עקביה כתב:עקביה כתב:אחד מחכמי הפורום כתב לי באישי:
וכו'
ועוד כתב:"
וכו'
בכל מקרה ואיך שיהיה, גם אם נמצא פגמים בספר ונסכים שהם בעייתיים, זה בשום אופן לא מצדיק את הנוסח השקרי של החרם.
וגם לא מצדיק חרם בכלל. חרם הוא כלי קיצוני מאד.
עקביה כתב:עקביה כתב:אחד מחכמי הפורום כתב לי באישי:
וכו'
ועוד כתב:"
וכו'
בכל מקרה ואיך שיהיה, גם אם נמצא פגמים בספר ונסכים שהם בעייתיים, זה בשום אופן לא מצדיק את הנוסח השקרי של החרם.
ארופאי כתב:הסיפור על פרה אדומה,
שזעזע כמה מהחברים כאן,
ידוע ומוכר לכל בר בי רב,
ומסופר תמיד להראות את ה'אורייתא מרתחא ביה' של ר' אהרן,
ושהיה 'אכפת' לו מהתורה, ולא נשאר 'שוה נפש' אם הקשו עליו או ניסו לפורכו,
כך הסיפור עובר תמיד, מתוך גילוי הערצה לר' אהרן, וללמד על החיבור לתורה.
אני מניח שגם אצל ר' נתן הוא מובא בהקשר הזה.
זכורני בנערותי שסיפרו שהשואל היה הרב ואזנר [שהיה בצעירותו בירושלים]. יתכן?
פרנקל תאומים כתב:עקביה כתב:בכל מקרה ואיך שיהיה, גם אם נמצא פגמים בספר ונסכים שהם בעייתיים, זה בשום אופן לא מצדיק את הנוסח השקרי של החרם.
וגם לא מצדיק חרם בכלל. חרם הוא כלי קיצוני מאד.
כאשר קם א' במזיד וליצנות ואסף הגדרות ומעשים שקריים לבזות ולהשפיל ולהתלוצץ מכל הקדוש לנו, ולהכניס חורבן גדול בכלל ישראל בהחדרת דעות כוזבות. והקדמת ה"בוך" כבר קורא על כותבו שהוא נבדל מקהל ישראל ישראל ויש ליבדל ממנו ... עתה עבר כבר למעלה מחודש מעת שנתפרסם הפס"ד, ותחת שהמחבר יראה לחפש דרכי תשובה על המכשול הנורא שהוציא מתח"י הרי כפי ששמעתי הוא משתדל בכל מיני דרכים וכן ע"י חבריו וקרוביו לטשטש את כל הפס"ד. וע"כ בודאי כל זמן שאין חוזר בו ומקבל ע"ע לגנוז מה שהדפיס ולא לשוב על חטאו בכרכים אחרים הרי דינו כדין מבזה ת"ח שנפסק ביו"ד סי' רמ"ג שאין לו חלק לעוה"ב ובי"ד מנדין אותו. [ויעוי' ברבינו יונה שער ג' קמ"ז - קנ"ב שביאר בארוכה חומר העון]. ולפי שאין ידינו תקיפה בזמנינו, הרי מן ההכרח שמפעם לפעם יש לפרסם ברבים את הפס"ד בכדי שלא ישוב להכשיל את עם ד', וגם אנשי סביבתו היו צריכים להיבדל ממנו, עד אשר יחוס ד' עליו ויערה עליו רוח טהרה לשוב בתשובה שלמה.
פלגינן כתב:ארופאי כתב:הסיפור על פרה אדומה,
שזעזע כמה מהחברים כאן,
ידוע ומוכר לכל בר בי רב,
ומסופר תמיד להראות את ה'אורייתא מרתחא ביה' של ר' אהרן,
ושהיה 'אכפת' לו מהתורה, ולא נשאר 'שוה נפש' אם הקשו עליו או ניסו לפורכו,
כך הסיפור עובר תמיד, מתוך גילוי הערצה לר' אהרן, וללמד על החיבור לתורה.
אני מניח שגם אצל ר' נתן הוא מובא בהקשר הזה.
זכורני בנערותי שסיפרו שהשואל היה הרב ואזנר [שהיה בצעירותו בירושלים]. יתכן?
