היה אדם ביקורתי במיוחד. לא החזיק ברוב האדמו"רים שהכיר, הן בצעירותו הן בזקנותו. יוצא מן הכלל היה יחסו כלפי המהר"א מבעלזא, ובמדה מסויימת (אאל"ט) גם כלפי החלקת יהושע מביאלא. את הדברי יואל מסאטמאר העריך בעד גדלותו בתורה (היה להם איזה דין ודברים אודות המקוה שבנה במאנטריאל). הראה סובלנות כלפי אדמו"רים שמילאו מקום אבותם בשושלתות המבוססות מאז (וזה יובן יחסו המתון כלפי האדמו"ר הנוכחי מבעלזא, ואכן בניו ורוב נכדיו הם חסידי בעלזא), אך אדמו"רים חדשים 'מזכות עצמם' שנאה נפשו.
גם בלימודו היה ביקורתי, ולכן זכה לתואר 'חקרן'. ידוע בביקורתו כלפי 'מאמרי חז"ל' ממקורות מפוקפקים.
(לדוגמא הסיפור על פרצוף משה רבינו וכדו'. עוד דוגמא: ראיתי בעצם כ"י דברי ביקורת ממנו על ס' חנוכת התורה, וזה תוכ"ד:
מאמר חז"ל פלוני [שעליה מיוסד איזה 'ווארט' להר"ר העשיל] אינו נמצא לא בש"ס בבלי וירושלמי ולא במדרש רבה ולא במדרש תנחומא ... [ומונה והולך כל המדרשים שהיו בהישג ידו] ... וזו ראיה נוספת שהרבה ממה שכתוב בס' חנוכת התורה לא יצא מפי הר"ר העשיל. עכתו"ד.)
לא הנהיג עדה מעולם. הן בלונדון הן במאנטריאל היה רב בית כנסת והיה מורה הוראה לעדתו, אלא שמקצתם (אנשים פשוטים בעיקר) התיחסו אליו ככלפי אדמו"ר. אולם הלך בלבוש אדמו"ר גמור, גרביים לבנות וכו' בימות החול.
הסרפד כתב:על תולדותיו, וקצת על מדותיו, תמצא בהקדמת בניו וחתנו לתהלים ע"פ תהלה לדוד (לזקנו הרא"ד מבוטשאטש) שההדיר: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?148209&page=15
העשוי ללא חת כתב:האם הוא צאצא של ר' שלום מוסקוביץ (או מוסקוביץ'), נכד ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב שנודע כ'האדמו"ר משוץ" או "הרבי משוץ" שהיה גם רבה של קהילת שוץ (סוצ'אבה ברומנית) בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 למניינם (היה בערוב ימיו הרבי משוץ בלונדון ונפטר בכ"ב בטבת תשי"ח)?
או אולי של ר' יעקב מוסקוביץ (או מוסקוביץ') שניהל גם הוא חצר חסידית בשוץ והיה נין ר' מאיר השני מפרמישלאן ונכד בתו מרים-חיה שנישאה לר' יואל שנפטר בתרמ"ו והם התגוררו בסוצ'אבה?
העשוי ללא חת כתב:או אולי של ר' יעקב מוסקוביץ (או מוסקוביץ') שניהל גם הוא חצר חסידית בשוץ והיה נין ר' מאיר השני מפרמישלאן ונכד בתו מרים-חיה שנישאה לר' יואל שנפטר בתרמ"ו והם התגוררו בסוצ'אבה?
מרים-חיה האריכה ימים יותר מבעלה והייתה ידועה כבעלת מופת בעזרת מקל שקיבלה מאביה, מבעלי המופת הידועים ביותר בחסידות. היא ביקשה שלאחר מותה יניחו את המקל בקברה להגנה על העיר. במלחמת העולם הראשונה כל העיירות בסביבה נשרפו למעט סוצ'אבה שנותרה שלמה. היא נפטרה בכ"ה באדר תרס"ג ומעל קברה הוקם אוהל מפואר בבית העלמין הישן שהיה עוד פעיל אז. לצידה נקברו בניה, ר' יעקב שלמה מגורה הומור ורבי מאיר, אביו של רבי יעקב. בתשל"ה הועלו עצמותיה ארצה עם המצבות המקוריות ונקברו בהר הזיתים בחלקת כולל גליציה. את מבצע העלאת העצמות עם המצבות ארגן האדמו"ר מבוטושאן רבי מרדכי פרנקל שהיה נשוי לבתו של רבי יעקב מוסקוביץ, מרים יהודית.
