חדתא כתובות כב, ב) דן בדברי רבינו תם (מובא בתוספות כתובות שם), ומזכיר קושיא מסויימת בשם "רבי' מקשי' וגם המפרשי' הרגישו" או "דהמפרשים הקשו".

תשובת הג"ר אברהם ברוידא הזאת נדפסה גם בשו"ת חכם צבי סי' ב' (ותשובת החכ"צ ע"ז שם בסי' ג'), וראה בליקוטי הערות שנדפסו בסוף חכם צבי ח"א (מהדורת דובב מישרים), אולי העירו משהו על תשובה זו.

אם אינני טועה, התשובה של הרא"ב המופיע בשו"ת חכ"צ סי' ב (שעליו מגיב החכ"צ בסי' ג שם) תואם למה שנמצא בשו"ת מהר"ם זיסקינד סי' כח.

התשובה שעליה אני דן הוא מה שמופיע בשו"ת מהר"ם זיסקינד סי' ל (שהוא תגובה להשגת ר' משה רוטנברג, שם סי' כט, על תשובה הנ"ל), שהוא תואם במדה מרובה למה שנמצא בשמעתא חדתא כתובות כב, ב.

[פרנצויז]

הג"ר אברהם ברודא (1717-1650), בשני מקומות (שו"ת מהר"ם זיסקינד סי' ל = שמעתא חדתא כתובות כב, ב) דן בדברי רבינו תם (מובא בתוספות כתובות שם), ומזכיר קושיא מסויימת בשם "רבי' מקשי' וגם המפרשי' הרגישו" או "דהמפרשים הקשו".

כדאי שתעתיק את לשון הקושיא/הקושיות המסויימות שאתה מחפש להם מקור, כדי שיוכלו למצוא יותר בקלות.

[משהד]

הג"ר אברהם ברודא (1717-1650), בשני מקומות (שו"ת מהר"ם זיסקינד סי' ל = שמעתא חדתא כתובות כב, ב) דן בדברי רבינו תם (מובא בתוספות כתובות שם), ומזכיר קושיא מסויימת בשם "רבי' מקשי' וגם המפרשי' הרגישו" או "דהמפרשים הקשו".

כדאי שתעתיק את לשון הקושיא/הקושיות המסויימות שאתה מחפש להם מקור, כדי שיוכלו למצוא יותר בקלות.

הקושיא סובב על שיטת רבינו תם (מובא בתוספות כתובות כב, ב ד"ה הבא).

מדובר בנידון אשת איש שהעידו עליה ב עדים שמת בעלה, והוכחשו על ידי כת אחרת, ומ"מ נישאת האשה לשוק, דקיי"ל שמותרת להישאר תחת בעלה החדש. רבינו תם מבאר דזה שאין סומכים כאן על חזקת אשת איש להחמיר עליה, היינו משום שחזקה זו נחלש ע"י חזקה אחרת, והיינו מה שאשה 'דייקא ומינסבא' במקום שנולד ספק אם מת בעלה.

הקושיא ע"ז מובא ע"י ר' אברהם ברודא בתשובתו בשו"ת מהר"ם זיסקינד סי' ל:

. . . כי רבי' מקשים וגם המפרשי' הרגישו אמאי לא מתרצי' תו' דאין כאן חזקת א"א שתכף שבאו שני' שאומרי' מת התירוה הב"ד שמותרת להנשא וכמבואר בפוסקי' שבזה יצאה מחזקת א"א . . .

ובנוסח כמעט זהה, בשמעתא חדתא שם:

. . .דהמפרשים הקשו אמרי לא מתרצים התוס' דאין כאן חזקת א"א שתכף שבאו השנים שאמרו מת התרוה הב"ד להנשא כמבואר בפוסק' שבזה התירה יוצאה מחזקת א"א. . .