אכן כך שמעתי לא מעט, כמדומני עוד קודם פרסום הספר.
לגבי זהות השואל, בנערותי שמעתי שמדובר היה בר' בן מנחם (גיסו או ממשפחתו?) שהוא בהחלט אדמוני.
הסיבה השניה שבגללה המתנגדים מתנגדים לספר היא התמונות. ב[כריכת, צ"ח] ספר יש הרבה תמונות. באחת מהן למשל רואים את ר' איסר זלמן עם הרב הרצוג. אני יכול להעיד אישית שכל חול מועד, סוכות ופסח, ר' איסר זלמן היה בא לבקר את הרב הרצוג, אני עצמי הייתי נוכח בכמה הזדמנויות כאלו. בעיני המתנגדים זה לא מוצא חן: איך יתכן שר' איסר זלמן מלצר יבוא לרב ציוני ויכבד אותו? עובדה, יש צילום בספר. לכן הספר צריך להיגנז. בספר נמצאות גם ארבע תמונות של בחורי ישיבה בגיל העשרה, בלי חליפה ובלי מגבעת, חלקם עם עניבה וחלקם לא, עם בלורית לא קטנה [לדוגמה, צ"ח]. מדובר על בחורים כאלו שנהיו לראשי הישיבות המפורסמים ביותר של הדור הבא. לדעתם אסור לפרסם תמונות אלו!
חלמישצור כתב:בקשר לרב יצחק בן מנחם, מעניין לציין שעל כריכת "התהוותו של גדול" [דומני שזה תרגום בהיר יותר לשם הספר] נדפס בין השאר חלק מתמונה זו, בה הרבנים הרב הרצוג והרב מלצר. בתמונה המלאה נראה גם הרב קוטלר ובין שני האחרונים הרב בן מנחם (שמקצת פניו בכריכת הספר). כך כתב בעניין זה פרופ' זאב לב במאמרו בהמעיין:הסיבה השניה שבגללה המתנגדים מתנגדים לספר היא התמונות. ב[כריכת, צ"ח] ספר יש הרבה תמונות. באחת מהן למשל רואים את ר' איסר זלמן עם הרב הרצוג. אני יכול להעיד אישית שכל חול מועד, סוכות ופסח, ר' איסר זלמן היה בא לבקר את הרב הרצוג, אני עצמי הייתי נוכח בכמה הזדמנויות כאלו. בעיני המתנגדים זה לא מוצא חן: איך יתכן שר' איסר זלמן מלצר יבוא לרב ציוני ויכבד אותו? עובדה, יש צילום בספר. לכן הספר צריך להיגנז. בספר נמצאות גם ארבע תמונות של בחורי ישיבה בגיל העשרה, בלי חליפה ובלי מגבעת, חלקם עם עניבה וחלקם לא, עם בלורית לא קטנה [לדוגמה, צ"ח]. מדובר על בחורים כאלו שנהיו לראשי הישיבות המפורסמים ביותר של הדור הבא. לדעתם אסור לפרסם תמונות אלו!
התמונות הנ"ל הושמטו בכריכת המהדורה השנייה.
הפצת המעיינות כתב:בכל מקרה ואיך שיהיה, גם אם נוסח החרם שקרי זה בשום אופן לא אומר שאין פגמים בספר
ושניהם אמת
אוצר החכמה כתב:נודע מה שכתב הרמב"ם איך צריך לתרגם ולכן צודק חלמישצור.
עקביה כתב:אחד מחכמי הפורום כתב לי באישי:א' [=רנ"ק] הוא החליט שהנצי"ב היה תם ולא הבין את מטרתו של לילינטל. הוא כתב על זה באריכות, ומפרשן מעשיו על פי זה. אבל לא הובאה שום סיבה אמיתית לחשוב כך. אולי משהו בספר מקור ברוך, אבל הוא ספר מאד לא אמין,
זאב ערבות כתב:לדוגמא, הזכרתי פעם שיש בידי קונטרס עם קובץ סיפורים ועובדות מגדולי דור העבר שנכתב ע"י אחד מגדולי הדור. איני יכול לגלות פרטים ואף נאסר עלי להפיצו, אך במקרה הזה אני מורה היתר להביא כמה עובדות מהגר"א קוטלר המובאות שם (יש יותר אך זה כל מה שאני מוכן להעלות). כמובן הסיבה שאינו להפצה כיוון שהוא מלא עובדות אמיתיות מעין אלו המובאות בספר עשייתו של גדול (שזה תרגום מלולי של making בעוד התהוותו באנגלית זה formation - לידיעת אישצפת) ואם יפורסם - מיד יוחרם!