העשוי ללא חת כתב:האם הוא צאצא של ר' שלום מוסקוביץ (או מוסקוביץ'), נכד ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב שנודע כ'האדמו"ר משוץ" או "הרבי משוץ" שהיה גם רבה של קהילת שוץ (סוצ'אבה ברומנית) בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 למניינם (היה בערוב ימיו הרבי משוץ בלונדון ונפטר בכ"ב בטבת תשי"ח)?
או אולי של ר' יעקב מוסקוביץ (או מוסקוביץ') שניהל גם הוא חצר חסידית בשוץ והיה נין ר' מאיר השני מפרמישלאן ונכד בתו מרים-חיה שנישאה לר' יואל שנפטר בתרמ"ו והם התגוררו בסוצ'אבה?
אמת וצדק כתב:כלומר גם ר' שלום מוסקוביץ שהיה רבה של שאץ וגם ר' יעקב היו צאצאיו של ר' יחיאל מיכל מזלוצ'וב. אגב חיפה שאליה עלה ר' יעקב, ישנה שם את חסידות שאץ-ויז'ניץ שהיא אמנם קטנה יותר שם מסערעט-ויז'ניץ ומרכזה באשדוד.
אמת וצדק כתב:2. היו שלוש חצרות: שאץ-ויז'ניץ מגזע ויז'ניץ וגם שם המשחה הגר כחסידות ויז'ניץ (כמו גם של סערעט-ויז'ניץ), החצרות של ר' שלום ור' יעקב ששניהם היו שאץ סתם.
ואגב, רציתי לדעת, אם יש היודע כאן, איך כל אחד מהם צאצא לר' יחיאל מיכל מזלוצ'וב.
הסרפד כתב:אמת וצדק כתב:2. היו שלוש חצרות: שאץ-ויז'ניץ מגזע ויז'ניץ וגם שם המשחה הגר כחסידות ויז'ניץ (כמו גם של סערעט-ויז'ניץ), החצרות של ר' שלום ור' יעקב ששניהם היו שאץ סתם.
ר' שלום לא היה אדמו"ר בשאץ, ולא היה אדמו"ר 'רשמי' מימיו. אדמו"רות שאץ עברה מר' יואל אבי השושלת, לבנו האמצעי ר' מאיר, לבניו של ר' מאיר. מבני ר' מאיר, מילא ר' יעקב את מקומו בשאץ. ר' שלום חתנו ואחיינו של ר' מאיר היה רבה של שאץ.
כעין זה, האדמו"ר ר' יעקב ישראל וישורון רובין מסוליצא היה, בשבתו בסוליצא, לא אדמו"ר אלא רב העיר, ואילו חותנו ר' משה מסוליצא (בן ר' יואל משאץ ואבי ר' שלום משאץ) היה אדמו"ר שם.
ושא_נס כתב:רבי יואל מוסקוביץ, נשוא האשכול, נפטר לכאורה בשנת תש"ם. מתי הוא נולד?
ייש"כ
הסרפד כתב:העשוי ללא חת כתב:או אולי של ר' יעקב מוסקוביץ (או מוסקוביץ') שניהל גם הוא חצר חסידית בשוץ והיה נין ר' מאיר השני מפרמישלאן ונכד בתו מרים-חיה שנישאה לר' יואל שנפטר בתרמ"ו והם התגוררו בסוצ'אבה?