[בן_אליעזר]

חושבני, שמבין האשכולות - זה יהי' היותר מתאים לשאלה דנן (ומה גם שלכאו' יש כאן יותר מבקרים מאשר ב'ימות עולם', וכך 'תשועה ברוב יועץ'). ובאם שגיתי בכתובת - אדרבה תעירו, ואת"מ.

בס' נתיבות התלמוד (ששון. מצוי באוצר), בעמוד 163-4 (מדפי הספר) מביא סיפור ממשלחת הרבנים לפטרבורג הבירה והויכוח עם א' המקטרגים שם על אגדות שבש"ס - שנקט בביצת בר יוכני כדוגמא לזממו, ותשובת הגאון ה'צמח צדק' לדבריו. רצו"ב.

לא נראה כמופרך, אך בפועל לא הובאה כל מקור להמסופר (בספרים המתעדים התקופה וכיו"ב), וכפי שחיפושיי בידי יד כהה מגעת - העליתי חרס בידי. אשמח למה שיביאו בהתאם, הידענים מחו"ר הפורום.

[שייף נפיק]

בספר עונג שבת לבעל ילקוט ראובני בפרק שחרית של שבת אות לט מ מביא מספר הקולות. אין באוצר כזה ספר מישהו יודע על מה מדובר??

[ושא_נס]

בספר עונג שבת לבעל ילקוט ראובני בפרק שחרית של שבת אות לט מ מביא מספר הקולות. אין באוצר כזה ספר מישהו יודע על מה מדובר??

בתוך קובץ כתב יד של חיבורים המיוחסים לרוקח. ראה בקטלוג הספריה הלאומית.
מן הסתם הדברים נמצאים שם. סבירות של 95%.

[בן מיכאל]

תוספות מזכיר כמה פעמים את 'הרב רבי מרדכי' (שהוא ודאי איננו המרדכי המאוחר בהרבה), ובמקום אחד מצינו תוספות מסכת נדה דף לו עמוד א הקשה הרב רבי מרדכי בר יצחק.
מישהו יודע מי זה?

[יוצא פוניבז']

ע"פ חיפוש נמצא רק ב' מקומות בש"ס שהביאו ר' מרדכי, ופ"א ר' מרדכי ב"ר יצחק כפי שהבאת. צריך בדיקה אם אי"ז ט"ס וצ"ל ר' יצחק ב"ר מרדכי. (ובתוס' הרא"ש שם "ר' יום טוב ב"ר מרדכי").

[בן_אליעזר]

בקובץ 'גינת ורדים' - קובץ תורני לעניני ואגדה, חוב' ב', בעמ' רנח מזכיר בשוה"ג (אות ט'):

ובזה מיושב מה שדקדקתי בגליון 'גינת ורדים' (פר' בלק תשס"ה לפ"ק) במדור 'מאוצר המנוצר' גל' ד', הערה ב, ע"ש והבן

הגליון הזה אינו באוצר. האם מי שיש לו תח"י - יכול לצטט או לצלם מהמובא שם?

[שייף נפיק]

בספר עונג שבת לבעל ילקוט ראובני בפרק שחרית של שבת אות לט מ מביא מספר הקולות. אין באוצר כזה ספר מישהו יודע על מה מדובר??

בתוך קובץ כתב יד של חיבורים המיוחסים לרוקח. ראה בקטלוג הספריה הלאומית.
מן הסתם הדברים נמצאים שם. סבירות של 95%.

אין לי גישה ועכ''פ תודה רבה מאוד עזרת לי!

[פרנצויז]

בספר עונג שבת לבעל ילקוט ראובני בפרק שחרית של שבת אות לט מ מביא מספר הקולות. אין באוצר כזה ספר מישהו יודע על מה מדובר??

בתוך קובץ כתב יד של חיבורים המיוחסים לרוקח. ראה בקטלוג הספריה הלאומית.
מן הסתם הדברים נמצאים שם. סבירות של 95%.

אין לי גישה ועכ''פ תודה רבה מאוד עזרת לי!

ספר הקולות
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

[שייף נפיק]

חסום לי