חרסון כתב:אהי' מגלה סוד, שהסיפור (המוזר) על האדמו"ר שהובא שם...
זאב ערבות כתב:אוצר החכמה כתב:נודע מה שכתב הרמב"ם איך צריך לתרגם ולכן צודק חלמישצור.
לא אמרתי שאינו צודק, רק ציינתי מה התרגום המילולי של התהוות, ולכאורה שניהם לא מתאימים ביותר כשמדובר בבני אדם.
בתוך הגולה כתב:אגב. בגלל הפולמוס הגדול סביב הספר ובגלל שהספר לא תורגם לעברית כמעט שלא ביקרו אותו מבחינת רמתו ההיסטורית.
אאל"ט פרופ' ברויאר במאמרו במעיין עמד על כמה נקודות בעייתיות אבל איני זוכר יותר מזה.
(למרבה האירוניה יתכן מאד שאלמלא הניסיבות הרבה מהמגינים כאן על הספר היו מגנים אותו על אי הדיוקים שבו..)
פרנקל תאומים כתב:זאב ערבות כתב:אוצר החכמה כתב:נודע מה שכתב הרמב"ם איך צריך לתרגם ולכן צודק חלמישצור.
לא אמרתי שאינו צודק, רק ציינתי מה התרגום המילולי של התהוות, ולכאורה שניהם לא מתאימים ביותר כשמדובר בבני אדם.
אני חושב שהתרגום הנכון וגם המתאים הוא: "להיעשות גדול".
כלומר, אין ידינו תקיפה ואיננו מחרימים.וע"כ בודאי כל זמן שאין חוזר בו ומקבל ע"ע לגנוז מה שהדפיס ולא לשוב על חטאו בכרכים אחרים הרי דינו כדין מבזה ת"ח שנפסק ביו"ד סי' רמ"ג שאין לו חלק לעוה"ב ובי"ד מנדין אותו. [ויעוי' ברבינו יונה שער ג' קמ"ז - קנ"ב שביאר בארוכה חומר העון]. ולפי שאין ידינו תקיפה בזמנינו, הרי מן ההכרח שמפעם לפעם יש לפרסם ברבים את הפס"ד בכדי שלא ישוב להכשיל את עם ד', וגם אנשי סביבתו היו צריכים להיבדל ממנו, עד אשר יחוס ד' עליו ויערה עליו רוח טהרה לשוב בתשובה שלמה.
מעט דבש כתב:פרנקל תאומים כתב:זאב ערבות כתב:אוצר החכמה כתב:נודע מה שכתב הרמב"ם איך צריך לתרגם ולכן צודק חלמישצור.
לא אמרתי שאינו צודק, רק ציינתי מה התרגום המילולי של התהוות, ולכאורה שניהם לא מתאימים ביותר כשמדובר בבני אדם.
אני חושב שהתרגום הנכון וגם המתאים הוא: "להיעשות גדול".
מחבר הספר מתרגם "עשיית גדול".
חלמישצור כתב:הרב הנוטר, הרי מפורש כתוב "כל זמן שאין חוזר בו... דינו כדין מבזה ת"ח שנפסק ביו"ד סי' רמ"ג שאין לו חלק לעוה"ב ובי"ד מנדין אותו... יש לפרסם ברבים את הפס"ד", כלומר את פסק הדין הזה שמחבר הספר עומד בנידוי עד שישוב בו (הפס"ד הנזכר לעיל, שידוע כבר למעלה מחודש למחבר ולמרות זאת לא חזר בו).
פרנקל תאומים כתב:עקביה כתב:בכל מקרה ואיך שיהיה, גם אם נמצא פגמים בספר ונסכים שהם בעייתיים, זה בשום אופן לא מצדיק את הנוסח השקרי של החרם.