מרים-חיה האריכה ימים יותר מבעלה והייתה ידועה כבעלת מופת בעזרת מקל שקיבלה מאביה, מבעלי המופת הידועים ביותר בחסידות. היא ביקשה שלאחר מותה יניחו את המקל בקברה להגנה על העיר. במלחמת העולם הראשונה כל העיירות בסביבה נשרפו למעט סוצ'אבה שנותרה שלמה. היא נפטרה בכ"ה באדר תרס"ג ומעל קברה הוקם אוהל מפואר בבית העלמין הישן שהיה עוד פעיל אז. לצידה נקברו בניה, ר' יעקב שלמה מגורה הומור ורבי מאיר, אביו של רבי יעקב. בתשל"ה הועלו עצמותיה ארצה עם המצבות המקוריות ונקברו בהר הזיתים בחלקת כולל גליציה. את מבצע העלאת העצמות עם המצבות ארגן האדמו"ר מבוטושאן רבי מרדכי פרנקל שהיה נשוי לבתו של רבי יעקב מוסקוביץ, מרים יהודית.
במח"כ, ידוע ומפורסם שמי שארגן את העלאת עצמות ר' יואל, מ' מרים חיה, ובנם ר' מאיר משאץ, היה נכדם/בנו ר' יואל משאץ-ירושלים נושא האשכול, ומנוחתו כבוד אצלם בהר הזיתים ב"חלקת שאץ".
ח''ל קאליסק כתב:הסרפד כתב:העשוי ללא חת כתב:או אולי של ר' יעקב מוסקוביץ (או מוסקוביץ') שניהל גם הוא חצר חסידית בשוץ והיה נין ר' מאיר השני מפרמישלאן ונכד בתו מרים-חיה שנישאה לר' יואל שנפטר בתרמ"ו והם התגוררו בסוצ'אבה?
מרים-חיה האריכה ימים יותר מבעלה והייתה ידועה כבעלת מופת בעזרת מקל שקיבלה מאביה, מבעלי המופת הידועים ביותר בחסידות. היא ביקשה שלאחר מותה יניחו את המקל בקברה להגנה על העיר. במלחמת העולם הראשונה כל העיירות בסביבה נשרפו למעט סוצ'אבה שנותרה שלמה. היא נפטרה בכ"ה באדר תרס"ג ומעל קברה הוקם אוהל מפואר בבית העלמין הישן שהיה עוד פעיל אז. לצידה נקברו בניה, ר' יעקב שלמה מגורה הומור ורבי מאיר, אביו של רבי יעקב. בתשל"ה הועלו עצמותיה ארצה עם המצבות המקוריות ונקברו בהר הזיתים בחלקת כולל גליציה. את מבצע העלאת העצמות עם המצבות ארגן האדמו"ר מבוטושאן רבי מרדכי פרנקל שהיה נשוי לבתו של רבי יעקב מוסקוביץ, מרים יהודית.
במח"כ, ידוע ומפורסם שמי שארגן את העלאת עצמות ר' יואל, מ' מרים חיה, ובנם ר' מאיר משאץ, היה נכדם/בנו ר' יואל משאץ-ירושלים נושא האשכול, ומנוחתו כבוד אצלם בהר הזיתים ב"חלקת שאץ".
בארכיון קאליסק מופיעה תכתובת אודות העלאת העצמות וקו''ק מנכדיו אם יחפצו חו''ר הפורום אעלם להכא.
אכן. והמקור לזה - רישום אביו רבי מאיר משאץ. נדפס ב'פקודת אלעזר' (טברסקי) חלק התולדות עמוד יגשבענו מטובך כתב:ושא_נס כתב:רבי יואל מוסקוביץ, נשוא האשכול, נפטר לכאורה בשנת תש"ם. מתי הוא נולד?
ייש"כ
י' אלפסי (החסידות מדור לדור עמ' 113) מביא שנולד ח' אלול תרס"ז.
מתעמק כתב:אכן. והמקור לזה - רישום אביו רבי מאיר משאץ. נדפס ב'פקודת אלעזר' (טברסקי) חלק התולדות עמוד יגשבענו מטובך כתב:ושא_נס כתב:רבי יואל מוסקוביץ, נשוא האשכול, נפטר לכאורה בשנת תש"ם. מתי הוא נולד?
ייש"כ
י' אלפסי (החסידות מדור לדור עמ' 113) מביא שנולד ח' אלול תרס"ז.
תאריך פטירה י"ז תשרי (א' או ב' דחוה"מ סוכות) תש"מ
ח''ל קאליסק כתב:הראשון בסדרה
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 120 אורחים