וגם לא מצדיק חרם בכלל. חרם הוא כלי קיצוני מאד.
מעט דבש כתב:חלמישצור כתב:הרב הנוטר, הרי מפורש כתוב "כל זמן שאין חוזר בו... דינו כדין מבזה ת"ח שנפסק ביו"ד סי' רמ"ג שאין לו חלק לעוה"ב ובי"ד מנדין אותו... יש לפרסם ברבים את הפס"ד", כלומר את פסק הדין הזה שמחבר הספר עומד בנידוי עד שישוב בו (הפס"ד הנזכר לעיל, שידוע כבר למעלה מחודש למחבר ולמרות זאת לא חזר בו).
ודאי שהכונה ב'פסק דין' ל'קול קורא' שיצא על הספר חודש קודם לכן.
לא על מכתב זה גופא של הנידוי.
מעט דבש כתב:פרנקל תאומים כתב:זאב ערבות כתב:אוצר החכמה כתב:נודע מה שכתב הרמב"ם איך צריך לתרגם ולכן צודק חלמישצור.
לא אמרתי שאינו צודק, רק ציינתי מה התרגום המילולי של התהוות, ולכאורה שניהם לא מתאימים ביותר כשמדובר בבני אדם.
אני חושב שהתרגום הנכון וגם המתאים הוא: "להיעשות גדול".
מחבר הספר מתרגם "עשיית גדול".
בן ראובן כתב:מעט דבש כתב:פרנקל תאומים כתב:זאב ערבות כתב:אוצר החכמה כתב:נודע מה שכתב הרמב"ם איך צריך לתרגם ולכן צודק חלמישצור.
לא אמרתי שאינו צודק, רק ציינתי מה התרגום המילולי של התהוות, ולכאורה שניהם לא מתאימים ביותר כשמדובר בבני אדם.
אני חושב שהתרגום הנכון וגם המתאים הוא: "להיעשות גדול".
מחבר הספר מתרגם "עשיית גדול".
ולענ"ד: "מעשהו של גדול" (במובן: "וזה מעשה המנורה").
תוכן כתב:בן ראובן כתב:מעט דבש כתב:פרנקל תאומים כתב:זאב ערבות כתב:אוצר החכמה כתב:נודע מה שכתב הרמב"ם איך צריך לתרגם ולכן צודק חלמישצור.
לא אמרתי שאינו צודק, רק ציינתי מה התרגום המילולי של התהוות, ולכאורה שניהם לא מתאימים ביותר כשמדובר בבני אדם.
אני חושב שהתרגום הנכון וגם המתאים הוא: "להיעשות גדול".
מחבר הספר מתרגם "עשיית גדול".
ולענ"ד: "מעשהו של גדול" (במובן: "וזה מעשה המנורה").
התרגום הנכון הוא לענ"ד: עשייתו/יצירתו של גדול.
אבא יודן כתב:אולי:
התהוותו של גדול
אוצר החכמה כתב:נודע מה שכתב הרמב"ם איך צריך לתרגם ולכן צודק חלמישצור.
תם מה הוא אומר כתב:שאלתם תם:
אם היום היה הרב קמינצקי או כל מישהו אחר, מוציא כזה ספר,
האם יש סיכוי שיכתבו כנגדו מכתב, ועוד מכתב כזה?
מדוע?
ובאותו ענין, האם גם אז היה מצוי בקטלוגים של חנויות חרדיות ספרים של רבנים מזרוחניקים (שאולי ברמה האישית הם באמת גדולי תורה, אבל בכ"ז דרכינו לא דרכם).
דורשי יחודך כתב:באנגלית אלגנטית יותר (שהיא אגב השפה בה נכתב הספר, ולא באנגלית המדוברת ביום יום, וכפי שכבר הוזכר), המילה Making היא מילה נרדפת לתהליך היווצרות.
אני מצטט כאן ממילון:
a. The act of one that makes: the making of a cake; the making of excuse.
b. The process of coming into being: trouble in the making.
2. The means of gaining success or realizing potential: That job will be the making of you.
תירגום של תירגום המילון:
א. פעולתו של מי שעושה דבר (making = עשייה)
ב. תהליך של היווצרות:
ג. אמצעי להצלחה או להגשים פוטנציאל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 112 אורחים